Talmud BavliZevahim 63b : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Zevahim Page 63b
Zevahim 63b - Guemara
ומקיפין ויורדין דרך שמאל חוץ מן העולה לג' אלו שהיו עולין ויורדין על העקב:
גמ׳ מנא ה"מ א"ר יהושע אמר קרא (ויקרא ה, יא) לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי חטאת היא חטאת קרויה מנחה ומנחה קרויה חטאת מה חטאת טעונה צפון אף מנחה טעונה צפון ומה מנחה בקרן מערבית דרומית אף חטאת בקרן מערבית דרומית ומנחה גופה מנלן דתניא (ויקרא ו, ז) לפני ה' יכול במערב ת"ל (ויקרא ו, ז) אל פני המזבח אי אל פני המזבח יכול בדרום ת"ל לפני ה' הא כיצד מגישה בקרן מערבית דרומית כנגד חודה של קרן ודיו ר"א אומר יכול יגישנה למערבה של קרן או לדרומה של קרן אמרת כל מקום שאתה מוצא שני מקראות אחד מקיים עצמו ומקיים חבירו ואחד מקיים עצמו ומבטל חבירו מניחין זה שמקיים עצמו ומבטל חבירו ותופשין את שמקיים עצמו ומקיים חבירו כשאתה אומר אל פני ה' במערב היכן קיימת אל פני המזבח וכשאתה אומר אל פני המזבח בדרום קיימת לפני ה' בדרום היכן קיימת אמר רב אשי קסבר האי תנא כוליה מזבח בצפון קאי:
בכל מקום היתה כשירה [וכו']:
מאי קאמר אמר רב אשי ה"ק בכל מקום היתה כשירה למליקתה אלא זה היה מקומה להזאתה תנינא להא דת"ר מלקה בכל מקום במזבח כשירה היזה דמה בכל מקום כשירה היזה ולא מיצה כשירה ובלבד שיתן מחוט הסיקרא ולמטה מדם הנפש מאי קאמר ה"ק מלקה בכל מקום במזבח כשירה מיצה דמה בכ"מ במזבח כשירה
Comments from Rashi on Masechet Zevahim Page 63b
ומקיפין דרך שמאל . מקיפים את המזבח בשביל צורכי עבודה או למתן דמי חטאת או סידור המערכה או היפוך איברים בצינורא ויורדין במערבו של כבש שהוא שמאל לעולים במזבח בעלייתן: לג' דברים אלו . הנעשים בקרן מערבית דרומית נסכים ועולת העוף כשהוא עולה למזבח פונה לשמאל באותה הקרן וכשגמר חוזר על העקב דרך עלייתו ובגמ' פריך הא בעינן דרך ימין ולג' דברים הנעשים בה למטן אינו עולה ואינו מקיף אלא עומד על הרצפה בקרקע: גמ' מנא הני מילי . דחטאת העוף בקרן מערבית דרומית: לא ישים עליה וגו' . במנחת חוטא כתיב הבאה תחת חטאת העוף בדלי דלות וקרייה רחמנא חטאת ואשמעינן נמי שהחטאת קרויה מנחה דהכי משמע נמי כי החטאת נהפכה להיות מנחה: מה חטאת טעונה צפון . יודע אני שגירסא זו שיבוש שהרי לא חטאת העוף ולא מנחה טעון צפון וא"ת מנחת חוטא חלוקה מן השאר ולחטאת בהמה מקיש לה הוה ליה למיתני במתניתין דקתני לעיל המנחות נקמצות בכל מקום בעזרה חוץ ממנחת חוטא ועוד היאך אפשר חטאת העוף שבאת תחת חטאת בהמה אינה טעונה צפון שהרי נעשית בקרן מערבית דרומית ובמנחה הבאה תחת העוף תטעון צפון וגירסא אחרינא גרסי' בה ואיני יודע אמיתה ונראה בעיני מה חטאת פסולה שלא לשמה אף מנחה פסולה שלא לשמה וה"נ ילפינן לה בפ"ק דמנחות (דף ד.): ומה מנחה . טעונה הגשה בקרן מערבית דרומית אף חטאת העוף עבודתה בקרן מערבית דרומית והזאת דמה היא עיקר עבודתה: לפני ה' . הקרב אותה בני אהרן לפני ה' היינו שמגיעה למזבח: אל פני המזבח . דרום ששם הכבש: ודיו . במסכת סוטה בפ"ב מפרש מאי דיו וקאמר שאינו צריך להגיע גופה למזבח אלא הכלי: רבי אליעזר אומר . מאחר שפרט לך הכתוב בהגשתה שתי רוחות יכול לאיזה מהן שירצה ה"ג יכול יגישנה למערבה או לדרומה של קרן: כוליה מזבח בצפון קאי . נמצא דרומו של מזבח כלה לנגד הפתח וקרינן נמי בצד דרומו לפני ה': בכל מקום היתה כשירה למליקתה . בין למעלה בין למטה דכי ילפינן למטה בחטאת העוף בהזאה הוא דילפינן לקמן בשמעתין והזה מדם החטאת על קיר ואמר מר זה קיר התחתון וקרן מערבית דרומית נמי בהזאה הוא דילפינן דהא מהגשה דמנחה יליף והגשתה למזבח הוא דיליף דומיא דהגשה במנחה ומליקה לאו במזבח אלא הזאה ומיצוי: מאי קאמר . קתני הזה דמה בכל מקום ואפילו למעלה מן החוט כשירה והדר תניא ובלבד שיתן מחוט הסיקרא ולמטה והא ליכא למימר דהזה ואח"כ חזר והזה למטה קא מכשרי דהא הזה דמה קתני כל דמה משמע דלא קתני הזה מדמה: מיצה דמה . שהחטאת טעונה מיצוי אחר הזאה כדכתיב והנשאר בדם ימצה וגו' (ויקרא ה) שמקיף הגוף למזבח ודוחק בית מליקתו בקיר והדם מתמצה ויורד:
Comments from Tosafot - Zevahim 63b
ויורדין על העקב . לאו משום שלא ירבה בהילוך בחנם דאם כן כשהיה בקרן דרומית מזרחית נמי אלא היינו טעמא דהכא חזרתו על העקב הויא לה דרך ימין: מנחה קרויה חטאת וחטאת קרויה מנחה . תימה דהוה לן למימר מנחה קרויה חטאת ואין חטאת קרויה מנחה כדאמרינן פ"ק (לעיל זבחים ז:) תודה קרויה שלמים ואין שלמים קרויין תודה ובמנחות פרק התודה (דף פ:) לחם איקרי תודה תודה לא איקרי לחם וי"ל דודאי לא מיקרי שם אחד לענין לשמה דפ"ק ולענין ניתותרו המעות דפרק התודה אבל הכא דמהיקשא קדריש דמנחה וחטאת איתקוש ודאי להדדי איכא לאקושינהו שפיר: מה חטאת טעונה צפון . פירש בקונטרס דגירסא זו משובשת היא שהרי לא חטאת העוף טעונה צפון כדאמר ולא בן עוף בצפון ולא מנחה טעונה צפון וא"ת מנחת חטאת חלוקה משאר מנחות ולחטאת בהמה מקיש לה הוה ליה למיתני במתניתין לעיל דקתני כל המנחות נקמצות בכל מקום בעזרה חוץ ממנחת חוטא ועוד אפשר חטאת העוף הבאה בדלות תחת חטאת בהמה אינה טעונה צפון שהרי נעשית בקרן מערבית דרומית ומנחה הבאה תחת חטאת העוף תטען צפון וגירסא אחרינא גרסינן בה ואיני יודע אמיתה ונראה בעיני מה חטאת פסולה שלא לשמה אף מנחה פסולה שלא לשמה וה"נ ילפינן לה בפ"ק [דמנחות] ע"כ לשון הקונטרס וקשה לפירושו דודאי מעיקרא אמרי' בפ"ק דמנחות (דף ד.) בשלמא מנחת חוטא חטאת קרייה רחמנא אבל מנחת קנאות מנלן אבל במסקנא אמרינן אלא מנחת חוטא ומנחת קנאות דפסולות שלא לשמן מנלן חטאת טעמא מאי דכתיב בה היא ה"נ הא כתיב בה היא ועוד קשה לגירסת הספרים דבפרק איזהו מקומן (לעיל זבחים מט:) מוכח דחטאת הטעונה צפון כעולה הוי היקש אם כן היכי אתיא מנחה והדר ילפינן מחטאת וכי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש ועוד כמו שהקשה בקונטרס דחמירא לא הויא מנחה מחטאת העוף דאתיא במקומה ואינה טעונה צפון מיהו י"ל הרי בתורת כהנים ילפינן דחטאת העוף פסולה שלא לשמה מן הפסוק ולא ילפינן ממנחת חוטא דמפיק פסול מקרא אחרינא ויש לדחות מיהו אמת דמנחה לא בעיא צפון אלא הגשה בקרן מערבית דרומית כדבסמוך (ואי) והקמיצה אינה טעונה צפון אפי' מנחת חוטא נמי כדמוכח בתוספתא דמנחות פ"ק חומר בשחיטה שטעונה צפון מה שאין כן בקמיצה וכי תימא היינו במנחת נדבה אבל במנחת חוטא טעונה צפון מכל מקום אינו חומר בשחיטה לגמרי שהרי בשחיטה נמי ליתא בצפון בקלים מיהו י"ל דכללא בקדשי קדשים הוי דומיא דמנחה וזהו דוחק ועוד דתני בסיפא חומר בקמיצה מבמליקה שהקמיצה דוחה שבת וטומאה וליתני שהקמיצה טעונה צפון ולא מליקה אף על גב דיש קמיצה דלא בעיא צפון כגון מנחת נדבה כמו כן אינה דוחה שבת מיהו נ"ל לדחות דה"נ לא מיירי במנחת חוטא דהא אינה דוחה שבת אלא מיירי במנחת העומר ומנחת תמיד שהן בציבור והן ודאי לא בעו צפון אבל מנחת חוטא בעי' צפון דאיתקש לחטאת בהמה שבאה חליפתה בעשירות. ברו"ך: והרב רבי חיים גריס מה חטאת העוף טעונה יסוד דכתיב והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח אף מנחה טעונה הגשה כנגד היסוד והכי מוכח פרק כל המנחות באות מצה (מנחות דף סא.) [גבי] ואלו טעונות תנופה לוג שמן של מצורע ואשמו [דאמרינן התם] לפני ה' במזרח והאמרת לפני ה' במערב פירוש בהך שמעתיה ומשני ה"מ מנחה דאיקרי חטאת וחטאת טעונה יסוד וקרן דרומית מזרחית לא היה לה יסוד אבל הכא לפני ה' קרינא ביה והשתא כולה בדרום ליכא למימר משום יסוד וכולה במערב נמי לא משום דכתיב (ויקרא ו) אל פני המזבח דהיינו דרום מכל מקום איצטריך לפני ה' דלא תימא אל פני המזבח גזירת הכתוב הוא אף על גב דלית ליה יסוד ובריש פירקין פירשתי מה שהקשה דגבי גחלים דיום הכיפורים קרי לפני ה' במערב דוקא וא"ת ושאר מנחות מנלן וכי תימא מדאיתקוש כל המנחות לחטאת ואשם בפרשת צו וילפינן משירי הדם שטעונין יסוד אם כן מנחת חוטא תיפוק לי מהתם ועוד מנלן דמקשינן לשירים לקשינהו לתחילת דמים ולא בעי יסוד כחטאת ויש לומר דכתיב לפני ה' במנחת חוטא ובכל המנחות נמי כתיב לפני ה' כי היכי דהאי לפני ה' כנגד היסוד [האי נמי כנגד היסוד] ולא ג"ש ממש [היא] דדבר הלמד בהיקש מבעיא לן אי חוזר ומלמד בג"ש אי לא אלא גלוי מילתא בעלמא הוא ור"ת גריס מה חטאת טעונה ימין אף מנחה כן והיינו דלא כר"ש דאמר לעיל (זבחים דף כה.) בא לעובדה בכלי עובדה בשמאל אי נמי אפילו כרבי שמעון וכגון שבא לעובדה ביד דאמר עובדה בימין כחטאת: הגה"ה אף חטאת בקרן מערבית דרומית . תימה דלא ילפינן מינה מליקה ושמא לא ילפינן אלא מידי דאשכחן דבעי מזבח כמנחה וכן פירש בקונטרס בסמוך: בדרום קיימת כולה . על כרחך רבי אליעזר אית ליה ההיא דמה חטאת טעונה יסוד דאי לאו הכי מנא ליה דאמר מערבית ותימה אם כן לפני ה' למה לי דרומית נפקא לן מאל פני המזבח ומערבית מדבעיא יסוד:
Zevahim 63b - Mishnah translated into english
and circle the altar until reaching the southwest corner and descend via the left side of the ramp, except for one who ascends for one of these three matters, where they would ascend directly to the southwest corner of the altar, and descend by turning on their heels and retracing the path by which they ascended rather than circling the altar.
GEMARA: The Gemara asks a question about the mishna’s statement that the sacrificial rite of a bird sin offering is performed at the southwest corner of the altar: From where are these matters derived? Rabbi Yehoshua says: The verse states with regard to the sin offering of a destitute sinner, which is a meal offering brought in lieu of an animal or bird: “He shall put no oil upon it, neither shall he put any frankincense on it; for it is a sin offering” (Leviticus 5:11). From this verse it is evident that a sin offering is called a meal offering and a meal offering is called a sin offering, so that their halakhot may be compared.
Just as a sin offering requires slaughtering in the north section of the Temple courtyard, so too, the handful of a meal offering requires sanctification in a service vessel in the north. And just as a meal offering is brought near to the southwest corner of the altar, so too, the blood of a sin offering is sprinkled on the southwest corner of the altar.
The Gemara asks: And with regard to a meal offering itself, from where do we derive that it must be brought near the altar at the southwest corner? As it is taught in a baraita with regard to the verse: “And this is the law of the meal offering…before the Lord, in front of the altar” (Leviticus 6:7). From the phrase: “Before the Lord,” one might have thought that the rite of bringing the meal offering near the altar must be performed at the west side of the altar, which faces the Sanctuary. Therefore, the verse states: “In front of the altar,” which is its south side, from where the priests ascend the ramp.
The baraita continues: If the verse merely stated: “In front of the altar,” one might have thought that the practice of bringing the meal offering near the altar must be performed at the south side of the altar. Therefore, the verse states: “Before the Lord,” which indicates the west side. How can these texts be reconciled? The priest brings it near at the southwest corner of the altar, opposite the edge of the corner of the altar, and that is sufficient.
The baraita continues: Rabbi Eliezer says: One might have thought that the priest may bring it near the altar to the west of the southwest corner or to the south of the southwest corner. You must say: Anywhere you find two verses, and acting in accordance with one of them fulfills itself, i.e., the requirement stated in that verse, and fulfills the requirement stated in the other verse, whereas acting in accordance with the other one of them fulfills itself and negates the requirement stated in the other verse, one leaves the verse that fulfills itself and negates the other, and seizes the verse that fulfills itself and fulfills the other verse as well.
The Gemara explains: In this context, when you say: “Before the Lord,” which indicates that the meal offering should be brought near the altar at the west side of the altar, how have you fulfilled the other part of the verse: “In front of the altar,” which indicates the south side? But when you say: “In front of the altar,” and bring it near the altar at the south side, you have also fulfilled the phrase: “Before the Lord.” Consequently, the meal offering must be brought near the south side of the altar.
The Gemara asks: If one brought the meal offering near the altar at the south side, how have you fulfilled the phrase: “Before the Lord”? Rav Ashi says: This tanna holds that the entire altar stood in the north section of the Temple courtyard. The southern side of the altar was directly aligned with the midpoint of the Temple courtyard, directly opposite the entrance of the Sanctuary, and therefore it is considered “before the Lord.”
§ The mishna teaches that if the sacrificial rite of a bird sin offering was performed in any place on the altar, the offering is valid, but the southwest corner was its designated place. The Gemara asks: What is the mishna saying when it states that the southwest corner was its designated place? The mishna already stated that the sacrificial rite of a bird sin offering should be performed at the southwest corner. Rav Ashi said: This is what the mishna is saying: Any place was valid for its pinching, but the southwest corner was the place for the sprinkling of its blood.
The Gemara notes: We learn in this mishna that which the Sages taught explicitly in a baraita with regard to a bird sin offering: If the priest pinched its nape in any place on the altar, it is valid. If he sprinkled its blood in any place on the altar, it is valid. If he sprinkled the blood, but did not squeeze out the remaining blood upon the lower part of the wall of the altar, in accordance with the verse: “And he shall sprinkle of the blood of the sin offering upon the side of the altar; and the rest of the blood shall be squeezed out at the base of the altar” (Leviticus 5:9), it is nevertheless valid, provided that he places some of the blood of the soul anywhere on the altar from the red line and below.
The Gemara asks: What is the baraita saying? It first states that the offering is valid no matter where on the altar its blood is sprinkled, and it then states that blood must be placed specifically below the red line. The Gemara answers: This is what the baraita is saying: If he pinched its nape in any place on the altar, it is valid. If he squeezed out its blood in any place on the altar, it is valid,
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.