Talmud BavliThe learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat אליעזר בן רחל
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat אסתר בת חיים
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Nissim ben Barukh Malka
Shabbat 99a : Youtube
Daf TubeYoutube
3 video classes :
Shabbat Page 99a
Shabbat 99a - Guemara
ונראין קרסין בלולאות ככוכבים ברקיע ת"ר יריעות התחתונות של תכלת ושל ארגמן ושל תולעת שני ושל שש ועליונות של מעשה עזים וגדולה חכמה שנאמרה בעליונות יותר ממה שנאמרה בתחתונות דאילו בתחתונות כתיב (שמות לה, כה) וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ואילו בעליונות כתיב (שמות לה, כו) וכל הנשים אשר נשא לבן אותנה בחכמה טוו את העזים ותניא משום ר' נחמיה שטוף בעזים וטווי מן העזים:
שתי גזוזטראות כו':
אמר רב משום רבי חייא עגלות תחתיהן וביניהן וצידיהן רה"ר אמר אביי בין עגלה לעגלה כמלא ארך עגלה וכמה ארך עגלה ה' אמות ל"ל בד' ופלגא סגי כי היכי דלא לידחקו קרשים אמר רבא צידי עגלה כמלא רחב עגלה וכמה רחב עגלה שתי אמות ומחצה למה לי באמתא ופלגא סגיא כי היכי דלא לידדו קרשים אלא דקי"ל דרך רה"ר שש עשרה אמה אנן דגמרינן לה ממשכן דמשכן חמיסרי הואי אמתא יתירא הואי דהוה קאי בן לוי דכי משתלפי קרשים הוה נקיט להו:
מתני׳ חולית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבן ארבעה הנוטל מהן והנותן על גבן חייב פחות מכן פטור:
גמ׳ למה לי למיתני חולית הבור והסלע ליתני הבור והסלע מסייע ליה לרבי יוחנן דאמר ר' יוחנן בור וחוליתה מצטרפין לעשרה תניא נמי הכי בור ברה"ר עמוקה י' ורחבה ארבעה אין ממלאין הימנה בשבת
Comments from Rashi on Masechet Shabbat Page 99a
ונראין קרסין בלולאות . מילתא אחריתי היא שתי מחברות היו היריעות כל אחת ואחת ה' יריעות תפורות זו עם זו במחט על פני כל ארכן ובאמצע היה מחבר בקרסים מחברת עם מחברת שהיו לולאות בשפת חיצונה של כל מחברת באמצע המשכן אלו כנגד אלו כדכתיב מקבילות הלולאות וגו' (שמות כו): נשא לבן . יתירות חכמה משמע: בין עגלה לעגלה . שבצדה ה' אמות כמלא אורך העגלה: למה לי . אורך העגלה ה' אמות: בארבע ופלגא סגי . שאם מסדרן על רחבן אינו מסדר על ה' אמות יותר מג' והרי בארבע ומחצה יכול לסדרן ואי מסדרן בחודן יותר מד' לא יסדר מפני הפסקת מקום הבריחים שבאמצע הסדרים ובפלגא אמה נמי תסגי ליה: דלא לידחקו . אם בא לסדרן על רחבן: צדי עגלה . חלל שבין דפנות לאופנים ועובי הדופן ועובי האופן: כמלא רחב עגלה . שני הצדדים כמלא רחב חללה דהיינו אמה ורביע לכל צד: למה לי . רחבה תרתי ופלגא אם מפני שאם יצטרך להושיב מן הקרשים לתוכה יכניס: באמתא ופלגא סגי . וישכיבם בה על חודן: כי היכי דלא לידדו קרשים . שלא יהיו הקרשים המוטלים לאורכן על דופנותיה לרחבן מדדין ונוטין לכאן ולכאן שאם מושבות הקרשים קצר מתוך שהן ארוכות ויוצאות לחוץ הרבה יכבד אחד מן הראשין כשהן מדדין בהליכתן ויפלו: חמיסרי הויין . שתי העגלות ההולכות זו בצד זו רחב כל אחת ה' אמות הרי י' וה' אמות ריוח שבין עגלה לעגלה הרי ט"ו ואם תאמר יותר מעשרים הן שהרי הקרשים אורכן י' אמות והן מוטלות על גבי דופני עגלה לרחבה נמצא אורך הקרשים הרי כ' אמה לבד מה שצריך למשוך קרשי כל עגלה ועגלה לצד החיצון של עגלה שלא יגיעו ראשי הקרשים זו בזו ומעכבין את הילוך העגלות אין זה תשובה שהקרשים למעלה מעשרה הן שהעגלה גבוה י' ולגבי רה"ר לית לן למיחשב אלא מקום העגלות וריוח שביניהן שהוא למטה מי' דכל למעלה מי' לאו רה"ר היא הלכך לא חשיב ליה: אמתא יתירתא הואי . עוד צריך להיות ברחב הדרך עודף אמה שתתן חצי אמה לכאן וחצי אמה לכאן לשני צדדין החיצונות של ב' עגלות: דקאי בן לוי דאי משתלפי . זו מזו ליפול לתוך אויר שביניהם: הוה נקיט להו . נכנס לבין האויר אמה שביניהם ועומד בחצי אמה שיש בין העגלה לצדדין ומתקן את הסדר זו על זו שלא תפול העליונה וכל הדרך הוא מהלך אחורי העגלה וכשרואה אותן משתלפות אל תוך האויר רץ לתוך בליטת הקרשי' שבצדדין עד שמגיע לאמת האויר שביניהם ודוחק עצמו לעמוד בחצי אמה עד שיחזיר הנשלפת למקומה ועל סדרה: מתני' חולית הבור . קרקע חפירת הבור נותנין סביבותיו להקיף כמין חומה כמו שאנו נותנין היקף עצים או אבן סביב פי הבור: גמ' למה לי למתני חולית הבור והסלע . פשיטא לן דסלע נקט לענין גובהה ובור לענין עומק שנוטל מתוכו ומוציא לרשות הרבים דאי לענין גובהה כגון למוריד מחוליא למטה וכגון דרחבה ארבע למה לי למיתניא כלל הא תנא ליה סלע אלא ודאי למוציא מתוך אוגני בור נקט לה וכיון דהכי הוא חוליא למה לי ליתני הבור לעומק והסלע לגובה: מצטרפין לעשרה . לשויה הבור רה"י היחיד ואם הוציא מתוך אוגן חוליא חייב:
Comments from Tosafot - Shabbat 99a
שתי גזוזטראות כו' . מיירי שסתום למטה בשום דבר ואין גדיים בוקעים תחתיהם או שיש מחיצות למעלה מן הגזוזטרא דתו לא חיישינן לבקיעת גדיים וכן עגלות היו רה"י אע"פ שתחתיהם רה"ר לפי שיש מגוף העגלה עד למעלה מן הקרשים הרבה יותר מעשרה: בין עגלה לעגלה כמלא אורך עגלה . לסימנא בעלמא נקטיה ואגב אורחא קמ"ל דאורך עגלה חמש אמות: כי היכי דלא לידחקו קרשים . פרש"י אם באת לסדרן על רוחבן וקשה דהא מסיק לעיל דמנח להו אחודן אלא נרא' לפרש דלא לידחקו קרשים אע"ג דדי היה בארבע וחצי לטבעות שהן זו כנגד זו והיו שם אטבעי כדמפרש שהן גלוא"ש מכל מקום מפני כובדן משתרבבים ודוחקין זה לזה אם לא שיש ריוח גדול ביניהם ורחוקין: למה לי באמתא ופלגא סגי . לשיטת רש"י ששתי עגלות היו מפורקות זו מזו ויש הפסק ביניהם ה' אמות וכל אחת טעונה לבד משוי של קרשים קשה דהיאך יכולין קרשים שכל כך כבדין שאורכן עשר אמות ורוחבן אמה וחצי ועוביין אמה לעמוד על ב' אמות ומחצה רוחב ועוד דפריך באמתא ופלגא סגי איך יכול כ"כ כובד גדול לעמוד באמתא ופלגא וכל שכן למ"ד כלין והולכין עד כאצבע שלא היו יכולין לעמוד ועוד היאך היו יכולים שתי עגלות להלך זו בצד זו בט"ו אמות א"כ היו הקרשים נוקשין זה בזה ועוד שצריך לומר לפירושו שהקרשים היו נוטים על האהלים או על החצרות מלמעלה מי' מכל צד ב' אמות ומחצה כמו שפי' בקונטרס בעצמו שהרי אורך שני הקרשים הוא כ' אמה ורה"ר אינו רוחב כי אם ט"ז אמה ועוד מנלן דשתי עגלות היו הולכות זו בצד זו למילף שיהא רה"ר ט"ז אמה שמא היו הולכות כולן זו אחר זו והיה רה"ר קטן או ארבעתן יחד והיה רה"ר גדול הרבה ונראה לר"ת ששתי עגלות היו מחוברות יחד שהיה שם עץ ארוך ט"ו אמה והיו בה ארבע אופנים כמו לשתי עגלות ושתי תיקוני דפנות כמו לשתי עגלות ובין עגלה לעגלה כמו אורך עגלה פירוש בין דופן עגלה זו לדופן עגלה זו ה' אמות וצידי העגלה כמלא רוחב העגלה מכל צד וצד דבין דופן העגלה עם האופן שתי אמות ומחצה ולא כפירוש הקונטרס שפי' אמה ורביע לכל צד ורוחב שתי העגלות עם צידיהן ט"ו אמה ומדופן עגלה זו החיצון לדופן עגלה זו החיצון י' אמות באורך הקרש והיה משכיב הקרש על שתי דופני העגלות ושתי עגלות אחרות לפניהן שאם היו הולכות זו אצל זו היו נוקשות זו בזו וזו אחר זו היו הולכות יפה והשתא פריך שפיר באמתא ופלגא סגי דהואיל ועל שתי העגלות היה משכיבן הוה ס"ד דלא לידדו ומשני דאפילו הכי מידדו: אמתא יתירא הואי . בצד העגלה דהוי קאי בה בן לוי וצריך לו אמה דגברא באמתא יתיב כדאמר בפ"ק דסוכה (דף ז':) גבי סוכה העשויה ככבשן ואע"פ שפעמים היה הולך מצד זה ופעמים מצד זה מ"מ היה די לו באמה אחת שמאיזה צד שהיה רוצה ליכנס היה מטה העגלה לצד אחר והיה נכנס בין האהל לעגלה ומתקנם אף על פי שהיה רחוק מן הקרשים שתי אמות ומחצה כשיעור צד העגלה מכל מקום היה יכול להושיט ידו שם ולתקן או על ידי מקל או על ידי שום דבר: מסייע ליה לר' יוחנן דאמר בור וחולייתה מצטרפין לעשרה . וא"ת ומה צריך למתני' לאשמעינן הא תנינא חדא זימנא בפרק בתרא דעירובין (ד' צט:) בור ברה"ר וחולייתו גבוהה י' טפחים חלון שעל גביו ממלאין ממנו בשבת ומוקי רבי יוחנן בגמרא בסמוכה לה וקא משמע לן דבור וחולייתה מצטרפין לעשרה ויש לומר דדרך תנא להשמיענו בקוצר אע"ג שכבר השמיענו במקום אחר כדאמרינן בריש ברכות (דף ב.) מילתא אגב אורחיה קמ"ל דהעריב שמשו אוכל בתרומה אע"ג דמשנה שלימה היא במס' נגעים (פי"ד מ"ג) העריב שמשו אוכל בתרומה וכהנה רבות בהש"ס אי נמי מיתורא דמתניתין שמעינן דמצטרפין לארבעה ולהשתמש על גבה מיירי משום דמנח עליה מידי ומשתמש כדאמרינן בפרק חלון (עירובין דף עח:) ומיירי כשהחוליא גבוה עשרה דבאינה גבוה י' לא מיחייב נוטל ונותן על גבה והשתא אתי שפיר הא דקתני במתניתין גבוהין עשרה והא דנקט נמי על גבן ואי מתניתין להצטרף לעשרה קאמר ואין החוליא גבוה עשרה לא אתי שפיר הא דקתני גבוה עשרה והנותן על גבן נמי אינו חייב כשמניח על גב החוליא כשאינה גבוה עשרה:
Shabbat 99a - Mishnah translated into english
Additionally, the clasps in the loops, which connected the curtains to one another, looked like stars in the sky.
Our Sages taught: The bottom curtains in the Tabernacle were made of sky blue wool, and of purple wool, and of scarlet wool, and of fine linen; and the top curtains were made of goat hair, even though that material is considered to be inferior and common. However, the wisdom that was stated with regard to the top curtains was greater than that which was stated with regard to the bottom ones. This is because, with regard to the bottom curtains, it is written: “And every wise-hearted woman spun with her hands, and they brought that which they had spun, the blue, and the purple, the scarlet, and the linen” (Exodus 35:25); while with regard to the top curtains, it is written: “And all of the women whose hearts inspired them with wisdom spun the goats” (Exodus 35:26). The phrase “whose hearts inspired them” suggests a greater degree of wisdom. Apparently, spinning the goat’s hair curtains required greater skill than spinning the various kinds of wool. And on a similar note, it was taught in a baraita in the name of Rabbi Neḥemya: The hair was rinsed on the goats, and it was even spun from the goats, which required a great deal of skill.
We learned in the mishna with regard to two balconies. Rav said in the name of Rabbi Ḥiyya: With regard to the wagons on which the beams of the Tabernacle were transported, the areas beneath them, and between them, and to their sides are considered to be the public domain. Abaye said: The space between one wagon and the wagon alongside it equaled the full length of a wagon. And how much was the length of a wagon? It was five cubits. The Gemara asks: Why do I need the wagon to be five cubits long? Four and a half cubits would suffice whether the beams were arranged in three stacks, each a cubit and a half wide, or four stacks, each one cubit wide. The Gemara answers: You need the wagon to be five cubits long so that space remains between the beams and they will not be pressed against each other.
Rava said: The area on the sides of the wagon between the wagon and the wheel and the thickness of the wheel together equaled the full width of the wagon (Tosafot). And how much was the width of the wagon? It was two and a half cubits. The Gemara asks: Why do I need the wagon to be two and a half cubits wide? A cubit and a half would suffice. The Gemara answers: So that the beams would not teeter. Ten-cubit beams on a one-and-a-half-cubit wide surface would be unstable.
The Gemara comments: However, with regard to the principle that we maintain that a thoroughfare in the public domain is sixteen cubits wide; we who derive it from the Tabernacle encounter a difficulty: The thoroughfare associated with the Tabernacle was fifteen cubits wide. When two wagons stood side by side, the width of the wagons plus the space between them and the space on their sides totaled fifteen cubits. The Gemara explains: There was an extra cubit where a member of the tribe of Levi stood, to ensure that if the beams fell, he would take hold of them and restore them to their stack. Therefore, the total width was no less than sixteen cubits.
MISHNA: With regard to the bank surrounding a pit and the boulder that are ten handbreadths high and four handbreadths wide, one who takes an object from them to the public domain and similarly one who places an object from the public domain atop them is liable for carrying from one domain to another. If the height or width of the pit or the boulder is less than that height, ten handbreadths, one is exempt because the legal status of those protrusions is not distinct from that of the surrounding public domain.
GEMARA: The Gemara asks: Why do I need to teach in the mishna about the cases of the bank of a pit and a boulder? Let the mishna simply teach about a pit and a boulder. One could derive the halakha with regard to an object that is ten handbreadths high from the case of the boulder, and the halakha with regard to an object that is ten handbreadths deep from the pit. The fact that the mishna taught the case of the bank of a pit supports the opinion of Rabbi Yoḥanan, as Rabbi Yoḥanan said: A pit and its bank join together to constitute the total ten handbreadths. If the distance from the bottom of the pit to the top of its bank is ten handbreadths, it is considered a private domain, even though some of the ten handbreadths are above ground and some are below. That halakha was also taught in the following baraita: With regard to a pit in the public domain that is ten handbreadths deep and four handbreadths wide, one may not fill water from it on Shabbat because the pit itself is a private domain, and carrying water from the pit to the public domain is prohibited
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.