Talmud BavliThe learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Jamila bat Chlomo Abensour
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Nissim ben Barukh Malka
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat אסתר בת חיים
Avodah Zarah 31a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Avodah Zarah Page 31a
Avodah Zarah 31a - Guemara
סתם יינם אסור בהנאה ומטמא טומאת משקין ברביעית המפקיד יינו אצל עובד כוכבים אסור בשתיה ומותר בהנאה והתנן המפקיד פירותיו אצל עובד כוכבים הרי הן כפירותיו של עובד כוכבים לשביעית ולמעשר כגון שייחד לו קרן זוית אי הכי בשתיה נמי לישתרי דהא רבי יוחנן אקלע לפרוד אמר כלום יש משנת בר קפרא תנא ליה ר' תנחום דמן פרוד המפקיד יינו אצל עובד כוכבים מותר בשתיה קרי עליה (קהלת יא, ג) מקום שיפול העץ שם יהו שם יהו ס"ד אלא שם יהו פירותיו א"ר זירא לא קשיא הא ר"א הא רבנן דתניא אחד הלוקח ואחד השוכר בית בחצירו של עובד כוכבים ומלאוהו יין ומפתח או חותם ביד ישראל ר"א מתיר וחכמים אוסרין א"ר חייא בריה דרבי חייא בר נחמני א"ר חסדא אמר רב ואמרי לה אמר רב חסדא אמר זעירי ואמרי לה א"ר חסדא אמר לי אבא בר חמא הכי אמר זעירי הלכה כר"א אמר רבי אלעזר הכל משתמר בחותם אחד חוץ מן היין שאין משתמר בחותם אחד ור' יוחנן אמר אפי' יין משתמר בחותם אחד ולא פליגי הא כר"א הא כרבנן איכא דאמרי א"ר אלעזר הכל משתמר בחותם בתוך חותם חוץ מן היין שאין משתמר בחותם בתוך חותם ורבי יוחנן אמר אפילו יין משתמר בחותם בתוך חותם ותרוייהו כרבנן מר סבר כי פליגי רבנן עליה דר"א בחותם אחד אבל בחותם בתוך חותם שרו ומר סבר אפילו חותם בתוך חותם אסרי היכי דמי חותם בתוך חותם אמר רבא אגנא דפומא דחביתא שריקא וחתימא הוי חותם בתוך חותם ואי לא לא דיקולא ומיהדק הוי חותם בתוך חותם לא מיהדק לא הוי חותם בתוך חותם נוד בדיסקיא חתימת פיו למטה הוי חותם בתוך חותם פיו למעלה לא הוי חותם בתוך חותם וכי כייף פומיה לגיו וצייר וחתים הוי חותם בתוך חותם ת"ר בראשונה היו אומרים יין של עין כושי אסור מפני בירת סריקא ושל ברקתא אסור מפני כפר פרשאי ושל זגדור אסור מפני כפר שלים חזרו לומר חביות פתוחות אסורות סתומות מותרות מעיקרא מאי סבור ולבסוף מאי סבור מעיקרא סבור אין כותי מקפיד על מגע עובד כוכבים לא שנא פתוחות ולא שנא סתומות ולבסוף סבור כי לא קפיד אפתוחות אסתומות מקפיד קפיד וסתומות מותרות ורמינהי
Comments from Rashi on Masechet Avodah Zarah Page 31a
סתם יינם אסור בהנאה . משום גזירת יין נסך: ומטמא טומאת משקין . מטמא טומאת אוכלין ומשקין כתורת משקין טומאת שרץ שאינו מטמא אדם וכלים אלא אוכלין ומשקין ושיעורן לקבל טומאה ברביעית הלוג ככל טומאת משקין: והתנן המפקיד פירותיו אצל העובד כוכבים הרי הן כפירותיו למעשרות ולשביעית . דחשידי לחלופי וה"נ דלמא חלפיה והאי חמרא דעובד כוכבים הוא: שייחד לו קרן זוית . ומסר לו מפתח או עשה חותם: פרוד . מקום של בר קפרא הוא ונפטר בר קפרא: שיפול העץ . ששכן שם תלמידי חכמים: שם יהו ס"ד . שהוא עצמו ימצא שם והא שכיב ליה: אלא שם [יהו פירותיו] . ימצאו פירות העץ שנשרו ממנו אף כאן הצריך לדברי חכמים ישאל את בני העיר ששומעין ולמדין ממנו ומלמדים אותן לאחרים: מפתח או חותם ר"א מתיר . אף בשתיה: וחכמים אוסרין . לעשות כן ואי עבד שרי בהנאה כדאמרינן לעיל: ותרוייהו כרבנן . דאי כר"א בחותם אחד נמי שרי: אגנא אפומא דחביתא . כפה מזרק ע"פ החבית: שריקא . טח בטיט ודיבק סביבות פי המזרק לדופני החבית: דיקולא . כפה סל ע"פ חבית והחבית מגופה דהיינו ב' חותמות מגופת החבית שדבוקה בחבית ונתייבשה וסל כפוי עליה: ומיהדק . נכנס בדוחק פי הסל לבלוע את החבית הוי חותם בתוך חותם ולא טרח לזיופי כולי האי: לא מיהדק . נוח ליטלו הוי כמאן דליתיה: נוד . של עור מלא יין וקשור ומונח בתוך דיסקיא של עור: פיו . של נוד: למטה . בתוך דיסקיא: הוי חותם בתוך חותם . דטרח להפוך ולהתיר קשר הדיסקיא וקשר הנוד ולחזור ולקשרה כולי האי לא טרח: ואי כייף פומיה . של נוד לגיו וצייר וחותם כעין שקושרין נודות שלנו של שמן שלאחר שקושרים אותו מכניסין פי הנוד כשהוא קשור בתוכו ועוד קושרים אותה פעם אחרת אפי' אין דיסקיא הוי חותם בתוך חותם: עין כושי . מקום כותים: בירת סריקא . עובדי כוכבים הן וסמוכין לעין כוש: ברקתא . עיר של כותים: כפר פרשאי . עובדי כוכבים: וזגדור . כותים:
Comments from Tosafot - Avodah Zarah 31a
ומטמא טומאת משקין ברביעי' . פירוש לטמא אוכלין ומשקין כתורת משקין טמאין שנטמאו בשרץ שאינו מטמא אדם וכלים אלא אוכלין ומשקין ושיעור קבול טומאה ברביעית לוג ככל טומאת משקין עכ"ל הקונ' משמע מתוך לשונו שאין לסתם יינם טומאה אא"כ קבל טומאה ממקום אחר וקשה דמה חידוש הוא זה לשנות כאן טומאה מן השרץ וכי גרע משאר משקין ומיהא איכא לשנויי דאשמועינן דמשום חומרייהו לא מקבלי טומאה בפחות מרביעית ועוד קשיא דמשמע דבשאר משקין בעינן רביעית לקבל טומאה ואדרבה בשאר משקין לא בעינן רביעית כדאמרינן בפ"ק דפסחים (יז:) משקה בית מטבחיא דכן לא אמרו אלא ברביעית דחזו להטביל מחטין וצינורות אבל בפחות מרביעית טמאים ואפילו לטמא אחרי' לא בעו רביעית כדמשמע נמי התם (דף יד. ושם) גבי לא נמנעו מלשרוף את הבשר כו' דמוקי לה באיכא משקין בהדי בשר דמטמא בשר מחמת משקין ומסתמא באותן מים הנשארים על הבשר לאחר הדחה אין בהם רביעית וכן משמע בברכות פרק אלו דברים (דף נב.) דקאמר שמא יחזרו מים שאחורי הכוס ויטמאו את הידים והתם לא הוו רביעית ואף לטמא כלים שמשקה מטמא כלים דרבנן לא בעי רביעית כדתנן בפ"ג דטהרות (משנה ב) גוש של זיתים פי' והוא טמא שנפל לתנור והוסק כביצה מכוון טהור פי' התנור טהור משיצתה טיפה ראשונה נתמעט האוכל מכביצה ואין הטיפה יכולה עוד לקבל טומאה מן הגוש דאין אוכל מטמא בפחות מכביצה ומן הגוש לא קבל התנור טומאה דאין הגוש מטמא כלי ומחמת הטיפה שנטמאת עם הגוש אין לטמאותו ואפי' למ"ד בפרק כל שעה (פסחים לג:) משקין מבלע בליעי וכשנטמא הגוש נטמא הטיפה דטומאה להיכן הלכה מ"מ כיון שקיבלתה בעודה אוכל שהיתה בלועה בגוש לא חמירא כמשקה לטמא התנור יותר מכביצה טמא פי' התנור טמא דטיפה ראשונה שיצתה קבלה טומאה מן הגוש שיש בו כביצה וחזרה וטמאה את התנור אלמא לא בעינן רביעית ונראה לפרש דהך טומאה דסתם יינם גזרו ואף בלא מגע שרץ ולא החמירו לגזור טומאה בפחות מרביעית כי הני משקין דפרק דם הנדה (נדה דף נה:) דמעת עיניו ודם מגפתו וחלב שבאשה מטמאין טומאת משקין ברביעית מדרבנן כדאיתא פרק כיסוי הדם (חולין דף פז:) וקראי דמייתי פרק דם הנדה אסמכתא נינהו וא"ת למה הוצרכו לגזור טומאה על סתם יינם תיפוק ליה משום מגע עובד כוכבי' שגזרו עליהם שיהו כזבים לכל דבריהם וי"ל דאיצטריך למיסר פחות מבן תשע דליתא הך גזירה כדאמרינן לקמן בפירקין (עבודה זרה דף נז. ע"ש) וא"ת הך רביעית דסתם יינם ורביעית דמשקה זב דפרק דם הנדה אמאי לא חשיב להו בנזיר פרק ג' מינים (דף לח.) גבי עשר רביעית הן וליכא למימר דלהכי לא חשיב ליה משום דליתנהו אלא דרבנן דקא חשיב נמי פסול גויה דרבנן וי"ל דכל עניני טומאת משקין ברביעית הם בכלל פסול גויה: המפקיד יינו אצל עובד כוכבים אסור בשתיה ומותר בהנאה . ובסמוך משמע שהפקידו בחותם אחד ותימה מאי קסבר ר' יהודה בן בתירא אי לא חייש לזיוף כר"א אפילו בשתיה לשתרי ואי חייש לזיוף כרבנן אפי' בהנאה ליתסר שמא נגע בו העובד כוכבים ונסכו וי"ל דרבי יהודה בן בתירא לטעמיה דאמר לקמן בפרק ר' ישמעאל (עבודה זרה דף נט:) יין של ישראל שנגע בו עובד כוכבים מותר בהנאה חדא דאין מנסכין יין אלא בפני עבודת כוכבים ועוד שאומר לו לא כל הימנך שתאסור ייני לאונסי ואע"ג דחיישי לזיוף דנגע ביה ושתה מיניה לא החמיר כ"כ לחוש לאחלופי בשלו שיאסר גם בהנאה כיון שכל עיקר יינם אינו אסור אלא מדרבנן: דאמר רב הלכה כר"א שמתיר יין בחותם אחד . ולקמן פ"ב (עבודה זרה דף סט: ושם) נמי אמרינן האידנא קיימא לן כר"א דלא חייש לזיופא ויש להקשות דרב אדרב דהא אמר רב לקמן (עבודה זרה דף לט.) חבי"ת בחותם אחד אסור סימן חלב בשר יין תכלת ועוד קשה דרב אשי אמר לעיל (עבודה זרה דף כט:) גבי חומץ ויין מבושל א"צ חותם בתוך חותם משמע הא יין גמור צריך חותם בתוך חותם וכן רבא דשקיל וטרי לקמן בסמוך היכי דמי חותם בתוך חותם משמע דס"ל דלא סגי בחותם אחד וכולה סוגיא דשמעתא מיירי בחותם בתוך חותם והיה מתרץ ר"ת דההוא דרב דלקמן מיירי בישראל חשוד וגרע מעובד כוכבים מפני שהוא בטוח שיאמינוהו ולא מירתת כ"כ וכן ההיא דרב אשי דלעיל (עבודה זרה דף כט:) נ"מ לענין ישראל חשוד וכן רבא מפרש חותם בתוך חותם אליבא דרבנן ואפי' אליבא דהלכתא איכא נפקותא כגון ישראל חשוד וההיא דרבה בר רב הונא חתך לה לבישרא אתלתא קרנתא כשמשלחה ביד עובד כוכבים ולהכי סגי בחותם אחד וקשה קצת פר"ת דנבואה היא להעמיד כל אלו ההלכות בישראל חשוד ואנן בעובדי כוכבים קיימינן ורב אשי לעיל הזכיר חומץ ביד עובד כוכבים אין צריך חותם בתוך חותם ומשמע הא יין ביד עובד כוכבים צריך ועוד דבירושלמי משמע דההיא בעובד כוכבים איירי וגם רש"י וה"ג פירשוהו בעובד כוכבים לכך נראה לפרש דהכא והתם בעובד כוכבים איירי ויש לחלק בין שולח לחבירו ואינו חוזר ורואה חותמו להכירו דאז צריך חותם בתוך חותם דלא מרתת שסבור האחר לא יכיר החותם אבל היכא שמניחו ביד העובד כוכבים ועתיד לראות חותמו להכיר די בחותם אחד תדע שכן הוא שהרי ר"א הזכיר בדבריו המפקיד יינו אצל עובד כוכבים ובסתמא אדם דעתו לחזור שם להכיר חותמו וסתמו אבל רב אשי דלעיל הזכיר בדבריו חומץ שלנו ביד עובד כוכבים משמע ששולחו ביד עובד כוכבים ורבא נמי אשכחן לקמן דקאמר נוד בדיסקיא ופיו למטה ואיהו גופיה אמר בפ' בתרא (לקמן עבודה זרה עד:) כי הוה משדר גולפי להרפניא סחיף להו אפומייהו וחתים להו אבירצייהו ומלתיה דרב לקמן (עבודה זרה דף לט.) מיירי בשולח ביד עובד כוכבים כפרש"י וה"ג: ולא פליגי הא ר"א והא רבנן . פירוש לא פליגי אליבא דחד תנא אלא מר סבר כר"א ומר סבר כרבנן א"נ לא פליגי וכולהו כר"א קיימי דפסק רב כוותיה אלא מר מפרש מילתיה דר"א ומר מפרש מילתייהו דרבנן וא"ת ורבי אלעזר היכי קאי כר"א הא ר"א גופיה קאמר בפ"ק דנדה (דף ח.) דאין הלכה כר"א בכולהו סידרי אלא בארבע וי"ל דשאני הכא דקאי ר"מ כוותיה לקמן פרק ר' ישמעאל (עבודה זרה דף סא.) בברייתא דאמר הלוקח בית וכו' וכה"ג משני תלמודא התם בפ"ק דנדה (שם:): ותרוייהו כרבנן . וא"ת אימור דרבי יוחנן סבר כר"א ומפתח וחותם דקתני בברייתא ר"ל תרוייהו דהשתא הוי חותם בתוך חותם וי"ל דתלמודא משמע ליה דמפתח וחותם דקתני בברייתא לא משום דבעינן תרוייהו מדלא קאמר שתי מפתחות או ב' חותמות אלא מפתח או חותם קאמר וגם יש גורסים מפתח או חותם: סתומות מותרות . ואף על פי שאין לך סתומות שלא יהו פתוחות מתחלה מכל מקום כיון שדעתו לסתמן להתקיים למכור לישראל מנטר קא נטר להו שפיר ואינו חפץ שיחשדוהו ישראל כלל:
Avodah Zarah 31a - Mishnah translated into english
It is prohibited to derive benefit from nondescript wine of a gentile, and the wine imparts the ritual impurity of liquids when it has the volume of one-quarter of a log. With regard to the wine of one who deposits his wine with a gentile, one is prohibited from drinking it, but one is permitted to derive benefit from it.
The Gemara raises a difficulty: But didn’t we learn in a mishna (Bekhorot 11b): With regard to one who deposits his produce with a gentile, it has the status of the produce of a gentile with regard to the halakhot of the Sabbatical Year and with regard to tithe, as the gentile might have exchanged the Jew’s produce with untithed produce or produce of the Sabbatical Year. According to this logic, wine deposited with a gentile should be entirely prohibited, due to the concern that the gentile exchanged it with his own. The Gemara answers: It is permitted for one to derive benefit from the wine in a case where the gentile designated a corner for the Jew’s wine, i.e., if the wine was locked away in a specific place to which only a Jew has access.
The Gemara questions this: If that is so, drinking from the wine should also be permitted. As Rabbi Yoḥanan once happened to come to Parod, where the deceased tanna bar Kappara had lived. When he arrived, he said: Is there any Mishna of bar Kappara here? In response, Rabbi Tanḥum of Parod taught him the following baraita, citing bar Kappara: With regard to one who deposits his wine with a gentile, drinking from the wine is permitted.
Upon hearing this, Rabbi Yoḥanan read the following verse about him: “Where the tree falls, there it shall be” (Ecclesiastes 11:3). Does it enter your mind that this means that the tree itself will be there? It is obvious that a fallen tree lands where it falls. Rather, the verse is saying: There its fruits shall be. The verse is a metaphor for a Sage, and its fruits represent his disciples. Rabbi Yoḥanan was intimating that although bar Kappara may have died, Rabbi Tanḥum, his disciple, perpetuates his wisdom.
In any event, it is apparent from the baraita quoted by Rabbi Tanḥum that there is a case in which it is permitted to drink wine deposited with a gentile. This contradicts the statement of Rabbi Yehuda ben Beteira. Rabbi Zeira said that it is not difficult. This baraita, which permits drinking wine deposited with a gentile, is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, whereas that statement of Rabbi Yehuda ben Beteira is in accordance with the opinion of the Rabbis.
Rabbi Zeira elaborates: As it is taught in a baraita: With regard to both one who purchases or one who rents a house located in a gentile’s courtyard, and they filled the house with containers of wine, and the key to the house or a seal is in the possession of a Jew, so that the gentile cannot access the wine, in which case it is even more secure than when a corner is designated for the Jew’s wine, Rabbi Eliezer permits the wine, and the Rabbis prohibit it.
Rabbi Ḥiyya, son of Rabbi Ḥiyya bar Naḥmani, says that Rav Ḥisda says that Rav says, and some say that Rav Ḥisda says that Ze’eiri says, and some say that Rav Ḥisda says: Abba bar Ḥama said to me that this is what Ze’eiri said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer.
Rabbi Elazar says: All substances are sufficiently secured by one seal, except wine, which is not sufficiently secured by one seal. And Rabbi Yoḥanan says: Even wine is secured by one seal. And they do not disagree in their reasoning. Rather, this opinion of Rabbi Yoḥanan is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, and that opinion of Rabbi Elazar is in accordance with the opinion of the Rabbis.
There are those who say that Rabbi Elazar says: All substances are secured by a seal within a seal, i.e., two seals, except wine, which is not secured by a seal within a seal. And Rabbi Yoḥanan says: Even wine is secured by a seal within a seal. And both hold in accordance with the opinion of the Rabbis: One Sage, Rabbi Yoḥanan, holds that when the Rabbis disagree with Rabbi Eliezer, it is with regard to one seal, but in the case of a seal within a seal, they concede that there is no concern that the gentile might have opened it, and therefore they permit the wine. And one Sage, Rabbi Elazar, holds that they prohibited even wine that was secured by a seal within a seal.
The Gemara asks: What is a seal within a seal like? Rava says: A basin placed over the mouth of a barrel that is smeared with clay and stamped with a seal is considered a seal within a seal. And if not, it is not considered a seal within a seal. If a basket is placed over a barrel and is fastened to it, this is a seal within a seal; if it is not fastened to the barrel, it is not a seal within a seal. With regard to a wineskin that is placed in a sack [disakaya], if the wineskin’s stopper is facing downward, this is a seal within a seal; if its stopper is facing upward, this is not a seal within a seal. And if he bends the wineskin’s bottleneck inward and ties the sack and seals it, this is also considered a seal within a seal.
§ The Sages taught: At first, the Sages would say that wine from the Samaritan city of Ein Kushi is prohibited, due to the concern that it might have come into contact with the idolatrous inhabitants of Birat Serika, and similarly the wine of Barkata is prohibited due to the idolatrous inhabitants of the village of Parshai, and the wine of Zagdor is prohibited due to the village of Shaleim. Subsequently, they retracted and began saying: Open barrels are prohibited but sealed barrels are permitted.
The Gemara asks: What did they reason initially, and what did they reason ultimately? The Gemara answers: Initially they reasoned: A Samaritan is not particular about the touch of an idolatrous gentile, and there is no difference in this regard between open barrels and sealed barrels. And ultimately they reasoned: When Samaritans are not particular about a gentile’s touch, this is only with regard to open barrels, but with regard to sealed barrels, they are particular. Since Samaritans ensure that gentiles do not handle sealed barrels of wine, this wine is permitted.
The Gemara asks: But are sealed barrels permitted? And the Gemara raises a contradiction against this notion
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.