Gittin 90a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Gittin Page 90a

Gittin 90a - Guemara
והלכתא מותרת לשניהם:
מתני׳ בית שמאי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה שנאמר (דברים כד, א) כי מצא בה ערות דבר ובית הלל אומרים אפילו הקדיחה תבשילו שנאמר כי מצא בה ערות דבר ר' עקיבא אומר אפי' מצא אחרת נאה הימנה שנאמר (דברים כד, א) והיה אם לא תמצא חן בעיניו:
גמ׳ תניא אמרו בית הלל לבית שמאי והלא כבר נאמר דבר אמרו להם ב"ש והלא כבר נאמר ערות אמרו להם ב"ה אם נאמר ערות ולא נאמר דבר הייתי אומר משום ערוה תצא משום דבר לא תצא לכך נאמר דבר ואילו נאמר דבר ולא נאמר ערות הייתי אומר משום דבר תנשא לאחר ומשום ערוה לא תנשא לאחר לכך נאמר ערות וב"ש האי דבר מאי עבדי ליה נאמר כאן דבר ונאמר להלן דבר (דברים יט, טו) על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר מה להלן בשני עדים אף כאן בשני עדים וב"ה מי כתיב ערוה בדבר וב"ש מי כתיב או ערוה או דבר וב"ה להכי כתיב ערות דבר דמשמע הכי ומשמע הכי:
ר"ע אומר אפי' מצא אחרת:
במאי קא מיפלגי בדר"ל דאמר ריש לקיש כי משמש בד' לשונות אי דלמא אלא דהא ב"ש סברי [והיה אם לא תמצא חן בעיניו] כי מצא בה ערות דבר דהא מצא בה ערות דבר ור"ע סבר כי מצא בה ערות דבר אי נמי מצא בה ערות דבר אמר ליה רב פפא לרבא לא מצא בה לא ערוה ולא דבר מהו א"ל מדגלי רחמנא גבי אונס (דברים כב, יט) לא יוכל לשלחה כל ימיו כל ימיו בעמוד והחזיר קאי התם הוא דגלי רחמנא אבל הכא מאי דעבד עבד א"ל רב משרשיא לרבא אם לבו לגרשה והיא יושבת תחתיו ומשמשתו מהו קרי עליה (משלי ג, כט) אל תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך תניא היה רבי מאיר אומר כשם שהדעות במאכל כך דעות בנשים יש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ואינו שותהו וזו היא מדת פפוס בן יהודה שהיה נועל בפני אשתו ויוצא ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ושותהו וזו היא מדת כל אדם שמדברת עם אחיה וקרוביה ומניחה ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך תמחוי מוצצו ואוכלו זו היא מדת אדם רע שרואה את אשתו יוצאה וראשה פרוע וטווה בשוק
Comments from Rashi on Masechet Gittin Page 90a
מותרת לשניהם . כלומר אף מגרש שני ונושא ראשון ואפי' רב הונא מודה בהא: מתני' הקדיחה . שרפה או ע"י אור שקורין אדורשי"ר או במלח כמו כי אש קדחה באפי (דברים לב): ערות דבר . לב"ה משמע להו או ערוה או שאר דבר סרחון: ר"ע אומר . אפי' לא מצא בה לא ערוה ולא דבר: גמ' משום דבר תנשא . היוצאת מבעלה מפני דבר ולא מפני ערוה הוא דקאמר רחמנא מותרת לינשא לאחר כדכתיב והיתה לאיש אחר אבל היוצאת משום ערוה תהא אסורה לכל: וב"ש האי דבר מאי עבדי ליה כו' . דהא קרא דוקא בערוה לחוד איירי וא"כ ערוה בדבר מבעי ליה כלומר ערוה בעדים: אף כאן בעדים . ברורים אינה נאסרת עליו משום ערוה אלא בעדות ברורה: וב"ה . דהא על כרחינו האי דבר מפקיתו ליה לעדות כדמפרש ליה ואזיל: מי כתיב ערוה בדבר . דמשמע דמצא בה ערוה בעדים ברורים: וב"ה . נמי ודאי מיבעי להו להכי לענין לכופו להוציא דלא כייפינן ליה להוציא אלא בעדות ברורה מיהו להכי כתיב ערות דבר ולא כתיב ערוה בדבר ולא כתיב נמי או ערות או דבר כי היכי דלידרשיה בתרוייהו דמשתמע ערוה או דבר ומשמע נמי ערוה בדבר: כי משמש בארבע לשונות . במקום ארבע לשונות הללו נכתב כי בתורה במקום אם במקום פן במקום אלא במקום אשר במקום אם כמו כי ימצא בקרבך כי יקרא כי תראה חמור כי תפגע כולהו משמע לכשיארע כלומר אם יהיה כך וכן רובן במקום אלא לסתור דבר האמור למעלה לומר אינו כן אלא כן כמו ויאמר לא כי צחקת אינו כן כדבריך אלא צחקת וכן אל תקפוץ את ידך כי פתוח תפתח לו אלא פתוח תפתח לו וכמו לא כי ברחוב נלין לא נסור אל ביתך אלא ברחוב נלין וכן הרבה במקום פן כי תאמר בלבבך רבים וגו' לא תירא מהם וגו' אין אתה יכול לפרש בלשון אם לומר אם תאמר בלבבך וגו' לא תירא מהם הא אם לא תאמר תירא מהם אין זה נכון ולא בלשון אלא אבל נדרש הוא בלשון פן לומר שלא תאמר כן ובתמיה נדרש כלומר וכי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ותירא מהם וכן כי תאמרו מה נרדף לו לעולם לא תשיבו אל לבבכם לומר מה נרדף לו וכן כל כי הסמוכין לאף אף כי תאמר לא תשורנו אף כי אנכי אעננו כולן נדרשין בלשון תימה הלכך סוף פירוש מלמדך פן תאמר כן ועוד משמש בלשון דהא דהיינו אשר או מפני כלומר ליתן טעם ליישב דבר שלמעלה הימנו כמו לא צחקתי כי יראה כמו אשר יראה כלומר מפני שיראה וכן מדוע אתה יושב לבדך כי יבא אלי העם מפני שבא אלי העם שהעם בא אלי וכן כי זה משה האיש כי אמרתי פן תגזל את בנותיך כי אמרתי רק אין יראת אלהים כולן נדרשין כמו אשר כלומר מפני וכן כי גוע אהרן לפי הדרשה שדרשוהו חכמים שמפני גויעתו נסתלק הענן וכולהו מתרגמינן להו ארי שלשון ארי בארמי משתמש כל לשונות כי בעברי ואם באת לשנותו צריך אתה לשנות כולן לפי עניינו וכל כי הנפתרים בלשון כאשר כמו והיה כי יביאך וכל אלו שאין אתה יכול לפותרו בלשון אם דהא ודאי יביאך וכן כי תבואו אל הארץ כי בא סוס פרעה כי תרבו ופריתם בארץ כולן לשון דהא הן נפתרים במדרש סיפרא וסיפרי עשה מצוה זו שבשבילה תכנס לארץ בשכר שתירש תכבש כלומר מפני שיביאך וכשתבואו אל הארץ אתם זקוקים למצות הללו וכי בא סוס פרעה וגו' מפני שבא סוס פרעה וגו' לפיכך ותקח מרים וגו' וכל כגון אלו שאין אתה יכול לפותרן בלשון מפני ונפתרין בלשון כאשר כמו כי יאמרו אליכם בניכם כי יהיה להם דבר כולן לשון אם הם: דהא מצא בה . מפני שמצא בה הא לאו הכי לא יגרשנה וב"ה נמי הכי משמע להו לשון מפני מפני שמצא בה או ערוה או דבר ואם לאו לא יגרשנה הלכך לא תמצא חן דקאמר קרא היינו מפני שמצא בה כדמפרש ביה ולא משום חן של נוי: ור"ע . מפרש ליה להאי כי בלשון אם הלכך תרי מילי נינהו אם לא תמצא חן של נוי בעיניו ואם מצא בה ערות דבר: לא מצא בה לא ערוה ולא דבר . לב"ה וגירשה: מהו . מי כייפינן ליה לאהדורה או לא: גבי אונס . האונס את הנערה בתולה: לא יוכל לשלחה כל ימיו . ואמרינן במס' מכות (דף טו.) דהאי כל ימיו קרא יתירא הוא ובא ללמדך לא יוכל לשלחה ואם שלח לא יהא בשלוחה כל ימיו שב"ד כופין אותו להחזירה ואינו לוקה על שילוחו שנתקו הכתוב לעשה של עמוד והחזר מכלל דלכל המגרשים אינם בעמוד והחזר דאי כל מגרשי נשותיהן בעמוד והחזר למה לי לגלויי בהאי: מהו . יש עונש בדבר או לא: שדעות במאכל . דעות בני אדם חלוקות באסטניסות של מאכל ומשתה יש שהוא איסטניס וקץ במאכל מחמת מיאוס מועט ויש שאינו איסטניס כל כך ויש שאינו איסטניס כלל כך דעות בני אדם חלוקות בפריצות יש מקפיד על פריצות מועט ויש שאינו מקפיד כל כך ויש שאינו מקפיד כלל: פפוס בן יהודה . בעלה של מרים מגדלא נשייא היה וכשיוצא מביתו לשוק נועל דלת בפניה שלא תדבר לכל אדם ומדה שאינה הוגנת היא זו שמתוך כך איבה נכנסת ביניהם ומזנה תחתיו:
Comments from Tosafot - Gittin 90a
והלכתא מותרת לשניהם . ומעשה בא לפני ר"ת שיצא על גט אחד קול פסול ונתנו גט שני מפני הלעז ולא הצריכה ר"ת להמתין ג' חדשים מזמן גט שני כיון שהראשון היה כשר ולא היה גט שני אלא מפני חששא דלעז והביא ראיה מכאן דאמרי' הכא דמותרת לשניהם אע"ג דדמי למחזיר גרושתו מן האירוסין כיון שאין כאן אלא קול בעלמא לא החמירו ואומר ר"י דאין ראיה דשאני הכא דהוי קול מזה ומזה ואין דומה כל כך למחזיר גרושתו מן האירוסין אבל בקול אחר יש להחמיר כדאמרינן לעיל כשלא מצאו דבר על בוריו שלא יגרש שני וישא ראשון אע"ג דקידושי ראשון לא הוי אלא קול בעלמא מ"מ מחמירין משום דקידושי שני קידושי תורה ודמי טפי למחזיר גרושתו מן האירוסין: מה להלן בעדים ברורים כו' . בירושלמי פריך דאמאי אצטריך קרא דלא יוכל בעלה אשר שלחה לשוב לקחתה תיפוק ליה דבלאו הכי אסור להחזיר סוטתו כיון שיש עדים ומשני לעבור עליו בב' לאוין: כי משמש בד' לשונות . מה שפי' בקונט' דכי תבא וכי יביאך וכי בא סוס כולן משמשין בלשון דהא דאי אפשר שישמשו במקום אם דהא ודאי הביאם הקב"ה לארץ וכן ודאי כי בא סוס פרעה ונראה לר"ת דבחנם דחק דהרבה אם משמשים בלשון זה כגון אם תקריב מנחת ביכורים אם כסף תלוה עד אם כלו לשתות אם יהיה היובל לבני ישראל כולם הם לשון ודאי: בית שמאי סברי [כי] מצא בה ערות דבר דהא מצא בה ערות דבר וגו' . ואית ספרים דגרסי ב"ה וב"ש ואור"י דר"ע סבר כב"ש דאמרי ערות דבר חדא מילתא דאי תרי מילי נינהו או ערוה או דבר למה לי לכתוב דבר להקדיחה תבשילו כיון דכתיב אם לא תמצא חן בעיניו דהיינו מצא נאה ממנה מותר לגרשה וערות דלאחר תנשא וה"ה הקדיחה תבשילו ולפ"ז אתי שפיר הא דנקט בספרים וב"ש ולא נקט וב"ה לאשמועינן אע"ג דשוין ר"ע וב"ש בדרשא דערות דבר מ"מ פליגי בהאי והרב רבי אלחנן מפרש דר"ע אתי שפיר כב"ה דאי לאו דאייתר ליה דבר להקדיחה תבשילו לא הוה דריש כי מצא בה בלשון אי נמי:
Gittin 90a - Mishnah translated into english
And the halakha is that she is permitted to both of them.
MISHNA: Beit Shammai say: A man may not divorce his wife unless he finds out about her having engaged in a matter of forbidden sexual intercourse [devar erva], i.e., she committed adultery or is suspected of doing so, as it is stated: “Because he has found some unseemly matter [ervat davar] in her, and he writes her a scroll of severance” (Deuteronomy 24:1).
And Beit Hillel say: He may divorce her even due to a minor issue, e.g., because she burned or over-salted his dish, as it is stated: “Because he has found some unseemly matter in her,” meaning that he found any type of shortcoming in her.
Rabbi Akiva says: He may divorce her even if he found another woman who is better looking than her and wishes to marry her, as it is stated in that verse: “And it comes to pass, if she finds no favor in his eyes” (Deuteronomy 24:1).
GEMARA: It is taught in a baraita that Beit Hillel said to Beit Shammai: But isn’t the word “matter” already stated in the verse, indicating that any disadvantageous matter is a legitimate reason for divorce? Beit Shammai said to them: But isn’t the word “unseemly [ervat]” already stated?
Beit Hillel said to them: If the word “unseemly” had been stated and the word “matter” had not been stated, I would have said that a wife should leave her husband due to forbidden sexual intercourse, but she should not have to leave him due to any other matter. Therefore, the word “matter” is stated. And if the word “matter” had been stated and the word “unseemly” had not been stated, I would have said that if he divorced her merely due to a disadvantageous matter she may marry another man, as the Torah continues: “And she departs out of his house, and goes and becomes another man’s wife” (Deuteronomy 24:2). But if she was divorced due to her engaging in forbidden sexual intercourse, she may not marry another man, as she is prohibited from remarrying. Therefore, the word “unseemly” is stated, indicating that even a wife who is divorced due to adultery is permitted to remarry.
The Gemara asks: And what do Beit Shammai do with this word “matter”? How do they interpret it? It seems superfluous, as in their opinion the verse refers specifically to a wife who engaged in forbidden sexual intercourse. The Gemara answers: The word “matter” is stated here, with regard to divorce, and the word “matter” is stated there, with regard to testimony: “At the mouth of two witnesses, or at the mouth of three witnesses, a matter shall be established” (Deuteronomy 19:15). Just as there, it is stated that a matter is established only through two witnesses, so too here, a matter of forbidden sexual intercourse justifies divorce only if it is established through two witnesses.
And Beit Hillel would respond to this analogy in the following manner: Is it written: Because he has found something unseemly in a matter [erva bedavar], indicating that it was established through the testimony of two witnesses that she engaged in adultery? And Beit Shammai would respond to Beit Hillel’s interpretation as follows: Is it written: Because he has found either something unseemly or another matter [o erva o davar], in accordance with Beit Hillel’s understanding?
And Beit Hillel would respond that for this reason the expression “some unseemly matter [ervat davar]” is written, as it indicates that interpretation, i.e., that a husband is not obligated to divorce his wife unless there are two witnesses to her having engaged in forbidden sexual intercourse, and it also indicates this interpretation, i.e., that he may divorce her due to any deficiency, be it adultery or any other shortcoming.
§ It is stated in the mishna that Rabbi Akiva says: He may divorce her even if he found another woman who is better looking than her. With regard to what do they disagree? They disagree with regard to the application of Reish Lakish’s statement, as Reish Lakish said that the term ki actually has at least four distinct meanings: If, perhaps, rather, and because.
Beit Shammai hold that the verse “And it comes to pass, if she finds no favor in his eyes, because [ki] he has found some unseemly matter in her” means that she did not find favor in his eyes due to the fact that he has found some unseemly matter in her. And Rabbi Akiva holds that the phrase “because [ki] he has found some unseemly matter in her” means: Or if he has found some unseemly matter in her.
§ Rav Pappa said to Rava: According to Beit Hillel, if the husband found about her neither forbidden sexual intercourse nor any other matter, but divorced her anyway, what is the halakha? Is the divorce valid?
Rava said to him that the answer can be derived from what the Merciful One reveals in the Torah with regard to a rapist: “He may not send her away all his days” (Deuteronomy 22:29), indicating that even if he divorces the woman whom he raped and was subsequently commanded to marry, all his days he stands commanded to arise and remarry her as his wife. Evidently, specifically there the husband is obligated to remarry his divorcée, as the Merciful One reveals as much. But here, what he did, he did.
Rav Mesharshiyya said to Rava: If he intends to divorce her and she is living with him and serving him, what is the halakha? Rava read the following verse about such a person: “Devise not evil against your neighbor, seeing he dwells securely by you” (Proverbs 3:29).
§ It is taught in a baraita (Tosefta, Sota 5:9) that Rabbi Meir would say: Just as there are different attitudes with regard to food, so too, there are different attitudes with regard to women. With regard to food, you have a person who, when a fly falls into his cup, he throws out the wine with the fly and does not drink it. And this is comparable to the demeanor of Pappos ben Yehuda with regard to his wife, as he would lock the door before his wife and leave so that she would not see any other man.
And you have a person who, when a fly falls into his cup, he throws out the fly and drinks the wine. And this is comparable to the demeanor of any common man, whose wife speaks with her siblings and relatives, and he lets her do so.
And you have a man who, when a fly falls into his serving bowl, he sucks the fly and eats the food. This is the demeanor of a bad man, who sees his wife going out into the street with her head uncovered, and spinning in the marketplace immodestly,
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Talmud Bavli