Talmud BavliShabbat 84a : Youtube
Daf TubeYoutube
3 video classes :
Shabbat Page 84a
Shabbat 84a - Guemara
ולחנניא טילטול על ידי שוורים שמיה טילטול (אין) דתנן שלש עגלות הן עשויה כקתידרא טמאה מדרס כמטה טמאה טמא מת של אבנים טהורה מכלום ואמר ר' יוחנן ואם יש בה בית קבול רמונים טמאה טמא מת שלש תיבות הן תיבה שפתחה מצדה טמאה מדרס מלמעלה טמאה טמא מת והבאה במדה טהורה מכלום ת"ר מדרס כלי חרס טהור ר' יוסי אומר אף הספינה מאי קאמר אמר רב זביד הכי קאמר מדרס כלי חרס טהור ומגעו טמא וספינה של חרס טמאה כחנניא ר' יוסי אומר אף הספינה טהורה כתנא דידן מתקיף לה רב פפא מאי אף אלא אמר רב פפא הכי קאמר מדרס כלי חרס טהור ומגעו טמא ושל עץ בין מדרסו ובין מגעו טמא וספינת הירדן טהורה כתנא דידן ר' יוסי אומר אף הספינה טמאה כחנניא ומדרס כלי חרס מנלן דטהור אמר חזקיה דאמר קרא (ויקרא טו, ה) ואיש אשר יגע במשכבו מקיש משכבו לו מה הוא אית ליה טהרה במקוה אף משכבו נמי אית ליה טהרה במקוה דבי ר' ישמעאל תנא (ויקרא טו, כו) כמשכב נדתה יהיה לה מקיש משכבה לה מה היא אית לה טהרה במקוה אף משכבה נמי אית לה טהרה במקוה לאפוקי כלי חרס דלית ליה טהרה במקוה מתיב ר' אילעא מפץ במת מנין
Comments from Rashi on Masechet Shabbat Page 84a
ולחנניא . דאמר ספינה המיטלטלת מלאה טמאה אפילו אינה מיטלטלת אלא על ידי שוורים מרוב גודלה הוי טילטול וטמאה: כקתידרא . קצרה ומוקפת משלש צדדין: טמאה מדרס . שלישיבה מיוחדת היא: כמטה . שהיא ארוכה ומתחתיה מקבלת כמטה של עור שאין בה שום נקב: טמאה טומאת מת . כלומר מקבלת שאר טומאות כולן חוץ מטומאת מדרס דכלי הוה לקבל טומאה ולישיבה אינה מיוחדת שטוענין בה פרגמטיא ואומר לו עמוד ונעשה מלאכתנו והא דנקט טמא מת משום דאב הטומאה הוא והכי קאמר אב הטומאה הוא על ידי מת ולא על ידי זב: ושל אבנים . העשויה להוליך בה אבנים: טהורה מכלום . אינה מקבלת שום טומאה לפי שפרוצה מתחתיה נקבים גדולים ולא כלי הוא דכל הכלים שיעורן כרמונים: ואמר רבי יוחנן כו' . אלמא אף על גב דשל עץ איתקש לשק דבעינן מיטלטל מלא וריקן וזו אינה מיטלטלת אלא על ידי שוורים קאמר טמאה טמא מת: תיבה שפתחה מצדה טמאה מדרס . לפי שמשמשת שכיבה עם מלאכתה שמשתמשין בה דרך פתחה ואין צריך לומר לשוכב עליה עמוד ונעשה מלאכתנו: מלמעלה . פתחה כאותן שלנו: טמאה טמא מת . כלומר נעשה אב הטומאה על ידי מת כשאר כל הכלים הראויין לקבל טומאה שאם האהיל אהל המת עליהן נעשין אב הטומאה ולענין שאר טומאות הויין ראשון לטומאה ככל הכלים ולא שמעינן ממתניתין אלא דכלי הוא לטומאה ומדרס לא הויא דאינה מיוחדת לשכיבה דצריך לומר לו עמוד יש מקשין הבל על משנה זו הא דאמר רבי יוחנן בפרק במה אשה (לעיל שבת דף נט.) אף אומר בטומאת מת עמוד ונעשה מלאכתנו והבל הוא בפיהם דכי איתמר ההיא לענין כלי שנשבר ועודנו ראוי למלאכה ולא מעין מלאכה ראשונה וקאמר רבי יוחנן דטהור מטומאתו ראשונה ואומר בו עמוד ונעשה מלאכתנו הראשונה והרי הוא אינו ראוי אבל לומר שתהא מיוחדת למת ולא למלאכה אחרת לא תהא זאת בישראל דהא כתיב (במדבר יט) כל אשר באהל יטמא וכל כלי פתוח וגו' וכל טמא מת שבתלמוד הנזכר אצל מדרס הוא הדין לטמא שרץ או לטומאת נבלה ולא הוזכר מת אלא משום דעל ידי מת נעשה אב הטומאה [כמו] על ידי מדרס שלא בא ללמדנו אלא לומר שהוא כלי מקבל כל טומאה חוץ מטומאת מדרס אם ישב עליו זב אינו נעשה אב הטומאה: הבאה במדה . תיבה גדולה שאינה מיטלטלת ויש לה חלון מלמעלה להשתמש בתוכה: טהורה מכלום . למדרס לא חזיא הואיל וחלולה מלמעלה אינה משמשת שכיבה עם מלאכתה ולשאר טומאות לא חזיא דאינה מטלטלת מליאה ולא איתפרש מה לשון באה במדה ולי נראה על שם אנשי מדות כלומר שצריכה למוד ארכה ורחבה: מדרס כלי חרס טהור . שאם ישב עליו הזב ולא נגע באוירו טהור ואינו מטמא משום מדרס ולקמיה יליף לה מקרא: מאי קאמר . מה ענין ספינה אצל מדרס ספינה טהורה אף מטומאת מגע ולמדרס לא חזיא: ומגעו טמא . אם נגע הזב בתוכו: וספינה של חרס טמאה . במגעה: כחנניא . דיליף טעמא משק וחרס לא איתקש לשק: כתנא דידן . דיליף מבלב ים והא נמי בלב ים היא: מאי אף ספינה . על כרחיך טהורה ממגע קאמר ומאי אף הא לא טיהר תנא קמא כלי ממגע דנימא אף זו כיוצא בו: וספינת הירדן טהורה כתנא דידן . דיליף מבלב ים לא שנא גדולה לא שנא קטנה והוא הדין נמי דמצי לתרוצי וספינה של חרס טהורה בתר דמפכינן דתנא קמא לרבי יוסי אלא משום דשכיחא טפי של עץ משל חרס: משכבו . הוא והמשכב הוזכר כאן: כלי חרס אין לו טהרה במקוה . דכתיב ישבר אין לו טהרה אלא שבירתו: מפץ . של קנים: במת מניין . שהוא טמא לפי שמצינו שפשוטי כלי עץ טהורין מטומאת מגע שרץ מניין שכלי הראוי למשכב ומושב מקבל טומאת מגע במת:
Comments from Tosafot - Shabbat 84a
ולחנניא טילטול על ידי שוורים שמיה טילטול . נראה לר"י אפילו ביש בה מ' סאה תימה לר' יצחק אמאי נקט חנניא הא רבנן נמי לא פליגי בהא דמה שמטהרין ספינת הירדן היינו משום דרך אניה בלב ים (משלי ל) ולאו משום דלא שמיה טילטול ועוד דנראה דספינת הירדן מיטלטלת אפילו על ידי בני אדם דאי אינה מיטלטלת אלא על ידי שוורים אם כן ממתניתין דכלים דתנן ספינת הירדן טמאה הוי מצי לאוכוחי דלחנניה שמיה טילטול: ואמר רבי יוחנן אם יש בה בית קיבול רימונים כו' . מהא דקתני במטה טמאה טמא מת לא מצי לאתויי ראייה דאיכא למימר שמיטלטלת על ידי בני אדם: שלש תיבות הן . קשה לר"י דאמאי מייתי לה דאי משום דהיא סיפא דההיא דג' עגלות הן אם כן הוה ליה לאתויי ההיא דג' עריבות שהן בינתים: הבאה במדה טהורה מכלום . אפתחה למעלה קאי דפתחה מצידה דחזיא למדרס לא בעי מיטלטל מלא וריקן כדאמרי' בבכורות (דף לח.): אלא אמר רב פפא ה"ק כו' ושל עץ בין מדרסו בין מגעו טמא . תימה לרבינו תם דלמה לו להגיה של עץ וספינת הירדן לא הוה ליה אלא לאפוכי שינויא קמא דלת"ק ספינה של חרס טהורה כתנא דידן ולר' יוסי אף הספינה טמאה כחנניה ואף דרבי יוסי אמגע דקאמר ת"ק דטמא על כן נראה לרבינו תם כגי' ר"ח דגרסינן במילתיה דרב זביד וספינה של חרס טהורה כתנא דידן ורבי יוסי אומר אף הספינה טמאה כחנניא כמו מגע [דכלי חרס] ופריך מאי אף דהשתא לא קאי אעיקר מילתיה דת"ק אלא אדקדוק דבריו דדייקינן הא מגעו טמא אלא א"ר פפא ה"ק כו' וספינה של חרס טמאה כחנניא ר' יוסי אומר אף הספינה טהורה כתנא דידן כמו מדרס כלי חרס דקתני תנא קמא בהדיא דטהור: מה הוא דאית ליה טהרה במקוה . לאו דוקא נקט מקוה דהא זב בעי מים חיים אלא משום דבעי למינקט מקוה גבי משכב ומושב ולענין מים חיים לא מצרכי' שיהא טעון במשכב ומושב כזב דלא בעינן אלא דדמי ליה פורתא דאית ליה טהרה: לאפוקי כלי חרס דלית ליה טהרה במקוה . תימה דהא כופת שאור שיחדה לישיבה טמאה מדרס כדאמרינן בהעור והרוטב (חולין דף קכט.) אע"ג דלית ליה טהרה במקוה ואומר רבינו תם דיש במינו בגידולי קרקע טהרה במקוה כגון כלי עץ: מפץ במת מניין . פירש בקונטרס דמיירי במפץ של עץ ואין נראה לרבינו תם דהא פשוטי כלי עץ יש להם טהרה במקוה כדמוכח בפרק קמא דסוכה (דף טז.) דאמר מטה מיטהרת איברים ומוקי לה בפשוטי כלי עץ כגון ארוכה ושתי כרעים ואומר ר"ת דהכא במפץ של שיפה ושל גמי דאין לו שום טומאה אלא מדרבנן לבד מטומאת מדרס כדפירש לעיל בפרק במה אשה (שבת דף סו.) והא דפשוטי כלי עץ אית להו טהרה במקוה אומר ר"י דנפקא לן מדכתיב (במדבר לא) וכל כלי עץ תתחטאו דמשמע אפילו פשוטי דומיא דכלי מתכות דכתיבי התם אף על גב דכתיב וכל מעשה עזים ליכא למילף מה מעשה עזים מיטלטל מלא וריקן אף כלי עץ דלא שייך למילף הכי אלא משק כדכתיב (בראשית מב) ויהי הם מריקים שקיהם ולהכי נקט נמי בכל דוכתא מה שק מיטלטל מלא וריקן כו' ולא נקט מה בגד מיטלטל מלא וריקן אף על גב דבגד נמי כתיב גבי שק או בגד או עור או שק:
Shabbat 84a - Mishnah translated into english
And according to Ḥananya, who holds that a boat carried both full and empty can become ritually impure, is carrying by oxen considered carrying? He answered his own question. Yes, as we learned in a mishna: In terms of the halakhot of ritual purity and impurity, there are three distinct types of wagons: A wagon built like a chair, meaning closed on the sides, can become ritually impure with impurity imparted by treading. Since it is designated for sitting, it becomes impure if a zav sits on it, even if he does not touch it. A wagon built like a bed can become ritually impure with impurity imparted by a corpse. It contracts all types of impurity, except for impurity imparted by the treading of a zav. A wagon made of stone, whose bottom is netting, remains ritually pure and does not become impure from any type of impurity. And Rabbi Yoḥanan said: And if in the stone wagon there is a receptacle for pomegranates, i.e., the holes are not large enough for a pomegranate to fall through, it is considered a utensil and it can become impure with impurity imparted by a corpse. Even though a stone wagon is not carried full, but is pulled by oxen, it can become ritually impure. Apparently, carrying by oxen is considered carrying.
By association, the Gemara now cites the second part of the mishna: With regard to laws of impurity, there are three types of chests: A chest that opens from the side, on which one can sit or lie, because it can be used for sitting, it can become ritually impure with impurity imparted by treading if a zav sits on it. Even if one needs to open the chest, a person can keep sitting on it. A chest that opens from the top does not become ritually impure with impurity imparted by treading because it cannot be opened with somebody on it. However, it can become impure with impurity imparted by a corpse. And a chest that comes in a very large size, and can hold more than forty se’a, remains ritually pure and does not become impure from any type of impurity.
The Sages taught in a baraita: With regard to impurity imparted by treading, an earthenware vessel is ritually pure. If a zav sits on an earthenware vessel and does not touch the inside of it, it does not become impure. Rabbi Yosei says: That is even the status of a ship. The Gemara asks: What is the baraita saying? Rav Zevid said that the baraita is saying the following: According to the first tanna, with regard to impurity imparted by treading, an earthenware vessel is ritually pure; however, if the zav touches the vessel it becomes impure. And an earthenware ship can become impure with impurity imparted by the treading of a zav, in accordance with the opinion of Ḥananya. Rabbi Yosei says: Even a boat is ritually pure, in accordance with the opinion of the tanna of our mishna. Rav Pappa strongly objects to this explanation: If so, what is the meaning of the word even employed by Rabbi Yosei, indicating that he is adding to the opinion of the first tanna of the baraita? According to the above explanation, the first tanna says that a boat can become ritually impure and Rabbi Yosei says that it is pure. Rabbi Yosei is not adding to the previous opinion but disagreeing with it. Rather, Rav Pappa said that the baraita is saying the following: With regard to impurity imparted by treading, an earthenware vessel is ritually pure, and with regard to its contact with a source of ritual impurity, it is impure. And as far as a wooden vessel is concerned, with regard to both its impurity imparted by treading and its contact with a source of ritual impurity, it is impure. And a Jordan ship is ritually pure in accordance with the opinion of the tanna of our mishna. Rabbi Yosei says: Even the boat is impure like other wooden vessels, in accordance with the opinion of Ḥananya.
The Gemara questions what was stated: And from where do we derive that with regard to impurity imparted by treading, an earthenware vessel is ritually pure? Ḥizkiya said: It is as the verse states: “And whoever touches his bed shall wash his clothes, and bathe himself in water, and be impure until the evening” (Leviticus 15:5). The verse juxtaposes his bed to himself. Just as he has the possibility of purification through immersion in a ritual bath, so too, his bed is referring to a vessel that has the possibility of purification in a ritual bath. Since an impure earthenware vessel cannot be purified in a ritual bath, unlike other vessels, it does not become ritually impure when a zav lies on it.
Similarly, the school of Rabbi Yishmael taught that the verse states: “Every bed on which she lies all the days of her zava emission shall be for her like the bed of her menstrual period” (Leviticus 15:26). The verse juxtaposes her bed to herself: Just as she has the possibility of purification in a ritual bath, so too, her bed is referring to a vessel that has the possibility of purification in a ritual bath. This is to the exclusion of an earthenware vessel, which does not have the possibility of purification in a ritual bath. Rabbi Ila strongly objects to this from what we learned: From where is it derived that a reed mat becomes ritually impure from contact with a corpse?
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.