Talmud BavliThe learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Ledicia bat David Banoun
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Yaakov ben Myriam
The learning on the whole site is dedicated : For the success of Elyahou ben H'anna & family
Bava Metzia 53a : Youtube
Daf TubeYoutube
1 video class :
Bava Metzia Page 53a
Bava Metzia 53a - Guemara
ואסורים לזרים והן נכסי כהן ועולים באחד ומאה וטעונין רחיצת ידים והערב שמש הרי אלו בתרומה ובכורים מה שאין כן במעשר מאי מה שאין כן במעשר לאו מכלל דמעשר בטיל ברובא ואם איתא דחזקיה הוה ליה דבר שיש לו מתירין וכל דבר שיש לו מתירין אפי' באלף לא בטיל וממאי דמה שאין כן במעשר דבטיל ברובא דלמא לא בטיל כלל לא מצית אמרת הכי דלגבי תרומה חומרי דתרומה קתני קולי דתרומה לא קתני והא קא תני והן נכסי כהן לא סלקא דעתך דתניא בהדיא מעשר שני בטיל ברובא ובאיזה מעשר שני אמרו במעשר שאין בו שוה פרוטה ושנכנס לירושלים ויצא ואם איתא לדחזקיה ליעבד ליה לדחזקיה וניחל ליה על מעות הראשונות דלא פריק וניתי מעשר דאית ליה ונצטרפינהו דאורייתא ודרבנן לא מצטרפי וניתי דמאי דלמא אתי לאתויי ודאי וניתי שתי פרוטות ונחלל עלייהו מעשר בפרוטה ומחצה ונחלל האי על היאך יתירא מי סברת פרוטה ומחצה תפסה שתי פרוטות לא פרוטה תפסה פרוטה וחצי פרוטה לא תפסה הדר הויא ליה דאוריית' ודרבנן ודאורייתא ודרבנן לא מצטרפי ונייתי איסר דלמא אתי לאתויי פרוטות ושנכנס לירושלים ויצא ואמאי וליהדר ונעייליה בשנטמא ונפרקיה דאמר ר' אלעזר מנין למעשר שני שנטמא שפודין אותו
Comments from Rashi on Masechet Bava Metzia Page 53a
ואסורים לזרים . בלא יאכל ואצטריך למתנייה משום דבעי למתנייה מה שאין כן במעשר דאפי' איסור ליכא: והן נכסי כהן . לקדש בהן את האשהף משא"כ במעשר . סתם משנה כרבי מאיר דאמר מעשר ממון גבוה הוא והמקדש בו לא קידש: וטעונים רחיצת ידים . לפירות שהידים טמאות שניות גזרו בהן רבנן ושני עושה שלישי בתרומה מה שאין כן במעשר שאין טעון רחיצת ידים לפירות דאמר מר הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח והכי מוקמי' לה בחגיגה בפ' שני (דף יח:): והערב שמש . לטומאה דאורייתא משא"כ במעשר דאמר מר טבל ועלה אוכל במעשר ומקרא ילפינן לה ביבמות בפרק הערל (דף עד:): ועולין באחד ומאה . צריכין אחד ומאה לבטל ואין בטלין ברוב משא"כ במעשר דבטיל ברוב ולא בעי אחד ומאה ועל כרחך במעשר שאין לו תקנתא לא בפדייה ולא להעלותו לירושלים קאמר דאי אית ליה תקנתא אמור רבנן דבר שיש לו מתירין לא בטיל והכא כגון שנטמא דלית ליה תקנתא באכילה ואין בו שוה פרוטה דלאו בר פדייה הוא אם איתא לדחזקי' כו': דלגבי תרומה . משנה זו במסכת בכורים (פ"ב מ"א) שנויה הלכך חשיבותא דידה קא מני ואזיל ולאו קולי דידה שתהא היא עולה ומעשר אינו עולה: לא ס"ד . דלא בטיל כלל אלא ודאי בטיל ברוב קאמר: ושנכנס לירושלים ויצא . לקמן מפרש דלית ליה תקנתא לא באכילה ולא בחילול: דלא פריק . לא פדה מעשר עד הנה שיהו מעות מעשר בידו: וניתי מעשר . שוה חצי פרוטה: ונצרף . יביאנו אצל המעורב ויאמר המעורב וזה מחוללים על פרוטה זו ואשתכח דיש לו מתירין: דאורייתא ודרבנן לא מצטרפי . לתפוס פרוטה זו בקדושת מעשר שהמעורב מן התורה בטל ברוב דכתיב (שמות כג) אחרי רבים להטות ורבנן הוא דאמרו היכא דיש לו מתירין לא ליבטול הלכך אין איסור מעשר בזה אלא מדרבנן הילכך אין מצטרף עם זה לתפוס פדיונו נמצא שוה חצי פרוטה שהביא נאכל בלא חילול אבל דחזקיה מעות הראשונות כבר נתפסו: וניתי . חצי שוה פרוטה דמעשר שני של דמאי הלקוח מעם הארץ דאיסורו ופדיונו דרבנן דמדאורייתא כל אדם נאמן על המעשרות: דלמא אתי לאתויי ודאי . ואז נמצא שוה חצי פרוטה שאינו מעורב נאכל בלא חילול: וניתי שתי פרוטות . נחושת: ויחלל עליהן מעשר שוה פרוטה ומחצה . ונחלליה להאי מעורב על היאך חצי פרוטה יתירא דהויא ליה כדחזקיה: מי סברת שוה פרוטה ומחצה . מעשר: תפסה שתי פרוטות . בקדושה דנמצי היאך לאיצטרופי בהדייהו שכבר נתפסו: פרוטה תפסה שוה פרוטה . מן המעשר: חצי פרוטה . הנותר במעשר: לא תפסה . לפרוטה שניה וא"ת המעורב בו יצטרף להשלים הדר הוה ליה דאורייתא ודרבנן ואם באת לומר דחזקיה נמי היכי משכחת שיש עודף על ידי מי נתפס משכחת ליה במחלל מעשר בסלע שלם או בשקל או באיסר שאפי' לא היה המעשר שווה אלא שלש פרוטות נתפס כל האיסר: וניתי איסר שלם . ויחלל עליו מעשר בפחות מדמיו: גזירה דלמא אתי לאתויי ב' פרוטות . ומעשר בפרוטה ומחצה ונמצא שוה חצי פרוטה נאכל בלא חלול הלכך טוב לו שיבטל ברוב: וליעייליה . עם תערובתו ויאכלנו בירושלים: וניפרקיה . קס"ד ביש בו שוה פרוטה נמי קאמר:
Comments from Tosafot - Bava Metzia 53a
ואסורים לזרים . פרש"י דמשום מעשר קתני לה לאשמעי' דאפי' איסורא ליכא ומיהו במסכת חלה (פ"א מ"ט) לא מצינו לפרשו הכי דתנן התם החלה והביכורים חייבין עליהם מיתה וחומש ואסורים לזרים ולא קתני מה שאין כן במעשר וי"ל כדמפרש בירושלמי ואסורים לזרים אפילו חצי שיעור או דאורייתא או דרבנן דפליגי רבי יוחנן ור"ל בפרק בתרא דיומא (דף עד.) ואין לפרש דאסורה לזרים אפי' על ידי פדיון דבפרק הערל (יבמות דף עד.) אמר אין לה פדיון שייריה: (לעיל) והן נכסי כהן. שילהי ביכורים תנן למה אמרו נכסי כהן ליקח בהן עבדים וקרקעות ובהמה טמאה משא"כ במעשר דתנן בפרק קמא דמ"ש (מ"ז) אין לוקחין עבדים וקרקעות ובהמה טמאה ממעות מעשר שני ותימה דבפ' בתרא דמעשר שני (מי"ב) תנן לא נתתי ממנו למת לא לקחתי ממנו ארון ותכריכים למת משמע הא לחי דומיא דמת שרי אלמא שרי ליקח בגדים וי"ל דההיא דבפרק בתרא דמ"ש (מי"ב) אתיא כר' יהודה דאמר ממון הדיוט הוא אי נמי תרוייהו כר' יהודה ובגדים דוקא שהגוף נהנה מהם שרי אבל עבדים אסורים מיתורא דקרא אי נמי תרוייהו כר"מ ומן התורה שרי לקנות כל מילי ומדרבנן הוא דאסור והא דאמר בירושלמי לא נתתי ממנו למת למאי אי ליקח ארון ותכריכין הא לחי נתתי בתמיה אלא לסיכה ההיא דרשה אסמכתא בעלמא היא למאי דאסירא מדרבנן ומוקי לה בסיכה אבל אמת הוא דאתא למעוטי ארון ותכריכין כדתנן בשילהי פירקין דמעשר שני והא דאמר פרק הערל (יבמות דף עד. ושם) מנין למעשר שני שנטמא שמותר לסוך ממנו שנאמר לא נתתי איזהו דבר ששוה לחיים כו' ואימא לארון ותכריכין ה"פ להא לחודיה אבל סיכה אסורה שמבערו בטומאה הוי כמו אכילה ומשני ממנו מגופו של מעשר משמע [וע"ע תוס' יבמות עג. ד"ה נכסי]: ועולה באחד ומאה . בספרי דריש ממקדשו ממנו דתרומה עולה באחד ומאה וערלה וכלאי הכרם באחד ומאתים דמתוך שכפל איסורו כפל עלייתו ואסמכתא בעלמא הוא דמדאורייתא תרומה וערלה וכלאי הכרם בטלים ברוב ביבש ובלח בס' כשאר איסורין דבפרק הנזקין (גיטין דף נד:) גבי נפלו ונתפצעו קאמר והא הכא דמדאורייתא בטל ברוב ובפ' כל הבשר (חולין דף קטו: ושם ד"ה ומה) ובפ' כל שעה (פסחים דף כד: ושם) יליף איסור הנאה בבשר בחלב מק"ו דערלה ולא פריך מה לערלה שכן צריכה אחד ומאתים להתבטל ובפרק הערל (יבמות ד' עד:) דחשיב מחפ"ז דהוי בתרומה ולא במעשר ולא חשיב אחד ומאה והתם נמי. אמר ר' יוחנן והוא שרבו חולין על התרומה: באחד ומאה עולין . מאיסור להיתר ולוקחים מדה אחת ונותנים לכהן כדתנן במסכת ערלה (פ"ב מ"א) תרומה ותרומת מעשר עולין בק"א וצריך להרים הערלה וכלאי הכרם במאתי' ואחד ואין צריך להרים וטעמא דצריך להרים טפי בתרומה מבשאר איסורים מפרש בירושלמי משום גזל השבט פירוש כהן: וטעונין רחיצת ידים . אפילו למגע דאילו לאכילה אף למעשר טעון כדאמר בפ' השוחט (חולין דף לג:) כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים אסור בתרומה ומותר במעשר דברי ר"מ וחכמים אוסרין: הוה ליה דבר שיש לו מתירין . וא"ת תרומה נמי יש לו מתירין בשאלה כדאמר בפ' הנודר (נדרים דף נט.) וי"ל כדאמר התם מי הוי מצוה לאתשולי עלה אי נמי שנתנה לכהן שאינו יכול לשאול עליה עוד שאינה ברשותו: דלמא אתי לאתויי ודאי . וא"ת בהקומץ רבה (מנחות דף לא.) קאמר רבי שמעון שזורי פעם אחת נתערב לי טבל בחולין ואמר לי רבי טרפון לך וקח בשוק ועשר עליו ולא גזרינן דלמא אתי לאתויי ודאי וי"ל דהתם ליכא למגזר דלמא אתי לאתויי ודאי דידע שפיר דאין מפרישין מן החיוב על הפטור אבל הכא לא אסיק אדעתיה דלא מצטרפי דאורייתא ודרבנן: דלמא אתי לאתויי פרוטות . וא"ת והא דתנן (מ"ש פ"ב מ"ח) הפורט סלע ממעות מ"ש אלמא מחללין מעשר על פרוטות וא"א לצמצם שישוה מעשר לפרוטות שלימות וא"כ אותו פחות משוה פרוטה אוכל בלא חלול וי"ל דמייתי איסר בהדייהו וא"ת דלמא מייתי פרוטות לבד כדגזר הכא וי"ל דהתם לא טעי דידע דחצי פרוטה לא תפסה אבל הכא טעי דלא מסיק אדעתיה דאורייתא ודרבנן לא מצטרפי: ליהדר ולעייליה . לעיל גבי אין בו שוה פרוטה לא פריך הכי דאיירי ברחוק מירושלים הרבה ומקרי בהכי אין לו מתירין אבל הכא דקתני משנכנס לירושלים ויצא משמע אפי' לא יצא אלא פסיעה אחת ואמאי ולעייליה:
Bava Metzia 53a - Mishnah translated into english
And their consumption is prohibited to non-priests; and they are the property of the priest in every sense, e.g., to sell them to another priest or betroth a woman with them; and if they were intermingled with non-sacred produce they are negated only if the ratio is one part teruma in one hundred parts non-sacred produce; and they require the washing of one’s hands before partaking of them; and one who was impure and immersed must wait for sunset before partaking of them. These are halakhot that are in effect with regard to teruma and first fruits, which is not so with regard to second tithe.
The Gemara asks: What is the meaning of: Which is not so with regard to second tithe? Is it not, by inference, that second tithe is negated in a majority of non-sacred produce? And if it is so that the opinion of Ḥizkiyya is correct and even second-tithe produce worth less than one peruta can be redeemed, second tithe is an item whose prohibition has permitting factors, and the principle is that any item whose prohibition has permitting factors is not negated even if it is in a mixture with one thousand permitted parts.
The Gemara rejects this proof: And from where is it learned that from the phrase: Which is not so with regard to second tithe, one infers that second tithe is negated in a simple majority? Perhaps infer that second tithe is not negated at all. The Gemara answers: You cannot say so, as with regard to teruma, the tanna in the mishna is teaching the stringencies of teruma but he is not teaching the leniencies of teruma. The Gemara asks: But doesn’t the tanna teach: And they are the property of the priest, which is a leniency? Apparently, the tanna did not restrict his treatment of the halakhot of teruma to stringencies.
The Gemara states: The inference that second tithe is not negated at all should not enter your mind, as it is taught explicitly in a baraita: Second tithe is negated in a simple majority. And with regard to which second tithe did the Sages say this? It is with regard to second tithe that is not worth even one peruta, and which entered Jerusalem and exited. The Gemara states its objection to the ruling of Ḥizkiyya: And if it is so that the opinion of Ḥizkiyya is correct and even second-tithe produce worth less than one peruta can be redeemed, let him take action according to Ḥizkiyya and redeem the second tithe upon the first coins. Therefore, as an item whose prohibition has permitting factors, it should not be negated at all. The Gemara answers: This is a case where he did not redeem his second tithe, and therefore he has no first coins upon which to redeem the produce.
The Gemara asks: And let him bring other second-tithe produce worth half a peruta that he has, and join it to the second tithe worth half a peruta intermingled with the non-sacred produce, and desacralize them together. It remains an item whose prohibition has permitting factors. The Gemara answers: Second tithe by Torah law and second tithe by rabbinic law do not join. By Torah law second tithe is negated in a majority of non-sacred produce and retains no sanctity, and it is by rabbinic law that an item whose prohibition has permitting factors is not negated. Therefore, the half-peruta of second tithe that he brought, which is not in a mixture and is second tithe by Torah law, cannot be redeemed.
The Gemara continues: And let him bring half a peruta of second-tithe produce from doubtfully tithed produce [demai], which is by rabbinic law, and join it to the intermingled half-peruta. The Gemara explains: One may not do so ab initio lest he come to bring a half-peruta from produce that is definitely untithed, as in practice one treats demai in the same manner that he treats untithed produce.
The Gemara suggests: And let him bring two perutot and desacralize second tithe worth one and a half perutot upon them, and desacralize this half-peruta of second tithe upon that remaining half-peruta. The Gemara rejects this: Do you hold that the sanctity of second-tithe produce worth one and a half perutot takes effect on two perutot? No, the sanctity of one peruta takes effect on one peruta of the coins, and the sanctity of the half-peruta of produce does not take effect on anything. Once again it becomes a case of one half-peruta of produce that is second tithe by Torah law and the half-peruta in mixture that is second tithe by rabbinic law, and second tithe by Torah law and second tithe by rabbinic law do not join.
The Gemara asks: And let him bring an issar, worth eight perutot, and redeem second tithe worth almost that much, and redeem the intermingled half-peruta of second tithe upon the rest. The Gemara answers: One may not do so ab initio, lest he come to bring perutot to redeem the produce, in which case the sanctity of the tithe will not take effect on a half-peruta, and the remedy will be ineffective.
It is taught in the baraita: And which entered Jerusalem and exited. The Gemara asks: And why is the matter of negation in a majority relevant? Let him bring it back into Jerusalem and partake of it there. The Gemara answers: The reference is to second tithe that became ritually impure outside Jerusalem. The Gemara asks: But why not let him redeem it, in accordance with the statement of Rabbi Elazar? As Rabbi Elazar says: From where is it derived with regard to second-tithe produce that became ritually impure that one may redeem it
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.