Talmud BavliYevamot 29a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Yevamot Page 29a
Yevamot 29a - Guemara
והא א"ר שמעון שתי אחיות לא חולצות ולא מתייבמות גזירה משום איסור מצוה דעלמא הא תינח איהי אחותה מאי איכא למימר גזירה אחותה משום לתא דידה והא גבי ערוה לא גזרינן שאני ערוה דמגמר גמירי לה אינשי וקלא אית לה:
מתני׳ שלשה אחין שנים נשואים שתי אחיות ואחד מופנה מת אחד מבעלי אחיות ועשה בה מופנה מאמר ואח"כ מת אחיו השני בש"א אשתו עמו והלזו תצא משום אחות אשה וב"ה אומרים מוציא את אשתו בגט ובחליצה ואשת אחיו בחליצה זו היא שאמרו אוי לו על אשתו ואוי לו על אשת אחיו:
גמ׳ זו היא למעוטי מאי למעוטי הך דר' יהושע דלא עבדינן כוותיה אלא אי כר"ג אי כר"א א"ר אלעזר לא תימא מאמר לב"ש קונה קנין גמור דאי בעי לאפוקי סגי לה בגיטא אלא מאמר לב"ש אינו קונה אלא לדחות בצרה בלבד אמר רבי אבין אף אנן נמי תנינא בש"א יקיימו יקיימו אין לכתחלה לא
Comments from Rashi on Masechet Yevamot Page 29a
והאמר ר' שמעון שתי אחיות לא חולצות ולא מתייבמות . והכא אמאי בעי חליצה הא כיון דמדאורייתא חזיא ליבומי זקוקה היא והוו להו כשאר ב' אחיות שנעשו צרות זו לזו ור"ש פוטר אחות זקוקה מחליצה: גזירה משום איסור מצוה דעלמא . אי פטרת להו לגמרי מאן דחזי סבר טעמא לאו משום אחות זקוקה אלא משום דאיסור מצוה הויא כערוה ופטורה מחליצה ואתי למיפטר איסור מצוה דעלמא דלאו אחיות מחליצה: תינח איהי . איסור מצוה: אחותה . אמאי חלצה תיפטר משום אחות זקוקה דהכא מאי אמרת: משום לתא דידה . משום מזל דידה דאיסור מצוה. האי לתא יתור לשון הוא: והא גבי ערוה לא גזרינן . דאם היתה אחת מהן אסורה עליו איסור ערוה אסור בה ומותר באחותה הערוה יוצאה בלא חליצה ולא אמרינן תחלוץ ערוה גזירה משום אחותה שאין ערוה וראויה לייבום והא נמי לרבי שמעון ערוה היא משנעשו צרות ואמאי מצרכת לה חליצה משום גזרת אחותה: דמגמר גמירי לה אינשי . והכל יודעין שאין צריכה חליצה ואחותה לאו אחות זקוקה היא ולא אתי למשרי אחותה בלא חליצה אבל ערוה דנעשו צרות דר"ש לא כ"ע גמירי הלכתא דאיסור שתיהן שוות ואי מפקת לה בלא חליצה אתי נמי למיפק אחותה שהיא איסור מצוה בלא חליצה ונפקא מינה חורבה לאיסור מצוה בעלמא: מגמר גמירי אינשי . וידעי דלא רמיא קמיה ואחותה לאו אחות זקוקה היא ולא אתי למישרי אחות זקוקה דעלמא: מתני' אשתו עמו . דמאמר ככנוסה דמיא וכי נפלה אחותה לא מיתסרא הך עליה משום אחות זקוקה: והלזו תצא . אף מן החליצה משום אחות אשה: גמ' הך דרבי יהושע . בפרק ב"ש דקאמר נמי אי לו על אשתו אי לו על אשת אחיו ופליגי עלה רבן גמליאל ורבי אלעזר: לא תימא מאמר לב"ש קונה קנין גמור . ותהוי כאשתו ואי בעי לאפוקי תיסגי לה בגיטא: אלא מאמר לב"ש אין קונה אלא לדחות בצרה . כלומר לדחות אחותה שלא תאסרנה לזו משום אחות זקוקה: יקיימו . אם קדמו וכנסו בריש פירקין: לכתחילה לא . מייבמו משום אחות זקוקתו:
Comments from Tosafot - Yevamot 29a
אחותה משום לתא דידה . דאי נפקא בלא חליצה משום דנעשו צרות זו לזו אתי לאפוקי מהאי טעמא נמי ההיא דאיסור מצוה ואתי למישרי נמי איסור מצוה דעלמא ופרכינן והא גבי ערוה לא גזרו שתחלץ אלא יוצאה בלא חליצה ולא חיישינן שמא יסברו דמטעם אחותה יוצאה ואתי לאפוקי אידך בלא חליצה: ב"ש אומרים אשתו עמו כו' . בגמ' גבי השתא ארוסה דעלמא כו' עשה בה מאמר מיבעיא פירש בקונטרס דמאמר יבמין מדרבנן אפילו לבית שמאי דמדאורייתא יבמה יבא עליה כתיב ואין נראה לריב"ם דא"כ אמאי תצא הלזו משום אחות אשה במאמר זה ומיהו י"ל דתצא משום אחות אשה היינו אחר שיבעול בעלת המאמר אבל קשה דלעיל פ"ב (יבמות דף יח. ושם) דקאמר הא דקתני מאמר לאפוקי מב"ש משמע דלב"ש יוצאה שניה משום צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו וכן נמי קאמרינן לקמן בפירקין (יבמות דף ל.) גבי אחות אשה אלמא מאמר קני דאורייתא לב"ש וכולה סוגיא דגמרא מוכח הכי והא דקאמר השתא ארוסה דעלמא כו' עבד בה מאמר מיבעיא אע"ג דמאמר נמי מדאורייתא מ"מ קאמר מאמר מיבעיא משום דהא דמאמר קני מדאורייתא היינו משום דגמרינן מקידושין דעלמא הלכך לא עדיף מקידושין ודיו לבא מן הדין להיות כנדון: אוי לו על אשתו כו' . אר"י דבכל הני דפ' חרש (לקמן יבמות קיב: קיד:) דתנן מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה לא קתני אוי לו כי הכא משום ראוי לו משמע לשון צער כלומר ראוי לו להצטער שהפסיד אשתו בלא פשיעתו והכא והא דאייתי בגמ' פלוגתא דר"א ור' יהושע דקטנה וגדולה לא פשע להכי קתני אוי לו אבל התם פשע שהכניס עצמו בספק חרשות שלא היה לו לישא חרשת וכן ההיא דהחולץ (לקמן יבמות דף מא. ושם) דשומרת יבם שקידש אחיו את אחותה כו' להכי נמי קאמר בגמרא למעוטי דר' יהושע דשייך התם לשון אוי לו כי הכא ולא קאמר למעוטי כל הני: אי כר"ג . דאמר תמתין עד שתגדיל ויבעול ותצא הלזו משום אחות אשה אע"ג דקדושי קטנה דרבנן מ"מ הקילו בה מבבעלת מאמר משום דכנוסה היא אצלו קודם זמן גדולה והא דפריך מינה לעיל בריש פ"ב (יבמות דף יח.) אהא דר"מ אוסר לבטל מצות יבמין ור"ג שרי לבטל מצות יבמין אע"ג דהכא כנוסה אצלו מעיקרא מ"מ פריך אהא דר"מ חייש לספיקא ור"ג אפילו לודאי לא חייש: אי כרבי אלעזר . דאמר מלמדין הקטנה שתמאן ומותר בגדולה לייבם וא"ת ואמאי שרי והא בשעת נפילה נראית כאחות אשה כדאמרינן לעיל בפ"ק (יבמות דף יב.) גבי צרת בתו הממאנת דבשעת נפילה נראית כצרת בתו ובשעת נפילה נראית ככלתו וי"ל דלא דמי דהתם כשהבעל מת אין דומה כ"כ עוקרת נישואין קמאי כי הכא שהבעל קיים: לא תימא מאמר לב"ש קונה קנין גמור כו' . אע"ג דאין קונה קנין גמור מ"מ אמרי' לעיל ולקמן (דף ל.) גבי אחות אשה דפוטרת צרתה לב"ש ע"י מאמר תימה מאי קאמר ר"ש לעיל בפ"ב (יבמות דף יט.) אם מאמרו של שני מאמר אשת שני הוא בועל כי הוי נמי מאמר אשת שניהם בועל דהא אפילו לב"ש דמאמר קונה אינו קונה לגמרי אלא קונה ומשייר וכ"ת דלר"ש אי קני קני לגמרי טפי מלב"ש א"כ מנא ליה לר' אלעזר דלא קני לגמרי לב"ש כמו לר"ש: אלא לדחות בצרה בלבד . פי' בקונטרס צרה דכולהו שמעתין אחותה שנופלת עמה וקשה לרב אשי דאמר דוחה ומשייר היא וצרתה בעיא חליצה הא קתני במתני' תצא משום אחות אשה משמע דיוצאה בלא חליצה ועוד אי בעיא חליצה היאך מקיים את זו וי"ל דסבר רב אשי דמהני מאמר להסיר הזיקה ודחי לצרה לענין שלא תאסור את זו משום אחות זקוקתו ואחר שיבעול בעלת המאמר קאמר דתצא אחותה משום אחות אשה וא"ת והיכי מייתי לה סייעתא ממתניתין יקיימו אין לכתחלה לא הא מהני מאמר לרב אשי לכל הפחות דדחי לצרה ושריא בעלת מאמר לכתחלה וי"ל דהכי מייתי דאי ס"ד דבמאמר דהיתירא דוחה דחייה גמורה לפטור צרתה בלא חליצה א"כ מאמר דאיסור דחי נמי לצרה לענין שלא תאסור את זו משום אחות זקוקה וזה יעשה מאמר וידחה כו' ופריך ואלא הא קתני בש"א אשתו עמו כו' משמע דדוחה דחייה גמורה אלא יבמה דחזיא לכולהו כו' פי' דמאמר דהיתירא דחי דחייה גמורה יבמה דלא חזיא לכולהו דהיינו מאמר דאיסור לא דחי למקצתה ולא דחי ההוא מאמר כלל כן צריך לפרש לפי' הקונטרס אבל קשה דצרה דבכל דוכתי היינו שנופלת עמה מבית אחד ועוד שמגיה הספרים אלא יבמה דחזיא לכולהו כו' שלא היה כתוב בספרים אלא ועוד דלמה שינה הלשון יבמה דחזיא כו' ולא נקט לישנא דנקט מעיקרא מאמר דהיתירא קני דאיסורא לא קני ונראה לר"י דצרה היינו שעמה בבית אחד וה"פ לא תימא מאמר לב"ש כו' אלא לדחות בצרה בלבד שאם נתן מאמר לא' מב' יבמות שנפלו מבית אחד אע"ג דבעלת מאמר לא סגי לה בגט צרתה מיהו פטורה לגמרי בלא חליצה דכיון שהתחיל הקנין לעשות בזו אע"פ שלא נגמר קרינן ביה בית אחד הוא בונה ואינו בונה ב' בתים וטעמא דב"ש דסברי דאהני קרא דדרשינן ביאה גומרת בה ואין כסף ושטר גומרין בה לענין דאי בעי לאפוקי דלא סגי לה בגט ורב אשי סבר דלא מהני מאמר לפטור צרתה בלא חליצה אלא דוחה הצרה ממנו שאסור לייבמה ומשייר קצת זיקה לאוסרה לשוק עד שתחלוץ ואע"ג דלענין אחותה דחי מאמר לגמרי לפוטרה לשוק כדקתני מתני' והלזו תצא משום אחות אשה התם אחותה נפלה אחר המאמר כמו שפירשתי בסמוך וקאמר אף אנן נמי תנינא שכשקדמה זיקה למאמר שאין המאמר מפקיע לגמרי דאי מפקיע לגמרי זה יעשה מאמר וידחה כו' ופריך אלא הך דקתני בש"א אשתו עמו כו' אלמא ע"י המאמר מידחי אחותה לגמרי ה"נ תדחה צרתה לגמרי ומשני יבמה דחזיא לכולהו ול"ג אלא וה"פ יבמה דחזיא לכולהו מילי דיבום כגון ב' יבמות שנפלו מבית אחד שכל אחת ראויה לחלוץ ולייבם בשעת נפילה וכן הא דבש"א יקיימו דבשעת נפילה חזיא כל אחת לכל מילי דיבום מן התורה דהא חזיא אף ליבום מן התורה חזיא נמי למקצתו פי' למקצת מילי דיבמה דהיינו חליצה דכיון דבהך זיקה איחזיא ליבום לא מפיק מאמר לההיא זיקה לגמרי ובעי חליצה אבל יבמה דלא איחזיא לכולהו מילי דיבום כגון ההיא דבש"א אשתו עמו שלא נראית ליבום בשעת נפילה שכבר עשה המאמר באחותה לא חזיא למקצתו פי' חליצה ואידחיא ע"י מאמר חברתה לגמרי והשתא לא מצי לשנויי כדשני לעיל מאמר דהיתירא דחי כו' שאפי' במאמר דהיתירא קאמר דלא מפקע הזיקה לגמרי להתיר צרה לשוק הקשה ה"ר יעקב דאורלינ"ש מנא לן דטעמא דב"ש משום דמאמר קונה דלמא קסברי אין זיקה ומותר לבטל מצות יבמין ונקט מאמר משום ב"ה וי"ל דלא מסתבר שיהא שום תנא מיקל לבטל בהדיא מצות יבמין ועוד דהא אמר לעיל בש"א יקיימו לכתחלה לא ועוד הקשה דלמא טעמא דב"ש משום דזיקה ככנוסה וי"ל דלא מסתבר ליה למימר דלא נקט מאמר אלא משום ב"ה כיון שיכול לומר דלב"ש נמי איצטריך:
Yevamot 29a - Mishnah translated into english
This halakha was also taught in the previous mishna (26a), and it is cited in this mishna according to the opinion of Rabbi Shimon. The Gemara asks: But didn’t Rabbi Shimon say: Two sisters neither perform ḥalitza nor enter into levirate marriage? Because these women are eligible for levirate marriage according to Torah law, they are considered the sisters of a woman with whom he has a levirate bond. In this case, Rabbi Shimon exempts them from both ḥalitza and levirate marriage. Why, then, does the mishna require them to perform ḥalitza?
The Gemara answers: It is a rabbinic decree due to the general case of a prohibition resulting from a mitzva. If they did not perform ḥalitza in this case, where they are sisters, there is a concern that people would assume that their exemption from ḥalitza stemmed not from their status as sisters but rather due to the prohibition. This would lead to the mistaken conclusion that women who are forbidden due to a mitzva do not require ḥalitza. Therefore, the Sages issued a rabbinic decree requiring ḥalitza in this case.
The Gemara asks: This works out well for her, as she is forbidden due to the prohibition resulting from a mitzva. It is appropriate to require ḥalitza with her, to demonstrate that ḥalitza is generally applied in cases where there is a prohibition resulting from a mitzva. But with regard to her sister, what is there to say? Why must she perform ḥalitza as well? The Gemara answers: There is a rabbinic decree with regard to her sister due to her.
The Gemara asks: If Rabbi Shimon issues a decree in this case requiring ḥalitza for the sister, out of concern for confusion, then there is a difficulty: But, with regard to a forbidden relative we do not issue a decree requiring ḥalitza due to her sister; why does Rabbi Shimon issue a rabbinic decree requiring ḥalitza with a woman forbidden due to a prohibition resulting from a mitzva and not with a woman who is a forbidden relative? The Gemara answers: Forbidden relatives are different, as people learn the halakhot pertaining to them because they are stated explicitly in the Torah and are well known to all, and the ruling has publicity. Therefore, there is no concern lest people mistakenly confuse this case with cases of yevamot who are not sisters. Prohibitions resulting from mitzvot are not, however, explicit in the Torah, nor are they generally known.
MISHNA: In the case of three brothers, two of whom were married to two sisters, and one who was single, the following occurred: The husband of one of the sisters died childless, leaving behind his wife, and the single brother performed levirate betrothal [ma’amar] to this wife. The single brother performed an act of betrothal to the yevama but did not yet consummate the marriage by engaging in sexual intercourse. Afterward, the second brother died, and therefore the second brother’s wife, the sister of the betrothed, happened before the single brother for levirate marriage as well.
In this case, Beit Shammai say: His wife remains with him. The woman he betrothed is considered like his wife, and he is not required to divorce her. And this other woman leaves the yavam and is exempt from levirate marriage as the sister of a wife. Beit Hillel say: Being as he had not yet entered into marriage with the first woman, he is required to perform levirate marriage with both women. Therefore, he divorces his wife, i.e., the woman to whom he performed levirate betrothal, with a bill of divorce, which nullifies levirate betrothal, and by ḥalitza, which nullifies the levirate bond. And, he sends away the wife of his second brother with ḥalitza as well. They comment: This is the case that was referred to when the Sages said: Woe unto him for his wife and woe unto him for the wife of his brother. Due to the combination of circumstances, he loses them both.
GEMARA: The Gemara asks: What does the mishna’s formulation of the term: This is, which indicates limitation and exactitude, come to exclude? The Gemara answers: It excludes that statement of Rabbi Yehoshua (109a). There, Rabbi Yehoshua holds that if a man is married to a minor when her sister happens before him for levirate marriage, he must send both of the women away. He said there: Woe unto him for his wife and woe unto him for the wife of his brother. From the language in the mishna here, we learn that we do not act in accordance with his opinion. Rather, we act either in accordance with the opinion of Rabban Gamliel or in accordance with the opinion of Rabbi Elazar. According to the opinion of both of these tanna’im in the mishna (109a), despite the conflict between the brother’s marriage to the minor and the levirate bond with her sister, there is still a way for him to marry one of the women.
§ With regard to the main issue of levirate betrothal, it would seem from this mishna that Beit Shammai hold that levirate betrothal has the legal force of levirate marriage. However, Rabbi Elazar said: Do not say that levirate betrothal acquires the woman as a full-fledged acquisition according to the opinion of Beit Shammai, such that the first woman becomes his wife to the extent that if he wants to divorce her a bill of divorce would suffice without an act of ḥalitza. Rather, for Beit Shammai, levirate betrothal acquires the woman only insofar as it precludes a rival wife from entering levirate marriage. The legal force of levirate betrothal is limited to preventing the rival wife of the sister from performing levirate marriage; she is exempt from both levirate marriage and ḥalitza.
Rabbi Avin said: We, too, learn in the mishna a proof that levirate betrothal is not a full-fledged act of acquisition, even according to Beit Shammai. The mishna at the beginning of this chapter (26a) teaches that when two sisters who are yevamot happen before two brothers for levirate marriage, if the brothers married their wives before consulting the court, then Beit Shammai say: They may maintain them as their wives. From here it can be deduced: If they already married them, yes, they may maintain them. However, marrying them ab initio, no, this is prohibited due to the prohibition against marrying the sister of a woman with whom one has a levirate bond.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.