Talmud BavliEruvin 7b : Youtube
Rabi Yitzchok LobensteinYoutube
2 video classes :
Eruvin Page 7b
Eruvin 7b - Guemara
דאי דרב קשיא דרב אדרב בתרתי דאמר רב ירמיה בר אבא אמר רב מבוי שנפרץ במלואו לחצר ונפרצה חצר כנגדו חצר מותרת ומבוי אסור ואמאי ליהוי כמבוי שכלה לרחבה אמר ליה אנא לא ידענא עובדא הוה בדורא דרעותא מבוי שכלה לרחבה הוה ואתא לקמיה דרב יהודה ולא אצרכיה ולא מידי ואי קשיא משמיה דרב תיהוי משמיה דשמואל ולא קשיא מידי השתא דאמר ליה רב ששת לרב שמואל בר אבא ואמרי ליה לרב יוסף בר אבא אסברא לך כאן שעירבו כאן שלא עירבו דרב אדרב נמי לא קשיא כאן שעירבו בני חצר עם בני מבוי כאן שלא עירבו
Comments from Rashi on Masechet Eruvin Page 7b
במלואו . כותל אמצעי על פני כולו: ונפרצה חצר כנגדו . בפחות מעשר: חצר מותרת . דלדידה לא הוי במלואה ונשתיירו בה גיפופין מכאן ומכאן לפיכך לגבי דידה פתחים נינהו ולא אסרי עלה בני מבוי שאין מבוי אוסר על חצירות הפתוחין לו אבל חצירות אוסרין במבוי שהרי דריסת רגליהם עליו ורה"ר נמי לא אסר עלה דחצר הפתוח לו כפתח הוא: ומבוי אסור . קס"ד מדנקט ונפרצה חצר כנגדו משום דמיחזי כמבוי מפולש קא אסר ליה ולאו משום דנפרץ לחצר ורב יהודה מדנקט רחבה אשמעינן דמשום מפולש לא מיתסר וברחבה ליכא דיורין דליתסרו עליה אבל אי הוה כלה לחצר אסרי עליה ולקמן מפרש טעמייהו והיינו דקשיא דרב אדרב בתרתי אי משום מפולש אי משום הנפרץ לחצר ואסרי עליה בני חצר דנפרץ המבוי במלואו לרשות האסורה לו: לא ידענא . ממאן גמרה: בדורא דרעותא . כפר רועים: שכלה לרחבה . ורחבה נפרצה בכותל שכנגדה: אסברא לך . מילתיה דרב דגמירנא לה מיניה: כאן שעירבו כאן שלא עירבו . כלומר האי מבוי אסור דקאמר רב יש חילוק בדבר שפעמים אסור ופעמים מותר עירבו בני החצר עם בני מבוי בני מבוי מותרין דהא דאסר ליה רב לאו משום מפולש קאסר ליה כדמוקמינן לקמן בזה שלא כנגד זה והאי נפרצה חצר כנגדו משום רבותא דחצר נקט דאע"ג דרבים נכנסין לה בזו ויוצאין לה בזו אפילו הכי שריא הואיל ונפרצה בפחות מעשר דחשיב כפתח חצר אבל איסור מבוי לאו משום [פירצה] דכותל שכנגדו הוא אלא משום דבני חצר אסרי עליה כי לא עירבו דכיון דלדידיה הוי מלואו פירצה הוא ודיורי חצר אוסרין עליו והוא אינו אוסר עליהן כדאמרינן בפרק כל גגות העיר (לקמן עירובין ד' צב.) גבי חצר גדולה שנפרצה לקטנה דיורי גדולה בקטנה כלומר אוסרים בקטנה דדידהו הוא דבטלה לגבה ואין דיורי קטנה בגדולה דלגבי גדולה פתח הוא ושתי חצירות שיש ביניהן פתח לא אסרן אהדדי כדאמרינן בפרק חלון (לקמן עירובין ד' עו:) נפרץ הכותל עד עשרה אמות אם רצו מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד מפני שהוא כפתח ושניהם מותרין זה בזה: דרב אדרב נמי לא תיקשי . כלומר מהשתא מצינן למימר דרב יהודה בדורא דרעותא כרב עבדוה כדאמרינן כאן שעירבו וכאן שלא עירבו וברחבה ליכא דיורין למיסרי אמבוי:
Comments from Tosafot - Eruvin 7b
דאי דרב קשיא דרב אדרב בתרתי דאמר רב מבוי שנפרץ במלואו לחצר ונפרצה חצר כנגדו חצר מותרת . דבני מבוי לא אסרי עלה דאין דריסתם עלה ורשות הרבים נמי לא אסרה דלא הוי פרצה יותר מעשר והוי פתח ומבוי אסור משום פילוש דהעומד במבוי רואה רשות הרבים כנגדו ואינו רואה שיכול לנטות לכאן ולכאן ומדנקט נפרצה חצר כנגדו משמע דוקא שנפרצה חצר כנגדו אסור משום דהוי כמפולש אבל אם לא נפרצה אפילו אם לא עירבו מותר אע"ג דנפרץ המבוי במלואו לחצר משום דקסבר נראה מבחוץ ושוה מבפנים נידון משום לחי ופתח ומתני' דגדולה מותרת וקטנה אסורה מוקי לה בנכנסין כותלי קטנה לגדולה וליכא למימר דאסור משום מפולש ומשום שנפרץ במלואו ולא עירבו קאמר דא"כ הוה ליה למינקט רחבה דהוה משמע דאסור משום מפולש וגם הוה משמע מדנקט רחבה ולא נקט חצר מכלל דבחצר יש עוד איסור אחר דהיינו משום שלא עירבו אבל השתא דנקט חצר משמע אפילו איסור דלא עירבו דשייך בחצר ליכא אלא משום שנפרצה חצר כנגדו והיינו דקשיא דרב אדרב בתרתי דרב סבר נידון משום לחי ופתח ואסור משום מפולש ורב יהודה סבר דאין אסור משום מפולש ונראה מבחוץ ושוה מבפנים אינו נידון משום לחי ופתח. אסברא לך כאן שעירבו כלומר רב לא אסר מטעם מפולש ולא נקט נפרצה חצר כנגדו אלא משום שריותא דחצר אע"ג דרבים נכנסין לה בזו ויוצאין לה בזו שריא אבל מבוי אסור אפילו לא נפרצה חצר כנגדו משום דנפרץ במלואו לחצר ולא עירבו וסבר נראה מבחוץ אינו נידון משום לחי ופתח ודווקא נפרץ במלואו אבל אי לא הוה נפרץ במלואו שרי אע"ג דלא עירבו כיון דאינה רגילה בו כדאמר ונפרץ משמע דאינה רגילה בו והוא הדין דהוה מצי למינקט במבוי פתוח לחצר דאסור כיון דרגילה בו אע"ג דלא הוי במלואו אלא אי נקט הכי לא הוה קמ"ל רב מידי דכיון דפתח גמור הוא פשיטא דלא אתו רבים ומבטלי מחיצתא אי נמי לא הוה מצי למינקט בפתוח לחצר דאע"ג דרגילה בו הוה שרי הואיל ולבני חצר יש להם דרך לרה"ר בלא מבוי דכגון זו כופין אותו על מדת סדום כדאמרינן במי שהוציאוהו (לקמן עירובין ד' מט.) גבי חצר שבין שני מבואות:
Eruvin 7b - Mishnah translated into english
For if it is a ruling of Rav, the apparent contradiction between one statement of Rav and another statement of Rav poses a difficulty in two ways. The first is with regard to the fact that this alleyway opens into the public domain on two opposite sides, and the second is based on that which Rav Yirmeya bar Abba said that Rav said: If an alleyway was breached along the entire length of its back wall into a courtyard, and likewise the courtyard was breached opposite it into the public domain, it is permitted to carry in the courtyard, and it is prohibited to carry in the alleyway, since this alleyway is now open on two opposite sides to the public domain. Why should this be the ruling? In this case, let it be like an alleyway that terminates in a backyard, where Rav Yehuda ruled that nothing further is needed to permit carrying.
Rav Yosef said to Abaye: I do not know in accordance with which of his teachers Rav Yehuda issued this ruling. All I know is that there was an incident in a shepherds’ village where an alleyway terminated in a backyard, and the matter came before Rav Yehuda for a ruling, and he did not require anything to render it permitted to carry in the alleyway. And if, as you say, it is difficult if we say that he issued his ruling in the name of Rav, let it be suggested that he issued it in the name of his other teacher, Shmuel, and then there will be no difficulty.
The Gemara comments: Now that Rav Sheshet said to Rav Shmuel bar Abba, and some say that he said to Rav Yosef bar Abba: I will explain to you Rav’s statement with regard to an alleyway that was breached along the entire length of its back wall into a courtyard. One must make a distinction based on the nature of the case: Here it is referring to a case where the residents of the courtyard established an eiruv together. In that case, Rav permits carrying in the alleyway and is not concerned with the breach into the courtyard, as the courtyard and the alleyway are treated as a single domain. There it is referring to a case where the residents did not establish an eiruv together. In that case, Rav prohibits carrying in the alleyway, because the alleyway now has new residents, i.e., the residents of the courtyard, who did not participate in the eiruv, and they prevent the residents of the alleyway from carrying.
Consequently, it can be said that Rav Yehuda’s statement with regard to an alleyway that terminates in a backyard is in accordance with the opinion of Rav, as the apparent contradiction between one statement of Rav and another statement of Rav also poses no difficulty. Here, where Rav Yehuda permits carrying in an alleyway that terminates in a backyard, he is referring to a case where the residents of the courtyard and the residents of the alleyway established a joint eiruv, whereas here, where Rav prohibits carrying in an alleyway that was breached along the entire length of its back wall into a courtyard, he is referring to a case where the residents of the courtyard and the residents of the alleyway did not establish a joint eiruv.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.