Talmud BavliSukkah 37a : Youtube
Daf TubeYoutube
3 video classes :
Sukkah Page 37a
Sukkah 37a - Guemara
לא מצא ארבעת מינין יהא יושב ובטל והתורה אמרה בסוכות תשבו שבעת ימים סוכה של כל דבר וכן בעזרא אומר (נחמיה ח, טו) צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות (ועשו) סוכות ככתוב ורבי יהודה סבר הני לדפנות עלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לסכך ותנן מסככין בנסרין ד"ר יהודה אלמא סיב ועיקרא דדיקלא מינא דלולבא הוא ש"מ ומי אמר ר' יהודה ארבעת מינין אין מידי אחרינא לא והתניא סיככה בנסרים של ארז שיש בהן ד' טפחים ד"ה פסולה אין בהן ד' טפחים רבי מאיר פוסל ורבי יהודה מכשיר ומודה רבי מאיר שאם יש בין נסר לנסר כמלא נסר שמניח פסל ביניהן וכשירה מאי ארז הדס כדרבה בר רב הונא דאמר רבה בר רב הונא אמרי בי רב עשרה מיני ארזים הן שנא' (ישעיהו מא, יט) אתן במדבר ארז שיטה והדס וגו':
ר' מאיר אומר אפילו במשיחה כו':
תניא א"ר מאיר מעשה ביקירי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות של זהב אמרו לו משם ראיה במינו היו אוגדין אותו מלמטה אמר להו רבה להנהו מגדלי הושענא דבי ריש גלותא בי גדליתו הושענא דבי ריש גלותא שיירי ביה בית יד כי היכי דלא תיהוי חציצה רבא אמר כל לנאותו אינו חוצץ ואמר רבה לא לינקיט איניש הושענא בסודרא דבעינא לקיחה תמה וליכא ורבא אמר לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה אמר רבא מנא אמינא לה דלקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה דתנן אזוב קצר מספקו בחוט ובכוש וטובל ומעלה ואוחז באזוב ומזה אמאי (במדבר יט, יח) ולקח וטבל אמר רחמנא אלא לאו ש"מ לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה ממאי דלמא שאני התם כיון דחבריה כגופיה דמי אלא מהכא נפל משפופרת לשוקת פסול
Comments from Rashi on Masechet Sukkah Page 37a
לא מצא אחד מד' מינין הללו יהא יושב ובטל . מסוכה נמצא זה קל והדין היה מלמד חומר מתחלתו כדדרשת מה לולב הקל שאינו נוהג בלילות כבימים יש בו חומר זה שאינו נוהג אלא בד' מינין סוכה חמורה שנוהג בלילות כו': עלי זית ועלי עץ שמן . לאו ד' מינין נינהו: ור"י סבר הנך לדפנות ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לסכך ותנן מסככין בנסרים . ול"ג של ארז ונהי נמי דהני נסרים מאחד מד' מינים הם מיהו מעיקרא דדיקלא נינהו אלמא לר"י סיב ועיקרא דדיקלא כשירין לאגדו של לולב דאי לאו הכי הוו להו כמין אחר דהא לר"י אין סוכה אלא בהכשר לולב מק"ו: סככה בנסרים של ארז גרסינן הכא: י' מיני ארזים הם . והדס חד מינייהו במסכת ר"ה (דף כג.): ביקירי ירושלים . מנכבדי ירושלים העשירים: במינו אוגדין אותו מלמטה . נמצא אגד העליון לנוי בעלמא ולא להכשיר מצוה לפיכך אינו תוספת לעבור על בל תוסיף: מגדלי הושענא . אוגדי הלולבים לשון גדילין ולשון הש"ס לומר לכל אומן בדבר לשון זה כגון הך דבפרק משקין (מו"ק דף יא.) למגדלי אוהרי ולמגדלי תנורי בחולו של מועד הא למדת שפירוש לשון זה לשון עשיה ותקון: שיירי ביה בית יד . מתחת לאגד שלא יקחנו במקום אגדו דקסבר אין האגד מן המצוה כרבנן דאמרי אין צריך אגד: דלא נהוי חציצה . בין יד להושענא ואין זו לקיחה: לא לינקוט איניש הושענא בסודרא . כשנוטלו לצאת בו לא יכרוך סודר שבין כתפיו על ידו ויאחוז בו הלולב: אזוב קצר . שהיו מביאין מי חטאת מעיר לעיר בשפופרת של קנים ארוכות ומצניעין אותם בהם לטהרת טמאים ומטביל האזוב ומזה ואם היה קצר כשמכניסו בפי השפופרת אינו מגיע למים שבראש השני: מספקו . מאריכו כדי ספוקו: בכוש . פלך פוזי"ל בלע"ז שהנשים טוות בו: ולקח . אזוב וטבל במים בשעת טבילה בעינן לקיחה: אלא שמע מינה שמה לקיחה . ומיהו כשהוא מזה צריך לאחוז באזוב מפני שאם אוחזו בספוקו הוא מנענע כאן וכאן ואינו מכוין ומזה על הכלי: נפל משפופרת לשוקת . אף האפר היו מביאין בשפופרת ומקדשין בו את המים בשוקת של אבן שכל מעשה פרה בכלי אבנים היתה אם אפשר והיה נותן אפר משפופרת למים שבשוקת שהאפר נותן למעלה כדילפינן בסוטה (דף טז:) מים חיים אל כלי שהמים נותנין תחילה אל כלי ולא יפסיק אפר ביניהן והא דכתיב ונתן עליו מים מוקמינן (שם) לערבן ואם כשבא לקדש נפל האפר משפופרת לשוקת שלא במתכוין פסול הקידוש דבעינן ולקחו מעפר שרפת החטאת ונתן וגו' שיהא לוקח בידו ונותן:
Comments from Tosafot - Sukkah 37a
והביאו עלי זית. רבי יהודה הוה מוקי ליה לדפנות: מאי ארז הדס כדרבה בר רב הונא דאמר י' מיני ארזים הם. תימה ולרב יהודה אמר רב דפליג עליו מאי איכא למימר דאמר במס' ר"ה פ' אם אינן מכירין (דף כג. ושם) ד' מיני ארזים הם אלו הן ארז וקתרוס ועץ שמן וברוש ולספרים דגרסי לעיל בפ"ק (סוכה דף יד:) ברייתא דתניא כוותיה דרב סיככה בנסרים שאין בהן ארבעה דברי הכל כשרה ול"ג של ארז ניחא דבברייתא דהכא תניא כוותיה דשמואל ולא חשיב לה רב עיקר: כי היכי דלא ליהוי חציצה. דקסבר רבה מין במינו חוצץ אי נמי משום דמספקא ליה כדמוכח פרק בהמה המקשה (חולין דף ע. ושם) כרכתו אחותו והוציאתו מהו דמפרש ר"ת היינו נקבה שנולדה עמו וקרי לה אחותו כדאשכחן פרק כל הבשר (שם דף קיד.) אין לי אלא בחלב אמו בחלב אחותו הגדולה מניין והא דאמר פ"ק דבכורות (דף ט. ושם) גבי חמורה שלא ביכרה וילדה שני זכרים ורבנן לימא קסברי מקצת רחם מקדש דאי כוליה רחם מקדש נהי דא"א לצמצם חציצה מיהא איכא אמר רב אשי מין במינו אינו חוצץ התם הוא דפשיטא לן משום דאיכא מקצת רחם בלא חציצה ואע"ג דהכא נמי הוי חוצץ לאגד ומקצתה בלא חציצה וקא קפיד רבה דלמא לידה שאני דאורחייהו של תאומים בהכי והא דאשכחן בסוף שתי מדות (מנחות דף צד.) דמרבה כל בעלי חוברין לסמיכה [ובתנופות אחד מניף ע"י כולם] ולא בעי למילף תנופה בק"ו מסמיכה דלא אפשר דהיכי ניעבד לינפו כולהו בהדי הדדי קא הויא חציצה אפילו לרבא דאמר הכא מין במינו אינו חוצץ מ"מ פירכא היא ועוד מידי דלאו אורחיה סברא הוא דחוצץ כדתנן פ"ב דזבחים (דף טו:) על גבי רגל חברו פסול ובפ' הוציאו לו (יומא נח. ושם) מיבעיא ליה לרמי בר חמא הניח מזרק [תוך מזרק] וקבל בו את הדם מהו מין במינו חוצץ או אינו חוצץ ומסיק דאינו חוצץ דכתיב אשר ישרתו בם בקודש שנים כלים ושירות אחד והדר מיבעיא ליה הניח סיב בתוך המזרק דהוי מין בשאינו מינו אי חוצץ או אינו חוצץ ואין לדמות כל הדברים: דבעינא לקיחה תמה וליכא. הכא לא שייך למימר דלא ליהוי חציצה כדאמר לעיל דלעיל איירי כשיאגד בלולב והכא כשכרך בידו ובדבר הכרוך בידו לא שייך חציצה ובסוף מקום שנהגו (פסחים נז. ושם) גבי יששכר איש כפר ברקאי דהוה כריך ידיה בשיראי ועביד עבודה ופי' בקונטרס וחציצה פוסלת בקדשים דכתיב ולקח הכהן בעינן שתהא לקיחה בעצמו של כהן אע"ג דלקיחה על ידי ד"א שמה לקיחה [לרבא] ה"מ דרך כבוד כדמוכח בסוף פירקין (דף מב.) גבי לולב שהוציאו בכלי דפריך עלה והאמר רבא לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה ומשני הני מילי דרך כבוד אבל דרך בזיון לא והשתא נמי אע"ג דכריך ידיה בשיראי לכבוד עצמו היה עושה שלא יתלכלכו ידיו בדם האברים ומבזה קדשי שמים קרי ליה התם אי נמי. דלטעמיה דחציצה נענש משום בזיון קדשים כדמוכח מבת קול ומיהו לא יתכן פירוש זה מדמייתי עלה ההיא דאזוב שספקו בחוט אלא י"ל דאגד הצריך ללולב שלא יתפרדו המינין שייך ביה חציצה אבל הכא סודרא לא בעי לולב ומיהו גם זה לא יתכן דכ"ש דהוה ליה למימר דחוצץ כדמוכח בעיא דרמי בר חמא דפרק הוציאו לו (יומא דף נח. ושם) דהניח מזרק בתוך מזרק דבעי למיפשטה מההיא דעל גבי רגל חבירו פסול ודחי שאני רגל דלא מבטל ליה וי"ל דמיירי שעשה מן הסודר כמין בית יד ללולב ואין שייך כאן חציצה שכל הלולב חוץ מידו ואוחזו בבית יד הבולט הנעשה מן הסודר ודמי לאזוב שספקו בחוט ולא חשיב ליה רבה לקיחה תמה ורבא סבר שמה לקיחה ולולב שהוציא בכלי דסוף פירקין לא בשאוחז בדופני הכלי אלא מניח ידו תחת שוליו או שאוחז בבית יד של כלי: נפל משפופרת לשוקת. פי' בקונטרס לשוקת של אבן שכל מעשה פרה בכלי אבנים ואי אפשר לומר כך דהך שפופרת גופה מקבלת טומאה היא כדמוכח פרק חומר בקודש דאמרינן שפופרת שחתכה לחטאת טמאה ויטביל ובמסכת פרה בדוכתי טובא תנן שהיו ממלאין חביות לקדש בהן עוד משמע דעדיפי שאר כלים לקדש דתנן (פרה פ"ה משנה ה) בכל הכלים מקדשים אפילו בכלי גללים כלי אבנים כלי אדמה דאף על גב דלא חשיבי כלים לטומאה חשיבי כלי לקידוש וכ"ש שאר כלים ומה שכל מעשיה בכלי אבנים היינו בשבעת הימים שמפרישין כהן השורף את הפרה ללשכה שעל פני הבירה ולשכת בית אבן היתה נקראת כדמפרש בריש יומא (דף ב.) ועביד משום מעלה: [וע"ע תוספות חגיגה כג. ד"ה שפופרת ותוספות יומא ב. ד"ה שכל ותוספות חולין ט: ד"ה טמאה]:
Sukkah 37a - Mishnah translated into english
According to your reasoning, if one did not find any of the four species to roof his sukka, he will sit idly and fail to fulfill the mitzva of sukka; and the Torah states: “You shall reside in sukkot for seven days” (Leviticus 23:42), meaning a sukka of any material. Likewise, in the book of Ezra, which can refer also to the book of Nehemiah, it says: “Go forth unto the mount, and fetch olive branches, and pine branches, and myrtle branches, and palm branches, and branches of a dense-leaved tree, to make sukkot, as it is written” (Nehemiah 8:15). Apparently, a sukka may be constructed even with materials other than the four species.
And Rabbi Yehuda holds: These olive branches and pine branches mentioned in the verse were for the walls of the sukka, which need not be built from the four species. Myrtle branches, palm branches, and branches of a dense-leaved tree, i.e., again myrtle, all of which are among the four species, were for the roofing. Rabbi Yehuda holds that one may roof the sukka only with the four species. And we learned in a mishna: One may roof the sukka with boards; this is the statement of Rabbi Yehuda. As boards can be produced from one of the four species only if the trunk of the date palm is considered a lulav, apparently, fibers and the trunk of the date palm are the species of the lulav. The Gemara determines: Indeed, conclude from it that this is so.
The Gemara wonders: And did Rabbi Yehuda say with regard to the materials fit for roofing a sukka that the four species, yes, they are fit, but other materials, no, they are not fit? But isn’t it taught in a baraita: If one roofed the sukka with cedar [erez] boards that have four handbreadths in their width, everyone agrees that it is unfit. If they do not have four handbreadths in their width, Rabbi Meir deems it unfit and Rabbi Yehuda deems it fit. And Rabbi Meir concedes that if there is between one board and another board a gap the complete width of a board, then one places fit roofing from the waste of the threshing floor and the winepress between the boards and the sukka is fit. Apparently, Rabbi Yehuda permits one to roof the sukka with cedar wood, which is not one of the four species.
The Gemara responds: What is the erez to which the mishna refers? It is in fact a myrtle tree, in accordance with that which Rabba bar Rav Huna said, as Rabba bar Rav Huna said that they say in the school of Rav: There are ten types of erez, as it is stated: “I will place in the wilderness the cedar [erez], the acacia-tree, the myrtle, and pine tree; I will set in the plain the juniper, the box-tree, and the cypress all together” (Isaiah 41:19). All the trees listed in this verse are types of cedar, and the myrtle is one of them.
§ The mishna continues: Rabbi Meir says: One may tie the lulav even with a cord. It is taught in the Tosefta that Rabbi Meir said: There was an incident involving the prominent residents of Jerusalem who would bind their lulavim with gold rings. The Sages said to him: Is there proof from there? They would bind it with its own species beneath the rings, which serve a merely decorative purpose and not a halakhic one.
Rabba said to those who would bind the four species [hoshana] of the house of the Exilarch: When you bind the four species of the house of the Exilarch, leave room for a handgrip on it where there is neither binding nor decoration so that there will not be an interposition between the lulav and the hand of the person taking it.
Rava said: That is unnecessary, as any addition whose purpose is to beautify does not interpose. And Rabba said: Let a person not take the four species with a cloth [sudara] around his hand, since I require a complete taking, and there is none in this case due to the interposition between his hand and the lulav. And Rava said: That is not a problem, as taking by means of another object is considered taking.
Rava said: From where do I say that taking by means of another object is considered taking? It is as we learned in a mishna: One undergoing purification from impurity imparted by a corpse must be sprinkled with purification water with the ashes of the red heifer. If the hyssop used to sprinkle the water was short and did not reach the water in the receptacle, one renders it sufficiently long by attaching a string or a spindle, and then he dips the hyssop into the water, removes it, grasps the hyssop, and sprinkles the water on the one undergoing purification. And why may he do so? Doesn’t the Merciful One say in the Torah: “And a ritually pure person shall take hyssop, and dip it in the water, and sprinkle it” (Numbers 19:18), indicating that one must take the hyssop while dipping it? Rather, may one not conclude from this that taking by means of another object is considered taking?
This proof is rejected: From where can that be proven? Perhaps it is different there; since he attached the string to the hyssop, its legal status is like that of the hyssop itself. However, the legal status of the cloth is not like that of the lulav, since it is not attached to the lulav. Rather, the fact that taking by means of another object is considered taking can be learned from here: If the ashes of the red heifer fell from the tube in which they were held into the trough in which the spring water was located, the water is unfit, since taking the ashes and placing them in the water must be performed intentionally.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.