Talmud BavliThe learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Reuven ben Rivka SEBBAG
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat אליעזר בן רחל
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Avraham Ben Simha
Menachot 33a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Menachot Page 33a
Menachot 33a - Guemara
בטפח הסמוך לרשות הרבים כמה דמרחק מעלי קמ"ל ואמר רב יהודה אמר שמואל כתבה על שני דפין פסולה מיתיבי כתבה על שני דפין והניחה בשני סיפין פסולה הא בסף אחד כשרה ראויה לשני סיפין קאמר ואמר רב יהודה אמר שמואל במזוזה הלך אחר היכר ציר מאי היכר ציר אמר רב אדא אבקתא היכי דמי כגון פיתחא דבין תרי בתי בין בי גברי לבי נשי ריש גלותא בנא ביתא אמר ליה לרב נחמן קבע לי מזוזתא א"ר נחמן תלי דשי ברישא אמר רב יהודה אמר רב עשאה כמין נגר פסולה איני והא כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר כולהו מזוזתא דבי רבי כמין נגר הוו עבידן וההיא פיתחא דעייל ביה רבי לבי מדרשא לא הוה לה מזוזה לא קשיא הא דעבידא כסיכתא הא דעבידא כאיסתוירא איני והא ההוא פיתחא דהוה עייל בה רב הונא לבי מדרשא והויא לה מזוזה ההוא רגיל הוה דאמר רב יהודה אמר רב במזוזה הלך אחר הרגיל א"ר זירא אמר רב מתנא אמר שמואל מצוה להניחה בתחלת שליש העליון ורב הונא אמר מגביה מן הקרקע טפח ומרחיק מן הקורה טפח וכל הפתח כולו כשר למזוזה מיתיבי מגביה מן הקרקע טפח ומרחיק מן הקורה טפח וכל הפתח כולו כשר למזוזה דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר וקשרתם וכתבתם מה קשירה בגובה אף כתיבה בגובה בשלמא לרב הונא הוא דאמר כר' יהודה אלא לשמואל דאמר כמאן לא כר' יהודה ולא כר' יוסי אמר ר"ה בריה דרב נתן לעולם כרבי יוסי
Comments from Rashi on Masechet Menachot Page 33a
בטפח הסמוך לרשות הרבים . (כדאמר לקמן דקדים פגע במצוה) אם היה עובי החלל ד' טפחים או ה' כגון חומת אבנים יניחנה בחלל טפח הסמוך לרה"ר כדאמר לקמן דקדים פגע במצוה כי אתי לביתיה: כמה דמרחיק . מן הבית טפי מעלי ויניחנה מבחוץ קמ"ל: על שני דפין . חציה בדף זה וחציה בדף זה: בשני סיפין . בשני מזוזות של פתח: ראויה לשני סיפין . שהניח גויל חלק בין דף לדף וראוין לחלק לשתים חציה כאן וחציה כאן: אבקתא . אותו חור שבאיסקופה שציר הדלת סובב בו: היכי דמי . האי הלך אחר היכר ציר דרב יהודה: כגון פתחא דתרי בתי בי גברי ובי נשי . אדם שחולק ביתו חציו להילוך אנשים המחזרין בביתו וחציו לאשתו לעשות מלאכתה בהצנע ויש פתח בין זו לזו ופתח לכל בית לרה"ר ואמרי' לקמן (מנחות דף לד.) מזוזה דרך ימין לביאה ולא ליציאה והכא בפתח שבין זו לזו לא ידעינן הי ליחשוב ביאה והי ליחשוב יציאה אי יציאה מהאי להאי ואי מהאי להאי אלא הלך אחר חור שבסף שציר הדלת סובב בו ההוא צד שהחור בו חשיב בית ודרך ימין כשנכנסין בו נותנין מזוזה: תלי דשי ברישא . העמיד הסיפא בבנין תחלה ואח"כ קבעינהו המזוזות דגמרינן מציצית דכתיב בה תעשה ולא מן העשוי ואי קבענא תחילה המזוזה בסיפא והדר הסיפא בבנין הוה ליה עשוי המזוזה קוד' שתבא לידי מצוה: עשאה כמין נגר . שקבעה ותחבה בסף כנגר שתוחבין הנגרין בכותל כזה: 
פסולה . דמצות' לתתה באורך בסף כזה. נגר קביליא: ההוא פתחא דעייל ביה רבי לבי מדרשא . פתח קטן היה לו לרבי אצל מקומו ונכנס ויצא בו כדי שלא יטריח תלמידיו לעמוד בפניו אם יעבור לפניהם: איסתוירא . היינו מקום חיבור השוק והרגל ומעומד הוא כזה כשירה: עבידא כסיכתא . נגר כשל אומנים כזה 
פסול. ל"א איסתוירא כי היכי דמקום חיבור השוק והרגל הוי השוק זקוף מלמעלה והרגל שוכב כזה כך הניחה למזוזה כשירה הואיל וראשה אחד זקוף: רגיל הוה . רוב הנכנסין לבית המדרש באותו פתח: הלך אחר הרגיל . אם יש ב' פתחים לחדר א' באותו פתח שרגיל לצאת ולבא יותר יניח המזוזה: בתחילת שליש העליון . ימדוד מלמטה שני שלישי הפתח ולכשיכנס לתחילת שליש העליון יתן המזוזה: מה קשירת תפילין בגובה הראש . כדאמרי' בהאי פירקא (דף לז.) מקום שמוחו של תינוק רופס: אף נתינת מזוזה בגובה הפתח . ומשמע סמוך לתקרת הפתח יניחנה ולא כשמואל דאמר בתחילת שליש העליון מלמטה למעלה:
Comments from Tosafot - Menachot 33a
כתבה על שני דפין פסולה. פי' בקונטרס שהניח גויל חלק בין דף לדף ולפירושו יש ליישב בדוחק הניחו בשני סיפין אלא על ב' דפין בשתי חתיכות קאמר כי ההיא דפ"ב דסוטה (דף יח.) דאמר בשני דפין פסולה ספר אחד אמר רחמנא ולא שנים והיינו בשתי חתיכות דומיא דגט בפ"ב דגיטין (דף כ:) דבעי רבא בין שיטה לשיטה בין תיבה לתיבה מהו ופריך תיפוק לי דספר אחד אמר רחמנא ולא שנים וג' ספרים ומשני לא צריכא דמעורה ועל כרחיך לא מיפסיל לגט בשני דפין בחתיכה אחת דהא אמרינן בפרק בתרא דגיטין (דף פז:) שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני כשר ולא אמרינן דהוי כשני ספרים ופסול ויש לדחות משום דגבי גט כתוב ספר אבל בסוטה כתוב בספר דמשמע בספר המבורר ומיוחד למעוטי ב' דפין אפילו בחתיכה אחת ובירושלמי משמע דבשני עורות פסולה דפריך ולמה לא תנינן שהספרים נכתבין בשני עורות והתפילין ומזוזות אין נכתבין אלא בעור א'. מ"ר: תלי דשא ברישא. פי' בקונטרס העמיד הסיפין תחילה שאם לא כן ה"ל תעשה ולא מן: העשוי וקשה דהוה ליה למימר קבע סיפי ברישא ועוד לקמן הוה ליה לאיתנויי גבי לא שנו אלא שהעמיד ולבסוף חתך כו' ונראה לפרש דהאי ביתא דבנה ריש גלותא היינו כגון פיתחא בין גברי לבין נשי דסליק מינה ומשום היכר ציר קאמר ליה תלי דשא ברישא. מ"ר: הא דעבידא כסיכתא הא דעבידא כאיסתוירא. פי' בקונטרס דסיכתא פסולה שתחובה בסף כנגר שתוחבים בכותל איסתוירא מקום חיבור השוק והרגל ומעומד הוא כשירה והשתא בין מעומד בין מושכב תרווייהו מיקריין כמין נגר וקשיא לר"ת דמעומד לאו דרך כבוד הוא וקבורת חמור קרי ליה בהמוכר פירות (ב"ב דף קא.) וספר תורה ולוחות שבארון מושכב ולא מעומד כדמשמע בפ"ק דבבא בתרא (דף יד.) אע"פ שהיו יכולין להניחו מעומד דארון רומו כרחבו ועוד אמרינן בסמוך העמיד לה מלבן של קנים חותך שפופרת ומניחה ואי מעומד יניחנה באחת מן הקנים של מלבן וע"כ פר"ת כי סיכתא מעומד כיתידות המשכן הנועצות בארץ פסולה כאיסתוירא הנתון בשוק לרחבה בלע"ז קבילי"א כשרה ומיהו בפרק מצות חליצה (יבמות דף קג.) דאמרינן האי איסתוירא עד ארעא נחית על כרחין היינו עצם היורד מן השוק עד הרגל ולא קביליא ומיהו הא דאמר בפ"ב דמגילה ירושלמי צריך שיהא שמע שלה רואה את הפתח אין ראיה לפי' הקונטרס דלפירוש ר"ת יש ליישב כגון דשיטה אחרונה לצד רשות הרבים היא וראשונה לצד פנים והופך שמע לצד אויר הפתח וכן פרשיות של תפילין נמי היה אור"ת שמניח מושכב ולא מעומד ומיהו הא דאמרינן לקמן (מנחות דף לד:) כתב על עור אחת והניח בארבע בתים יצא לא קשיא מידי דמעומד נמי יש ליישב וקשה לפי' ר"ת מהא דתניא בתוספתא דכלים שפופרת שחתכה ונתן בה את המזוזה ואח"כ נתנה בכותל אע"פ שלא כדרך קבלתה טמאה נתנה בכותל ואח"כ קבע בה המזוזה כדרך קבלתה טמאה שלא כדרך קבלתה טהורה משמע שהשפופרת סתומה מצד א' ולפי' ר"ת דמפרש כמין נגר פסולה מעומד אבל מיושב כשירה מאי כדרך קבלתה ויש ליישב שהשפופרת פתוחה לאורכה משני ראשיה סתומה ושלא כדרך קבלתה היינו דכפאה על פיה וצ"ע האי דקאמר כולהו מזוזתא דבי רבי כמין נגר עבידן משמע אבל שאר מזוזתא דעלמא לא עבידא כמין נגר הלכך נראה בין לפי' הקונטרס בין לפי' ר"ת דכאיסתוירא דכשירה היינו באלכסון לא שוכב ולא זקוף אי נמי כמין נון מחצה שוכב ומחצה זקוף וכן פי' בקונטרס בלשון אחר אבל שאר מזוזתא דעלמא לאו הכי עבידן אלא לפר"ת הויין מיושב ולפי' הקונטרס מעומד ואומר ר"ת צא ולמד דהא מעשה בכל יום כשספר תורה עומד על הבימה הכל עומדין וכששליח ציבור מושיבו הכל יושבין. מ"ר: והא ההוא פיתחא דהוה בי רב הונא והויא ליה מזוזה. מתוך הלשון משמע דווקא פתח הבית שהיה יוצא ממנו לבית המדרש אבל פתח בית המדרש עצמו לא בעי מזוזה ובפ' קמא דיומא (דף יא:) איכא פלוגתא דתניא יכול יהו בתי כנסיות ובתי מדרשות מטמאין בנגעים ת"ל ובא אשר לו הבית מי שמיוחד לו בית ומסיק הא רבי מאיר הא רבנן דפליגי לענין מזוזה לבית הכנסת שאין בה דירה לחזן הכנסת ובמסכת ברכות (דף מז.) נמי משמע דהלכה כמאן דפטר גבי אביי ורבין דהוו אזלי באורחא וכי מטו לבי כנישתא אמר ליה רבין לאביי ליעול מר אמר ליה עד השתא לאו מר אנא א"ל הכי אמר רבי יוחנן אין מכבדין אלא בפתח שיש בו מזוזה יש בו מזוזה ס"ד אלא בפתח הראוי למזוזה משמע דפתח בית הכנסת פטור ובירושלמי בפרק שני דמגילה משמע דבי מדרשא דרבי חנינא היה בו מזוזה ומונחת כנגד כתיפותיו של אדם מ"ר:
Menachot 33a - Mishnah translated into english
in the handbreadth adjacent to the public domain, perhaps the further the mezuza is from the inside of the house the better, and one may affix it even fully outside the airspace of the entrance. To counter this, Shmuel teaches us that the mezuza must be within the airspace of the entrance itself.
And Rav Yehuda says that Shmuel says: If one wrote a mezuza on two sheets it is unfit. The Gemara raises an objection from a baraita that teaches: If one wrote a mezuza on two sheets and placed it on the two doorposts of the entrance, it is unfit. The Gemara states the objection: By inference, if the mezuza was affixed on one doorpost, it is fit, despite the fact that it is written on two sheets. The Gemara answers: The baraita is not referring to a case where one affixed the mezuza on two doorposts. Rather, the baraita is saying that if it was written on two sheets in such a manner that it is fit to be affixed to two doorposts, i.e., there is a space between the writing of the first and second passages, so that one can separate the two sheets for different doorposts, it is unfit. This is in accordance with the statement of Rav Yehuda, citing Shmuel.
And Rav Yehuda says that Shmuel says: The halakha is that a mezuza must be affixed to the doorpost on its right side, and the right side is determined by the direction from which one enters the room. With regard to a mezuza, when deciding which side is the right side, one should follow the indication of the hinge. The Gemara asks: What is the indication of the hinge? Rav Adda said: The socket into which the hinge is inserted. The room with the socket is considered the inside room, and the mezuza is affixed to the side which is on one’s right when entering that room. The Gemara asks: What are the circumstances, i.e., in what kind of case was this guideline to follow the indication of the hinge necessary? The Gemara answers: This indication is necessary in a case where there is an entrance that is between two houses, e.g., between a room for men and a room for women, as in such a situation the direction of the entrance is unclear.
The Gemara relates: The Exilarch built a new house. He said to Rav Naḥman: Affix mezuzot for me in the house. Rav Naḥman said: First erect the doors, so that I can affix the mezuzot in the appropriate places, according to the placement of the hinges.
Rav Yehuda says that Rav says: If one fashioned a mezuza like a bolt, i.e., he wedged it into a hole in the doorpost of a gate, or affixed it to the doorpost horizontally, it is unfit. The Gemara raises a difficulty: Is that so? But when Rav Yitzḥak bar Yosef came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said: All the mezuzot in the house of Rabbi Yehuda HaNasi were fashioned like a bolt, and he also said: That entrance by which Rabbi Yehuda HaNasi entered the study hall did not have a mezuza. The Gemara answers: This is not difficult. This ruling, that it is unfit, is referring to a case where it is prepared like a peg, i.e., he inserted it deep into the doorpost while it was lying horizontally. That ruling, that it is fit, is referring to a case where it is prepared like an ankle [ke’istevira], i.e., it is vertical.
With regard to the second element of Rav Yitzḥak bar Yosef’s statement, that the entrance by which Rabbi Yehuda HaNasi entered the study hall did not have a mezuza, the Gemara asks: Is that so? But what of that entrance by which Rav Huna would enter the study hall, which had a mezuza? The Gemara answers: That entrance was the one through which all were accustomed to enter the study hall. By contrast, the entrance that Rabbi Yehuda HaNasi used was a side entrance, which was designated for him alone. Consequently, it was exempt from the obligation to affix a mezuza, as Rav Yehuda says that Rav says: With regard to a mezuza, follow the entrance that people are accustomed to using.
§ Rabbi Zeira says that Rav Mattana says that Shmuel says: It is a mitzva to place the mezuza at the beginning of the upper third of the doorpost. And Rav Huna says: One raises the mezuza a handbreadth from the ground, or one distances it from the cross beam, i.e., the lintel, a handbreadth, and the entire entrance between those two handbreadths is fit for the placement of the mezuza.
The Gemara raises an objection from a baraita: One raises the mezuza a handbreadth from the ground, or one distances it from the cross beam a handbreadth, and the entire entrance between those two handbreadths is fit for the placement of the mezuza; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Yosei says: The verse states: “And you shall bind them for a sign upon your arm” (Deuteronomy 6:8), and then it states: “And you shall write them upon the doorposts of your house” (Deuteronomy 6:9). Just as the binding of the phylacteries is performed on the upper part of the arm, so too, the writing, i.e., the placement, of a mezuza must be specifically on the upper part of the entrance.
The Gemara explains the objection: Granted, according to Rav Huna, he states his ruling in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda; but according to Shmuel, in accordance with whose opinion does he state his ruling? It is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, and it is not in accordance with the opinion of Rabbi Yosei.
Rav Huna, son of Rav Natan, said: Actually, Shmuel’s ruling is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei,
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.