Talmud BavliThe learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Amram ben Itshak Loubaton
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat יוסף בן מושה
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Yechayahou ben Moche
Sukkah 15a : Youtube
Daf TubeYoutube
3 video classes :
Sukkah Page 15a
Sukkah 15a - Guemara
מתני׳ תקרה שאין עליה מעזיבה ר' יהודה אומר בית שמאי אומרים מפקפק ונוטל אחת מבינתים ובית הלל אומרים מפקפק או נוטל אחת מבינתים רבי מאיר אומר נוטל אחת מבינתים ואינו מפקפק:
גמ׳ בשלמא ב"ה טעמייהו משום תעשה ולא מן העשוי אי מפקפק עביד ליה מעשה אי נוטל אחת מבינתים עבד בה מעשה אלא בית שמאי מאי טעמייהו אי משום תעשה ולא מן העשוי בחדא סגי אי משום גזרת תקרה בנוטל אחת מבינתים סגי לעולם משום גזרת תקרה והכי קאמרי אף על פי שמפקפק אי נוטל אחת מבינתים אין אי לא לא אי הכי אימא סיפא ר' מאיר אומר נוטל אחת מבינתים אבל לא יפקפק רבי מאיר היינו בית שמאי הכי קאמר לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה מאי קמ"ל דר"מ אית ליה גזרת תקרה ור"י לית ליה גזרת תקרה והא אפליגו בה חדא זימנא דתנן מסככין בנסרים דברי ר' יהודה ורבי מאיר אוסר א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן רישא בנסרים משופין עסקינן ומשום גזרת כלים נגעו בה ולר"י אמר רב דאמר סככה בחיצין זכרים כשרה בנקבות פסולה ולא גזר זכרים אטו נקבות הכא נמי לא נגזר נסרים משופין אטו כלים אלא על כרחך רישא פליגי בגזרת תקרה וסיפא פליגי בגזרת תקרה ואפליגי בתרתי זימני ל"ל סיפא ר' יהודה (היא) דקא אמר ליה לרבי מאיר אמאי קא אסרת בנסרים משום גזרת תקרה האי סברא לבית שמאי הוא דאית להו ובית הלל לא גזרי אמר רבי מאיר לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה הניחא לרב דאמר מחלוקת בשיש בהן ארבעה דר' מאיר אית ליה גזרת תקרה ורבי יהודה לית ליה גזרת תקרה אלא לשמואל דאמר בשאין בהן ארבעה מחלוקת אבל יש בהן ארבעה דברי הכל פסולה סיפא במאי פליגי בביטולי תקרה קא מיפלגי מר סבר בטלה בהכי ומר סבר בהכי לא בטלה:
מתני׳ המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה אם יש ריוח ביניהן כמותן כשרה החוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינה סוכה:
גמ׳ לימא תיהוי תיובת' דרב הונא בריה דרב יהושע דאתמר פרוץ כעומד רב פפא אמר מותר ורב הונא בריה דרב יהושע אמר אסור אמר לך רב הונא בריה דרב יהושע מאי כמותן בנכנס ויוצא
Comments from Rashi on Masechet Sukkah Page 15a
מתני' תקרה שאין עליה מעזיבה . סתם תקרה בנסרים שיש בהן ארבעה: מעזיבה . רצפת טיט ודומה לו במקרא בספר עזרא (נחמיה ג) ויעזבו את ירושלים עד החומה מלאוה מתוכה עפר להחזיק החומה: ר' יהודה אומר . ב"ש וב"ה נחלקו בדבר: ב"ש אומרים . אם בא לישב תחתיה לשם סוכה: מפקפק . סותר ומנענע את כולן ואח"כ נוטל אחת מבינתים ונותן פסל במקומה ולקמן מפרש למה לי תרתי: וב"ה אומרים מפקפק . משום תעשה ולא מן העשוי ואין צריך לתת פסל ורבי יהודה לטעמיה דמכשיר בנסרים שיש בהן ד' לסכך את כולה והיינו כרב ושמואל מתרץ לה לקמן בגמרא: או נוטל אחת מבינתים . ואינו צריך לפקפק דבהכי סגי דאיכא עשיה מעליא: רבי מאיר אומר נוטל אחת מבינתים . אבל לא יפקפק שאין פקפוק מועיל לו ור' מאיר לטעמיה דאמר אין מסככין בנסרים ועל ידי פסל שבינתיים מתכשרה ולשמואל דאמר לקמן (סוכה דף יז:) סכך פסול בד' באמצע מיתוקמא כדפרישית לעיל דניהוו שני פסלים באמצע ואין בו אלא ח' אמות דדופן עקומה אמרינן עד הפסלים ומפקינן להו לנסרים מן הסוכה אי נמי סבירא ליה כרב דאמר לקמן (שם) סכך פסול בין מן הצד בין מן האמצע בארבע אמות הלכך לא פסלי נסרים שבינתים דליכא שיעור פסול ביחד: גמ' בשלמא ב"ה טעמיה משום תעשה ולא מן העשוי . בפסול וכן מן העשוי לבית ולא לסוכה שאין שם סוכה עליו גזרת תקרה לית להו במסכך בנסרים ואפילו בני ארבעה: אלא ב"ש . דבעו תרתי: אי משום גזרת תקרה . אית להו דאין מסככין בנסרים משום הכי לא מהני פקפוק: והכי קאמרי כו' . כלומר לא מהני פקפוק אלא נטילה אחת מבינתים דאיכא מעשה מעליא וגזרת תקרה נמי בטלה לה והאי דאמרי מפקפק הכי קאמרי המפקפק לא הועיל ונוטל אחת מבינתים: ה"ק . ליה רבי מאיר לר' יהודה לא נחלקו בדבר זה דב"ה כוותיה סבירא להו דאין מסככין בנסרים ולא מהני פקפוק: ומאי קמ"ל . דסתמא למתני' מאי אשמעינן בהך פלוגתא למיתנייה במתני': אמר ר' חייא בר אבא כו' . רישא לאו משום גזרת תקרה איפלוג אלא בנסרים שאינן בני ארבעה אבל משופין הן וחלקים וראוין לתשמיש ומשום גזרת כלים נגעו בה לפסול אליבא דרבי מאיר אע"ג דפשוטי כלי עץ נינהו ולא מקבלים טומאה גזר בהו אטו כלים המקבלים טומאה: סיפא רבי יהודה (היא) דקאמר ליה לרבי מאיר אמאי קאסרת בנסרים . לעיל (סוכה דף יד.) משום גזרת תקרה הך סברא לבית שמאי היא ושבקת בית הלל: לשמואל דאמר . אבל יש בהן ארבעה דברי הכל פסולה: סיפא במאי פליגי . הא ודאי סתם תקרה בני ארבעה הוא וקמכשר רבי יהודה אליבא דבית הלל: בביטולי תקרה . כלומר אמר לך שמואל לעולם בשיש בהן ארבעה ולא היתה כאן תקרה מתחלה ועכשיו הוא בא לסכך בהו לשם סוכה אפילו רבי יהודה פסיל דגזרינן משום תקרה שלא יבא וישב תחת קורות ביתו ויאמר מה לי זה מה לי חדשה אבל השתא דזו תקרה היתה ובא לידי מעשה לעשות לשם סוכה וזה מוכיח שיודע שאמרה תורה תעשה ולא מן העשוי פליגי רבי יהודה ורבי מאיר אי איכא תו למגזר משום תקרה או לא רבי יהודה סבר בטולי תקרה לבית שמאי צריך ליטול מבינתים דאע"ג דמוכיח שבקי בתעשה ולא מן העשוי גזרי בה וב"ה סברי כיון דבטלה והוכיח שהתקרה פסולה תו ליכא למגזר ור"מ סבר לא נחלקו כו' ואף בה גזרינן: מתני' המקרה סוכתו . כמו שאנו עושין שמסדרין כלונסות תחלה בסכך ונותנין פסל עליהן: ארוכות . אשפונדי"ש בלע"ז ובגמרא מפרש דמקבלי טומאה: אם יש ריוח ביניהן כמותן . בין שפוד לשפוד על פני כולה ויתן שם הפסל וכן על פני כולה ובגמרא פריך הא אין הכשר מרובה על הפסול: גמ' פרוץ כעומד . לענין מחיצות שבת אתמר מחיצה שנעשית בפסין רחבין ג' והניח בין פס לפס כמלא פס דנפקא ליה מתורת לבוד וכן על פני כולה דהוה ליה פרוץ כעומד ודכוותה הכא במתניתין דהוה ליה פסול ככשר: בנכנס ויוצא . שיהא פסל הרוחב כמותן יכול ליכנס וליצא בריוח שבינתים דהשתא הוה ליה פסל שנותן שם מרובה על השפודים והאויר יותר על השפודים:
Comments from Tosafot - Sukkah 15a
רבי מאיר אומר נוטל אחת מבינתים אבל לא יפקפק. שאין פקפוק מועיל לו ורבי מאיר לטעמיה דאמר אין מסככין בנסרים וע"י פסל שבינתים מיתכשרא ולשמואל דאמר לקמן (סוכה דף יז:) סכך פסול פוסל באמצע בארבעה מיתוקמא כדפריש' לעיל דניהוו שני פסלים באמצע ואין בו אלא שמנה אמות דדופן עקומה אמרינן עד הכתלים ומפקינן להנך נסרים מן הסוכה אי נמי ס"ל כרב דאמר לקמן סכך פסול בין מן הצד בין באמצע בארבע אמות הלכך לא פסלי נסרים שבינתים דליכא שיעור פסול ביחד כך פירש בקונטרס והדין עמו שפירש כן דבתקרה שנסרים שלה רחבים ארבעה איירי דסתם תקרה כך היא ומדפסלי נסר ד' משום גזרת תקרה אלמא סתם תקרה כך היה וכן מוכח בגמרא דפריך לשמואל במאי פליגי ומסיק דבבטולי תקרה פליגי דלרבי מאיר אין מועיל פקפוק לבטולי תקרה שהנסרים ארבעה ולכך בעי שיטול אחד מבינתים ותימה אדפריך לקמן מברייתא לשמואל דאמר באמצע פסול בארבעה הוה ליה לאקשויי ממתני' ולשנויי וי"ל משום דמתניתין לא קתני בהדיא נסרים של ארבעה אלא מכח סתם תקרה: פרוץ כעומד. נראה דהלכה כר' יוסי דאמר פרק שני דבכורות (דף יז: ושם) אפשר לצמצם לכל הפחות בידי אדם מדאפליגי אמוראי הכא בפרוץ כעומד ובפרק שני דחולין (דף כח: ושם) במחצה על מחצה כרוב והא דקאמרינן התם גבי חלקו לשנים והן שוין דטמאין שניהן לפי שאי אפשר לצמצם בכלי חרס כולהו מודו כדקאמרינן בבכורות (דף יז: ושם) משום דאית ביה גומות ואין לומר דשמעתין אפילו כמאן דאמר אי אפשר וקרי פרוץ כעומד מחצה על מחצה כשדומה לנו שהן שוין אע"ג דשמא אינן שוין דהא מפרש טעמא פ"ק דעירובין (דף טו: ושם) ובפ' שני דחולין (דף כח:) דלא הוי כעומד וכרוב משום דהכי אגמריה רחמנא למשה גדור רובא ושחוט רובא ותיפוק ליה משום דבלא"ה הוא אסור מספק משום דשמא שייר רובא והא דפריך בגיטין בפרק הזורק (דף עח. ושם:) גבי דאתו תרוייהו בהדי הדדי בארבע אמות והא אי אפשר לצמצם אפילו תהא הלכה כר"י הגלילי מכל מקום דוחק הוא להעמיד המשנה בכך שאין רגילות להיות ומסתמא לא כוונו לבא בבת אחת ובפרק שבועת העדות (שבועות דף לב. ושם) גבי כפרו שניהם כאחת פריך והא אי אפשר לצמצם ומשני רבי יוסי הגלילי היא ורבי יוחנן משני אפילו תימא רבנן משמע דאין הלכה כרבי יוסי הגלילי וכן פרק ד' אחין (יבמות דף כח.) גבי אחיות איני יודע מי שנאן אמר אליבא דרבי יוחנן לא סתם לן תנא כר"י הגלילי לכך נראה דבידי שמים אין הלכה כמותו והני הוו כבידי שמים אבל בידי אדם הלכה כמותו כדמוכח הך דשמעתין ובפרק שני דחולין (דף כח.) ויש תימה הא דאמרי' פ"ק דעירובין (דף ה:) לחי המשוך מדופני של מבוי לתוך המבוי פחות מארבע אמות אין צריך לחי אחר להתירו ארבע אמות צריך לחי אחר להתירו וקאמר רב הונא בריה דרב יהושע לא אמרו אלא במבוי שמונה אבל במבוי שבעה ניתר בעומד מרובה על הפרוץ רב אשי אומר אפילו במבוי ח' לא צריך לחי ממה נפשך אי עומד נפיש ניתר בעומד מרובה על הפרוץ אי פרוץ נפיש נדון משום לחי כלומר א"כ אין בלחי ד' אמות מאי אמרת שוו תרווייהו הוה ליה ספק דדבריהם וכל ספק דבריהם להקל משמע דאי אפשר לברר הדבר וי"ל לעולם אפשר למדוד ולברר אלא לא הטריחוהו חכמים למדוד שם מספק כיון דבין עומד נפיש בין פרוץ נפיש ליכא חשש איסור אלא אם כן הן שוין ומילתא דלא שכיחא היא מכל מקום אם היתה איסורא דאורייתא היה אסור כיון דאפשר למדוד ומזה אין להקשות על רב אשי כי שוו כי הדדי לישתרו דקיימא לן פרוץ כעומד מותר דהתם קאי על רב הונא בריה דרב יהושע דסבירא ליה פרוץ כעומד אסור ויש לפרש דהני אמוראי דפרוץ כעומד ומחצה על מחצה כרוב מצי סברי כרבנן דאי אפשר לצמצם אפילו בידי אדם ומאן דשרי כשדומה לנו שהפרוץ כעומד משום דאימא עומד מרובה ואת"ל שהן שוין רחמנא אמר לא תפרוץ רובא ומאן דאסר משום דאמר פרוץ מרובה ואת"ל שהן שוין רחמנא אמר גדור רובא וכן לענין מחצה על מחצה דשחיטה והשתא ניחא טפי ההיא דספק דבריהם להקל כיון דאי אפשר למדוד ומיהו קשה דמשמע דספיקא דאורייתא היה אסור משום חששא בעלמא שמא הן שוין אף על גב דאי עומד נפיש מותר ואי פרוץ נפיש מותר ואם כן היכי דייק (נמי) פרק שני דבכורות (דף יז: ושם) מההיא דנמצא הרוג מכוון בין שתי עיירות דבידי אדם אפשר לצמצם התם נמי אף על גב דאי אפשר לצמצם ולכוון מודו רבנן דמביאין שתי עגלות משום חשש דאורייתא משום דשמא הן שוין ועוד למאן דאסר פרוץ כעומד לא אסר אלא מטעם דאמר ליה רחמנא למשה גדור רובא ולא מטעם דשמא הפרוץ מרובה ואם כן בההיא דלחי אפילו הוי ספיקא דאורייתא תשתרי כיון דבין פרוץ בין עומד נפיש מותר ומהאי דפריך בשמעתין והא אפשר לצמצם אין לדקדק שום דבר דרבינו חננאל גריס והא אי אפשר לצמצם וכן ר"ת ולגירסתם נמי אין ראיה שיהא הלכה כן דלא הוי כמו אי אפשר לצמצם דעלמא אלא כלומר אי אפשר בשום ענין שלא יהא אויר משהו בין הסכך לשפוד כשממלא בהכשר אותו מלא נכנס ויוצא דאינו דוחק כל כך הכשר לקרבו אצל הפסול שלא יהא אויר משהו בין הכשר לפסול ונמצא שאין הכשר מרובה על האויר ועל הפסול ומשני במעדיף כלומר עד שבא מן הכשר על השפודים שמכאן ומכאן שנתכסה כל האויר ורבא משני דאפילו תימא אינן מעדיפים אם היו נתונים שתי נותנן ערב אי אפשר שלא יתכסה כל האויר שהכשר נסמך בפסול אי נמי דווקא שתי וערב מהני לרבא אבל בענין אחר לא דגזרינן שמא לא יעדיף אבל שתי וערב אי אפשר בלא העדפה שלא יפול הכשר ולפי זה לא גרסינן כמו שכתוב ברוב הספרים אמר רבא אפילו תימא בשאינו מעדיף ובפרק קמא דעירובין (דף טו:) אינו בשום ספר ובההיא דסוף בכורות (דף ס:) דיצאו שנים בעשירי וקראן עשירי משמע דסבר לה כרבי יוסי הגלילי דאמר אפילו בידי שמים אפשר לצמצם דאי כרבנן דאמרי אי אפשר לצמצם אותו שקדם הוי עשירי ואפילו שתק בו והוה ליה כאילו קרא לעשירי עשירי ולאחד עשר עשירי שאין אחד עשר קדוש שלא נעקר שם עשירי ממנו וכן בההיא דסוף פרק שני דחולין (דף לח:) דתחת אמו פרט ליתום דאוקמינן בזה פירש למיתה וזה פירש לחיים וכן בפרק בהמה המקשה (חולין דף ע.) גבי הא דבעי רבא הלכו באברים אחר הרוב ויש לדחות ההיא דסוף בכורות דאפילו סבר אי אפשר לצמצם כיון דאין יכול להכיר איזה קדם משהו לחבירו ונתכוון לקרות שניהם עשירי ובבת אחת קראם לא דמי לקרא לעשירי עשירי ואחר כך לאחד עשר עשירי והא דקאמרינן התם אבל בבת אחת תרווייהו קדשי לא ממש בבת אחת בצמצום [אלא] כדפירשתי ומיהו קשיא דפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף נ.) ופרק שני דקדושין (דף נא.) פריך מהך ויצאו שנים בעשירי לרבה דאמר כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו ומשמע דקשיא ליה וכיון דבזה אחר זה אין אחרון קדוש בבת אחת לא יהא קדוש לא לזה ולא לזה כמו מקדש אשה ואחותה והיאך יכול להיות זה דדל קריאת שם דידה מהכא כיון דאי אפשר ליה לצמצם ממה נפשך עשירי מאיליו קדוש ויש לומר דמבתרא פריך היאך הוא קדוש כיון דאי אפשר לצמצם אינו קדוש אלא מחמת דיבורו:
Sukkah 15a - Mishnah translated into english
MISHNA: In the case of a roof made of boards that are four handbreadths wide upon which there is no coat of plaster, Rabbi Yehuda says that Beit Shammai and Beit Hillel disagree with regard to the manner in which to render it fit. Beit Shammai say: One moves each board, and then it is considered as though he placed the board there for the sake of the mitzva of sukka, and one then removes one board from among the boards and replaces it with fit roofing. Beit Hillel say: One need not perform both actions; rather, one must either move the boards or remove one from among them. Rabbi Meir says: One only removes one from among them and does not move the others.
GEMARA: The Gemara asks: Granted, according to Beit Hillel, their reason for initially prohibiting this roof is due to the principle: Prepare it, and not from that which has already been prepared. If one moves the boards, he performs an action. Likewise, if he removes one of the boards from among them, he also performs an action. Therefore, in both cases, he prepared the roofing and the sukka is fit. However, with regard to the opinion of Beit Shammai, what is the rationale for their prohibition against using the original ceiling for a sukka? If the rationale is also due to the principle: Prepare it, and not from that which has already been prepared, one action should suffice. Or if the rationale is due to the decree of the roof, lest one come to reside beneath a regular plastered ceiling inside a house, removing one board from among them should suffice.
The Gemara answers: Actually, the rationale is due to the decree of the roof, and this is what they are saying: Although one moves the boards, if he removes one board from among them, yes, it is fit; if not, no, it is unfit. Moving the boards is inconsequential. Removing one board from among them is all that is necessary.
The Gemara asks: If so, say the latter clause of the mishna: Rabbi Meir says: One removes one from among them but does not move the others. This indicates that the opinion of Rabbi Meir is identical to the opinion of Beit Shammai, as according to the above explanation, Beit Shammai also hold that removing one of the boards and replacing it with fit roofing can render the sukka fit. It is unreasonable to say that Rabbi Meir would hold in accordance with the opinion of Beit Shammai, which is rejected.
The Gemara answers: This is what Rabbi Meir is saying: Beit Shammai and Beit Hillel do not disagree on this matter. They agree that the boards are prohibited due to the decree of the roof and that only by removing one of the boards is the sukka rendered fit. Rabbi Meir disagrees with the opinion of Rabbi Yehuda that there is a dispute between Beit Shammai and Beit Hillel.
The Gemara asks: What is the tanna of the mishna teaching us? Is it that Rabbi Meir is of the opinion that the Sages issued the decree of the roof and Rabbi Yehuda is of the opinion that the Sages did not issue the decree of the roof? But didn’t they disagree about this once, as we learned in the mishna above: One may roof the sukka with boards; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Meir prohibits their use. The Gemara explained that the dispute is whether or not the Sages issued the decree of the roof.
Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: That is not the dispute, as in the first clause, i.e., in the earlier mishna, we are dealing with the case of planed boards. The rationale for their disagreement is not due to the decree of the roof; but it is due to the decree of the vessels that they touched upon it. The dispute is whether or not the Sages issued a decree prohibiting the use of planed beams in roofing the sukka, although as flat wooden vessels they are not susceptible to ritual impurity, lest one come to roof the sukka with vessels that are susceptible to ritual impurity.
The Gemara asks: And according to Rav Yehuda, who said that Rav said: If one roofed a sukka with convex arrow shafts, the sukka is fit, but if he roofed his sukka with concave arrow shafts, the sukka is unfit; and he did not issue a decree and prohibit roofing with convex shafts due to the prohibition against roofing with concave shafts, here too, let us not issue a decree and prohibit roofing with planed boards, due to the prohibition against roofing with actual vessels.
Rather, according to Rav, perforce you must say that in the first clause of the mishna they disagree with regard to the decree of the roof, and in the latter clause, i.e., this mishna as well, they disagree with regard to the decree of the roof. Once again, the question arises: Why do I need them to disagree about the same issue twice?
The Gemara answers: Rather, the latter clause is the opinion of Rabbi Yehuda, who is saying to Rabbi Meir: Why do you prohibit roofing with boards? Is it due to the decree of the roof? That is the reason according to Beit Shammai, who are of the opinion that the Sages issued the decree. But, contrary to your opinion, Beit Hillel do not issue the decree. And Rabbi Meir said to Rabbi Yehuda: Beit Shammai and Beit Hillel did not disagree with regard to this matter at all. These are not two separate disputes; rather, it is one extended dispute.
The Gemara continues to ask: This works out well according to Rav, who said that the dispute is specifically in a case where the boards have four handbreadths in their width. He says that Rabbi Meir is of the opinion that the Sages issued the decree of the roof, and Rabbi Yehuda is not of the opinion that the Sages issued the decree of the roof. However, according to Shmuel, who said that the dispute is specifically in a case where the boards do not have four handbreadths in their width, but where they have four handbreadths in their width, everyone agrees that the sukka is unfit, and both Rabbi Meir and Rabbi Yehuda agree that the Sages issued the decree of the roof; if so, in the latter clause of the mishna, with regard to what matter do they disagree?
The Gemara answers: One may not use boards of this sort for roofing his sukka. Even according to Rabbi Yehuda, a sukka roofed in that manner is unfit, due to the decree of the roof. However, here, in the latter clause, it is with regard to negating an existing roof that consists of boards of this sort, in order to render the sukka fit that they disagree. One Sage, Rabbi Yehuda, holds: The ceiling is thereby negated, by moving the boards, and one Sage, Rabbi Meir, holds that the ceiling is not thereby negated unless he also removes one beam from among them.
MISHNA: In the case of one who roofs his sukka with metal skewers or with the long boards of the bed, which compose its frame, if there is space between each one of them equal to the width of the skewers or the boards, and if he places fit roofing in those spaces, the sukka is fit. In the case of one who hollows out and creates a space inside a stack of grain to establish a sukka for him, it is not a sukka.
GEMARA: Let us say, based on the mishna, that this will be a conclusive refutation of the opinion of Rav Huna, son of Rav Yehoshua, as it is stated that the amora’im disagreed concerning the following matter: With regard to the domains of Shabbat, if the breached segment is equal to the standing segment, is it deemed a partition or not? Rav Pappa said: It is permitted to carry within the partition; as long as the breached segment is not greater, it is considered a solid partition. Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said: It is prohibited to carry within the partition, unless the standing portion is greater. Apparently, from the mishna, even if the fit roofing is equal to the unfit skewers and boards, the sukka is fit, contrary to the opinion of Rav Huna, son of Rav Yehoshua.
The Gemara answers that Rav Huna, son of Rav Yehoshua, could have said to you: What is the meaning of: Like the skewers and the boards? It does not mean that the space between the skewers and boards equals the width of the skewers and boards themselves. It is referring to a case where the space is large enough so that the fit roofing can enter and emerge easily, i.e., it is wider than the unfit roofing. According to this interpretation, the mishna can be explained according to Rav Huna, son of Rav Yehoshua, as well. The mishna agrees that even if the standing and breached areas are equal, the sukka is unfit.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.