Sukkah 9a : Youtube
Daf TubeYoutube
3 video classes :
Sukkah Page 9a

Sukkah 9a - Guemara
מתני׳ סוכה ישנה בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין ואיזו היא סוכה ישנה כל שעשאה קודם לחג שלשים יום אבל אם עשאה לשם חג אפילו מתחילת השנה כשרה:
גמ׳ מ"ט דבית שמאי אמר קרא (ויקרא כג, לד) חג הסוכות שבעת ימים לה' סוכה העשויה לשם חג בעינן ובית הלל ההוא מיבעי ליה לכדרב ששת דאמר רב ששת משום ר"ע מנין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה ת"ל חג הסוכות שבעת ימים לה' ותניא רבי יהודה בן בתירה אומר כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה שנאמר חג הסוכות שבעת ימים לה' מה חג לה' אף סוכה לה' ובית שמאי נמי מיבעי ליה להכי אין הכי נמי אלא מאי טעמייהו דבית שמאי כתיב קרא אחרינא (דברים טז, יג) חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים סוכה העשויה לשם חג בעינן ובית הלל ההוא מיבעי ליה לעושין סוכה בחולו של מועד ובית שמאי סבירא להו כרבי אליעזר דאמר אין עושין סוכה בחולו של מועד ובית הלל לית להו דרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב עשאה מן הקוצין ומן הנימין ומן הגרדין פסולה מן הסיסין כשרה כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי אף מן הסיסין נמי פסולה (אלמא) דבעינן טויה לשמה ה"נ נבעיא סוכה עשויה לשמה שאני התם דאמר קרא (דברים כב, יב) גדילים תעשה לך לך לשם חובך הכא נמי חג הסוכות תעשה לך לך לשם חובך ההוא מיבעי ליה למעוטי גזולה התם נמי מיבעי ליה למעוטי גזולה התם כתיב קרא אחרינא (במדבר טו, לח) ועשו להם משלהם:
Comments from Rashi on Masechet Sukkah Page 9a
מתני' סוכה ישנה . כדמפרש שעשאה קודם לחג שלשים יום ולא פירש שהיא לשם חג: בית שמאי פוסלין . דבעו סוכה לשמה וזו סתם נעשית ואילו תוך שלשים לחג הוה כיון דשואלין בהלכות החג קודם לחג שלשים יום סתם העושה לשם חג הוא עושה אבל קודם שלשים סתמא לאו לחג: ובית הלל מכשירין . דלא בעינן סוכה לשם חג: כשרה . לבית שמאי איצטריך: גמ' סוכה לשם חג . דכתיב סוכות לה' לשם מצות המלך: על החגיגה . שלמי חגיגה שם שמים חל עליהם לאוסרן עד לאחר הקטרת אימורין דזכו בהו בתר הכי משלחן גבוה כעבד הנוטל פרס: חג . חגיגה: חג הסוכות תעשה . סוכות תעשה לחג סרס המקרא ודרשהו: בחולו של מועד . אם לא עשאה מתחילה: פלוגתא דרבי אליעזר בפרק הישן (לקמן סוכה כז:): ופרכינן לבית הלל דלא בעו לשמה נימא גבי ציצית נמי לית להו דרב יהודה אמר רב: עשאה . לציצית: מן הגרדין . פרניי"ש שתולין בסוף הטלית מותר האריגה וגדל שם הציצית מינה ובה: מן הקוצין . חוטין שנתקו בשתי וקושרים אותן ותלויין לראשיהן בבגד לאחר שנארג וקרי להו קוצין על שם שבולטין כקוצים: מן הנימין . כגון טלית שתפרוה או שעשו בה אימרא במחט וראשי חוטי התפירה תלויין בה ומהן גדלו הציצית: פסולה . הואיל ותלויין ועומדים כל אלה בבגד ולא נתלו בה לשם ציצית לאו עשיה לשמה היא: מן הסיסין . פקעיות כדוריות של חוט לומשיי"ש: כשרה . הואיל וכשנתלו בבגד לשם ציצית נתלו עשיה לשמה היא דטויה לשמה לא בעינן שאין טויה מן העשיה: כי אמריתה קמיה דשמואל . רב יהודה תלמידו של רב ושל שמואל היה לאחר פטירתו של רב היה אומר שמועות משמו כך אמר לי רב וכשהרצתי דברים לפני שמואל נחלק עליו מ"מ תרוייהו עשיה לשמה בעו: אלמא . לא גרסינן אלא ה"ג אף מן הסיסין פסולה דבעינן טויה לשמה דמאן דגרס אלמא משמע דהאי דמותיב קאמר לה ואם כן לא מותיב אלא מדשמואל ולא מילתא היא דרב נמי עשיה לשמה בעי: למעוטי גזולה . דבעינן תעשה לך משלך:
Comments from Tosafot - Sukkah 9a
סוכה ישנה בית הלל מכשירין. בירושלמי תני צריך לחדש בה דבר חבריא אמרין טפח רבי יוסי אמר כל שהוא ומאן דאמר כל שהוא ובלבד שתהא על פני כולה ובתר הכי איתא התם מצה ישנה פלוגתא דבית שמאי וב"ה א"ר דברי הכל הוא מכיון שלא עשאה לשם פסח דבר ברי הוא שלא דקדק בה: ואם עשאה לשם חג וכו'. אפילו לבית הלל נפקא מינה שאין צריך לחדש בה דבר ואפילו לא נפקא מינה אלא לב"ש יש לו לתנא לפרש במה נחלקו ולא שייך לאקשויי טעמא דב"ש אתא לאשמועינן אלא היכא דפליגי תנאי אליבא דב"ש ולא נפקא מינה מידי בפלוגתא אליבא דבית הלל כי ההיא דרבי אליעזר דמילה (שבת דף קלה.) ובפרק ארבעה אחין (יבמות דף כח. ושם) קשיא ובפ' קמא דביצה (דף ז:) וכולן פירשנו במקומם: מנין לעצי סוכה שאסורים כל שבעה. משמע דאסירי מדאורייתא ודרשה גמורה היא מדפריך והא קרא להכי הוא דאתא ותימה דבפרק כירה (שבת דף מה.) משמע שהוא מדרבנן דמייתי התם ראיה דרבי שמעון אית ליה גבי נר מתוך שהוקצה למצותו הוקצה לאיסורו מהא דתניא דאין נוטלין עצים מן הסוכה בי"ט ור' שמעון מתיר ושוין בסוכת החג בחג שהיא אסורה ובפ' המביא כדי יין (ביצה דף ל: ושם) מייתי דרשה דהכא ואפילו הכי משמע התם בסוף שמעתין דלא אסירא אלא מטעם מוקצה דקאמרינן עצי סוכה דחיילא קדושה איתקצאי לשבעה וי"ל דהאי דאסור מדאורייתא היינו בעודה קיימת אסור ליטול ממנה עצים אבל משנפלה דבטלה מצותה לא אסירא אלא מדרבנן והא דפריך בביצה (שם) וכי מהני ביה תנאה היינו משום דכיון דלא מהני ביה תנאי בעודה קיימת כשנפלה נמי לא יועיל דמיגו דאיתקצאי בין השמשות איתקצאי לשבעה ומשני דסיפא אתאי לסוכה דעלמא והדר פריך מנויי סוכה דמהני ביה תנאה ומשני באומר איני בודל מהם כל בין השמשות דלא הוקצו למצותו ולא דמו לעצים שהם עיקר המצוה ועל כרחך בודל מהם ויש בהם סתירת אהל ואע"ג דמעיקרא ידע האי טעמא אורחא דהש"ס לפרש דבריו דרך קשיא ותירוץ ור"ת מפרש דעצים של כדי הכשר סוכה חיילא קדושה עלייהו ואסירי מדאורייתא אבל היותר מכדי הכשר לא מיתסרי אלא מדרבנן והא דפריך נמי וכי מהני ביה תנאה משום דמסתמא כי היכי דלא מהני תנאה במאי דאסירי מדאורייתא הוא הדין דלא מהני במאי דאסיר מדרבנן ולא מפליג נמי תנא בין צריך לסוכה בין לא צריך ואההיא דביצה קשיא מפרק במה מדליקין (שבת דף כב. ושם) דמשמע דנויי סוכה אסורין משום בזוי מצוה ולא משום מוקצה ובמקומה פירשנוה: מה חגיגה לה' אף סוכה לה'. קסבר רבי יהודה בן בתירא דאי לאו משום חגיגה מוקמינן לה לסוכה לשם חג: ההוא מיבעי ליה למעוטי גזולה. תימה תיפוק ליה משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה דמהאי טעמא פסלינן אתרוג הגזול ביום טוב שני לקמן בריש לולב הגזול (סוכה ד' כט:) ובההיא שמעתא גופא קשיא דקאמר בשלמא בי"ט ראשון בעינן לכם משלכם אלא בי"ט שני אמאי ומשני משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה והשתא אם כן ל"ל לכם משלכם ומיהו התם איכא לשנויי דאצטריך למעוטי שאול אבל גבי סוכה ליכא לשנויי הכי לרבנן דאמרי לקמן פרק הישן (סוכה ד' כז:) דאדם יוצא ידי חובתו בסוכה של חבירו ונפקא להו מדכתיב כל האזרח בישראל ישבו בסוכות מלמד שכל ישראל ראויין לישב בסוכה אחת וי"ל דטעמא דמצוה הבאה בעבירה לאו דאורייתא אלא מדרבנן ומיהו קשה מפרק הניזקין (גיטין ד' נה. ושם) גבי חטאת גזולה שלא נודעה לרבים דאמר עולא בגמרא בין נודעה בין לא נודעה אינה מכפרת מאי טעמא דיאוש כדי לא קני ושמעינן ליה לעולא דיאוש כדי קני גבי עורות של בעל הבית וגנב וגזלן (ב"ק ד' קיד.) ואומר ר"ת דטעמא דעולא בגיטין משום מצוה הבאה בעבירה אלמא דאורייתא היא ומיהו בלאו הכי לא יתכן דהא בהדיא קאמר עולא משום דיאוש לא קני ועוד דבפרק מרובה (שם ד' סז:) דריש רבא בהדיא דיאוש לא קני מדכתיב קרבנו ולא הגזול אלא נראה דההוא דהגוזל בתרא לאו יאוש כדי הוא דאיכא יאוש ושינוי השם כדקאמר התם במרובה (שם סו:) דמעיקרא קרי ליה משכא והשתא קרי ליה אברזא ואע"ג דגבי קרבן נמי איכא שינוי השם כדאמר התם [דף סז:] דמעיקרא חולין והשתא הקדש מכל מקום ממעט מדכתיב קרבנו כיון דקודם הקדש לאו שלו הוא ואף על גב דחל עליו הקדש מחמת שינוי השם דאתי השתא לא חזי להקרבה דבעינן קרבנו בשעה שמקדיש:
Sukkah 9a - Mishnah translated into english
MISHNA: With regard to an old sukka, Beit Shammai deem it unfit for the mitzva of sukka and Beit Hillel deem it fit. And which is considered an old sukka? It is any booth that one established thirty days or more prior to the Festival without expressly designating that it was for the mitzva of sukka. In that case, the assumption is that he constructed it for some other purpose. However, if he established it expressly for the sake of the festival of Sukkot, even if he constructed it at the beginning of the previous year, it is fit for use in the fulfillment of the mitzva of sukka, even according to Beit Shammai.
GEMARA: The Gemara asks: What is the rationale for the opinion of Beit Shammai? The Gemara explains that it is as the verse states: “The festival of Sukkot is seven days unto the Lord” (Leviticus 23:34), indicating that we require a sukka established for the sake of the Festival. A sukka not constructed expressly for the Festival is unfit.
The Gemara asks: And how do Beit Hillel interpret this verse? The Gemara answers: In Beit Hillel’s opinion, that verse is necessary to teach in accordance with the statement of Rav Sheshet, as Rav Sheshet said in the name of Rabbi Akiva: From where is it derived that use of the wood of the sukka is prohibited for any purpose other than for the sukka all seven days of the Festival, and it is designated exclusively for the mitzva? It is derived as the verse states: “The festival of Sukkot is seven days unto the Lord.”
And it is taught in a baraita in explanation that Rabbi Yehuda ben Beteira says: Just as the name of Heaven takes effect upon the Festival peace-offering, so too, the name of Heaven takes effect upon the sukka, as it is stated: “The festival of Sukkot is seven days unto the Lord”; just as the Festival offering is consecrated to the Lord, so too, the sukka is consecrated to the Lord.
The Gemara asks: But don’t Beit Shammai require the verse to derive this halakha as well? The Gemara answers: Yes, indeed it is so that Beit Shammai derives the sanctity of the wood of the sukka from this verse. Therefore, the rationale for their opinion with regard to an old sukka must be based on a different verse.
Rather, what is the rationale for the opinion of Beit Shammai with regard to an old sukka? Another verse is written: “You shall prepare for you the festival of Sukkot for seven days” (Deuteronomy 16:13), from which it is derived that we require a sukka established for the sake of the Festival.
The Gemara asks: And how do Beit Hillel interpret this verse? The Gemara answers: That verse is necessary to teach that one may establish a sukka even during the intermediate days of the Festival. If one failed to construct a sukka prior to the onset of the Festival, or if it collapsed during the Festival, he may establish it during the intermediate days, as the mitzva to establish a sukka is in effect for all seven days of the Festival.
The Gemara asks: And from where do Beit Shammai derive this halakha? They hold in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, who said: One may not establish a sukka during the intermediate days of the Festival. Therefore, the requirement to build the sukka for the sake of the mitzva may be derived from this verse.
The Gemara proceeds to clarify Beit Hillel’s opinion: And do Beit Hillel not agree with the statement that Rav Yehuda said that Rav said? As Rav Yehuda said that Rav said: If one fashioned ritual fringes from hanging threads that remain protruding from the fabric like thorns after most of the superfluous threads were torn, and tied them into ritual fringes; or if he tied the fringes from threads that hang down after sewing; or if he tied them from the fringes [geradin] that hang from the bottom of a garment, the ritual fringes are unfit for fulfilling the mitzva. However, if the ritual fringes were tied from balls of thread that were not spun for the sake of the mitzva, they are fit.
And Rav Yehuda related: When I stated this halakha in the name of Rav before Shmuel, he said to me: Even ritual fringes tied from balls of thread are unfit, as we require the spinning of the thread to be for the sake of the mitzva. Just as the threads for the ritual fringes must be spun for the sake of the mitzva, here too, let us require a sukka established for the sake of the mitzva.
The Gemara answers: It is different there, as the verse states: “You shall prepare for you fringes” (Deuteronomy 22:12), from which it is derived: “For you,” for the sake of your obligation. The fringes, from the beginning of their production, must be produced for the sake of the mitzva. The Gemara asks: Here, too, with regard to sukka, the verse says: “You shall prepare for you the festival of Sukkot” (Deuteronomy 16:13). Shouldn’t it be derived: “For you,” for the sake of your obligation?
The Gemara answers that this term “for you” is required to exclude use of a stolen sukka; establish the sukka for you, and do not use a sukka belonging to another. The Gemara asks: There, too, with regard to ritual fringes, isn’t the term “for you” required to exclude use of stolen ritual fringes?
The Gemara answers: There, with regard to ritual fringes, another verse is written: “And they shall make for them ritual fringes” (Numbers 15:38), from which it is derived: “For them,” of their own, to exclude the use of stolen ritual fringes. Therefore from the term “for you,” it may be derived that ritual fringes must be produced for the sake of the mitzva.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Talmud Bavli