Talmud BavliTalmud - Sukkah 5b
Sukkah 5b - Guemara
??? ????? ???? ????? ?? ???? ???? ???? ???? ????? ???? ??????? ????? ???? ??? ?? ??? ?? ???? ?? ???? ??? ??? ??? ???? ??? ?? ??? ?????? ????? ??? (?????? ??, ?) ??? ??? ???? ???? ????? ????? ?? ???? ????? (?????? ??, ?) ????? ??? ????? ?????? ???? ????? ?? ???? ???? ???? ???? ????? ????? ????? (???? ??, ?) ?? ?????? ???? ??? ??????? ??? ?? ??? ?? ???? ????? ??? ??? ?????? ?????? ???? ??? ???? ??? ???? ???? ???? ???? ?"? ???? ????? ??? ???? ????? ?????? ???? ?"? ???? ??? ???? ????? (?????? ?, ??) ??? ???? ??? ????? ???? ???? ??? ??? ????? ???? ????? ??? ??? ????? ???? ????? ????? ????? ???? ?? ????? ???? ???? ???? ??? ???? ?????? ??? ????? (????? ? ?, ?) ????? ??? ??? ???? ???? ?? ???? ??? ???? ?????? ???? ?????? ??? ????? ????? (????? ? ?, ??) ???? ????? ???? ??? ???? ??? ????? ???? ????? ?? ????? ???? ?????? ?????? ????? ???? ?? ?????? ???? ??? ?????? ????? ???? ?? ?????? ???? ??? ??? ??? ???? ????? (???? ??, ??) ??? ???? ???? ???? ??? ??? ??? ????? ????? ????? ??? ??? ????? ????? ?? ???? ????? ?????? ??? ??? ???? ????? (???? ??, ?) ???? ??????? ????? ????? ????? ?????? ??????? ?? ?????? ????? ????? ???? ????? ????? ???? ???????? ????? ??????? ????? ???? ???? ??????? ????? ??? ?? ??? ?? ???? ????? ???? ????? ?????? ???? ?? ???? ????? ????? ????? ??' ???? ???? ?? ????? ??? ???????? ??? ??' ????? ???? ??? ?? ???? ??? ????? ??? ???? ???? ??? ???? ????? ???? ?????? ??? ??? ??? ????? ????? ??? ??? ?? ??? ????? ???? ???? ?? ????? ?? ??? ????? ??? ???? ????? ????? ????? ?? ???? ?' ???? ?? ??? ??? ?? ??????? ?????? ??????? ???? ???? ????? ??????? ???????? ????? ????? (????? ?, ?) ??? ??? ?????? ???? ????? ????? ??? ??? ??? ???? ???? ?? ???? ?? ????? ??? ???????? ???? ??? ???? ?????? ???? ????? ???? ?????? ????? ?? ????? ??????? ???????? ???? ??? ??? ????? ???
Comments from Rashi on Masechet Sukkah Page 5b
בר יוכני . עוף גדול הוא מאד ובבכורות (דף נז:) אמרינן פעם אחת הטילה בר יוכני ביצה במקומנו וטבעה ששים כרכים ושיברה ש' ארזים: פני פני גמר . ג"ש גמר ובציפרתא לא כתיב פני: תפשת מרובה . במקום שאתה שומע אף המועט במרובה לא תפשת דיש להקשות תפוס את המועט והרי אתה שקרן בדבריך: ונילף מפני הכרובים . דזוטרי מטפח: היינו פני כרוב היינו אדם . הלא שניהן שוין ולמה חלקם הכתוב ומשני לעולם כרוב נמי פני תינוק הוא וזהו חילוקם פני אדם אפי רברבי פני הכרוב אפי זוטרי: וממאי דחללה עשרה . כיון דמארון וכפורת ילפת עשרה ממאי דחללה עשרה לבד מעובי סככה דלמא בהדי סככה כי ארון וכפורת: בשליש הבית היו עומדין . שהיו הכרובים שעשה שלמה עומדין בארץ על רגליהם וכתיב קומת הכרוב עשר נמצא קומתו כלה בשליש גובה הבית שהוא שלשים אף כאן במשכן כשהיו הכרובים שעשה משה על הכפורת היה גבהן כלה בשליש גובה הבית: משכן כמה הוי . גבהו: תלתיה כמה הוי עשרים . נמצא גובה הכרובים כלה לסוף עשרים טפחים מן הארץ והן עומדין על הכפורת: דל עשרה טפחים דארון וכפורת . לדעת מראשם של כרובים כמה הוי נמצא מראשם של כרובים עד רגליהם עשרה טפחים: וכתיב סוככים בכנפיהם . אלמא מכנפיהם ולמטה עד הכפורת קרוי סכך וכנפיהם למעלה לגבהן היו פרוסות אלמא תחת כנפיהם עשרה טפחים חלל עד הכפורת וקרי ליה סוכה: וממאי דגדפייהו עילוי רישייהו . פריסי דהוה ליה חללה עשרה: להדי רישייהו . בשוה לראשם דהוה ליה עשרה עם עובי הכנפים: הניחא לרבי מאיר דאמר . במסכת מנחות (דף צז.): כל האמות . שבמשכן בין של כלים בין של בנין היו נמדדות בבינונית שהיא אמה בת ששה טפחים והיא קרויה בינונית מפני שיש בת חמשה קטנה הימנה והיא אמת יסוד וסובב ואמת הקרנות ואמת ריבוע של מזבח הפנימי כדאמר במנחות (שם) מהאי קרא ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטופח וגו' ויש גדולה הימנה חצי אצבע כדתניא בפסחים (דף פו.) שתי אמות היו בשושן הבירה אחת יתירה על של משה חצי אצבע שתי אמות ב' מקלות עשויין למדוד בהן האמות שושן הבירה מקום הוא על חומת שער מזרחי של הר הבית ושושן הבירה מצויירת בו הניחא לר"מ שהשוה כל האמות איכא למילף כדילפת דל י' לארון וכפורת פשו להו עשרה מכנפיהם עד מקום מושבם: מאי איכא למימר . אי מינה ילפת בעי חללה חד סרי ופלגא דארון וכפורת תמניא ופלגא הוא דהוו וכיון דכרובים בשליש הבית עומדין דהיינו לסוף עשרים פשו חד סרי ופלגא תחת כנפיהם: לרבי יהודה . דלא מצי יליף מקראי כל שיעור מחיצה הלכתא גמירי לה מסיני וגמירי דבציר מעשרה לבר מסככה לאו מחיצה היא ובהכי הויא מחיצה: שיעורין . של איסורין כגון כזית לכל אכילת איסור וככותבת ליום הכפורים: חציצין . שהחציצה פוסלת בטבילה: ומחיצין . הלכות מחיצה: לשיעורין נאמר . הפסוק מדבר בשבחה של ארץ ישראל שאפילו בדברי תורה צריכין לשער בפירותיה איסורין שבתורה: כליו על כתפיו . שאינו לבוש בהן: וסנדליו וטבעותיו בידו . אחוזין בידו טבעותיו דומיא דסנדליו: טמאין מיד . בלא שהייה דכתיב (ויקרא יד) והבא אל הבית יטמא וכולהו בא אל הבית קרינא בהו:
Comments from Tosafot - Sukkah 5b
תפשת מרובה לא תפשת. יש מפרשים לפי שמדה מרובה אין לה סוף וכאן אי אפשר לומר כן דעל כרחיך לא אפשר ללמוד אלא מפנים שיכולין ליכנס במשכן וכן בפרק קמא דר"ה (דף ד: ושם) ובחגיגה (דף יז.) גבי עצרת דיש לה תשלומין כל שבעה דיליף מחג המצות ופריך ונילף מחג הסוכות ומשני תפשת מרובה לא תפשת והתם יש לדבר סוף ועוד מוכח בהדיא בתורת כהנים דכתיב (ויקרא טו) כי יזוב זוב דמה ימים רבים ימים שנים יכול ימים הרבה אמר ר' עקיבא כל שמשמעו מועט ומשמעו מרובה תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת רבי יהודה בן בתירה אומר שתי מדות אחת מדה כלה ואחת מדה שאינה כלה מודדין במדה כלה ואין מודדין במדה שאינה כלה אמר רבי נחמיה וכי למה בא הכתוב לפתוח או לנעול והלא לא בא לנעול אלא לפתוח אם אתה אומר ימים עשרה או אינו אלא מאה או מאתים או אלף או ריבוא וכשאתה אומר ימים שנים פתחת וזהו פירושו של תפשת מרובה דאם אתה תופש את המועט אין מוציאין אותו מידך שהמועט בכלל המרובה אבל באת לתפוש המרובה אומר לך הבא ראיה וטול ורבי יהודה בן בתירה בא ללמוד ממנהג העולם שתופסין את המדה כלה ומניחין את המדה שאינה כלה אף כאן תופסין החשבון המועט שיש לו סוף ור' נחמיה בא ללמוד מדרך המקראות שלא בא לסתום אלא לפרש והכא גבי תשלומין צריכין כולן לטעמיה של רבי עקיבא: [ועי' תוספות יומא עב. ד"ה נעביד] בשליש הבית הן עומדין. דקומת הכרובים עשר אמות והבית שלשים אמות והא דכתיב (מלכים א ו) ולפני הדביר עשרים אמה אורך ועשרים אמה רוחב ועשרים אמה קומתו היינו משפת הכרובים ולמעלה כדאיתא בפ' המוכר פירות (ב"ב צט:) ולא כמו שפירש בקונטרס בפירוש מלכים (שם) דעליית בית קדשי הקדשים נמוכה משל היכל: [ועי' תוס' יומא נב. ד"ה ועשרים]