Talmud BavliShabbat 101a : Youtube
Daf TubeYoutube
3 video classes :
Shabbat Page 101a
Shabbat 101a - Guemara
ר' יהודה אומר עמוקה עשרה ואין גבוהה עשרה מטלטלין מתוכה לים אבל לא מן הים לתוכה מ"ש מן הים לתוכה דלא דקא מטלטלין מכרמלית לרה"י מתוכה לים נמי קמטלטל מרשות היחיד לכרמלית אלא לאו אחודה וש"מ כחו בכרמלית לא גזרו ש"מ אמר רב הונא הני ביצאתא דמישן אין מטלטלין בהן אלא בארבעה ולא אמרן אלא שאין בפחות משלשה ארבעה אבל יש בפחות מג' ארבעה לית לן בה ואי מלינהו קני ואורבני לית לן בה מתקיף לה רב נחמן ולימא גוד אחית מחיצתא מי לא תניא ר' יוסי בר' יהודה אומר נעץ קנה ברה"ר ובראשו טרסקל וזרק ונח על גביו חייב אלמא אמרינן גוד אחית מחיצתא ה"נ נימא גוד אחית מחיצתא מתקיף לה רב יוסף ולא שמיעא להו להא דאמר רב יהודה אמר רב ומטו בה משום רבי חייא ותני עלה וחכמים פוטרין אמר ליה אביי ואת לא תסברא והתניא עמוד ברה"ר גבוה עשרה ורחב ד' ואין בעיקרו ד' ויש בקצר שלו ג' וזרק ונח על גביו חייב אלמא אמרינן גוד אחית מחיצתא הכא נמי גוד אחית מחיצתא מידי איריא התם הויא ליה מחיצה שהגדיים בוקעין בה הכא הויא לה מחיצה שאין הגדיים בוקעין בה א"ל רב אחא בריה דרב אחא לרב אשי גבי ספינה נמי הא איכא בקיעת דגים א"ל בקיעת דגים לא שמיה בקיעה ומנא תימרא דבעא מיניה רבי טבלא מרבין מחיצה תלויה מהו שתתיר בחורבה וא"ל אין מחיצה תלויה מתרת
Comments from Rashi on Masechet Shabbat Page 101a
עמוקה . הספינה: עשרה . לתוכה דהוה רשות היחיד: ואין גבוה . שפתה י' מן המים כגון שמשוקעת במים מכובד משאה: מטלטלים מתוכה לים . דרך דופנותיה כגון שופכין כדמפרש ואזיל דכחו בכרמלית לא גזרו: אבל לא מן הים לתוכה . דאין תשמיש מן הים לתוכה דרך דפנות שאם ימלא וישליך על הדפנות ירדו לקרקעית הספינה ולהכי נקט עמוקה י' דאי אינה עמוקה י' היא גופה כרמלית ומטלטל להדיא אף מן הים לתוכה ואין גבוהה נמי י' דוקא נקט דאי גבוהה י' מותר לטלטל מן הים לתוכה דמכרמלית לרה"י דרך מקום פטור קא מטלטל דצריך להגביה את ידו למעלה מי' ואע"ג דברשות דאורייתא מרה"ר לרה"י מיחייב בכה"ג (לעיל שבת דף ח.) כרמלית מיהא דרבנן היא ולא גזור: אלא לאו אחודה . שופך שופכים על חודה והן יורדין דרך דפנותיה לים: ביצאתא . ספינות קטנות וקצרות מלמטה עד כחודו של סכין שקורין קוייט"י: אין מטלטלין בתוכן . דלאו רה"י נינהו שאין ברחבן ארבע מלמטה לפיכך אין מחיצותיהן מחיצות: ולא אמרן אלא . בשקצה שלהן גבוה שלש שאין רחב ד' למטה בעוד שלא הגביה ג' מקרקעיתו ואפי' יש ברחבו י' גובה לא משתרי דכיון דתחתונות לאו מחיצה נינהו הוה ליה תלויה: אבל יש בפחות מג' גובה רוחב ד' . שעד שלא הגביהו ג' הרחיבו ד' הרי הן כמי שקרקעיתן עולה עד כאן ומחיצותיהן מחיצות: אורבני . ערבה דקה: ואי מלינהו . עד מקום רחבן הרי הן כשרות לטלטל אם יש משפת רוחבן ולמעלה י': ולימא גוד אחית . מכנגד מדת רחבן העליון ולמטה כאילו הן יורדות עד הקרקע מבחוץ: טרסקל . אין עמוק י' ואנו מודדים לו גובה י' שמדת הקנה עולה לו בגובהו והקנה אין רחב ארבעה אלא שאנו אומרים במחיצות הטרסקל גוד אחית ונמצאו מקיפות את הקנה והוו להו היקף המחיצות מן הקרקע ולמעלה לשוייה ראשו רה"י ואם זרק מרה"ר ונח על גביו חייב: ומטו בה . יש שמטין בדבר להכריע ולומר שר' חייא אמר: וחכמים פוטרין . אלמא לא אמרי' גוד אחית להתיר מחיצה תלויה: ואת לא תיסברא . דאמרי' כה"ג: ואין בעיקרו . רחב ד': ויש בקצר שלו ג' . אותו קצר של עיקרו שאינו רחב ד' יש בו גובה ג' והיינו רבותא דליכא למימר לבוד ממקום שכלה רחבו לקרקע אפ"ה הוי רה"י: דאמרי' גוד אחית מחיצה . סביב מחיצותיה מכנגד רחבה ולמטה כאילו הוא כולו שוה: ה"נ . בביציתא דמישן נמי נימא גוד אחית: מידי איריא התם כו' . כולה אביי אמר לה לרב יוסף דהא דמייתי ראיה וחכמים פוטרים כלום ראי' היא לכאן הא דטרסקל דקפטרי רבנן: משום דהויא מחיצה שהגדיים בוקעין בה . מלמטה בארץ תחת מחיצות הטרסקל שהם פשוטות להלן מן הקנה לכל צד ובקיעת גדיים מעכבת מלמימר גוד אחית שהרי עוברין תחתיה אבל בספינה ליכא בקיעת גדיים שאין לך עובר תחתיהן וכן בעמוד אין דרך להתחכך בו ולעבור תחת שיפועו שאינו אלא מעט: בקיעת דגים לא שמה בקיעה . לפי שאינן נראין: בחורבה . שדרך להיות בה מחיצות שנפלו תחתיהן וקיימות מלמעלה ותלויות: מהו שתתיר . לטלטל בחורבה שלא תהא כפרוצה לרה"ר:
Comments from Tosafot - Shabbat 101a
רבי יהודה אומר עמוקה י' ואין גבוהה י' מטלטלין מתוכה לים . וא"ת היכי מייתי סייעתא מדרבי יהודה כיון דרבנן פליגי עליה ואור"י דבהא לא פליגי אלא בעמוקה י' וגבוה י' דרבנן סברי דמכרמלית לרה"י דרך מקום פטור אסור אע"ג דרשויות דרבנן ור' יהודה שרי אבל בעמוקה י' ואינה גבוהה י' לטלטל מתוכה לים לא פליגי עליה רבנן והכי איתא בתוספתא [פי"א] דספינה שבים גבוהה י' ועמוקה י' אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה ר' יהודה אומר אם עמוקה י' ואין גבוהה י' כו' וה"ק ר' יהודה בעמוקה י' וגבוהה י' לא מבעי' דמותר לטלטל טלטול גמור הואיל ודרך מקום פטור קא מטלטל אלא גם באינה גבוהה י' יש תקנה לטלטל כגון ע"י כחו כדמפרש הש"ס וקשה לר"י דהשתא לרבי יהודה שרי טלטול דרך מקום פטור ברשויות דרבנן ואפילו רבנן לא פליגי אלא בשאינו עושה הנחה במקום פטור ובפרק כיצד משתתפין (עירובין דף פז:) פריך לזעירי דאמר אסור להחליף דרך מקום פטור מכרמלית לרה"י ולזעירי קשיא פלוגתא דרשב"ג ורבנן דפליגי בהא ומשני לה והשתא הא תנאי דהכא דלא כוותיה וי"ל דמ"מ הני תנאי דהתם כיון דמצי לאוקמי כוותי' מוקים להו: עמוקה י' ואין גבוהה ' י' . מהכא אין להקשות למ"ד לעיל מארעא משחינן דהכא מיירי בדליכא זיז כל שהוא להיכירא: הני ביציתא דמישן . לפירש"י דמפרש שהן קצרות מלמטה קשה דכי היכי דבטיל מדין רה"י משום דלית בהו ד' ה"נ ליבטיל מדין כרמלית כדאמר בפ"ק (דף ז.) דאין כרמלית פחותה מד' ואקילו בה רבנן מקולי רה"י דאי הוי מקום ד' כרמלית ואי לא מקום פטור ועוד מאי פריך לימא גוד אחית מחיצה מה מועיל שיהא המחיצות מבחוץ כיון שמבפנים אין שם ריוח מקום ד' ולא ניחא תשמישם ודופן הספינה שבקצר מבטל גוד אחית כמו חלוקה במחצלת דלעיל ועוד למה לי מלינהו קני ואורבני אע"ג דלא מלאן כיון דיכול למלאות חשיב רה"י כדאמר בפרק חלון (ירובין דף עת.) משום דאי בעי מנח עליה מידי ומשתמש גבי מלאו כולו ביתידות ונראה כפר"ח דביציתא הם ספינות קטנות העשויות להלך באגמים ועל שם שמהלכות על בצעי המים קרי להו ביציתא ויש להם דפנות וקרקעית העשויות נסרים נסרים ויש חלל בין הנסרים והמים נכנסין שם ויושבין בה כמו במים והיא עשויה כך שאפילו תתהפך אינה נטבעת לעולם וקאמר רב הונא כיון שהיא פרוצה דינה ככרמלית ואין מטלטלין בה אלא בד' ולא אמרו אלא בזמן שאין בין נסר לנסר חלל פחות מג' אבל אם יש בין נסר לנסר חלל פחות מג' כלבוד דמי ואע"ג שהמים נכנסין בה לא חיישינן ונראה דל"ג שאין בפחות מג' ד' ואי מילא כל החלל קני ואורבני מותר לטלטל בכולה: מתקיף לה רב נחמן . למה לך כולי האי לימא גוד אחית מחיצתא מי לא תניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר וכו' אלמא רואין כאילו דופני הטרסקל יורדין עד עיקרו של קנה ה"נ רואין כאילו דופני הספינה עקומין ומסבבין הנסרים ונמצאו הנסרים מחוברין: וזרק ונח על גביו חייב . למאי דס"ד השתא דאין חילוק בין מחיצה דמים לשאר מחיצות וס"ד נמי דלא פליגי רבנן עליה דרבי יוסי ברבי יהודה לא מצי לאקשויי אמאי הא תנן בפ' כיצד משתתפין (עירובין דף כז:) גזוזטרא שהיא למעלה מן המים אין ממלאין הימנה אא"כ עשו לה מחיצה י' מה צריך מחיצה י' בלא מחיצה י' תסגי כמו בטרסקל דדוקא על גביו חשיב ליה ר' יוסי ברבי יהודה רה"י אבל למטה לא דלהכי לא אהני גוד אחית אי נמי הא דבעינן גבי גזוזטרא מחיצה י' היינו לטלטל אבל לזרוק לא בעי מחיצה י' כמו בטרסקל והכא הכי פריך לימא גוד אחית דכי היכי דא"ר יוסי בר' יהודה גוד אחית כשאין שם מחיצה י' למיהוי רה"י להתחייב ה"נ בספינה שיש שם מחיצה י' אית לן למימר גוד אחית אף לטלטל: ויש בקצר שלו ג' . פי' בקונט' גבוה ג' מן הארץ וקשה דאם הוא דק הרבה כמו קנה הוי כמו טרסקל ומבטלי בקיעת גדיים גוד אחית ונראה לר"י דהאי בקצר שלו ג' היינו שיש בעובי הקצר ג' דכיון שיש בעובי הקצר ג' ולמעלה רחב ד' שייך ביה גוד אחית: ומנא תימרא דבעא מיניה ר' טבלא כו' . וא"ת אמאי לא פשיט טפי ממתני' דכיצד משתתפין (שם פז:) גזוזטרא שהיא למעלה מן המים וכו' דמשתרי במחיצה דלמעלה ואור"י דאי ממתניתין ה"א דה"ה אף בשאר מחיצות שאינן של מים מתרת מחיצה תלויה ולהכי מייתי מרבי טבלא דמפרש הטעם קל הוא שהקילו חכמים במים:
Shabbat 101a - Mishnah translated into english
Rabbi Yehuda says: If the interior of the boat is ten handbreadths deep and it is not ten handbreadths above the surface of the water, one may carry from it into the sea, but not from the sea into it. The Gemara asks: What is different about carrying from the sea into the ship that one may not do so? Is it because in doing so one is carrying from a karmelit into the private domain? In carrying from the ship into the sea, one is also carrying from the private domain into a karmelit. Rather, is it not that from the ship to the sea is permitted because one throws the object onto the edge of the boat and it falls into the sea on its own, and learn from it that the Sages did not issue a decree prohibiting an action caused indirectly by one’s power in a karmelit? The Gemara summarizes: Indeed, learn from it that this is so.
Rav Huna said: With regard to those small boats of Meishan, which are wide on top and narrow at the bottom, one may carry in them only within four cubits. Because they are less than four handbreadths wide at the bottom, they are not a private domain. And we only said this halakha in a case where the width of the boat does not reach four handbreadths less than three handbreadths from the bottom of the boat. However, if the width of the boat reaches four handbreadths less than three handbreadths from the bottom, we do not have this halakha, as those are considered full-fledged partitions which create a private domain. And, similarly, if one fills the bottom of the boat with reeds and thin willow branches up to the point where the boat reaches four handbreadths, we do not have this halakha. If there are ten handbreadths above the point where the boat reaches four handbreadths, it is a private domain.
Rav Naḥman strongly objects to this: And let us say: Lower the partition. The upper part of the raft is sufficiently wide and its partitions are sufficiently high; why not consider it as if the partitions of the boat descend from the top of the raft in a straight line to the bottom? Was it not taught in a baraita that Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: One who stuck a stick into the ground in the public domain, and hung a basket atop it that is four by four handbreadths wide, and threw an object from the public domain and it landed upon it, he is liable, like one who carried an object into a private domain? Apparently, we say: Lower the partition of the basket and treat it as if it reaches the ground, creating a column that is considered a private domain. Here, too, let us say: Lower the partition.
Rav Yosef strongly objects to this statement of Rav Naḥman: And did they not hear that which Rav Yehuda said that Rav said, and there are those who determined that this halakha was stated in the name of Rabbi Ḥiyya: And it was taught in a baraita: And the Rabbis deem one exempt in the case of a reed stuck in the ground of a public domain? Apparently, the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, is an individual opinion and was not accepted as halakha. Abaye said to him: And do you not hold the principle of extending partitions? Was it not taught in a baraita: With regard to a column in the public domain that is ten handbreadths high and four handbreadths wide, and its base is not four handbreadths wide, and its narrowest point is more than three handbreadths high; and if one threw an object from the public domain and it came to rest atop the column, he is liable? Apparently, we say: Lower the partition. Since the column’s uppermost section is sufficiently wide, its partitions are considered as if they extend to the ground. Here, too, say: Lower the partition.
The Gemara asks: Are the case of the basket and the case of the boat comparable? There, in the case of the basket, it is a partition that goats pass through. A partition that does not serve as a barrier is not considered a partition. Here, it is a partition that goats do not pass through. It is considered a partition. Rav Aḥa, son of Rav Aḥa, said to Rav Ashi: In the case of a boat, too, there is the passage of fish, as they can swim through the lowered partitions of the boat. He said to him: Passage of fish is not considered passage because it is not visible. And from where do you say that this is so? As Rabbi Tavla raised a dilemma before Ravin: With regard to a hanging partition, what is the ruling in terms of it permitting one to carry in a ruin when part of the building’s walls are still intact, and they are still considered partitions? Ravin said to him: A hanging partition only permits one to carry
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.