Eruvin 26a : Youtube
Rabi Yitzchok LobensteinYoutube
2 video classes :
Eruvin Page 26a

Eruvin 26a - Guemara
שלפינהו אזל רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע נקטינהו מבתריה למחר איתיביה רבינא לרבא עיר חדשה מודדין לה מישיבתה וישנה מחומתה איזו היא חדשה ואיזו היא ישנה חדשה שהוקפה ולבסוף ישבה ישנה ישבה ולבסוף הוקפה והאי נמי כהוקפה ולבסוף ישבה דמי א"ל רב פפא לרבא והאמר רב אסי מחיצות אדרכלין לא שמה מחיצה אלמא כיון דלצניעותא עבידא לה לא הויא מחיצה ה"נ כיון דלצניעותא עבידא לא הויא מחיצה ואמר רב הונא בריה דרב יהושע לרבא והאמר רב הונא מחיצה העשויה לנחת לא שמה מחיצה דהא רבה בר אבוה מערב לה לכולה מחוזא ערסייתא ערסייתא משום פירא דבי תורי והא פירא דבי תורי כמחיצה העשויה לנחת דמיא קרי עלייהו ריש גלותא (ירמיהו ד, כב) חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו:
א"ר אלעאי שמעתי מר"א ואפי' בית כור:
מתניתין דלא כחנניה דתניא חנניה אומר ואפילו היא ארבעים סאה כאסטרטיא של מלך א"ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו שנאמר (מלכים ב כ, ד) ויהי ישעיהו לא יצא (אל) חצר התיכונה כתיב העיר וקרינן חצר מכאן לאיסטרטיא של מלך שהיו כעיירות בינוניות במאי קמיפלגי מר סבר עיירות בינוניות הויין בית כור ומ"ס מ' סאה הויין וישעיהו מאי בעי התם אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן מלמד שחלה חזקיה והלך ישעיהו והושיב ישיבה על פתחו מכאן לת"ח שחלה שמושיבין ישיבה על פתחו ולאו מילתא היא דילמא אתי לאיגרויי ביה שטן:
וכן שמעתי הימנו אנשי חצר ששכח אחד ולא עירב ביתו אסור:
והתנן ביתו אסור להוציא ולהכניס לו ולהן אמר רב הונא בריה דרב יהושע אמר רב ששת לא קשיא
Comments from Rashi on Masechet Eruvin Page 26a
שלפינהו . דלא ס"ל הא תקנתא: נקטינהו מבתריה . שלא יחזור רב הונא ויתקנם: איתיביה . לסיועיה דשפיר עבד: עיר חדשה מודדין לה מישיבתה . אם מוקפת חומה ואינה מיושבת כולה כשבא למדוד תחומיה לא ימדוד לה מן החומה אלא מן הבתים דחומתה לאו חומה היא לשוויה כולה כד' אמות הואיל וישיבתה חדשה שקדמה חומתה לישיבתה אבל ישנה שישובה ישנה וקדם לחומתה מודדין לה מחומתה: והאי נמי . האי פרדס הרי הוקף ימים רבים והך השומירה נעשה עכשיו והיקף הפרדס לא אדעתא דהך דירה הוה ודמי כי הוקף ולבסוף ישב: א"ל רב פפא לרבא . לסיועיה: אדרכלין . בנאים שעושים מחיצה לצל סביבותיהם כשבונים בחמה: כיון דלצניעותא היא . ולמחר סתרי לה לאו כלום היא והא נמי לצניעותא דיום ולילה בעלמא היא דעבידא ולאו דירה היא: לנחת . שלא לדור שם אלא להשתמר מה שיניחו שם: ערסייתא . שכונות שכונות לבד ובכל שכונה היו מבואות הרבה ולא התיר את העיר כולה ביחד ואע"פ שהיתה עיר קטנה שאין נכנסין בה ששים ריבוא ותנן לקמן (עירובין דף נט.) עיר של יחיד מערבין את כולה והיינו של יחיד שאינה דומה לדגלי מדבר של ששים ריבוא: משום פירא דבי תורי . שוחה עמוקה היתה בין שכונה לשכונה ושם היו מניחין גרעיני תמרים לאכול השוורים והעיר אין לה חומה ומבואות של (בין) [בתי] השכונות מפולשים ועשו מחיצות לראשי המבואות לכל צד שחוץ לעיר להשתמר הגרעינין ולא חשיב ליה מחיצה לצרף את המבואות ולעשות העיר אחת ואע"פ שמחיצה של קיימא היתה: פירא . שוחה כמו פירא דכוורי במס' תענית (דף כד.) והך מחיצה דרב הונא כעשויה לנחת דמיא שאינה נעשית לדירה תמיד לצאת ולבא בה: להרע . לאסור ובתשובת הגאונים מצאתיה בלשון אחר וישר בעיני מאד ההוא בוסתנא קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה הוה ואבוורנקא כמין אכסדרה או קובה שבונין המלכים בתוך פרדס שלהן ועומד באמצע פרדס ולא הוצרך ריש גלותא אלא לטלטל מפתח בוסתנא שהיה אצל הבית עד האבוורנקא ועבד רב הונא בר חיננא כמין שביל מן הפתח עד האבוורנקא גדר מכאן וגדר מכאן בקנה קנה פחות מג' להפסיק בין הדרך לבוסתנא ויטלטל באותו שביל ורבא כי שלפינהו לא לאסור אלא להקל עליו דס"ל דשרי לטלטולי בכולה בוסתנא דכיון דבנה ליה אבוורנקא בבוסתנא שויה לכולה בוסתנא חצר לאבוורנקא והוי מוקף לדירה ואתו תלמידי דרבא רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע נקטינהו דלא ליהדר רב הונא בר חיננא וליתקנינהו וההיא שעתא לא אדכור להו דלאו שפיר עביד דשלפינהו ולמחר אדכור ואותבוה כדאמר למחר איתיביה רבינא לרבא עיר חדשה כו' והאי בוסתנא נמי כהוקף ולבסוף ישב דמי שקודם נטיעתו מקיפין אותו ולאחר שגדל האילן עשו האבוורנקא סביב הלכך שפיר עבד רב הונא בר חיננא ורב פפא אותביה ממחיצת אדרכלין דהא מחיצה דאבוורנקא נמי לצניעות עבידא וכן לנחת להשתמש להניח בה טליתותיהן ולבושיהן שפושטים שם ושאר כלי תשמישם קרי עלייהו על רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע שלא נזכרו אתמול וסתרו תיקונו של רב הונא בר חיננא ועכשיו נעשו חכמים לאסור עליו ולהיטיב לא ידעו אתמול וכן עיקר: כאיסטרטיא של מלכים . רחבה שאחורי פלטין ושם היו מטיילים תמיד אלמא איכא דירה בהכי: ושניהן . ר' אלעאי וחנניה: התיכונה . אחרי פלטין של חזקיה דאי חצר שלפני בתים הואי החיצונה הוה קרי לה ואע"ג דגדולה היא כעיר קרי לה חצר ולא הוקפה לדירה: מאי בעי התם . ברחבה שאחורי פלטין שאינה לדרך יציאה: להושיב ישיבה . של תלמידים לעסוק בתורה על פתחו שלא יהא רשות למלאך המות ליכנס שם: שטן . מלאך המות דכי חזי (דמינצו בהדי הדדי מיגרי בהו): אנשי חצר ששכח אחד מהן כו' . ודאי מתני' בשביטל להן רשות שהיה לו בחצר מיירי דאי לא בטיל אף בחצר אסורים לטלטל מבתיהן שהבתים לכל אחד ואחד הן והחצר רשות כולן וחלקו אוסר עליהן ואשמעינן ר' אלעאי דהמבטל רשות חצירו רשות ביתו נמי ביטל ונעשה אורח אצלן לפיכך אף ביתו מותר להן אב"ל הוא אסור להכניס ולהוציא מביתו לחצר ואף על פי שהוא מותר להכניס ולהוציא מפתח בתיהן לחצר כדתנן בפרק הדר (דף סט:) ושלהן מותר לו ולהן כשאר כל אדם הנכנס לחצר חבירו ומותר לו להוציא מפתח חבירו לחצר. דהא רשותא דחד הוא והכא נמי כיון (דבטל הוא דירתו) מביתו (מיהא) אסור הוא להוציא ולא אמרינן כיון דביטל להו רשות ביתו הוי ביתו כבתיהן דבשלמא מבתיהן אם הוא מכניס ומוציא איכא למימר כאינש בעלמא הוא אבל מביתו חוזר ומחזיק ברשותו הוא ואוסר עליהם והם עליו כדתנן בפרק הדר מי שנתן רשותו והוציא בין בשוגג בין במזיד הרי זה אוסר:
Comments from Tosafot - Eruvin 26a
מערב לכולה מחוזא ערסייתא . פי' רש"י לא התיר לערב כולה יחד אע"ג שהיתה עיר קטנה ותנן לקמן עיר של יחיד מערבין את כולה וקשיא דבפ' כיצד מעברין (לקמן עירובין דף ס.) אמרינן דשל רבים הוא דקאמר רבה בר אבוה מערב לכולה מחוזא ערסייתא דכל חד וחד הוי שיור לחבריה ועיר של יחיד לא בעי שיור אם לא שהיתה של רבים קודם אלא ודאי של רבים היתה ולעיל (עירובין ו:) נמי משמע שהיתה של רבים גבי אבולי דמחוזא דאמר אילמלא דלתותי' נעולות בלילה הוי חייב עליה משום רה"ר משמע דהיו שם ס' רבוא מ"מ אי לאו משום פירי דבי תורי היו יכולין לערב כל העיר יחד והוו משיירי נ' דיורין לר' יהודה או שלש חצירות לר' שמעון: דבי תורי . פירש הקונטרס דמחוזא עיר שאין לה חומה ועשו מחיצה בראשי מבואות לכל צד לשמור גרעינין ולא חשיב מחיצה להצטרף המבואות ולעשות כל העיר כאחת לפי שההיקף לא נעשה בעבור העיר אלא לשמור פירא דבי תורי ומשמע שר"ל שהוקף קודם ישוב העיר דאם הוקף אחרי כן אז נעשה גם בעבור העיר והוו מחיצה מעלייתא וקשיא דלישנא משמע שאם נסתלקה משם הפירא דהוי מחיצה מעלייתא ולפי' הקונט' אף אם לא היה הפירא לא היה ניתר כיון דהוקף ולבסוף ישב ועוד מה שפי' בקונטרס דמחוזא לית לה חומה לא נהירא דאמר לעיל אבולא דמחוזא אילמלא דלתותיה נעולות בלילה ונראה דמוקפת חומה היתה אחר שנתיישבה והיו יכולין לערב יחד אי לאו פירא דבי תורי שהיתה בין ערסא לערסא לאורך המבוי והיתה יתירה מבית סאתים ועמוקה י' ולא היו יכולים לערב מערסא לערסא לפי שלא היו יכולין לטלטל מזה לזה דהפירא הוי קרפף יותר מבית סאתים ולא דמי לכריא דפירי דלעיל דראוין למאכל אדם ואע"ג דיש להו מחיצות אינם מועילים כלום דמחיצות העשויות לנחת הם ורש"י פי' בכיצד מעברין (לקמן עירובין דף ס.) משום פירא שמפסיק ואין יכולין להלך משכונה לשכונה והוי כחריץ שבין ב' חצירות דאמרינן לקמן (עירובין דף עח:) שמערבין שתים ואין מערבין אחת והכא [לא משמע בפירא אלא] משום דהויא מחיצה עשויה לנחת: והתנן ביתו אסור לו ולהם . וליכא למימר דמתניתין דמבטל בהדיא רשות ביתו דאם כן מאי לא מצאתי לי חבר אי נמי משמע ליה דמתניתין איירי אפילו בסתם:
Eruvin 26a - Mishnah translated into english
and removed the reeds, as he maintained that they were unnecessary; he regarded the entire orchard as having been enclosed for the purpose of residence, owing to the banqueting pavilion. Rav Pappa and Rav Huna, son of Rav Yehoshua, went after him and collected the reeds, so as to prevent Rav Huna bar Ḥinnana from restoring the partitions, as they were Rava’s students and wanted to enforce his ruling.
On the following day, on Shabbat, Ravina raised an objection to Rava’s opinion from a baraita which states: In the case of a new town, we measure the Shabbat limit from its settled area, from where it is actually inhabited; and in the case of an old town, we measure the Shabbat limit from its wall, even if it is not inhabited up to its wall.
What is a new town, and what is an old town? A new town is one that was first surrounded by a wall, and only afterward settled, meaning that the town’s residents arrived after the wall had already been erected; an old town is one that was first settled, and only afterward surrounded by a wall. Ravina raised his objection: And this orchard should also be considered like a town that was first surrounded by a wall and only afterward settled, as it had not been enclosed from the outset for the purpose of residence. Even if a dwelling was later erected there, this should not turn it into a place that had been enclosed for the purpose of residence.
Seeing that an additional objection could be raised against his teacher’s position, Rav Pappa said to Rava: Didn’t Rav Asi say that the temporary screens erected by architects to serve as protection against the sun and the like are not deemed valid partitions? Apparently, since it was erected only for privacy, and not for the purpose of permanent dwelling, it is not considered a valid partition. Here too, then, with regard to the fence around the orchard, since it was erected only for privacy, it should not be considered a valid partition.
And Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said to Rava: Didn’t Rav Huna say that a partition made for resting objects alongside it and thereby providing them with protection is not considered a valid partition?
This is as Rabba bar Avuh did, when he constructed an eiruv separately for each row of houses in the whole town of Meḥoza, due to the ditches from which the cattle would feed that separated the rows of houses from one another. Shouldn’t such cattle ditches be considered like a partition made for resting objects alongside it? Such a partition is invalid. All these proofs indicate that Rava was wrong to remove the reed fences erected by Rav Huna bar Ḥinnana, for those fences were indeed necessary.
With regard to the resolution of this incident, the Exilarch recited the following verse about these Rabbis: “They are wise to do evil, but to do good they have no knowledge” (Jeremiah 4:22), as on Friday they ruined the arrangement that Rav Huna bar Ḥinnana had made to permit carrying from the house to the pavilion, and the next day all they could do was prove that they had acted improperly the day before and that it was prohibited to carry in the orchard.
We learned in the mishna: Rabbi Elai said: I heard from Rabbi Eliezer that one is permitted to carry in a garden or karpef, even if the garden is the size of a beit kor, thirty times larger than a beit se’a. The Gemara notes that all agree that what the mishna taught was not in accordance with the opinion of Ḥananya, as it was taught in a baraita that Ḥananya says: One is permitted to carry even if it is the size of forty beit se’a, like the court of a king.
Rabbi Yoḥanan said: Both Rabbi Elai and Ḥananya derived their opinion from the same verse, as it is stated: “And it came to pass, before Isaiah was gone out into the middle courtyard, that the word of the Lord came to him, saying” (ii Kings 20:4). In the biblical text, it is written: “The city [ha’ir],” and we read it as: “The middle courtyard [ḥatzer],” as there is a difference in this verse between the written word and how it is spoken. From here it is derived that royal courts were as large as intermediate-sized cities. Consequently, there is no contradiction, as the central courtyard of the royal palace was itself like a small town.
The Gemara explains: With regard to what principle do Rabbi Elai and Ḥananya disagree? One Sage, Rabbi Elai, maintains: Intermediate-sized towns are the size of a field that had an area of a beit kor; and one Sage, Ḥananya, maintains: They are the size of forty se’a.
The Gemara asks about the Biblical narrative cited above: What did Isaiah need to do there in the middle court, i.e., why was he there? The Gemara answers: Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: This teaches that Hezekiah took ill, and Isaiah went and established a Torah academy at his door, so that Torah scholars would sit and occupy themselves with Torah outside his room, the merit of which would help Hezekiah survive.
Based on this, it is derived, with regard to a Torah scholar who took ill, that one establishes an academy at the entrance to his home. The Gemara comments: This, however, is not a proper course of action, as perhaps they will come to provoke Satan against him. Challenging Satan might worsen the health of a sick person rather than improve it.
The mishna cites another statement made by Rabbi Elai in the name of Rabbi Eliezer: And I also heard from him another halakha: If one of the residents of a courtyard forgot and did not join in an eiruv with the other residents, and on Shabbat he ceded ownership of his share in the courtyard to the other residents, it is prohibited for him, the one who forgot to establish an eiruv, to bring in objects or take them out from his house to the courtyard; but it is permitted to the other residents to bring objects from their houses to that other person’s house via the courtyard, and vice versa.
The Gemara raises an objection: Didn’t we learn in a mishna: It is prohibited for the one who forgot to establish an eiruv to bring in objects or take them out from his house to the courtyard, and for the other residents who did make an eiruv, to take out objects from the house to the courtyard or to bring them into the house from the courtyard.
Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said that Rav Sheshet said: This is not difficult.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Talmud Bavli