Talmud BavliEruvin 77b : Youtube
Rabi Yitzchok LobensteinYoutube
2 video classes :
Eruvin Page 77b
Eruvin 77b - Guemara
שמקצת עלין מגולין אינו חושש לא משום כלאים ולא משום מעשר ולא משום שביעית וניטלין בשבת לא צריכא דבעי מרא וחצינא:
סולם המצרי אינו ממעט והצורי ממעט:
היכי דמי סולם המצרי אמרי דבי רבי ינאי כל שאין לו ארבעה חווקים אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי מאי טעמא דסולם המצרי דלא ממעט אמר ליה לא שמיע לך הא דאמר רב אחא בר אדא אמר רב המנונא אמר רב משום דהוה ליה דבר שניטל בשבת וכל דבר שניטל בשבת אינו ממעט אי הכי אפי' צורי נמי התם כובדו קובעו אמר אביי כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה טפחים והניח סולם רחב ארבעה מכאן וסולם רחב ארבעה מכאן ואין בין זה לזה שלשה טפחים ממעט שלשה אינו ממעט ולא אמרן אלא דלא הוי כותל ארבעה אבל הוי כותל ארבעה אפילו מופלג טובא נמי אמר רב ביבי בר אביי בנה איצטבא על גב איצטבא אם יש באיצטבא התחתונה ארבעה ממעט אי נמי אין בתחתונה ארבעה ויש בעליונה ארבעה ואין בין זה לזה שלשה ממעט ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה סולם ששליבותיו פורחות אם יש בשליבה התחתונה ארבעה ממעט אי נמי אין בשליבה התחתונ' ארבע' ויש בשליבה העליונה ארבעה ואין בין זה לזה שלשה ממעט ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה
Comments from Rashi on Masechet Eruvin Page 77b
מקצת עלין מגולין . משום שבת נקט ליה דבעי למיתני ניטלין בשבת שנוטלן ואוחזן בעלין שלהן: אינו חושש . משום כלאי הכרם: ולא משום שביעית . אם שנה שביעית היא: ולא משום מעשר . לשמא נשרש וניתוסף ואם היה חושש למעשר צריך לעשר את תוספתו ליכא למיחש להכי דלא נשרש: מרא . פושייר: חצינא . דולדוייר"א: סולם המצרי . הואיל וקטן הוא ונוח ליטלו משם אינו ממעט: חווקין . אישקלוניי"ש: כובדו קובעו . ומתוך שהוא כבד אין נוטלין אותו משם ולא משום איסור אלא משום שקשה ליטלו: סולם רחב ד' מכאן . בחצר זו וכן בזו ובהן עולין ויורדין מזו לזו: ואין בין זה לזה ג' . כלומר אפי' אינן מכוונין זה כנגד זה אבל אין מרוחקין זה מכנגד זה ג' הוו כמכוונין והוי פתח ואם רצו מערבין אחד אבל מרוחקין זה מכנגד זה ג' טפחים לאו פתח הוא: ולא אמרן . אלא בכותל צר שאין נוח להלך עליו: אבל . יש ברוחבו ד' אפילו מופלג טובא שהרי עולה לראשו ומהלך בראשו עד שמגיע לסולם חבירו: בנה איצטבא . של עץ: על גבי האיצטבא . סמוך לכותל ויש אויר מפסיק בין זו לזו שהיה לעליונה רגלים: אם יש . בתחתונה אורך ד' ובה נתמעט גובהו של כותל מי': ממעט . דל עליונה מהכא: אי נמי אין בה ד' ויש בעליונה ד' ואין בין זה לזה ג' . חשבינן להו כחד ואע"פ שהמיעוט הזה קצר מלמטה הואיל ומתמלא שיעורו מלמעלה שפיר דמי אבל יש ביניהן שלשה תרי נינהו ומיעוט באויר לאו שמיה מיעוט: ששליבותיו פורחות . שליבות חוקין שקלוני"ש בלע"ז מדרגות שלנו שקורין גרדי"ץ קרי ליה נמי סולם וסולם שאינו עשוי כעין מדריגה אלא כעין שליבות שלנו שיש אויר בין חווקיהן והיינו פורחות שפורחות זו על זו וזקפו אצל הכותל: אם יש בשליבה התחתונה ארבעה . ובה נתמעט הכותל מעשרה ממעט: אי נמי כו' . כדפרישית גבי איצטבא ושליבה תחתונה נמי כשאין מובדלת מן הקרקע שלשה קאמר:
Comments from Tosafot - Eruvin 77b
מקצת עלין מגולין . משום שבת נקט לה כך פי' בקונטרס ופריך כיון דכל העב מכוסה ואין מגולה אלא מקצת עלין דומה לספל שיש לו אוגנים וא"ת והא משמע בריש כל הכלים (שבת דף קבג.) דלרבנן דר"א בן תדאי דאית להו טלטול מן הצד שמיה טלטול פוגלא מלמטה למעלה אסור שהעב הוא למטה מ"ש מצנון שמקצת עלין מגולין דשרי ולא חשיב אפי' טלטול מן הצד אע"פ שהעב תחת העלין כולו מכוסה וי"ל דמ"מ קל להגביהו ולנערו מן העפר יותר מכשהוא מונח מלמטה למעלה וא"ת דמשמע הכא דניעור לא חשיב טלטול מן הצד מדשרינן מקנתה מגולה אפילו לרבנן וכמה משניות דשרו לנער כדתנן פרק במה טומנין (שם מט.) נוער את הכסוי והן נופלות ומעות שעל גבי הכר מנער את הכר והן נופלות ואבן שעל פי החבית מטה על צידה והיא נופלת וא"כ אמאי אסר רב בפרק כירה (שם דף מג:) גבי מת המוטל בחמה להופכו ממיטה למיטה משום דטלטול מן הצד שמיה טלטול אע"ג דבמניח אסרינן בפרק נוטל (שם דף קמב:) מטעם בסיס לדבר האסור מת בשבת הוי כמו שכח וכל דבר שדעתו ליטלו בשבת ולא להניחו בו כל השבת אכי' מניח חשיב כשוכח כי ההוא דנוער את הכסוי והן נופלות אע"פ שבמתכוין כיסה בדבר שאינו ניטל ואומר ר"י דשאני טלטול דמת שעיקר טלטול לצורך המת עצמו שהוא איסור ולא דמי לכל הני שעושה הטלטול לצורך היתר ולא לצורך איסור כמו לפת וצנון שאין צריך לטלטול עפר וכן גבי גיזי צמר ומעות ואבן א"צ לטלטולם להכי לא מייתי בפרק כירה (שם דף מג:) גבי פלוגתא דרב ושמואל אלא ההיא דר' יהודה בן לקיש דדמיא ליה ולא מייתי עלה פלוגתא דר"א בן תדאי ורבנן והשתא אתי שפיר דלא תיקשי ההיא דרב אאמרי בי רב בפרק תולין (שם דף קמא.) דמשמע דסברי דלא שמיה טלטול כי זה אינו נראה לומר דפליגי ואור"י אע"ג דקי"ל בעלמא דטלטול מן הצד לא שמיה טלטול דבריש כל הכלים (שם דף קבג.) פסיק רב נחמן כר"א בן תדאי בההוא דמת הלכה כרב דאסר דקי"ל הלכה כרב באיסורי ומדמסיק עלה דכולי עלמא טלטול מן הצד שמיה טלטול פירוש ר' יהודה בן לקיש ורבנן והוה מצי למימר לא שמיה טלטול ולאוקמי פלוגתייהו בטלטול גמור ואין להאריך כאן: אי הכי אכי' צורי נמי . משמע הכא דכל סולמות ניטלין בשבת בין מצרי ובין צורי וחימה דבפ"ק דביצה (דף ט:) משמע דסולם של עלייה אסור לטלטל ולא שרי התם אלא סולם של שובך משום דשובכו מוכיח עליו ואפי' הטוי סולם של עלייה אסר התם ללישנא בתרא דבני ר' חייא ועוד דר' חייא גופיה דאסר התם משמע בשמעתין דשרי דס"ל סולמות של בבל צריכין קבע ודוחק להעמיד בסולם של שובך ואין נראה נמי להעמיד הך דשמעתין כרב חנן בר אמי דמפרש התם דברה"ר פליגי אבל ברה"י מותר דלית הלכתא הכי אלא כרב קי"ל דאמר כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור וכן פסק במגילת סתרים ואור"ת דהכא בסולמות של בית שדרך לטלטל מזוית לזוית ולא דמי לסולמות של עלייה שהם גדולים וחזו להטיח בהן גגו וכן סולמות של שובך וה"ר אברהם מפרש דהתם בי"ט שמוליך הסולם ברה"ר ורואין אותו ואומר להטיח גגו הוא צריך וכיון דאסור ברה"ר אסור בחדרי חדרים אבל בשבת דאין רגילות להוליכו ברה"ר לא גזור בחצר ולפי פירוש זה אסור לטלטל סולמות שלנו בי"ט: אם יש באיצטבא התחתונה ארבעה ממעט . פי' בקונט' אורך ארבעה ובה נתמעט גובהו של כותל מעשרה ומשמע דלא בעי ד' על ד' וכן פירש סולם ששליבותיו פורחות כעין סולמות שלנו אורך החווקים יכול להיות ארבעה אבל אין רחבים ארבעה שעושין כמין מקלות דקים ותימה דבסמוך בעינן שיגיע סולם עד ראש הכותל דבעי סולם י"ד אי ז' ומשהו ואין לומר דהתם בדלית ביה ד' דסתם סולם ברחב ד' איירי אלא היכא דקאמר כל שהוא כמו גבי זיז דמשום זיז לא בעי רוחב ד' וכן משמע דקאמר לקמן [עירובין דף עח.] סולם מכאן וסולם מכאן וקשין באמצע מהו חקק להשלים בכותל בכמה משמע דבעי רחב ארבעה ודוחק לומר דהא דבעינן שיגיע לראש הכותל ולא סגי במה שמיעטו איירי כשיש בין זה לזה ג' ושליבה התחתונה נמי גבוה מן הארץ שלשה דהוי מיעוט באויר ולא שמיה מיעוט ומפרש ר"י דהכא בעינן ארבעה על ארבעה שיהא ראוי לעמוד ולהתעכב עליו ולעלות על הכותל . ולהכי לא בעינן אלא שיתמעט הכותל מעשרה אבל לקמן בעי שיגיע עד ראש הכותל לא איירי ברחב ד' על ד' וסולם ששליבות פורחות לא כעין סולמות אלא כעין מדרגות שקורין גרד"ש ולא כעין מדרגות של אבנים שעושין כמין סטיו לפנים מסטיו אלא המדרגות בולטין זה על גב זה שיש חלל ואויר בין שליבה לשליבה וזהו ל' פורחות כמו נמצא כבש פורח על גבי אמה יסוד ואמה סובב דפרק קדשי קדשים (זבחים סב:) והשליבות רחבות ארבעה על ארבעה ולהכי ממעט ואיצטריך לאכמעינן באיצטבא ובסולם ששליבותיה פורחות דאי אשמעינן באיצטבא הוה אמינא דסולם שאין התחתונה ארבעה ויש בעליונה ארבעה אפי' יש בין זה לזה שלשה ממעט דלא חשיב מיעוט באויר כיין דמאחורי הסולם מחובר הכל יחד דהוי כאיצטבא אחת ואי אשמעינן סולם הוה אמינא דאיצטבא אפי' אין בין זה לזה ג' הוי מיעוט באויר דאין האיצטבא התחתונה מבטלת האויר ולא חשיבא כסולם כל שהוא דחזי לעלייה ומבטל האויר שתחת הזיז ור"ת מפרש דהא דבעי שיגיע סולם על ראש הכותל היינו בסולם שאין קבוע ואין נראה לר"י דגבי לול הפתוח לעלייה מיבעיא לן לעיל אי צריך סולם קבוע או לאו משמע דבכל דוכתא בעינן סולם קבוע ועוד שאינו קבוע כיון דניטל בשבת אתי' מגיע עד ראש הכותל אין לו להועיל כמו חריץ שבין שתי חצירות דתנן לקמן אפי' מלא קש או תבן מערבין שנים ואין מערבין אחד לפי שאין קבוע שם ועתיד ליטלו:
Eruvin 77b - Mishnah translated into english
some of the leaves of the turnip or radish are showing, he need not be concerned due to diverse kinds, i.e., that he violated the prohibition of planting food crops in a vineyard, as he did not intend to commit an act of planting; nor due to tithes, i.e., there is no concern lest the turnip or radish grew further, in which case he would be obligated to tithe it; nor due to the prohibition against working the land during the Sabbatical Year, and similarly, he need not be concerned that they grew further and that the additional growth is prohibited as produce that grew during the Sabbatical Year. And therefore, the turnip or radish may be taken from the ground on Shabbat. Even if most of the turnip or radish is underground, it is permitted to pull it from the ground on Shabbat. If so, in the case described in the mishna here, even if the basin buried in the ground has a rim, it should nevertheless be permitted to move it.
The Gemara answers: No, Rabbi Yeḥiel’s ruling is necessary in a case where the basin was so firmly attached to the ground that one would need a hoe [mara] or a spade to remove it, as this action would certainly involve digging, which is prohibited on Shabbat. Therefore, since the basin cannot be removed on Shabbat, it is considered fixed in its place and effectively diminishes the height of the wall.
It was taught in a baraita: An Egyptian ladder, which is small, does not diminish the height of a wall, whereas a larger, Tyrian ladder effectively diminishes its height. The Gemara asks: What are the circumstances of an Egyptian ladder; i.e., what characterizes it? The scholars of the school of Rabbi Yannai said: Any ladder that does not have four rungs.
Rav Aḥa, son of Rava, said to Rav Ashi: What is the reason that an Egyptian ladder does not diminish the height of a wall? He said to him: Did you not hear that which Rav Aḥa bar Adda said that Rav Hamnuna said that Rav said: It is because it is an object that may be moved on Shabbat, i.e., it is not set-aside [muktze], and the principle is that any object that may be moved on Shabbat does not diminish the height of a wall, as it cannot be considered a permanent part of the wall.
The Gemara objects: If so, this should apply even to a Tyrian ladder as well, as a large ladder is also not set-aside and may be handled on Shabbat. The Gemara answers: There, in the case of a Tyrian ladder, its heaviness establishes it as part of the wall. Even though one is permitted to move it, since due to its weight it is not moved easily, it effectively diminishes the height of the wall.
Abaye said: If a wall between two courtyards is ten handbreadths high, and one placed a ladder four handbreadths wide against the wall on one side, in one courtyard, and another ladder four handbreadths wide on the other side, in the other courtyard, and there are less than three handbreadths between them, i.e., the two ladders on the opposite sides of the wall are within three handbreadths of each other, even if they are not directly opposite each other, this diminishes the height of the wall. The pair of ladders is regarded as a valid passageway between the two courtyards. However, if the gap between the two ladders is three handbreadths or more, this does not diminish the height of the wall.
And we only said this qualification if the wall was less than four handbreadths wide. However, if the wall was at least four handbreadths wide, then even if one ladder was greatly distanced from the other, this likewise renders it permitted. Since it is possible to walk along the thickness of the wall, the pair of ladders constitutes a passageway between the two courtyards.
Rav Beivai bar Abaye said: If one built a wooden platform next to the wall above another platform, then if the lower platform is four handbreadths wide, it diminishes the height of the wall to below ten handbreadths. Alternatively, if the lower one is not four handbreadths wide, but the upper one is four handbreadths wide, and there is a gap of less than three handbreadths between them, it diminishes the height of the wall, as the two platforms are considered as one.
And Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh said: In the case of a ladder whose rungs are disconnected, if the bottom rung is four handbreadths wide, it diminishes the height of the wall. Alternatively, if the bottom rung is not four handbreadths wide, but the upper rung is four handbreadths wide, and there is a gap of less than three handbreadths between them, it diminishes the height of the wall, because the principle of lavud joins the two rungs together.
And Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh said:
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.