Talmud BavliNazir 52a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Nazir Page 52a
Nazir 52a - Guemara
אמר רב יהודה מדיסקרתא ת"ש (ויקרא יא, לא) בהם יכול בכולן ת"ל מהם אי מהם יכול מקצתן ת"ל בהם הא כיצד עד שיגע במקצתן שהוא ככולן ושיערו חכמים בכעדשה שכן החומט תחלת ברייתו בכעדשה ש"מ שיעורא גמירי לה אמר רב שמעיה כי בעינן שיעורא דבדלא הויא כעדשה לא מטמא דלא נפלה בה נשמה אבל נפלה בה נשמה לא תיבעי לך:
השדרה והגולגולת:
איבעיא להו שדרה וגולגולת תנן או דלמא או שדרה או גולגולת אמר רבא ת"ש שדרה שגירד רוב עילעין שבה טהורה ובקבר אפילו משוברת או מפורקת טמאה מפני הקבר טעמא משום דגירד הא לא גירד טמא ש"מ או שדרה או גולגולת קתני הא לא קתני הא קמ"ל דכי גירד טהורה אידך תיבעי לך תא שמע רבי יהודה אומר ששה דברים ר' עקיבא מטמא וחכמים מטהרין וחזר בו ר' עקיבא ומעשה שהביאו קופה מלאה עצמות לבהכ"נ של טרסיים והניחוה באויר ונכנס תודוס הרופא וכל הרופאים [עמו] ואמרו אין כאן שדרה ממת אחד טעמא דליכא שדרה דמחדא האיכא או שדרה או גולגולת דמחדא נזיר מגלח עליה ש"מ או שדרה או גולגולת תנן לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא שדרה וגולגולת דממת אחד ליכא אלא אפי' או שדרה ממת אחד או גולגולת ממת אחד ליכא תא שמע ממניינא ומה הן ששה דברים שרבי עקיבא מטמא וחכמים מטהרין על אבר מן המת שבא משני מתים ועל אבר מן החי שבא משני בני אדם ועל חצי קב עצמות שבא משני מתים ועל רביעית דם הבא משנים ועל עצם כשעורה שנחלק לשנים והשדרה והגולגולת
Comments from Rashi on Masechet Nazir Page 52a
אמר רב יהודה מדסקרתא ת"ש . אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנוגע בהם במותם וגו' (ויקרא יא) אי בהם יכול בכולם דכי נגע בכולם יהא טמא אבל לא במקצתו ת"ל וכל אשר יפול עליו מהם במותם כו': ושיערו חכמים . שמגע עדשה יטמא שהוא כעדשה ששוה ככולו: שכן החומט כו' . ומדקא בעי שיעור בריה כעדשה ש"מ שיעורא דבריה כולה בעינן ואי חסרה שיעורא נפקא לה מכלל טומאתה וה"ה לענין אכילה: אמר ר' שמעיה כי בעינן שיעורא . דבריה במידי דכל ברייתו בכעדשה אבל גבי נמלה בפחות מכעדשה הויא בה נשמה דהא שלימה נמי לא הויא כולה כעדשה לא בעינן שיעורא ואכתי תבעי לך: אמר רבא ת"ש [שדרה] שגירד רוב צלעות שבה . שעקר רוב צלעות שבה טהורה ואע"ג שהן מונחות בצדה: ובקבר כו' . מפני שהקבר מצרפה להיות כמו שלמה הא לא גירד טמאה ואע"ג דליכא גולגולת בהדה וש"מ דשדרה או גולגולת תנן: אידך . לא גירד עדיין תיבעי לך: ששה דברים . לקמן קחשיב להו: של טרסיים . צורפי נחשת ואמרי לה של אותה אומה ואמרי לה אורגים ודומה לו במסכת ע"ז (דף יז:) במעשה דרבי אליעזר כשנתפס למלכות דאמר להו רבם של טרסיים אני: והניחוה באויר . כדי שלא יהיו מיטמאין באותן עצמות: ונכנס תודוס הרופא . שהיה בקי ומומחה אם הן ממת אחד או משני מתים: ואמרו אין כאן שדרה ממת אחד . ואין הנזיר מגלח על אהילו ואפילו לר"ע שהיה אומר בתחלה שאפי' היא באה משני מתים מטמא על אהילו חזר בו ר"ע: טעמא משום דליכא ביה שדרה ממת אחד . קאמר דאין הנזיר מגלח הא איכא חדא דמת אחד מטמא באהל ואין מועיל הנחתו באוירא כלום והנזיר מגלח עליו ותפשוט דאו שדרה או גולגולת: לא . לעולם אימא לך דשדרה וגולגולת ממת אחד בעינן והאי דקאמר להו הרופאים דקא מטהר להו לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא שדרה וגולגולת דמת אחד כדי שיעור טומאת אהל דליכא אלא אפילו שדרה ממת אחד וגולגולת ממת אחד דלדברי ר"ע הוה מטמא לא איכא: ת"ש ממניינא . דששה דברים על אבר מן המת הבא מב' מתים כגון הזרוע או השוק שיש בו שתי עצמות והאחד בא ממת אחד והאחר בא ממת שני וקרויין הן אבר אחד: ר"ע מטמא וחכמים מטהרים . לפי שלא אמרו שיהא מטמא באהל אלא באבר ממת אחד ואבר מן החי הבא מאדם אחד וחצי קב עצמות הבא ממת אחד ורביעית דם הבא ממת אחד במגע ולא באהל ולדברי ר"ע אפי' באהל ועצם כשעורה ממת אחד ובכל אלו אומר ר' עקיבא שאפי' הן באין משני מתים הרי אלו מטמאין:
Comments from Tosafot - Nazir 52a
ת"ש בהם יכול בכולן . גבי שרצים כתיב אשר יפול מהם אל תוכו ובמקום אחר כתיב אשר יגע בהם במותם הא כיצד ניישב שני המקראות הללו וכו' ושיערו חכמים בכעדשה דמיקריא מהם שזהו במקצת שרץ אחד ומיקריא בהם לפי שהחומט תחילת ברייתו בכעדשה וש"מ שיעורא גמירי מדבעינן כעדשה שהרי החומט גם כי הוי תחילתו בכעדשה היינו עם רגליו וקרניו ומ"מ אי חתיך מיניה פורתא דמיפחתי' מכעדשה אפ"ה חיה ואפ"ה בעינן כעדשה ממש כברייתה וש"מ שיעורא גמירי ודחי א"ר שמעיה כי בעינן שיעורא בכעדשה היכא דלא נפלה ביה נשמה כגון חומט שאם נפחת מעט תחילה אז ודאי אין לנו להחשיבו בריה בפחות הואיל ולעולם לא יפול בו נשמת חיים בפחות מכן אבל היכא דנפלה ליה כגון נמלה חיה חשובה היא כי אף קיצץ רגליה או שום דבר ממנה יכולה עדיין לחיות הרבה שאין חייה תלוין בדבר שקצץ: איבעיא להו שדרה וגולגולת תנן . דדוקא על שניהם מגלח או דלמא או שדרה או גולגולת תנן והוא הדין דאמתניתין דאהלות (פ"ב מ"א) נמי מיבעיא ליה וכן משמע בסמוך דמייתי מתניתין דאהלות למיפשט בעיין: ת"ש שדרה שגרד רוב על עולין שבה . פי' שיבר רוב צלעות שבה תרגום של צלעות עלעולין: טהורה . בעלמא [אמרינן] כמה חסרון בשדרה וכו' ולא תטמא אמר שמואל בפ' אלו טרפות (חולין מב:) וכן לטרפה וגם כאן נראה לרבינו יצחק דיש להשוות דאם נשתברו רוב צלעותיה טרפה וכדאמר בפ' אלו טרפות (שם נב.) נשתברו ברוב שני צדדין טרפה נעקרו אפילו ברוב צד אחד: ובקבר אפי' משוברת או מפורקת טמאה מפני שהקבר מצרפה . דהכי גמירי: טעמא דגירד הא לא גירד טמא . וקס"ד דאיירי בלא גולגולת ואפ"ה טמאה וש"מ דאו שדרה או גולגולת תנן ומשני מי קתני הא לא גירד טמאה הא קמ"ל דכי גירד טהורה ואידך תיבעי לך פירוש מי קתני הא לא גירד טמאה בלא גולגולת דלמא כשיש עמה גולגולת איירי ואע"פ [כן] כי גירד רוב צלעות שבה טהורה ואידך תיבעי לך כלומר בלא גירד ואין שם אלא השדרה בלא גולגולת תיבעי לך: תא שמע רבי יהודה אומר ששה דברים ר"ע מטמא . בסמוך קא חשיב להנך ששה דברים וחכמים מטהרין וחזר בו ר"ע: מעשה שהביאו קופה מלאה עצמות לבית הכנסת של טרסיים . פירוש צורפי נחשת והניחוה באויר במקום שאין גג עליו פן יטמאו באהל הנכנסין שם נכנס תודוס הרופא וכל הרופאים עמו ואמרו אין כאן שדרה ממת אחד ובפירוש משניות מצאתי דהכי איתא בסיפרי אמרו הואיל ויש כאן מטהרין [ומטמאין] נעמוד למנין פירוש ר"ע וחכמים שנחלקו בשדרה ובגולגולת הבאים משני מתים ובסמוך מייתי לה ובמס' אהלות פ"ב (מ"ו) נמי תנן פלוגתייהו התחילו מר' עקיבא תחילה וטיהר אמרו לו הואיל ואתה הוא שהיית מטמא טיהרת יהו טהורין: טעמא דליכא שדרה דמת חדא . פי' ממת חדא הא איכא שדרה או גולגולת דמת חדא נזיר מגלח עליה וש"מ או שדרה או גולגולת תנן ודחי דלמא לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא שדרה וגולגולת דממת אחד ליכא צ"ע מה היו צריכין להראות לרופאים אם השדרה ממת אחד או לא והא מסתמא היתה מפורקת ומשוברת ואמרינן לעיל דאף ממת אחד טהורה ואומר רבינו יצחק דאיירי כגון דעל אותן עצמות האהיל האדם בעודן בקבר ואמר לעיל הקבר מצרפו: ת"ש ממניינא מה הן ששה דברים שר"ע מטמא וחכמים מטהרין על אבר מן המת שבא משני מתים ועל אבר מן החי שבא משני בני אדם ועל חצי קב. עצמות שבא מב' מתים . ומדלא קאמר הכא ועל רובע עצמות הבא משני מתים כדתנן במסכת אהלות (פ"ב מ"ו) בפלוגתא דר"ע ורבנן יש להוכיח דהכא לענין תגלחת נזיר איירי דאינו מגלח על פחות מחצי קב ולהכי נקט חצי קב דעל רובע הקב דאתי ממת אחד אינו מגלח כדתנן במתניתין והתם לענין טומאת אהל גרידא קתני: שבא משני מתים . דאילו בא ממת אחד לר"ע מגלח כדתנן במתני' לר"ע ופליגי רבנן עליה והכא תנן דר"ע הדר ביה ובדין הוא דמיבעי ליה למינקט לרבנן על חצי לוג דם הבא משני מתים אלא איידי דלר"ע דאף ברביעית מגלח נקט הכי. הר"ף: ועל עצם כשעורה ועל רביעית דם כו' ועל עצם כשעורה שנחלק לשנים . אף כי הוא ממת אחד והשדרה וגולגולת במסכת אהלות (פ"ב מ"ו) תניא בהדיא בפלוגתא דר"ע ורבנן השדרה וגולגולת משני מתים:
Nazir 52a - Mishnah translated into english
Rav Yehuda from Diskarta said: Come and hear the following halakhic midrash concerning the ritual impurity of creeping animals. The verse states: “Whoever touches them when they are dead shall be impure” (Leviticus 11:31). One might have thought this halakha applies only to all of them, i.e., to complete creatures. Therefore, the verse states: “And upon whatever any of them, when they are dead, fall, it shall be impure” (Leviticus 11:32), which indicates that part of these creatures also imparts impurity. If the halakha were derived solely from the phrase “of them,” one might have thought that it applies even to a small part of them. The verse therefore states: “Them,” which means all of them.
How so? How can one reconcile the two verses? He does not become ritually impure unless he touches at least part of them that is equal in measure to all of them, i.e., a large part. And the Sages calculated that this is the volume of a lentil-bulk. Why is this? As the start of the formation of a skink, one of the eight impure creeping animals, is the size of a lentil-bulk. This concludes the halakhic midrash. With regard to the issue at hand, one can learn from here that it is learned as a tradition that the amount for a creature to be considered whole is a lentil-bulk. If so, an ant missing a limb should likewise not have the status of a creature.
Rav Shemaya said, in refutation of this argument: When we require the above amount, that if it is not the volume of a lentil-bulk it does not impart impurity, the requirement applies only in a case where the creature does not have a living soul before it grows to the size of a lentil. However, if it does have a soul, this volume is not required. If the creature can survive, perhaps it does impart impurity even if it is lacking a limb. Consequently, with regard to an ant that is missing a limb, the dilemma remains unresolved for you.
§ The mishna taught that a nazirite must shave for impurity imparted by a spine and skull. A dilemma was raised before the Sages: Did we learn a spine and [ve] skull together? Or perhaps the mishna means either a spine or a skull. Does the conjunctive vav signify: And, or: Or? Rava said: Come and hear a resolution from a baraita: In the case of a spine, the majority of whose ribs were removed while the spine itself remained intact, it is ritually pure. And if it was in a grave, even if it was broken or disassembled, it is impure, due to the grave, which joins all the bones together.
The Gemara infers from this baraita: The reason it is ritually pure in the first case is due to the fact that the ribs were removed, from which it may be inferred that if they were not removed, it is impure on its own, even without the skull. Learn from this that the mishna teaches: Either a spine or a skull. The Gemara rejects this claim: The baraita does not teach this explicitly. It does not state that if the ribs were not removed the spine imparts ritual impurity by itself. Rather, the baraita teaches us this, that if the ribs were removed the spine is pure. And as to the other issue, the impurity of a spine on its own, the dilemma remains unresolved for you.
The Gemara further suggests: Come and hear a resolution from the Tosefta (Oholot 4:2). Rabbi Yehuda says that Rabbi Akiva deems six items impure that the Rabbis deem pure, and Rabbi Akiva later retracted his opinion. And an incident occurred in which they brought a box that was full of bones to the synagogue of blacksmiths [tarsiyyim], and they placed it in an open airspace, not under the roof, so that it would not impart ritual impurity. And Todos the doctor entered and all the other doctors entered with him, and they said, after examining the pile: There is not a full spine from one corpse here.
The Gemara infers from this incident: The reason it is ritually pure is due to the fact that there was no spine from one corpse, from which one can infer that if there is either a spine or a skull from one corpse, a nazirite must shave due to it. Learn from this that we learned in the mishna that a nazirite shaves either for a spine or a skull. The Gemara rejects this argument: The tanna of the baraita is speaking utilizing the style of: It is not necessary, as follows: It is not necessary to state that there is no spine and skull from one corpse in the box, but even the remains of either a spine from one corpse or a skull from one corpse, which together impart impurity, are not present. Instead, there are parts of spines and skulls from several bodies.
The Gemara further suggests: Come and hear from the tally in the above baraita: And what are those six items that Rabbi Akiva deems ritually impure and the Rabbis deem ritually pure? They consist of a limb from a corpse that comes from, i.e., is combined with, two corpses; and a severed limb from a living person that comes from two living people; and half-kav of bones that come from two corpses; and a quarter-log of blood that comes from two corpses; and of a bone that is a barley-grain-bulk, even from one body, that was divided into two; and the spine and the skull from two corpses.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.