Talmud BavliNazir 34a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Nazir Page 34a
Nazir 34a - Guemara
אילימא ר' טרפון מי הוי נזיר כיון דבשעתא דקא נזר לא ידע אי פלוני הוא ואי לא מי חלה עליה נזירות והתניא ר' יהודה אומר משום ר' טרפון אין אחד מהן נזיר לפי שלא נתנה נזירות אלא להפלאה אלא ר"י דכרי הוא דתניא הריני נזיר על מנת שיהא בכרי הזה מאה כור והלך ומצאו שנגנב או שאבד ר"ש אוסר ור' יהודה מתיר ר"ש סבר כיון דאילו לא נגנב דלמא הוו ביה מאה כור והוי נזיר השתא נמי הוי נזיר והכא נמי כיון דאי אתא לקמן וידעינן דפלוני הואי הוי נזיר השתא נמי הוי נזיר:
מתני׳ ראה את הכוי ואמר הריני נזיר שזה חיה הריני נזיר שזה אינו חיה הריני נזיר שזה בהמה הריני נזיר שאין זה בהמה הריני נזיר שזה חיה ובהמה הריני נזיר שאין זה לא חיה ולא בהמה הריני נזיר שאחד מכם נזיר הריני נזיר שאין אחד מכם נזיר הריני נזיר שכולכם נזירין הרי כולן נזירין:
גמ׳ תני חדא תשעה נזירים ותניא אידך תשע נזיריות בשלמא תשעה נזירין כגון דהוי גברי טפי דאיתפיס ואזיל ביה אלא תשע נזיריות לחד גברא היכי משכחת לה בשלמא שית משכחת לה כדתנן אבל תלת היכי משכחת לה אמר רב ששת כגון דאמר הריני נזיר ונזירות הכל עלי:
הדרן עלך בית שמאי
מתני׳ שלשה מינין אסורין בנזיר הטומאה והתגלחת והיוצא מן הגפן וכל היוצא מן הגפן מצטרפין זה עם זה ואין חייב עד שיאכל מן הענבים כזית
Comments from Rashi on Masechet Nazir Page 34a
מני אלימא ר' טרפון . ור' יהודה דבר פלוגתיה דר"ש נקיט לה אליבא דר' טרפון והאי דקאמר ר' טרפון משום דסליק מיניה הא אתא לקמן הוי נזיר: והתניא ר"י אומר משום ר' טרפון אין אחד . מכל אלו שבמשנתנו היו שנים מהלכים בדרך כו' אינו נזיר: אלא ר"י דכרי הוא . דאמר ספק נזירות להקל וכיון דהכא ספק אם איש פלוני הוא דומיא דכרי דאינו יודע אם יש בו מאה כור אם לאו אינו נזיר: ר"ש סבר כיון דאילו לא נגנב דלמא הוי ביה מאה' כור והוי נזיר השתא נמי . דנגנב חיישינן שיהא בו מאה כור וליהוי נזיר והכי נמי בהאי דהרתיע לאחוריו כיון דאילו אתי לקמן וידעינן ביה דהוא פלוני שזה נזר עליו והוי נזיר והשתא נמי ליהוי נזיר ואפילו לב"ה הלכך אי אפשר לו לפטור את עצמו בלא נזירות אלא דאמר אם כדברי היה הריני נזיר כו': מתני' ראה את הכוי כו' כולן נזירין . ואליבא דב"ש דאמרי הקדש בטעות דהוי הקדש והוא הדין לנזיר בטעות: גמ' תני חדא . על מתני' דאית בה ט' נזירין: ותניא אידך ט' נזיריות . יש בו לאדם אחד: בשלמא שית . קמייתא דכוי מצי למימרינהו חד גברא אלא אידך בבא דחד מנכון נזיר שאין אחד מכם נזיר לא משכחת לה אלא בגברי טובא: אמר רב ששת . משכחת לה ט' נזיריות כגון דאמר הריני נזיר ונזירות הכל עלי דאמר הריני נזיר שזו חיה הריני נזיר שאין זו חיה הריני נזיר שזו בהמה הריני נזיר שאין זו בהמה הריני נזיר שזו חיה ובהמה הריני נזיר שאין זו לא חיה ולא בהמה הרי שית וחזר אמר כל נזיריות המתחלקות על כל בני אדם על הכוי הרי הן עלי וכגון שמעכשיו מקבל אני עלי בין שזו חיה ובין שזו אינה חיה הריני נזיר בין שזו בהמה ובין שאין זו בהמה הריני נזיר בין שזו בהמה וחיה ובין שזו לא בהמה ולא חיה הרי כאן ט' נזיריות: לישנא אחרינא בשלמא ט' נזירים משכחת לה כגון דהוו גברי טפי דאיתפיסו ואזיל דכי אמר חד הריני נזיר שזו חיה ובא השני ואמר הריני נזיר שאין זו חיה ובא השלישי ואמר הריני נזיר אם הוא כדברי אחד מכם וכי הדר ואמר רביעי שזו בהמה וחמישי שאין זו בהמה ובא הששי והתפיס ואמר הריני נזיר אם הוא כדברי אחד מכם וכי הדר אמר שביעי הריני נזיר שזו חיה ובהמה ושמיני אמר שאין זו לא חיה ולא בהמה ובא תשיעי ואמר הריני נזיר אם הוא כדברי אחד מכם אלא ט' נזיריות כו' כדלעיל אמר רב ששת כגון דאמר הריני נזיר וכל הנזיריות עלי ואמר לנו המורה דהך סתם מתני' דהכא מיתוקמא אפילו לב"ה דעד כאן לא פליגי ב"ה עלייהו דב"ש לעיל אלא בטעות הקדש אבל בספק הקדש כגון הכא דאין ידוע אם כוי זה מין חיה או מין בהמה כדאמר מר (חולין דף פ.) כוי לא הכריעו בו חכמים אי מין בהמה הוא או מין חיה הוא אפילו ב"ה מודו דהוי נזיר ודיקא נמי סתמא דמתני' דכוי ב"ה היא דאם איתא דלב"ה לא סבירא להו דספק נזיר הוי נזיר מאי איריא דקא בעי (תנא) מני מתני דתני הרתיע לאחוריו אינו נזיר אילימא ר"ט כו' הא איכא ליה למימר דב"ה היא אלא מדקא מהדר לאוקמא אליבא דחד תנא היינו טעמא משום דאליבא דב"ה ל"א מיתוקמא דאילו לב"ה הוי נזיר גמור כי הרתיע לאחוריו דקסברי ב"ה נזירות ספק הוי נזיר: מתני' שלשה מינין וכו' וכל היוצא מן הגפן . כגון חרצן ויין וחומץ מצטרפין זה עם זה לכזית: אינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית . והא נמי מיחייב על זג וחרצן אלא הא אתא לאשמועינן דאינו חייב אלא בכזית והא דקתני ענבים לאפוקי מרבי אלעזר כדמפרש בגמ':
Comments from Tosafot - Nazir 34a
והתניא כו' . ואי קשה לייתי ממתני' אין אחד מהן נזיר וי"ל דשמא ניחא ליה לאיתויי הברייתא דמפרש טעמא דקרא: אלא ר"י דכרי הוא . דאמר דלא מחית איניש נפשיה לספיקא אבל אי יודע מי הוה הוי נזיר ותימה דהכא משמע דלר"י היכא שנודע מי היה דהוי נזיר אע"פ שלא הפליא נדרו ובפ"ב דנדרים (דף יט.) קאמר רב אשי ההיא ר"י דכרי הוי ר"י משום ר' טרפון דאין אחד מהן נזיר ובדין הוא דכי נמי לא נגנב לר"י דאינו נזיר דאין הפלאה והא דתניא נגנב לרבותא דר"ש וצריך לומר דלרב אשי לא נשנית מתני' דהכא לר"י אלא נשנית לתנא דפ"ב דלעיל (נזיר דף יג.) דאמר הפילה אשתו אינו נזיר אלא ה"ל בן הוי נזיר אע"ג דבשעת שנדר [לא] הוי הפלאה הלכך מתני' דהכא אתיא כוותיה: ראה את הכוי . שהוא ספק חיה ספק בהמה ואמר האחד הריני נזיר שזה חיה והשני אמר הריני נזיר שאין זה חיה אלא בהמה משמע מדבריו ושלישי אומר הריני נזיר שזה בהמה ולא חיה והרביעי אמר הריני נזיר שאין זה בהמה אלא חיה והוו כשנים הראשונים אלא שהפכו דבריהן והחמישי אומר הריני נזיר שזה חיה ובהמה ודינו כחיה לכסוי ודינו כבהמה לאסור חלבו והששי אמר הריני נזיר שאין זה לא חיה ולא בהמה דמשמע בריה [בפ"ע] ואינו יכול להרביעו לא עם חיה ולא עם בהמה והשביעי אמר הריני נזיר שאחד מכם נזיר כלומר שכוון לומר אמת והשמיני אומר הריני נזיר שאין אחד מכם נזיר כלומר שיש אחד מכם שלא כוון לומר אמת והתשיעי אומר הריני נזיר שכולכם נזירים כלומר שכולכם ספק נזירים ולא גרסי' ששניכם נזירים דמוכחא בגמרא דליכא אלא תשע בכוי הרי כולם נזירין וא"ת איכפל תנא לאשמועינן כב"ש ולא כב"ה דאמרי דמי [שלא נתקיימו] דבריו אינו נזיר ויש לומר דלב"ה נמי נהי דנזירות ודאי לא הוו נזירות מספק הוו וכולה ר' שמעון אליבא דב"ה מסיק לה דאמר גבי הרתיע לאחוריו דהוי נזיר מספק לב"ה אע"ג דאין ספקו עומד להתברר הכי נמי גבי כוי אע"ג דאין ספיקו עומד להתברר לר"ש אליבא דב"ה הוו נזירין מספק והששה הראשונים ודאי נזירין מספק דמחית איניש לספיקא דאע"ג דכוי ספק חיה אותו שאומר ספק חיה הוי ספק נזיר וכן כולן ואינך תלתא בתראי מחתי נפשייהו לספיקא ויש מפרשים דשלשה האחרונים נזירים ודאי שהאחד שאמר שאחד מכם נזיר הוי נזיר ודאי לר"ש שאמת הוא שאחד מהן יש עליו נזירות דהיינו אותו שכוון לאמת וגם השני שאמר שאין אחד מכם גם זה נזיר ודאי שכן משמע דיבורו יש בכם אחד שאינו ודאי נזיר והאמת הוא כגון אותו שלא בא לאמת והשלישי שאומר כולכם נזירין שעל כולכם ספק נזירות גם זה אומר אמת לבד שלשה האחרונים ודאי נזירים לר"ש דאין צריכין תנאי וי"מ שגם [שלשה] האחרונים אינם נזירים אלא מספק שהרי יש להסתפק בדבריהן שאותו שאמר שאחד מכם נזיר איכא לספוקי מילתא שיש לפרש דבריו בשני פנים ושמא ר"ל אם יש לכם אחד מכם שיש עליו נזירות וזהו אמת שאחד מהן ודאי נזיר וגם יש לספוקי דשמא ר"ל אם יש אחד מכם שיודע בעצמו שהוא ודאי נזיר והרי אין מהן יודע מש"ה נזיר מספק וכן האחר שאומר שאין אחד מכם נזיר משמע אם אין אחד מכם שאינו נזיר דמשמע שידע בעצמו שאינו ודאי נזיר והרי אין אחד מהם שיודע בברור שאינו ודאי נזיר וכן השלישי שאמר שכולכם יש לפרש דבריו שכולכם נזירין ודאין לא אמר כלום וגם יש לפרש דבריו שאמר בספק נזירות לכך כולן נזירין מספק וצריכין להתנות וצ"ע אמאי לא [תני תו שאין כולכם נזירין] בשלמא לעיל לא מצי למתני בעבור פלוגתא דרבי טרפון דא"כ לא הוה א"ר טרפון אין אחד מהן נזיר כדפי' לעיל אבל הכא מצי למתני: כגון דאמר הריני נזיר ונזירות הכל עלי . ראה ט' בני אדם שנתפסו עצמן בנזירים בכוי ואמר הרי עלי כל דין נזירות כולכם הרי יש עליו תשעה ספיקות נזירות ואם ירצה לתקן עצמו יאמר אם יש עלי ט' נזירות חובה מוטב ואם לאו הרי עלי ט' נזירות נדבה: תנא חדא ט' [נזירים] . גבי כוי דמתני' דכוי נתפסין בספיקות (ראייה) כדתנן במתני' ותני אידך ט' נזיריות דמשמע לאדם אחד חלים עליו ט' נזיריות מספיקא דכוי: בשלמא [ט' נזירים] משכחת לה כגון דהוו גברי טובא דאתפיס ואזיל . לענין המפורש במשנה אלא ט' נזיריות באדם אחד היכי משכחת לה בשלמא שש משכחת לה כגון שאומר הריני נזיר שזה חיה ושאין זה חיה שזה בהמה ושאין זה בהמה שזה חיה ובהמה שאין זה לא חיה ולא בהמה אלא אידך תלתא היכי משכחת לה והא שאחד מכם נזיר (קאמר) שאין אחד מכם נזיר שכולכם נזירין לא שייכי בחד גברא: כגון דאמר הריני נזיר ונזירות הכל עלי . ראה ט' בני אדם שנתפסו עצמן בנזירים בכוי ואמר הרי עלי כל דין נזירות כולכם הרי יש עליו תשעה ספיקות נזירות ואם ירצה לתקן עצמו יאמר אם יש עלי ט' נזירות חובה מוטב ואם לאו הרי עלי ט' נזירות נדבה: מתני' שלשה מינין אסורין בנזיר הטומאה . דכתיב (במדבר ו) על [נפש] מת לא יבא והתגלחת קדוש יהיה גדל פרע והיוצא מן הגפן דכתיב ענבים לחים ויבשים לא יאכל: וכל היוצא מן הגפן מצטרפין זה עם זה . כגון ענבים לחים ויבשים חרצנים וזגים שאם יאכל כזית מכולן לוקה משום דכתיב מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים כו':
Nazir 34a - Mishnah translated into english
If we say it is the opinion of Rabbi Tarfon, even in a case where the individual in question came before us and identified himself, is the one who claimed to know his identity a nazirite? Since at the time when he vowed he did not know whether the subject of their debate is so-and-so or not, does naziriteship take effect with regard to him? But isn’t it taught in a baraita (Tosefta 3:19) that Rabbi Yehuda says in the name of Rabbi Tarfon: In the case of the mishna not one of the six people is a nazirite, since naziriteship is imposed upon someone only if the vow is stated with explicitness [hafla’a]. The Torah says that a vow must be “clearly” pronounced, as the verse states: “When either man or woman shall clearly utter [yafli] a vow, the vow of a nazirite” (Numbers 6:2). This verse indicates that his vow is valid only if it is explicit.
Rather, the mishna represents the opinion of Rabbi Yehuda, as stated with regard to a heap of grain. As it is taught in a baraita (Tosefta 2:9): If someone said: I am hereby a nazirite on the condition that this heap of grain contains one hundred kor, a measurement of volume, and when he went to measure it he discovered that the heap was stolen or lost, so that the amount it held cannot be determined, Rabbi Shimon deems him prohibited in all the halakhot of naziriteship, as the heap might have contained one hundred kor. And Rabbi Yehuda deems him permitted, as he maintains that the halakha is lenient in cases of uncertain naziriteship. Rabbi Yehuda’s reasoning applies equally to the case of the mishna.
As for Rabbi Shimon, who disputes the ruling of the mishna, he holds with regard to the heap of grain: Since if the heap had not been stolen perhaps it might have contained one hundred kor and he would have been a nazirite, now too, he is a nazirite due to the uncertainty. And here too, in the case of the mishna, since if that person would have come before us and we would have known that he was so-and-so, the one who took the vow would have been a nazirite, consequently, now too, he is a nazirite as a result of the uncertainty cast by the unknown identity of the individual.
MISHNA: Someone saw a kosher animal with characteristics of both a domesticated animal and a non-domesticated animal [koy], and said: I am hereby a nazirite if this is a non-domesticated animal; and another individual said: I am hereby a nazirite if this is not a non-domesticated animal; and a third person said: I am hereby a nazirite if this is a domesticated animal; and a fourth said: I am hereby a nazirite if this not a domesticated animal.
The mishna continues: A fifth person added: I am hereby a nazirite if this is a non-domesticated animal and a domesticated animal, and a sixth person said: I am hereby a nazirite if this is neither a non-domesticated animal nor a domesticated animal. Someone who heard all the above statements said: I am hereby a nazirite if one of you is a nazirite, and another one stated: I am hereby a nazirite if not one of you is a nazirite, and a final person said: I am hereby a nazirite if all of you are nazirites. In this case, they are all nazirites.
GEMARA: With regard to the ruling of the mishna that they are all nazirites, it is taught in one baraita that this case involves a total of nine nazirites, and it is taught in the other baraita that there are nine sets of naziriteship here. The Gemara clarifies: Granted, one can understand the baraita that says that there are nine nazirites, for example, if there were many people who associated their naziriteship with the status of this koy, each with one of the statements listed above.
However, how can you find these circumstances of nine sets of naziriteship in one person? Granted, you find six, as we learned in the mishna that there are six ways in which the nature of a koy can be expressed: It is a non-domesticated animal; it is not a non-domesticated animal; it is a domesticated animal; it is not a domesticated animal; is a non-domesticated animal and a domesticated animal; it is neither a non-domesticated animal nor a domesticated animal. One person could associate his acceptance of naziriteship with all of the above possibilities.
However, how can you find these circumstances of the other three sets of naziriteship? The statements: If one of you is a nazirite, and: If one of you is not a nazirite, are necessarily expressed by individuals who did not make the initial six statements, as these last three statements address the group of people who made the first six statements. Rav Sheshet said: It is possible in a case where nine people issued the statements mentioned in the mishna, and someone said: I am hereby a nazirite and the naziriteship of all of them are incumbent upon me. Since each of the nine people is obligated to observe a term of naziriteship, this last one is obligated to observe nine terms.
MISHNA: Three types of actions are prohibited for a nazirite: The contraction of ritual impurity from a corpse, and the shaving of one’s hair, and eating or drinking any substances that emerge from the vine. The mishna adds: And all products that emerge from the vine combine with one another to the amount that renders a nazirite liable to receive lashes. And he is liable only if he eats an olive-bulk of the grapes.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.