Talmud BavliEruvin 74a : Youtube
Rabi Yitzchok LobensteinYoutube
2 video classes :
Eruvin Page 74a
Eruvin 74a - Guemara
עד שיהו בתים וחצירות פתוחין לתוכו ושמואל אמר אפילו בית אחד וחצר אחת ורבי יוחנן אמר אפילו חורבה אמר ליה אביי לרב יוסף אמר רבי יוחנן אפילו בשביל של כרמים אמר ליה לא אמר רבי יוחנן אלא בחורבה דחזי לדירה אבל שביל של כרמים דלא חזי לדירה לא אמר רב הונא בר חיננא ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דתנן (אמר ר"ש) אחד גגות ואחד קרפיפות ואחד חצרות רשות אחת הן לכלים ששבתו לתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית ואמר רב הלכה כר"ש והוא שלא עירבו אבל עירבו גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר ושמואל אמר בין עירבו ובין לא עירבו וכן א"ר יוחנן הלכה כר"ש בין עירבו ובין לא עירבו אלמא לא גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר הכא נמי לא גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דחצר לחורבה יתיב רב ברונא וקאמר להא שמעתא א"ל ר"א בר בי רב אמר שמואל הכי א"ל אין א"ל אחוי לי אושפיזיה אחוי ליה אתא לקמיה דשמואל אמר ליה אמר מר הכי אמר ליה אין והא מר הוא דאמר אין לנו בעירובין אלא כלשון משנתינו שהמבוי לחצירות כחצר לבתים אישתיק קבלה מיניה או לא קבלה מיניה ת"ש דההוא מבואה דהוה דייר ביה איבות בר איהי עבד ליה לחייא ושרא ליה שמואל
Comments from Rashi on Masechet Eruvin Page 74a
בתים וחצירות פתוחות לתוכו . בתים לחצירות שני בתים לכל חצר ושתי חצירות למבוי והנך כיון דכולן פתוחין זו לזו ומערבות יחד דרך פתחיהם חדא תשיב להו ולית ליה לרב הא דתניא לעיל אב ובנו מבוי שלהן ניתר בלחי וקורה דכל היכא דלא בעי לערובי אי נמי בעי לערובי ומצי לערובי בלא שיתוף מבוי לא משתרי ההוא מבוי בלחי וקורה עד שתהא שם חצר אחת שאינה פתוחה לחברותיה או שתי שורות של חצירות אחד לצידו זה ואחת לצידו אחר והמבוי ביניהן שאינן יכולות להתערב אלא על ידי מבוי: בית אחד וחצר אחת . בית בלא חצר וחצר שבית אחר פתוח לה: אפילו חורבה . מכאן וחצר מכאן דאין חצר בלא בית: אפי' שביל של כרמים . פתוח למבוי מכאן וחצר מכאן: אחד גגות כו' . כולן רשות אחת לטלטל כלים ששבתו בגג זה לגג חבירו ולא אמרי' כשם שדיורין חלוקין למטה כך חלוקין למעלה וכלים ששבתו בחצר זו מוציאין לחברתה וכן לקרפף וכן לחצר ולקרפף מן הגגין הואיל וכולן רשות שאינה דירה היא ואין צריך לערב מחצר לחצר אלא בשביל כלים ששבתו בבית שבחצר זו להוציאם לחצר אחרת: הלכה כר"ש . שהחצירות מוציאין מזו לזו בלא עירוב: והוא שלא עירבו . בני החצירות כל אחת לעצמה ואסור להוציא מן הבתים לחצר דכיון דאין מצויין כלי הבית בחצר ליכא למיגזר אי מפקת כלים ששבתו בחצר לחברתה אתו לאפוקי נמי כלים ששבתו בבית שהוציאן מחצר זו לחצר אחרת: דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים . שבחצר זו לחצר אחרת: הכא נמי לא גזור דילמא אתי לאפוקי מאני דחצר לחורבה . דרך מבוי והרי רשות אחרת היא שיש לה בעלים ובמבוי לא נשתתפו שהרי אינה אוסרת כדתניא לעיל בפירקין אינו אוסר אלא מקום דירה בלבד דהיינו מקום פיתא או מקום לינה: להא שמעתא . דאמר שמואל לעיל אפילו בית וחצר: אחוי לי אושפיזיה . דאיזיל ואישייליה לשמואל: שהמבוי לחצירות . דייקינן לישנא דחצירות ולא חצר קבלה מיניה שמואל והדר ביה לגבי רב אי לא: קבלה מיניה . שמואל והדר ביה לגבי רב אי לא:
Comments from Tosafot - Eruvin 74a
עד שיהו בתים וחצירות פתוחים לתוכו . ומערבין יחד דרך פתחיהן חדא חשיב להו ולית ליה לרב הא דתניא לעיל אב ובנו מבוי שלהן ניתר בלחי וקורה דכל היכא דלא בעי עירוב אי נמי בעו עירוב ומצי לערובי בלא שיתוף מבוי לא משתרי ההוא מבוי בלחי וקורה עד שתהא שם חצר אחת שאינה פתוחה לחברותיה או שתי שורות של חצירות אחת לצידו אחד ואחת לצידו אחר והמבוי ביניהם שאינן יכולות להתערב אלא ע"י מבוי ע"כ לשון הקונט' וקשה לר"י דלא מסתבר למימר דפליג רב אברייתא דלעיל דהא קי"ל בהא כרב מדאמר רב נחמן בפ"ק (לעיל עירובין דף יב:) נקיטינן איזהו מבוי שניתר בלחי וקורה וכו' ופי' ר"י דלא חשבינן בתים וחצירות דאב ובנו חדא כיון שאין הבתים פתוחים זה לזה ולא החצירות פתוחות זו לזו אלא למבוי דכי היכי דבעירבו ונשתתפו להיות מותרים להוציא מחצר לחצר דרך המבוי חשובות החצירות שתים ולא משוי להו שיתוף חדא חצר לענין בתים וחצירות פתוחים לתוכו כיון שאין פתוחין זו לזו אלא למבוי הכא נמי כי במה שהם של אב ובנו אין לחושבם אחת יותר מבשל נכרים ועירבו דטפי מעירוב לא מהני מה שהם של אב ובנו להחשב אחת ולהחשב המבוי כאילו אין בתים וחצירות פתוחין לתוכו ואם תאמר כיון דמשוי להו כחדא כשפתוחות זו לזו משמע דיכולין לערב יחד בלא מבוי אם כן היכי משכחת לה שעירבו בחצירות ומותרין לרבנן כאן וכאן ולר' מאיר אין מותרין אלא בחצירות ובכל החצירות מיהא מותרין וכשעירבו ונשתתפו מותרים כאן וכאן אע"פ שסתם מבוי דמשנה וברייתא משמע שהכשירו בלחי וקורה דלהכי לא תני פתוחות זו לזו דבעי לאוקומי במבוי הניתר בלחי וקורה הא כיון דבעירוב לחודיה סגי לרבנן בין בחצירות בין במבוי א"כ עירבו כל החצירות יחד ומאחר שרבי מאיר אוסרו למבוי ומתירן כולן מזו לזו שהרי אינו אוסרן אלא המבוי לבדו אם כן פתוחות כולן זו לזו והואיל וכן היאך מותר המבוי בלחי וקורה לרב שאוסר כשיכולין לערב דרך פתחיהן מזו לזו ואף על פי שלא עירבו וכל שכן כאן שעירבו כולן יחד דרך. פתחיהן עצמן בלא פתחיהן הפתוחות למבוי ויש לומר דמשכחת לרב כגון שעירבו חצירות זו לזו דרך סולמות דלא חשיבי בהכי פתוחות זו לזו דהא אמרינן בכיצד מעברין (לעיל עירובין דף נט:) דסולם תורת מחיצה עליו להקל אף בשעה שיש עליו תורת פתח להקל ועוד יש למצוא כגון שמערבין דרך חלונות הפתוחות מחצר לחצר בתוך עשרה כיון דהוי כוליה חלון למעלה מארבעה טפחים אין ראוי לאסור אפי' פתח שעשוי ליציאה וכניסה ואין פתח אחר לצאת שם אינו אוסר כיון שיש שם דקה ד' ואפילו אם נפשך לומר שכשהיה פתח והיה עושה לפניו דקה נראה שם הסילוק יותר מכאן לפי שהיה כאן פתח וביטלו אבל בחלון למעלה מד' לא חשיב גובהו ביטול פתח כיון שלא פתח מעולם ולא דמי לפתח המתבטל מ"מ כיון שחלון שמחצר לחצר אינו עשוי ליציאה וכניסה כמו פתח שישנו מזו לזו לא עדיף מסולם לחושבו אחת וגם אם לא יהיה החלון למעלה מד' אלא יהיה למעלה מג' דכיון דלא מידריס יש סברא לומר כן ועוד דאפי' פתח גמור כיון שאינו רגיל אינו אוסר כדאמרינן בפרק מי שהוציאוהו (לעיל עירובין דף מט.) וכיון דתורת מחיצה עליו שלא לאסור גם לענין זה שבכאן בחלון שאין רגילות כניסה ויציאה דרך חלון כמו בפתח גמור יהא בחלון שבין חצר לחצר (יש עליו) תורת מחיצה כמו בסולם שלא להחשיב החצירות אחת ע"י עירוב שמערבין יחד דרך חלונותיהם מזו לזו ולא דמו לפתחים שבין זו לזו דמשוו להו חדא אע"פ שאין בני כל חצר וחצר רגילין בהן כמו בפתחי המבוי כי מה שאין רגילין בהן כמו בפתחי המבוי זה לפי שרשויות החצירות חלוקות ואין עיקר תשמיש ודירה של כל חצר וחצר אלא לבני החצר עצמה ולא לבני האחרת ולהכי חשיב כרגיל לשוינהו חדא על ידי עירוב אבל חלון יהא עליו תורת מחיצה דלא לשוינהו חדא ע"י חלון כיון דלא חזי למיהוי רגיל כפתח הפתוח למבוי אפי' היו כל החצירות של אדם אחד: ושמואל אמר אפי' בית וחצר . פי' בקונטרס בית בלא חצר ובית וחצר למעלה פי' באופן אחר בפ"ק (לעיל עירובין דף יב:) גבי הא דאמר ר"נ נקיטינן איזהו מבוי שניתר בלחי וקורה שאורכו יתר על רוחבו ובתים וחצירות פתוחין לתוכו: הכא נמי לא גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחורבה . תימה מאי קאמר ואזדא ר' יוחנן לטעמיה כי סבר כרב נמי דאמר והוא שלא עירבו אבל עירבו גזר דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר מכל מקום הכא אין לו לגזור דהא בחצר שעירבו לעצמה לא אסרינן לה לאפוקי מאני דבתים לתוכה דילמא אתי לאפוקינהו לחצר אחרת ה"נ כשעירבו במבוי לא אסרי' לאפוקי מאני דבתים למבוי דילמא אתי לאפוקינהו לחורבה דהא לא אשכחן דגזר מקום המותר דילמא אתי לאפוקי אותם כלים עצמן משם למקום האסור ואור"י דהכי פי' דלרב כשגזר כשעירבו לאסור כלים ששבתו בחצר לאפוקינהו לחצר אחרת אע"פ שכל החצרות רשות אחת לר"ש לכלים ששבתו בתוכה אפי' הכי אסר רב כשעירבו דילמא אתי לאפוקי לחצר אחרת כלים ששבתו בתוך הבית ומצויין באותה חצר ה"נ כשעירבו במבוי היה אוסר כלים ששבתו במבוי לאפוקינהו לחורבה דילמא אתי לאפוקי כלים ששבתו בתוך הבית לחורבה שהם מצויין במבוי וכיוון דאסור להוציא מן המבוי לחורבה אם כן אין לחורבה להתיר המבוי אבל רבי יוחנן דלא גזר הכי נמי לא היה אוסר להוציא כלים ששבתו במבוי דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחורבה ומש"ה מהני שפיר חורבה להתיר את המבוי:
Eruvin 74a - Mishnah translated into english
unless there are houses and courtyards opening into it. This formulation implies that there must be at least two courtyards, each of which contains at least two houses. In the absence of these conditions, however, it is not considered an alleyway that can be permitted by means of a side post or a cross beam. And Shmuel said: Even one house without a courtyard and one courtyard with just one house is enough. And Rabbi Yoḥanan said: Even a ruin and a courtyard with a house suffice for a side post or a cross beam to render carrying in an alleyway permitted.
Abaye said to Rav Yosef: Did Rabbi Yoḥanan say that even a vineyard path and a courtyard with a house suffice to allow a side post or a cross beam to render carrying in the alleyway permitted? He said to him: Rabbi Yoḥanan said his ruling only in the case of a ruin, which is fit to serve as a residence. However, a vineyard path, which is not fit to serve as a residence, is not sufficient.
Rav Huna bar Ḥinnana said: And Rabbi Yoḥanan followed his regular line of reasoning in this regard, as we learned in a mishna that Rabbi Shimon said: Roofs, enclosures, and courtyards are all considered one domain with regard to vessels that rested inside them at the beginning of Shabbat. Therefore, it is permitted to carry vessels that were in one of these areas at the beginning of Shabbat to any of the other areas. However, they are not considered the same domain with regard to vessels that rested inside the house at the beginning of Shabbat. If the homeowners did not join the courtyard by means of an eiruv, it is prohibited to carry vessels from their houses to the roof, enclosure, or courtyard.
And Rav said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon. And this is only in a case where the residents of the courtyards did not establish an eiruv for each courtyard, so that they may only carry the vessels left in the courtyards, but they may not take out vessels from their houses into their courtyards. However, if they established an eiruv for each courtyard, we decree against carrying even vessels that were in the courtyard when Shabbat began, lest they come to take out objects from their houses to the courtyard. This would lead to the mistake of carrying those objects from one courtyard to another, which is prohibited.
And Shmuel said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, whether the residents of the courtyards established an eiruv for each courtyard or whether they did not establish an eiruv for each courtyard. And so too, Rabbi Yoḥanan said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, whether they established an eiruv for each courtyard or whether they did not establish an eiruv for each courtyard. Apparently, Rabbi Yoḥanan maintains that we do not decree against carrying vessels that began Shabbat in the courtyard lest they come to take out objects from their houses to the courtyard. Here too, with regard to an alleyway that contains a ruin, we do not decree against carrying in the alleyway lest they come to take out objects from the courtyard to the ruin by carrying it through the alleyway. Although the ruin is not included in the eiruv, as it has no residents, and one may not carry objects into it, Rabbi Yoḥanan is not concerned that one might come to carry in this prohibited manner.
Rav Beruna sat and recited this halakha stated by Shmuel, that an alleyway containing one house and one courtyard can be rendered permitted for carrying by means of a side post or a cross beam. Rabbi Elazar, a student of a Torah academy, said to him: Did Shmuel really say this? Rav Beruna said to him: Yes, he did. He said to him: Show me his lodging and I will go and ask him myself, and he showed him. Rabbi Elazar came before Shmuel and said to him: Did the Master actually say this? Shmuel said to him: Yes, I did.
Rabbi Elazar raised the following objection: Wasn’t it the Master himself who said concerning a different issue: With regard to the halakhot of eiruv, we have only the wording of our mishna. The mishna states that an alleyway is to its courtyards like a courtyard is to its houses, which indicates that an alleyway must have at least two courtyards in order to be considered an alleyway and be rendered permitted for carrying through a side post or cross beam. Shmuel was silent and did not answer him.
The Gemara asks: Did Shmuel’s silence indicate that he accepted Rabbi Elazar’s objection and retracted his statement, or did he not accept it from him? The Gemara attempts to bring a proof from the following incident. Come and hear: There was a certain alleyway that Ivut bar Ihi lived in, which contained only one house and one courtyard. He erected a side post for it, and Shmuel permitted him to carry in it.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.