Talmud BavliKiddushin 25b : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Kiddushin Page 25b
Kiddushin 25b - Guemara
כתנאי (ויקרא כב, כד) ומעוך וכתות ונתוק וכרות כולן בביצים דברי רבי יהודה בביצים ולא בגיד אלא כולן אף בביצים דברי רבי יהודה רבי אליעזר בן יעקב אומר כולם בגיד רבי יוסי אומר מעוך וכתות אף בביצים נתוק וכרות בגיד אין בביצים לא:
מתני׳ בהמה גסה נקנית במסירה והדקה בהגבהה דברי רבי מאיר ור' אליעזר וחכ"א בהמה דקה נקנית במשיכה:
גמ׳ דרש רב בקימחוניא בהמה גסה נקנית במשיכה אשכחינהו שמואל לתלמידי דרב אמר להו מי אמר רב בהמה גסה נקנית במשיכה והאנן במסירה תנן ורב נמי במסירה אמר הדר ביה מההיא הוא דאמר כי האי תנא דתניא וחכ"א זו וזו נקנית במשיכה רבי שמעון אומר זו וזו בהגבהה מתקיף לה רב יוסף אלא מעתה פיל לרבי שמעון במה יקנה אמר ליה אביי בחליפין אי נמי בשוכר את מקומו רבי זירא אמר מביא ארבעה כלים ומניחן תחת רגליו שמעת מינה כליו של לוקח ברשות מוכר קנה לוקח הכא במאי עסקינן בסימטא
Comments from Rashi on Masechet Kiddushin Page 25b
כתנאי . סירוס דביצים אי הוי מום גלוי: בביצים ולא בגיד . בתמיה גיד ודאי גלוי הוא: אף בביצים . ולא תימא מום טמון הוא דודאי מינכר: מעוך וכתות אף בביצים . דמינכר טפי: בגיד ולא בביצים . דודאי מום טמון הוא ולא מום גלוי הוא: כרות . כרותין החוטין שהביצים תלויין בהן בכיסן ומעורים במקצת ואינן נתוקין לגמרי: נתוק . ביד לגמרי ועדיין תלויין בכיס נתוק הוי טפי מכרות כדאמרינן במנחות (דף נו:) להביא נותק אחר כורת שחייב אלמא נתוק הוי טפי מכרות: מתני' נקנית במסירה . בעליה מוסרים אותה ללוקח באפסר או בשערה כדתניא לעיל (קידושין דף כב:) כיצד במסירה כו' אבל משיכה לא מקניא דאין דרכה בכך להוליכה לפניו: מתני' נקנית במסירה . בעליה מוסרים אותה ללוקח באפסר או בשערה כדתניא לעיל (קידושין דף כב:) כיצד במסירה כו' אבל משיכה לא מקניא דאין דרכה בכך להוליכה לפניו: בהגבהה . ולא במשיכה: גמ' והא אנן תנן במסירה ורב נמי במסירה אמר . היה רגיל לומר: גמ' והא אנן תנן במסירה ורב נמי במסירה אמר . היה רגיל לומר: הדר ביה כו' . בתמיה עד הכא שמואל קאמר לה: זו וזו . הדקה והגסה וכי האי תנא סבירא ליה לרב: זו וזו בהגבהה . ולא במסירה ולא במשיכה: במה יקנה . שאי אפשר להגביהו: מביא ארבעה כלים . דקני ליה כליו כו': ש"מ כו' . ופלוגתא היא בב"ב (דף פה.): בסימטא . זוית שהיא אצל רשות הרבים ואינה לא רה"ר ולא רה"י:
Comments from Tosafot - Kiddushin 25b
בהמה גסה נקנית במסירה. פי' בקונטרס בעליה מוסרים אותה ללוקח באפסר כדתניא לעיל כיצד במסירה אוחזה בטלפיה כו' משמע מתוך לשונו דמסירה בעינן מיד ליד וכן פירש ריב"ם ומייתי ראיה מהא דאמר בפ"ק דב"מ (דף ח:) מאי לשון מסירה כאדם המוסר דבר לחבירו וכן ההיא דאמר במציאה ובנכסי הגר מאן מסר ליה דליקני דמשמע דמסירה הוי מיד ליד וקשה לר"י דהא אמרינן לעיל כיצד במסירה אחזה בטלפיה כו' דלשון אחיזה בטלפי' משמע שמעצמו אוחזה ולא מסרה לו אדם לכן נראה לרבי דלא בעינן מיד ליד אלא כיון דאמר לך חזק וקני קנה והא דקאמר התם במציאה ובנכסי הגר מאן קמסר ליה דליקני היינו מי אמר לו לך חזק וקני ורשב"ם פי' אחז בטלפיה אחז במצות המוכר דמשמע נמי מתוך לשונו דלא בעינן מסירה מיד ליד ועוד ראיה מפרק המוכר את הספינה (ב"ב דף עו:) דפליגי התם תנאי חד אמר ספינה נקנית במסירה וחד אמר עד שימשוך ומסיק דכל היכא דאמר ליה לך חזק וקני כ"ע לא פליגי דקני כי פליגי כגון דאמר ליה לך משוך וקני מר סבר קפיד ומר סבר מראה מקום הוא לו מדאמר קפיד אלמא אינו מוסרה מיד ליד דאי מסר ליה אמאי לא קני הא בטלה הקפדתו אלא ש"מ דמסירה לא הוי מיד ליד ועוד אי מסירה מיד ליד בעינן לא ה"ל למימר לך חזק וקני אלא תא חזק וקני: בהמה גסה נקנית במסירה . פי' בקונטרס דוקא במסירה אבל במשיכה לא מיקניא דאין דרכה בכך להוליכה לפניו משמע לפירושו דמסירה עדיפא ממשיכה והא דקאמר בגמרא דרש רב בקימחוניא בהמה גסה נקנית במשיכה וכל שכן במסירה ופריך שמואל לתלמידי דרב והאנן במסירה תנן פי' במסירה דוקא ולא במשיכה וקשה לר"י מאי פריך שמואל והאנן במסירה תנן ולא במשיכה הא תנן בפ"ק דב"מ (דף ב.) היו שנים רוכבים על גבי בהמה או שהיה אחד רוכב ואחד מנהיג וכו' שהשנים יחלוקו משום דכל אחד קנה מחצה ומנהיג היינו משיכה ועוד דאמר התם (דף ח:) שמעת מיניה דמר שמואל תרתי רוכב ומנהיג חד קני וחד לא קני ולא ידענא הי מינייהו היכי דמי אילימא רוכב לחוד ומנהיג לחוד מנהיג מי איכא למ"ד דלא קני משמע דשמואל גופיה דקאמר הכא במסירה דוקא תנן קאמר התם דמנהיג קני דהיינו משיכה ועוד קשה דבגמרא בעו פיל לר' שמעון במה יקנה תבעי ליה נמי בהמה גסה במציאה ובנכסי הגר במה יקנה אליבא דרבי מאיר ורבי אליעזר במסירה לא אפשר דמאן מסר ליה דליקני ומשיכה לא קניא בבהמה גסה לדידהו ומיהו הך פירכא איכא לשנויי ולחלק בין מקח וממכר למציאה ונכסי הגר דמקח וממכר דאפשר במסירה לא מיקני במשיכה אבל במציאה ונכסי הגר דלא אפשר במסירה מקניא במשיכה אבל אכתי קשה מרבי אליעזר דאית ליה הכא במסירה דוקא כדקתני במתניתין דברי רבי מאיר ורבי אליעזר והתם קתני רבי אליעזר אומר רוכב בשדה ומנהיג בעיר קני ומוקי לה במקח וממכר אלמא משיכה קני אף לרבי אליעזר לכך פי' ר"י בהמה גסה נקנית במסירה היינו אף במסירה וכל שכן במשיכה דעדיפא והשתא ניחא דפריך שמואל והאנן במסירה תנן כלומר אף במסירה ועוד יש לדקדק דמשיכה עדיפא ממסירה מהא דקתני בהמוכר את הספינה (ב"ב דף עו.) ספינה נקנית במסירה דברי רבי וחכמים אומרים לא קנה עד שימשכנה משמע דלא קני במסירה לרבנן אלא במשיכה אלמא דרבי דאמר במסירה לא למעוטי משיכה אתא אבל למאן דאמר במשיכה למעוטי מסירה אתא והלשון נמי משמע דקאמר התם ספינה נמי תקני במסירה משמע עם המשיכה וכן סובר רשב"ם דמשיכה חשיבה מן המסירה דפירש בפרק המוכר את הספינה (שם דף עו:) עלה דההיא דאביי ורבא דאמרי תרוייהו מסירה קונה ברשות הרבים ובחצר שאינו של שניהם משיכה קונה בסימטא [ובחצר שהיא של שניהן] ופירש רשב"ם התם מסירה קונה ברשות הרבים משום דלא אפשר למיקנייה התם במשיכה דאין משיכה אלא כשמושך ברשותו והאי לאו רשותיה היא משיכה קונה בסימטא דשפיר הוי רשותו להניח שם מה שהוא צריך משא"כ ברשות הרבים וכיון דאפשר במשיכה שהוא קנין חשוב לאו אורחא דארעא למיקנייה במסירה שהוא קנין גרוע ור"ת הקשה על פירוש רשב"ם וכי מצות הן משיכה ומסירה שמבטלות זו את זו שאין לעשות אלא מן המובחר ופירש רבינו תם לשם משיכה קונה בסימטא כל שכן מסירה דעדיפא ממשיכה וכן פירש רש"י ומיהו שיטה דשמעתא קשה לפירושו כדפירשתי וה"ר חיים כהן מיישב פירוש רשב"ם ומפרש דמסירה אינה קונה בסימטא לא מטעמא דרשב"ם אלא נראה לו הטעם שהסימטא רשות של יחיד הוא והקודם בו זכה וסתמא דמילתא המוכר קדם והביא בהמתו לשם קודם שבא הלוקח ואם כן הוי מקום בהמתו כחצרו ואין מסירה ולא שום קנין מהני ברשות מוכר אע"ג דמשיכה קניא שם היינו משום שעקר הדבר ממקומו הראשון ור"י הקשה על מה שפירש רבינו תם דמסירה קונה אף בסימטא מההיא דפרק הספינה (שם דף עו:) דקאמר התם ספינה נקנית במסירה דברי רבי וחכמים אומרים במשיכה ופריך היכי דמי אילימא ברשות הרבים וכו' עד דקאמר לימא אביי ורבא דאמרי מסירה קונה ברשות הרבים אמרי כרבי כו' משמע דאי הוה מוקי לה בסימטא לא הוי קשה מידי ואי מסירה קונה בסימטא אפי' אם מיירי פלוגתא דרבי וחכמים בסימטא הוה ליה למיפרך הכי לימא אביי ורבא דאמרי כרבי לכך נראה לר"י הא דאמרי אביי ורבא מסירה קונה ברה"ר היינו דוקא ברה"ר אבל לא בסימטא כמו שפירש רשב"ם [וע' היטב תוס' בבא בתרא עו. ד"ה ספינה]: שמעת מינה כליו של לוקח ברשות מוכר קנה לוקח . וא"ת דילמא לא מיירי ברשות מוכר וי"ל סתמא דמילתא ברשות מוכר מיירי ששם הבהמה עומדת והוי מצי למידחי דאמר ליה מוכר יקנה לך כליך דבהא לכ"ע קנה לוקח כדאיתא בפרק הספינה (ב"ב דף פו.):
Kiddushin 25b - Mishnah translated into english
The Gemara comments that the first question with regard to castration of the testicles is like a dispute between tanna’im. It is stated with regard to animals that cannot be used as offerings due to blemishes: “That whose stones are bruised, or crushed, or torn, or cut you shall not sacrifice to the Lord” (Leviticus 22:24). All of these blemishes are referring to the animal’s testicles; this is the statement of Rabbi Yehuda.
The Gemara asks: Could Rabbi Yehuda possibly mean that these blemishes apply only to the testicles and not to the penis? Certainly these should also be considered blemishes if they affect the penis, which is more exposed than the testicles. Rather, this is what the baraita is saying: All of these blemishes apply to the testicles also; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: All of them apply only to the penis. Rabbi Yosei states the following distinction: “Bruised or crushed” applies to the testicles also. Conversely, when there are areas that are “broken or cut” on the penis, yes, these are considered a blemish, but on the testicles, no, they are not a blemish.
MISHNA: A large domesticated animal is acquired by passing, when its current owner transfers it to a buyer by giving him the reins or the bit. And a small domesticated animal is acquired by lifting. This is the statement of Rabbi Meir and Rabbi Eliezer. And the Rabbis say: A small domesticated animal can be acquired by pulling also, and there is no need to lift it.
GEMARA: Rav taught in the town of Kimḥonya: A large domesticated animal is acquired by pulling. Shmuel found Rav’s students and said to them: Did Rav actually say that a large domesticated animal is acquired by pulling? But didn’t we learn in the mishna that it is acquired by passing? And several times I also heard Rav say that it is acquired by passing. Did he retract that ruling? Rav’s students replied: In fact, Rav retracted that ruling and he states his opinion in accordance with the opinion of that tanna, i.e., the Rabbis, as it is taught in a baraita: And the Rabbis say: Both small and large domesticated animals are acquired by pulling. Rabbi Shimon says: Both are acquired by lifting.
Rav Yosef objects to this: If that is so, by what mode of acquisition can an elephant be acquired, according to the opinion of Rabbi Shimon? It is impossible to lift an elephant. Abaye said to him: It is possible to acquire it by the mode of acquisition of symbolic exchange, a legal act of acquisition formalizing the transfer of ownership of an article. Alternatively, one can acquire an elephant by renting its place temporarily and acquiring the elephant by means of the ground upon which it is standing.
Rabbi Zeira says that there is another method: One brings four vessels and places them under the elephant’s feet, and he thereby acquires it like any other item that is inside the buyer’s vessels. The Gemara asks: Can you learn from Rabbi Zeira’s statement that if the buyer’s vessels, being used to acquire an item from the seller, are in the seller’s domain, the buyer acquires the item? The Gemara rejects this: This is no proof, as with what are we dealing here? The case in question is one where the vessels are not in the seller’s domain but in an alley [simta], which is neither a public nor a private domain. In a place of this kind the buyer’s vessels certainly effect acquisition for him.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.