Talmud BavliShabbat 47a : Youtube
Daf TubeYoutube
3 video classes :
Shabbat Page 47a
Shabbat 47a - Guemara
הנח לנר שמן ופתילה הואיל דנעשה בסיס לדבר האסור א"ר זירא א"ר אסי א"ר יוחנן אמר ר' חנינא אמר רבי רומנוס לי התיר רבי לטלטל מחתה באפרה א"ל רבי זירא לרבי אסי מי אמר רבי יוחנן הכי והתנן נוטל אדם בנו והאבן בידו או כלכלה והאבן בתוכה ואמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן בכלכלה מלאה פירות עסקינן טעמא דאית בה פירי הא לית בה פירי לא (דניאל ד, טז) אישתומם כשעה חדא ואמר הכא נמי דאית בה קרטין אמר אביי קרטין בי רבי מי חשיבי וכי תימא חזו לעניים והתניא בגדי עניים לעניים בגדי עשירים לעשירים אבל דעניים לעשירים לא אלא אמר אביי מידי דהוה אגרף של ריעי אמר רבא שתי תשובות בדבר חדא גרף של ריעי מאיס והאי לא מאיס ועוד גרף של ריעי מיגלי והאי מיכסי אלא אמר רבא כי הוינן בי רב נחמן הוה מטלטלינן כנונא אגב קיטמא ואע"ג דאיכא עליה שברי עצים מיתיבי ושוין שאם יש בה שברי פתילה שאסור לטלטל אמר אביי בגלילא שנו לוי בר שמואל אשכחינהו לרבי אבא ולרב הונא בר חייא דהוו קיימי אפיתחא דבי רב הונא אמר להו מהו להחזיר מטה של טרסיים בשבת אמרו ליה שפיר דמי אתא לקמיה דרב יהודה אמר הא רב ושמואל דאמרי תרוייהו המחזיר מטה של טרסיים בשבת חייב חטאת מיתיבי המחזיר קנה מנורה בשבת חייב חטאת קנה סיידין לא יחזיר ואם החזיר פטור אבל אסור רבי סימאי אומר קרן עגולה חייב קרן פשוטה פטור אינהו דאמור כי האי תנא דתניא מלבנות המטה וכרעות המטה ולווחים של סקיבס לא יחזיר ואם החזיר פטור
Comments from Rashi on Masechet Shabbat Page 47a
לדבר האסור . לשלהבת דבכי האי מוקצה מודה ר"ש שהכלי טפל לשלהבת בעודה בו ולאו משום דחייש לכבייה: בסיס . מושב את כנו מתרגמינן בסיסיה: א"ר רומנוס לי התיר רבי לטלטל מחתה . של לבונה באפרה קס"ד באפרה עם אפרה קאמר שהאפר מוקצה ולא היו צריכין לו ואשמעינן דאגב מחתה דאיכא תורת כלי עליה טלטלה עם אפרה: נוטל אדם . הכלכלה בשבת והאבן בתוכה: הא ליכא פרי לא . דכלי נעשה בסיס לאבן וטפלה לו ובטל תורת כלי דידיה והכי נמי נעשית מחתה בסיס לאפר ורבי יוחנן שמעי' ליה לעיל דכדר' יהודה סבירא ליה: דאית ביה קרטין . שנשתיירו מן האור ולבונה דחזיא להריח ואגב לבונה מטלטל למחתה עם אפרה דומיא דכלכלה מלאה פירות והאבן בתוכה: קרטין . של שיור לבונה: בי רבי . דנשיא ועשיר הוה מי חשיבי: בגדי עניים . שלש על שלש או שחוטן עבה הוו בגדים לעניים לענין טומאה: בגדי עשירים . שלשה על שלשה הוו בגדים לעשירים וכל שכן לעניים אבל בגדי עניים לעשירים לא הוה בגד גבייהו ולא מקבלי טומאה הכא נמי בי רבי בטלי קרטין: אלא אמר אביי . הא דשרי ליה לטלטל מחתה באפרה משום דאפרה מאיס עליה לראותו והוי כגרף של רעי דתניא במסכת ביצה (דף לו:) מותר להוציאו לאשפה שבחצר: גרף . כלי חרס המוכן לכך: מיכסי . כל מחתות מכוסות הן ויש בהן נקבים להוציא הריח: כנונא . כלי נחשת שמביאין בו האור לפני שרים להתחמם: אגב קטמיה . שהיו צריכין לאפרו לכסות רוק או צואה וא"ת מה צד איסור יש כאן היינו רבותא דאע"ג דאיכא עליה שברי עצים והא דר' רומנוס נמי האי מחתה באפרה דקאמר מחתה בשביל אפרה שהיה צריך לו ודעתייהו עליה מאתמול ורבותא אשמעינן (כיון) אע"ג דאיכא עליה שברי עצים דהוי ככלכלה של פירות והאבן בתוכה: ושוין . ר' יהודה ור"ש שנחלקו בנר ישן: בגלילא שנו . שחשובות להן שברי פתילה שאין בגדים של פשתן מצויין להם הלכך לא בטלי ונעשה נר בסיס להן: טרסיים . צורפי נחשת או גרדיים והולכין מעיר לעיר למלאכתן ונושאין עמהן מטות של פרקים: חייב חטאת . הוא תחלתו וגמרו ונמצא עושה כלי וחייב משום מכה בפטיש אב לכל גומרי מלאכה ולא משום בנין דאין בנין בכלים: קנה מנורה . שיוצאין ממנה קנים לנרות הרבה ונוטלין הימנה ובשעת הצורך מחזירין אותו: קנה של סיידין . הטחין ומלבנין הבית בסיד יש להן קנים של פרקים ונותן מטלית בראשה ושורין בסיד המחוי וטח את הבית וכשהוא טח מלמטה אי אפשר לו אלא בקנה קצר וכשהוא הולך ומגביה מוסיף קנה על קנה ומאריכו: פטור . שאין זה גמרו שהרי צריך לחזור ולפרקו תמיד: קרן עגולה וקרן פשוטה . שניהם מין כלי זמר והוא עשוי נקבים נקבים ככברה ומכניס בהן חלילים ומוציאין קולות הרבה קרן עגולה מעשה אומן הוא וצריך לתקוע בנקבים בחוזק והויא מלאכה ובקרן פשוט מכניסו בריוח ודרכן לפרקם תמיד ופטור קתני מיהת בקני מנורה דחייב והוא הדין למטה של טרסיים: אינהו . רבי אבא ורב הונא בר חייא: דאמור כי האי תנא . כרבי שמעון דמתיר לכתחלה: מלבנות המטה . כעין רגלים קטנים ויש להן בית קיבול ומכניס לתוכן ראשי כרעי המטה שלא ירקבו בארץ: לווחים של סקיבס . עץ קטן כמין דף שתוקעין בקשת שקורין אבלשטר"א שעליו מושך החץ:
Comments from Tosafot - Shabbat 47a
הנח לנר שמן ופתילה הואיל ונעשה בסיס לדבר האסור . איצטריך למימר בשמן דנעשה בסיס לדבר האסור דאי לאו הכי לא היה הנר אסור לטלטל דהוי בסיס לדבר האסור ולדבר המותר ושרי כדאמר בסמוך כי הוינן בי רב נחמן הוה מטלטלינן כנונא אגב קיטמא אע"ג דאיכא עליה שברי עצים ואם תאמר פתילה אמאי קאמר דהויא בסיס לדבר האסור היא עצמה הויא דבר האסור כדאמר לקמן ושוין שאם יש בה שברי פתילות שאסור לטלטלה וי"ל דשברי פתילה הוי שברי כלים ודמי לצרורות אבל פתילה שלימה שהיא כלי הוה שרי אי לאו דנעשה בסיס לדבר האסור: לי התיר רבי לטלטל מחתה באפרה . השתא ס"ד דאפר מחתה מוקצה הוא: ואמר רבה ב"ב חנה א"ר יוחנן כו' . תימה אמאי לא פריך בלאו מילתיה דרבי יוחנן ממתני' דפ' נוטל (לקמן שבת דף קמב:) דתנן מעות שע"ג הכר מנער את הכר והן נופלות וכן אבן שעל פי החבית מטה על צדה והיא נופלת אבל טלטול גמור אסור ואור"י דה"א דשאני מעות דחשיבי ולא בטלי ואבן שע"פ החבית ה"א דמיירי שהוא מתוקן לסתום פי החבית והחבית צריכה לה ולכך לא בטלה: בגדי עניים לעניים . אומר ר"ת דדוקא בטומאת מדרס דבייחוד תליא מלתא אבל בשאר טומאות לא תליא מלתא בייחוד דאפי' היה מוטל באשפה מרבינן מוהבגד דשלש על שלש מיטמא בין לעניים בין לעשירים דבקרא לא מפליג מידי ומייתי ר"ת ראיה דתנן במסכת כלים (פרק כ"ז מ"ב) דבגד מטמא משום שלשה על שלשה למדרס משום שלש על שלש לטמא מת וע"כ בעשירים מיירי דבפכ"ח תנן התם בגדי עניים אע"פ שאין בהם שלשה על שלשה טמאין מדרס וא"ת הכא דפריך מברייתא אמאי לא פריך ממתני' דפכ"ח דכלים שהבאתי ואור"י דאי ממתני' ה"א דבגדי עניים היינו כעין שק שעיקרו עשוי לעניים ואפי' ביד עשירים אינו צריך שלשה על שלשה אבל שאר בגדים בעי שלשה על שלשה שאינו עומד אלא לעשירים להכי מייתי ברייתא דלא שייך לפרשה הכי: הוה מטלטלינן כנונא אגב קיטמא . פי' כנונא מחתה והיינו מחתה באפרה דלעיל פי' אגב אפרה שהוסק מע"ש דמוכן הוא דחזי לכסות בה רוק או צואה וקשה דמשמע דוקא אגב קיטמא שרי הא לאו הכי נעשה בסיס לדבר האסור ואילו בפ"ב דביצה (כא: ושם) אמר גבי אין מזמנין נכרי בשבת משום שיורי כוסות פריך וניטלטלינהו אגב. כסא מי לא אמר רבא כי הוינן בי רב נחמן הוה מטלטלינן כנונא אגב קיטמא אף על גב דאיכא עליה שברי עצים ומאי פריך שאני כנונא דאגב קטמא מטלטל לה אבל בכוס ליכא אלא דבר האסור ואור"י דשיורי כוסות לא חשיבי למיהוי כוס בטל לגבייהו אף על גב שאין היתר עמהן בכוס טפי גרעי משברי עצים שעם הקיטמא בכנונא: אע"ג דאיכא עליה שברי עצים . נראה לרבינו תם דשברי עצים חשיבי טפי מאבן שבכלכלה דאם לא כן מאי קמ"ל ואדמקשי ליה מברייתא דשוין כו' ליסייעיה ממתני' דכלכלה והאבן בתוכה אלא שברי עצים חשיבי טפי ויש לדמות שברי עצים לגבי אפר כשברי פתילה לגבי שמן: בגלילא שנו . פי' בקונט' שחשובות להן שברי פתילה שאין בגדי פשתן מצויין להם ואין נראה לר"ת דהא אמרי' בשילהי ב"ק (דף קיח:) לוקחין מן הנשים כלי צמר ביהודה וכלי פשתן בגליל משמע שמצוי פשתן הרבה שם ומפרש ר"ת בגלילא שנו שהיה להם רוב שמן ולהכי לא בטלי שברי פתילה אגב שמן וכן משמע בפ"ק דסנהדרין (דף יא:) גבי טול איגרת וכתוב לאחנא בני גלילאה עילאה ותתאה כו' דזמן ביעורא מטא לאפרושא מעשרא ממעטני זיתא ואמר. בנזיר בפרק בית שמאי (דף לא:) בגלילא שנו דחמרא עדיף ממשחא ויין היה מצוי להם הרבה כדאמר בהמוציא יין (לקמן שבת עח.) גבי מים כדי לשוף בהן את הקילור וקאמר בגלילא שנו דרפואת מים שכיח טפי משתיה שהיה להן רוב יין והיו שותין הכל יין ואפילו הכי חמרא עדיף להו ממישחא כי השמן היה להם בזול יותר ורש"י פי' נמי בהמוציא (שם) שמחמת עניותא היו עושין רפואה מן המים ואין עושין מן היין רק שתייה ולפיכך היתה רפואת מים שכיחא ואין נראה דכיון שלא היה להם יין לשיפות הקילור א"כ שכיחא שתיית מים טובא ואמרי' בעלמא אף ערב יוה"כ בגליל שהיו מרבים בסעודה משמע שעשירים היו [וע"ע תוססוח חגינה כה: ד"ה בגלילא]:
Shabbat 47a - Mishnah translated into english
Leave the candle, oil, and wick, since they became a base for a prohibited object. Even Rabbi Shimon agrees that a flame burning on Shabbat is set-aside. Since it is prohibited to move the flame, moving the lamp, oil, and wick is also prohibited.
Rabbi Zeira said that Rabbi Asi said that Rabbi Yoḥanan said that Rabbi Ḥanina said that Rabbi Romanus said: Rabbi Yehuda HaNasi permitted me to carry a coal pan with its ashes. Rabbi Zeira said to Rabbi Asi: Did Rabbi Yoḥanan actually say that? Didn’t we learn in a mishna: A person may carry his son in his hands and even if the son has a stone, which is prohibited to carry, in his hands; or, one may carry a basket with a stone inside it? And Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: We are dealing with a basket that is full of fruit. Due to the fruit, carrying the stone is also permitted. The reason for the leniency is because there is fruit inside the basket; however, if there is no fruit inside it, no, one may not move it. With regard to the coal pan that is filled with ashes, how can moving it be permitted according to Rabbi Yoḥanan?
“He was astonished for a while” (Daniel 4:16) and could not find an answer. And, ultimately, Rabbi Asi said: Here, too, it is referring to a case where the coal pan has bits of frankincense that were not yet burned. Due to those bits, moving the pan is permitted. Abaye said: Are small bits in the house of Rabbi Yehuda HaNasi significant? Since they are not significant, they are nullified by the ashes and the mixture is entirely unsuitable for use.
And if you say: The bits are suitable for the poor. We will explain that the value of an object is determined not by its context, but by its intrinsic value. Wasn’t it taught in a baraita that there is a difference with regard to the halakhot of ritual impurity between garments belonging to poor people, which can become ritually impure even if they are very small, and garments belonging to the wealthy, which are not considered significant unless they contain a larger amount of fabric? Garments the size of poor people’s clothing are for the poor, and garments the size of rich people’s clothing are for the rich; however, clothes of the poor for the rich are not significant. Apparently, the significance of an object is determined by its context and its owner. Rather, Abaye said an alternative explanation: The halakha here is just as it is in the case of a chamber pot of feces. Since it is disgusting, removing it from the house is permitted, even though clearly there is no use for it.
Rava said: There are two answers to reject this analogy: One, a chamber pot with feces is disgusting, and the coal pan is not disgusting. And furthermore: A chamber pot with feces is uncovered and smells, and the coal pan is covered. Rather, Rava said an alternative explanation: When we were at the house of Rav Naḥman we would move a coal pan [kanuna] on account of the ashes, and we did this even though there were broken pieces of wood on it. Since the ashes can be used to cover filth, it is not set-aside and the coal pan may be moved due to the ashes. Even if there were also broken sticks on the pan that are useless, nevertheless they are nullified by the ashes. The Gemara raises an objection to this last remark from that which was cited previously: And Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon agree that if there were fragments of a wick in the lamp, that it is prohibited to move it. Apparently, these fragments are not null and render the entire lamp set-aside. Abaye said: No proof can be cited from that baraita because they taught it in the Galilee, where oil is abundant and inexpensive. That is why broken wicks are not nullified relative to the oil (Rav Nissim Gaon).
The Gemara relates that Levi bar Shmuel found Rabbi Abba and Rav Huna bar Ḥiyya, who were standing at the entrance of Rav Huna’s house. Levi bar Shmuel said to them: What is the halakha with regard to reassembling a weaver’s loom, which was typically a collapsible frame, on Shabbat? He said to him: It may well be done. He came before Rav Yehuda, asking him the same question, and Rav Yehuda said to him that Rav and Shmuel both said: One who reassembles a weaver’s loom on Shabbat is liable to bring a sin-offering, as he performed a labor prohibited by Torah law on Shabbat.
The Gemara raises an objection to the statement of Levi bar Shmuel from the Tosefta: One who reassembles the branch of a disassembled candelabrum on Shabbat is liable to bring a sin-offering. With regard to the plasterer’s pole, which has several component parts, one may not reassemble it ab initio, and if he reassembled it, he is exempt from bringing a sin-offering, although it is prohibited. Rabbi Simai says: With regard to a rounded horn, which is a trumpet that can be dismantled and whose assembly is complicated, one who reassembled it is liable. However, a straight horn, which is easy to assemble, one who assembled it is exempt. Apparently, assembling an object that consists of several components on Shabbat is prohibited by Torah law, and one is liable to bring a sin-offering for doing so. The Gemara answers: They said that it is permitted in accordance with the opinion of this tanna, as it was taught in a baraita: A bed frame, which is a wooden frame through which the ropes of the bed were interlaced, and the legs of the bed, and the archer’s tablets [skibas], which refers to the part of a bow upon which one pulls the arrow back, if they were detached from the bed or from the bow, one may not reassemble them, and if he reassembled them he is exempt.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.