Talmud BavliThe learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat אסתר בת חיים
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Reuven ben Rivka SEBBAG
The learning on the whole site is dedicated : For the success of Elyahou ben H'anna & family
Avodah Zarah 65b : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Avodah Zarah Page 65b
Avodah Zarah 65b - Guemara
הוה שפיך להו חמרא לעובדי כוכבים ואזיל מעבר להו מעברא ויהבו ליה גולפי באגרא אתו אמרו ליה לאביי א"ל כי קא טרח בהתירא קא טרח והא רוצה בקיומו דלא נצטרו זיקי דמתני בהדייהו א"נ דמייתו פריסדקי בהדייהו והא קא מעבר להו מעברא דקא טרח באיסורא דא"ל למברויא מעיקרא א"נ דנקיטי ביה קיטרי:
מתני׳ יין נסך שנפל ע"ג ענבים ידיחן והן מותרות ואם היו מבוקעות אסורות נפל ע"ג תאנים או על גבי תמרים אם יש בהן בנותן טעם אסור ומעשה בביתוס בן זונן שהביא גרוגרות בספינה ונשתברה חבית של יין נסך ונפל על גביהן ושאל לחכמים והתירום זה הכלל כל שבהנאתו בנותן טעם אסור כל שאין בהנאתו בנותן טעם מותר כגון חומץ שנפל ע"ג גריסין:
גמ׳ מעשה לסתור חסורי מיחסרא והכי קתני אם נותן טעם לפגם הוא מותר ומעשה נמי בביתוס בן זונן שהיה מביא גרוגרות בספינה ונשתברה חבית של יין נסך ונפל על גביהן ובא מעשה לפני חכמים והתירום ההוא כרי דחיטי דנפל עליה חביתא דיין נסך שרייה רבא לזבוניה לעובדי כוכבים איתיביה רבה בר ליואי לרבא בגד שאבד בו כלאים ה"ז לא ימכרנה לעובד כוכבים ולא יעשנה מרדעת לחמור אבל עושה אותו תכריכין למת מצוה לעובד כוכבים מ"ט לא דלמא אתי לזבוניה לישראל ה"נ אתי לזבוניה לישראל הדר שרא למיטחינהו ולמפינהו ולזבונינהו לעובדי כוכבים שלא בפני ישראל תנן יין נסך שנפל ע"ג ענבים ידיחן והן מותרות ואם היו מבוקעות אסורות מבוקעות אין שאין מבוקעות לא אמר רב פפא שאני חיטי הואיל ואגב צירייהו כמבוקעות דמיין
Comments from Rashi on Masechet Avodah Zarah Page 65b
הוה שפיך להו חמרא לעובדי כוכבים . הוא היה מוכר להם יין ודרך למוכרי חביות של יין ליתן גם החביות ללוקחין והכי אמרינן בהמפקיד (ב"מ מ:) איכא גולפי ושדריה שהלוקח מוכרו בחנות משתכר בהן לבד מה שהוא משתכר ביין ורב איקא הוה שפיך להו מגולפי שלקחו ממנו ויהיב בזיקי דידהו: ומעבר . להן את מעבר המים: ויהבו ליה גולפי . דזבון מיניה באגרא: כי קא טרח . לשפוך: בדידיה קא טרח . שהיין אינו נאסר עד שמגיע לקרקעית של זיקי דידהו. זיקי של עור גולפי של חרס. ולקמיה פריך הא קא מעבר להו מעברא דהיינו לאחר שנאסר: והא רוצה בקיומו . לאחר שנאסר: דלא נצטרו זיקי . שלא יתבקעו הנודות שלהם ויצטרכו לגולפי ולא יהבי להו ניהליה: דמתני בהדייהו . דאי נמי מצטרו זיקי לא יהיב להו גולפי: א"נ פריסדקי נקיטי בהדייהו . כלים רקים לקבל היין היוצא מן הנודות כשהן מתבקעין דלא איכפת להו אי מצטרו זיקי: דא"ל למברויא מעיקרא . רב איקא ריש נהרא הוה וא"ל למברויא לספן מעיקרא הרי ימים רבים כל עת שיגיעו אנשים הללו העבירם בחנם: קיטרי . קישרי. סימן הוא מוסר להם ומכירם הספן ומעבירם ואיהו לא טרח מידי: מתני' ידיחם . במים ואם היו מבוקעות אסורות: וכן יין שנפל לתוך החומץ כו' לא גרס: גרוגרות . תאנים יבשים: כל שבהנאתו בנותן טעם . שנהנה בטעמו של איסור דהיינו בנותן טעם לשבח אסור. וכל שאין בהנאתו בנותן טעם שנהנה בטעמו: כגון חומץ שנפל לתוך גריסין . דנותן טעם לפגם הוא מותר: וכן היו עושין כו' לא גרסי' במתני': גמ' מעשה לסתור . יש אדם שמביא ראיות לסתור את דבריו קתני אם יש בהן בנותן טעם אסורות והדר תני מעשה דגרוגרות והתירום: גרוגרות היין פוגמן: שאבד בו כלאים . שארוג כלאים חוט אחד ואין מקומו ניכר: ולא ימכרנו לעובד כוכבים . כדמפרש שמא יחזור וימכור לישראל. וה"נ איכא למיחש שמא יחזור וימכרם לישראל: תכריכין למת . דכתיב במתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות: ולמפינהו . דתו לא זבין להו ישראל מעובד כוכבים דפתן אסורה: שלא בפני ישראל . דאי חזי ישראל דישראל חבריה מזבין ליה לעובד כוכבים הדר זבין ליה איהו מיד עובד כוכבים דסבר פת של היתר היא שישראל אפאה: צירייהו . סדק שבחיטין: צירייהו . לשון מיצטרו זיקי (לעיל עבודה זרה ל.):
Comments from Tosafot - Avodah Zarah 65b
כי קא טרח בהתירא קא טרח . פרש"י דיין נסך לא הוי עד דמטיין לקרקעיתו דזיקי דידהו והא דלא מיתסר העליון בהנאה בנצוק כרשב"ג לקמן (עבודה זרה דף עד.) דאמר יין ביין ימכר כולו חוץ מדמי יין נסך שבו וקי"ל כוותיה ואפי' היה נשאר יין משלהם בתוך כליהם אין לאסור של מעלה בנצוק ולומר שטורח באיסורי הנאה ולדברי ר"ת דפסק נצוק אינו חיבור לא קשיא מידי ולקמן (עבודה זרה דף עב.) בשמעתין דנצוק נאריך בעה"י א"נ מיירי הכא שהריקו כליהם יפה שאינו יין נסך עד שיגע: פריסדקי . פר"ח של חרס כדים ריקים ולשמא יבקעו שניהם כולי האי לא חיישינן: ואם היו מבוקעות אסורות . בירושלמי מפרש דמיירי בענבים המחוברים לאשכול אבל אם ניטל העוקץ הוו כמבוקעות מפני נקב הנשאר בזנבו:
ה"ג בסדר המשנה יין נסך שנפל ע"ג ענבים ידיחום והם מותרות ואם היו מבוקעות אסורות ומעשה בביתוס בן זונן שהיה מביא גרוגרות כו' זה הכלל כל שבהנאתו כו' כגון חומץ שנפל לגריסים כו' עובד כוכבים שהיה מעביר כו' עכ"ל רבינו שמואל ולפ"ז צריך לפרש שמקשה בגמרא מעשה לסתור על נפילת יין בענבים קאי דגרוגרות דמו למבוקעות אבל לספרים דגרסי במשנה נפל ע"ג תמרים ותאנים אם יש בהם בנותן טעם אסור ומעשה בביתוס כו' ופריך בגמרא בפשיטות מעשה לסתור דפריך מגרוגרות לתאנים ומשני דיין ע"ג גרוגרות נותן טעמא לפגם וקשה שהיה לו לומר חסורי מחסרא והכי קתני בד"א בתמרים ותאנים לחים אבל ביבשות נותן טעם לפגם הוא ומעשה כו' ובספר ר"ת לא הוה גרס ליה: איתיביה רבה בר ליואי לרבא . כי האי פירכא פרכה רבה בר ליואי לרבא גבי ההיא ארבא דטבעא בחישתה בפסחים (דף מ:) דשרייה רבא לזבוני לעובדי כוכבים והדר ביה רבא צ"ל שאחר שני המעשים אלו הקשה לו אך התלמוד קבע פירכא על שניהם כי אין נכון לומר שטעה [רבא] שתי פעמים: הבגד שאבד בו כלאים . וא"ת וליבטיל ברובא כדפריך בשילהי תמורה (דף לד.) גבי שער בכור ושער נזיר שארג בבגד ושם היה בטל אי לאו דמוקי לה בשופרתה שהוא דבר חשוב ולא בטל ותירץ ה"ר יוסי בר יום טוב דשאני כלאים דכל עיקרן אין אוסרין אלא ע"י עירוב שהרי שניהם היתר לכך אוסר עירובן ולא בטלי וא"ת והרי בשר בחלב דכל אחד לחוד שרי ועירובו אסור ואפ"ה בטל כדאמרינן פ' כל הבשר (חולין דף קח.) טיפת חלב שנפלה על חתיכת בשר אם יש בנותן טעם וכו' ויש לומר דשאני בשר בחלב דגלי קרא בהדיא דבטיל כדאמרינן התם דרך בישול אסרה תורה: הרי זה לא ימכרנו לעובד כוכבים . דוקא אבד גזרינן שמא ימכרנו לישראל וכן לא יעשנו מרדעת לחמור שמא יקרע בגדו ויתפרנו עליו אבל בכלאים ודאי ליכא למיחש מידי כדתנן (במס' כלאים פ"ט משנה ד') מרדעת החמור ותכריכי המת אין בהן משום כלאים ודוקא בהצעה כגון מרדעת החמור שהוא יושב עליה וטעמא לפי שהוא דרבנן כדאמרינן בפ"ק דביצה (דף יד:) לא יעלה עליך אבל אתה מותר להציעו תחתיך אבל בהעלאה אסור כדתנן ולא יעלנה על כתיפו אפילו להביא עליה הזבל והצעה צריך נמי ליזהר שלא יהא בשרו נוגע בהם ואע"פ שהצעה נמי גזרו חכמים אפילו עשר מצעות זו על גב זו וכלאים תחתיהם גזירה שמא תיכרך נימא על בשרו מ"מ הכא לא גזור: אבל עושין אותו תכריכין למת מצוה . וה"ה בלא אבד כדתנן במס' כלאים (פ"ט מ"ד) שהבאתי וא"ת הא איכא לועג לרש כדאמרינן גבי ציצית פ' התכלת (מנחות דף מא.) וההיא שעתא ודאי רמינן להו משום לועג לרש פי' באותה שעה שיקברוהו יטילו בו ציצית משום לועג לרש שנראה שאינו חייב במצות וי"ל דשאני ציצית שהיא שקולה כנגד כל המצות ואיכא לועג טפי ורבי יהודה היה אומר דההיא דמנחות (דף מא.) אליבא דשמואל דאזיל לטעמיה דאית ליה אין מצות בטילות לעתיד לבא נמצא כשיעמדו הצדיקים בלבושיהם יהיו בלא ציצית ויש כאן עבירה והא דתלי טעמא בלועג לרש לפי שבא ליתן טעם שהעומדים יש להן וא"כ הן לועגין שאינן חשובין כו' והוא א"י לעשותו ושמואל מוקי הך דהכא כדברי ר' ינאי דלא שרי אלא לסופדו אבל לקוברו בכלאים אסור מטעם דפרישית ולפ"ז החילוק ניחא מנהגינו שאנו מסירין הציצית מטליתי המתים דקי"ל כרבי יוחנן דפליג אדבי ר' ינאי ושרי אף לקוברו ולטעמיה דאית ליה מצות בטלות ועוד סמך למנהגינו ממס' שמחות (פ' יב) שצוה אבא שאול התירו תכלת מאפיליוני ועל פי ספרים החיצונים אנו נוהגין כמה דברים כגון ויחל משה בלילי תעניות ובמגילה (דף לא.) תנינן קללות וברכות ורבינו יצחק היה מחלק לראשונים שהיו להם בחייהם דהוו זהירי במצות ציצית כל ימיהן אי לא רמינן ההיא שעתא הוי לעג כלומר לא קיימו אבל האידנא דלא זהירי בציצית כולי האי אדרבה אי רמינן הוי לעג לומר שקיים ולא קיים ואפילו לאותן שקיימו אין להטיל שלא לבייש האחרים כדאמרינן במסכת נדה (דף עא.) בראשונה היו מטבילין ע"ג נדות מתות והיו חיות מתביישות התקינו שיהו מטבילין הכל: ולמפינהו ולזבונינהו לעובדי כוכבים שלא בפני ישראל . ואין לחוש שמא יאכלו העובדי כוכבים וישראל בקערה אחת כל אחד מפתו (כדאמרינן) [כדכתבינן] פ' אין מעמידין (דף לה:) דלא חמירא פת של עובדי כוכבים מדמאי שמותר בתערובות כיון דלא שכיחא לא גזרינן למידי:
Avodah Zarah 65b - Mishnah translated into english
would pour wine which he sold to gentiles into their wineskins and go and ferry them over the crossing, and they would give him the jugs in which the wine had been stored as payment. The jugs that the wine had been stored in were included in the sale, and the gentiles would pay him by returning the jugs. People came and told Abaye that Rav Ika was accepting a wage from the wine of gentiles. Abaye said to them: When he labored, he labored with permitted wine, since he was pouring kosher wine into the wineskins, and only subsequently the wine was rendered forbidden by being in the possession of the gentiles.
The Gemara asks: But doesn’t he desire the preservation of the wine in the wineskins in that the wineskins should not be torn, as he would then need to return the jugs he received in payment? The Gemara answers: It is a case where he stipulated with the gentile purchasers that even if the wineskins were to tear it would be at their expense and not his, and he would keep the jugs in any event. Alternatively, it is a case where the gentile purchasers brought barrels [perisdakei] with them, so that they could pour the wine into them should the wineskins be torn.
The Gemara asks: But didn’t he ferry them over the crossing, which is laboring with forbidden wine? The Gemara answers: This is not a case where he was ferrying the wine over the crossing himself, as he made an arrangement with the ferrymen and said to the ferryman initially that the latter would ferry the buyers and the barrels without payment. Alternatively, it was a case where he held special signal knots in collusion with the ferryman that he would ferry these people without payment. In any event, he was not laboring for them himself.
MISHNA: In the case of wine used for a libation that fell on grapes, one rinses them and they are permitted. But if the grapes were cracked, they are forbidden. In a case where the wine fell on figs or on dates, if there is sufficient wine in them to impart flavor, they are forbidden. And there was an incident involving Boethus ben Zunen, who transported dried figs in a ship, and a barrel of wine used for a libation broke and fell on them, and he asked the Sages as to the halakha, and the Sages deemed the figs permitted.
This is the principle: Anything that benefits from a forbidden item imparting flavor to it, i.e., the forbidden item contributes a positive taste to it, is forbidden, and anything that does not benefit from a forbidden item imparting flavor to it is permitted, such as forbidden vinegar that fell onto split beans, as the flavor imparted by the vinegar does not enhance the taste of the beans.
GEMARA: The Gemara asks with regard to the incident related in the mishna: Was an incident cited to contradict the halakha stated immediately before it? The Gemara answers: The mishna is incomplete, and this is what it is teaching: If the wine imparts flavor to the detriment of the mixture, the food is permitted. And there was also an incident involving Boethus ben Zunen, who was transporting dried figs in a ship, and a barrel of wine used for a libation broke and fell on them, and the incident came before the Sages, and the Sages deemed the figs permitted because the flavor given by the wine did not enhance their taste but was instead to their detriment.
The Gemara relates: There was an incident involving a certain heap of wheat upon which a barrel of wine used for a libation fell. Rava permitted selling it to gentiles, as deriving benefit from it is not prohibited.
Rabba bar Livai raised an objection to Rava from a baraita: With regard to a garment in which diverse kinds, a prohibited mixture of wool and linen, have been lost, i.e., it is known that linen fibers became mixed into a woolen garment but they cannot be detected and removed, one may not sell the garment to a gentile, nor fashion it into a saddlecloth for a donkey, but one may make it into shrouds for a corpse with no one to bury it [met mitzva], as a corpse is not obligated in the observance of mitzvot.
Rabba bar Livai asked: What is the reason that it is not permitted to sell it to a gentile? Perhaps he will come to sell it to a Jew, who will not know that it is forbidden. Here too, with regard to the wheat, the gentile purchasers may come to sell it to a Jew, who is prohibited from consuming it.
Rava then retracted his decision and permitted grinding the wheat and baking bread with it and selling it to gentiles not in the presence of Jews. In this manner, Jews will not be likely to buy bread from the gentiles, as the bread of gentiles is forbidden to Jews.
We learned in the mishna: In the case of wine used for a libation that fell on grapes, one rinses them and they are permitted. But if the grapes were cracked, they are forbidden. The Gemara infers: If the grapes are cracked, they are forbidden, but grapes that are not cracked are not forbidden. If so, what is the cause for concern in the case where wine spilled on the wheat? It should be sufficient to rinse the wheat. Rav Pappa said: Wheat is different, since, because of its slits, its status is similar to that of grapes that are cracked.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.