Talmud BavliEruvin 90b : Youtube
Rabi Yitzchok LobensteinYoutube
2 video classes :
Eruvin Page 90b
Eruvin 90b - Guemara
דהא איכא מחיצתא ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות מחיצות להבריח מים עשויות אמר ליה רב חייא בר יוסף לשמואל הילכתא כוותך או הילכתא כרב אמר ליה הילכתא כרב אמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף ומודה רב שאם כפאה על פיה שאין מטלטלין בה אלא בארבע אמות כפאה למאי אילימא לדור תחתיה מאי שנא מגג יחידי אלא שכפאה לזופתה רב אשי מתני לה אספינה ורב אחא בריה דרבא מתני לה אאכסדרא דאיתמר אכסדרה בבקעה רב אמר מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע רב אמר מותר לטלטל בכולה אמרינן פי תקרה יורד וסותם ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ורב אליבא דר"מ ליטלטלי מגג לחצר גזירה משום דרב יצחק בר אבדימי ושמואל אליבא דרבנן ניטלטל מגג לקרפף אמר רבא בר עולא גזירה שמא יפחת הגג א"ה מקרפף לקרפף נמי לא יטלטל דילמא מיפחית ואתי לטלטולי התם אי מיפחית מינכרא ליה מילתא הכא אי מיפחית לא מינכרא מילתא אמר רב יהודה כשתמצא לומר לדברי רבי מאיר גגין רשות לעצמן חצירות רשות לעצמן
Comments from Rashi on Masechet Eruvin Page 90b
להבריח מים . ולא לדירה: ומודה רב שאם כפאה על פיה . וגובהה יותר מעשרה אין מטלטלין בה אלא בארבע: מאי שנא מגג יחידי . דאמר רב אפילו לרבנן מותר לטלטל בכולו ואפילו יותר מבית סאתים דכיון דמחיצות לדירה נעשו אע"פ שלא לדירת מעלה עשאום כי אמרינן בהו גוד אסיק הוי כהיקף לדירה ה"נ כיון דכפאה לדור כפייתה זו היא עשיית מחיצתה לדירת מטן כי אמרת בהו גוד אסיק הוי היקף לדירה: שכפאה לזפתה . שבטל מחיצותיה מתורת דירה דאינן עומדות כל זמן כפייתה לא לדירת מעלן ולא לדירת מטן והוו כעמוד בעלמא וכי אמרת בהו גוד אסיק הוי היקף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה וכרמלית היא: מתני לה . להא דרב חייא בר יוסף אאכסדרה: אכסדרה בבקעה . הבקעה כרמלית כדאמרינן ביציאות השבת (שבת ו:) ואכסדרה זו פרוצה מד' רוחותיה ועומד קירויה על ד' יתידות ונותנין ד' קורות מיתד ליתד ועליהן מסדרין הנסרין ואותן הקורות קרי פי תקרה והאי דנקט בקעה משום דבעיר סתם אכסדראות סמוכות להקיף בית או חצר ואיכא מחיצה אחת או שתים ומודה שמואל התם דמטלטלין כדאמרינן לקמן: ורב אליבא דר"מ . כיון דאמר בגגין השוין מטלטלין בכולן אלמא לאו כרמלית נינהו ליטלטל מגג לחצר אלמה אמרינן לקמן לדברי ר"מ גגין רשות לעצמן חצירות רשות לעצמן דאין מטלטלין מגג לחצר ואליבא דרבנן בגג יחידי ליכא למיפרך ליה לרב ליטלטל מיניה לחצר דלרבנן הכי נמי שרי דאמרי' לקמן (עירובין צא.) לדברי חכמים גגין וחצירות רשות אחת ומטלטלין מגג יחידי לחצר של רבים שיש לו רשות בה ולשמואל לא מצי למיפרך אליבא דר' מאיר ליטלטל מגג לחצר דהא שמואל גגין השוין לר' מאיר כרמלית משוי להו לפיכך אין מטלטלין מהן לחצר של רבים דהויא רשות היחיד דאפילו לא עירבה קי"ל במס' שבת בפ' אם לא הביא כלי (דף קל:) דמטלטלין בכולה והא דאמר לקמן לדברי חכמים גגין וחצירות רשות אחת שמואל מוקי לה בגג בין הגגין דלשמואל דאית ליה גוד אסיק במחיצות שביניהן ליכא לכל אחד יותר מבית סאתים א"נ בגג יחידי דליכא יותר מבית סאתים ואשמעינן אע"ג דגג לרבנן רשות מיוחדת וחצר הוא רשות שותפות מטלטלין דלא גזור רבנן מרה"י לרשות שותפין אלא בבתים כגון מבית לחצר: משום דרב יצחק . בריש פירקין גזירה משום תל ברה"ר: ושמואל אליבא דרבנן . בגג יחידי יותר מבית סאתים כיון דאמר דהאי גוד אסיק לא הוי היקף לדירה וכרמלית היא ליטלטל מיניה לקרפף יותר מבית סאתים שתי אמות בזה וב' אמות בזה אלמה אמרי' לקמן לדברי חכמים גגין וחצירות רשות אחת וקרפיפות רשות אחת דאין מטלטלין מהן לקרפף ואליבא דר"מ ליכא למיפרך ליטלטל מגג לקרפף דהא תרוייהו כרמלית נינהו דהא גג יחידי יותר מבית סאתים אוקימנא גזירה משום תל ברה"ר ולרב נמי אליבא דרבנן ליכא למיפרך דהא רב גג יחידי יותר מבית סאתים רה"י משוי ליה ובגגין השוין לרב אליבא דרבי מאיר דמותר לטלטל בכולן ליכא למיפרך ליטלטל מינייהו לקרפף פחות מסאתים גזירה משום תל ולרבנן מגג יחידי אליבא דרב דמשוי ליה רה"י נמי לא פרכינן ליטלטל מיניה לקרפף פחות מבית סאתים וכן מחצר לקרפף בין לר"מ בין לרבנן משום דקרפף חלוק מחצר דקרפף מוקצה לתשמיש שאינו תדיר אבל חצר וגגין שוה תשמישן ולרב לא פרכינן בגגין השוין לרבנן דמשוי להו רב אליבייהו כרמלית ליטלטל מינייהו לקרפף יותר מבית סאתים דאע"ג דמשוי להו רב כרמלית מפני שפרוצין זה לזה ה"מ להחמיר לאסור טלטול של כל אחד ואחד ביותר מד' אבל לא משוי ליה כרמלית גמורה להקל לטלטל מתוכן לכרמלית גמורה דאמרן לעיל לגבי גג בין הגגין לרב דאסור לטלטל ממנו לחורבה ולאכסדרה ואע"ג דשניהן אסורין לטלטל בתוכן אלא בד' אמות מ"מ הואיל ואין רשותייהו דומות דגג חזי לדירה טפי מחצר ואכסדרה לטלטל ממנו לחורבה ולאכסדרה וכ"ש הכא דגג חזי לדירה טפי מקרפף אבל לשמואל דמשוי גג יחידי כרמלית גמור דיותר מבית סאתים הוא פרכינן: גזירה שמא יפחת הגג . ויחסר מבית סאתים ויקצרו גם את הבית למדת הגג מלמטה ויתנו המחיצה כנגד שפת הגג דהשתא ליכא יותר מבית סאתים והוי רה"י ואתי לטלטולי מיניה לקרפף כמעיקרא: א"ה מקרפף . יותר מבית סאתים לקרפף יותר מבית סאתים נמי לא ליטלטל אפילו בתוך ד' דילמא מפחית חד מינייהו והוי רה"י מעלייתא ואתי לטלטולי כמעיקרא מיני לחורבה והוי כרמלית: אי מיפחית לא מינכרא מילתא . כיון דליכא מחיצות על הגג לא מינכרא מילתא ולא מיחזי כפחות מבית סאתים דבר שאין לו מחיצות לא סליק ליה אומדנא שפיר וסברי אכתי טפי מבית סאתים הוא: כשתמצא לומר . כשתעמוד על סוף דעתן זהו גמר דבריהן: לדברי ר"מ גגין רשו לעצמן . ומטלטלין מגגו של ראובן לגגו של שמעון: וחצירות רשות לעצמן . ומטלטלין מחצירו של ראובן לחצירו של שמעון כלים ששבתו בחצר וכן מחצר של רבים לחצר של רבים:
Comments from Tosafot - Eruvin 90b
דהא איכא מחיצתא . ואפילו לר' זירא דאמר בריש מי שהוציאוהו (לעיל עירובין דף מג.) מחיצות להבריח מים עשויות היינו דוקא לענין יוצא חוץ לתחום דלא שרי להלך את כולה: ורב אליבא דר"מ ליטלטל מגג לחצר . לשמואל אליבא דר' מאיר לא מצי למיפרך כדפי' בקונטרס דלשמואל גגין השוין לר"מ הוי כרמלית לפיכך אין מטלטלין מהן לחצר ופחות מבית סאתים נמי אע"ג דלא הוי כרמלית מ"מ כיון דחשיב ליה לשמואל אין מוקף לדירה ליכא למיפרך דליטלטל מגג לחצר אע"ג דלרבנן בגג יתר מבית סאתים אסור לטלטל ממנו לחצר לשמואל בפחות מבית סאתים שרי מ"מ יאמר שמואל דלר"מ יש לגג תורת קרפף בין ביתר מבית סאתים בין בפחות: ליטלטל מגג לחצר . אע"ג דידע טעמא דר"מ דגג גבוה ונמוך דהוי משום דרב יצחק בר אבדימי מגג לחצר עניניהם חלוקים ס"ד דלא דמו לתל ברה"ר: לשמואל אליבא דרבנן לטלטל מגג לקרפף . פירש בקונטרס בגג יתר מבית סאתים לקרפף יתר מבית סאתים כיון דחשיב ליה אין מוקף לדירה והוו תרווייהו כרמלית וא"ת ומנא ליה דאסור דאי משום דאמרי רבנן לקמן דגגין וחצירות רשות אחת וקרפיפות רשות אחת התם ע"כ באין יתירים מבית סאתים כדפירש בסמוך בקונטרס דביתירים לא יאמר ר"ש דחצר וקרפף רשות אחת דבהדיא מוכח בפ' עושין פסין (לעיל עירובין דף כג:) גבי נזרע רובו דקרפף יתר מבית סאתים לר"ש הוי כרמלית ונראה לר"י דבגג דלא הוי יתר מבית סאתים פריך דליטלטל לקרפף שאינו יתר מבית סאתים לרבנן אע"ג דדירת גג חשיב טפי משל קרפף שמותר לטלטל מגג לחצר ומקרפף לחצר אסור מ"מ הוי לן למישרי מגג לקרפף דטפי דמי לקרפף מלחצר דכשהוא יתר מבית סאתים הוי כרמלית כמו קרפף וחצר אפילו בית עשרה כורים שריא ומשני גזירה שמא יפחת פי' שמא יפחת הגג באמצעיתו וישתמשו בני הבית על הגג דרך הפחת ואז הוי הגג חשוב מוקף לדירה ואסור לטלטל ממנו לקרפף כמו מחצר אע"ג דהוי מוקף ולבסוף פתח דלא חשיב מוקף לדירה דדוקא בקרפף שלא הוקף לדירה לא מהני הוקף ולבסוף פתח אבל בגג דבלאו הכי חשיב קצת מוקף לדירה דהא מותר לטלטל ממנו לחצר מהני ליה הפחת לשוויה מוקף לדירה לגמרי כחצר ופריך א"ה מקרפף בית סאתים לקרפף בית סאתים נמי לא ליטלטל שמא יפחת פירוש יפרוץ האחד יתר מעשר במילואו לרה"ר או לבקעה ומשום דנקט לשון פחת גבי גג נקט נמי האי לישנא גבי פירצת קרפף ומשני התם אי פחות מינכר אבל הכא גג לא מינכרא מילתא לעומד בקרפף ולעומד על הגג נמי לא מינכרא שיהא אסור לטלטל ממנו לקרפף מחמת פחת זה: לדברי ר"מ גגין רשות אחת הן כו' . גגין הוא בפירוש במתני' וה"ה חצירות או קרפיפות הואיל ותשמישן שוה כמו גגין אבל בתים לא דתשמישן תדיר ועוד דכי היכי דלרבנן הוי קרפיפות או חצירות רשות אחת דהא אפילו גג וחצר הוי רשות אחת כ"ש חצר וחצר ה"נ לר"מ דר"מ לא פליג ארבנן אלא בגג וחצר משום דרב יצחק בר אבדימי:
Eruvin 90b - Mishnah translated into english
as there are partitions. And Shmuel said: One may move an object in it only within four cubits, as the partitions of the ship are not considered full-fledged partitions; they are erected only to keep water out, not to render it a residence.
Rav Ḥiyya bar Yosef said to Shmuel: Is the halakha in accordance with your opinion or is the halakha in accordance with the opinion of Rav? Shmuel said to him: The halakha is in accordance with the opinion of Rav, as his rationale is more convincing.
Rav Giddel said that Rav Ḥiyya bar Yosef said: And Rav concedes that if one overturned the ship onto its mouth, and it is more than ten handbreadths high, that one may move an object on it only within four cubits. The Gemara asks: For what purpose was the ship overturned? If you say it was overturned so that one may reside beneath it, what is the difference between it and an isolated roof? The legal status of the overturned ship should in every sense be that of a house, and therefore it should be permitted to carry throughout the entire ship.
Rather, it must be that he overturned it to tar it, i.e., to add a fresh coat to its underside. In that case, the boat certainly does not serve as a residence, and its sides are not considered full-fledged partitions.
Rav Ashi teaches Shmuel’s acceptance of Rav’s opposing view (Ritva) with regard to a ship, as stated above; and Rav Aḥa, son of Rava, teaches it with regard to a portico, as it was stated that amora’im disagreed with regard to a portico located in a field. A portico has a roof and either incomplete walls or no walls. Consequently, in the case of a portico located in a valley, which is a karmelit, it remains to be determined whether or not it is permitted to carry in it. Rav said: It is permitted to move an object throughout the entire portico, as it is a private domain. And Shmuel said: One may move an object in it only within four cubits.
The Gemara elaborates. Rav said: It is permitted to move an object throughout the entire portico, as we say: The edge of the roof descends to the ground and seals the portico on all sides, rendering it a private domain. And Shmuel said: One may move an object in it only within four cubits, as we do not say: The edge of the roof descends to the ground and seals the portico.
The Gemara asks: But according to Rav’s statement in accordance with the opinion of Rabbi Meir that one is permitted to carry from one roof to another if they are level, it should also be permitted to carry from a roof to a courtyard. Why then does Rabbi Meir rule that roofs and courtyards are separate domains and that carrying between them is prohibited? The Gemara answers: It is prohibited because Rabbi Meir issued a decree, due to the opinion of Rav Yitzḥak bar Avdimi. As stated previously, Rav Yitzḥak bar Avdimi rules that one may not transfer objects between two halakhically equivalent but physically distinct domains ten or more handbreadths high. This is a decree lest one standing in a public domain adjust a burden on a mound ten handbreadths high and four handbreadths wide, which is a private domain, an act prohibited by Torah law.
The Gemara continues: And according to Shmuel’s statement in accordance with the opinion of the Rabbis that the legal status of an isolated roof greater than two beit se’a is that of a karmelit, it should be permitted to move an object from an isolated roof to an enclosure within four cubits of the roof, as the legal status of the enclosure is also that of a karmelit. Why then do the Rabbis rule that roofs and enclosures are separate domains and carrying from one to the other is prohibited? Rava bar Ulla said: It is prohibited because the Rabbis issued a decree lest the area of the roof diminish to less than two beit se’a, in which case it would assume the status of a private domain, as it is prohibited to carry between a private domain and an enclosure.
The Gemara asks: If so, one should also not be permitted to move an object from one enclosure to another enclosure, due to the concern that perhaps the area of one of the enclosures will diminish and become a private domain, and he will come to move an object from one to the other as before. The Gemara answers: There, if the enclosure is diminished, the matter is conspicuous, as its walls are clearly visible. Here, however, if the roof is diminished, the matter is not conspicuous, as the roof does not have walls.
Rav Yehuda said: After careful analysis, you will find that you can say that according to the statement of Rabbi Meir, roofs are a domain in and of themselves, and one may carry from one roof to another; and likewise courtyards are considered a domain in and of themselves, and one may likewise carry from one courtyard to another.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.