Talmud BavliNazir 8a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Nazir Page 8a
Nazir 8a - Guemara
מתני׳ הריני נזיר כשער ראשי וכעפר הארץ וכחול הים הרי זה נזיר עולם ומגלח אחת לשלשים יום רבי אומר אין זה מגלח אחת לשלשים יום ואיזהו מגלח אחת לשלשים האומר הרי עלי נזירות כשער ראשי וכעפר הארץ וכחול הים הריני נזיר מלא הבית או מלא הקופה בודקין אותו אם אמר אחת גדולה נזרתי נזיר ל' יום ואם אמר סתם נזרתי רואין את הקופה כאילו היא מלאה חרדל ונזיר כל ימיו הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני אומדין כמה ימים מכאן עד מקום פלוני אם פחות מל' יום נזיר ל' יום ואם לאו נזיר כמנין הימים הריני נזיר כמנין ימות החמה מונה נזירות כמנין ימות החמה אמר רבי יהודה מעשה היה כיון שהשלים מת:
גמ׳ רואין את הקופה כאילו מלאה חרדל ונזיר כל ימיו ואמאי וליחזייה כאילו מלאה קישואין ודלועין ותיהוי ליה תקנתא אמר חזקיה במחלוקת שנויה ור"ש היא דאמר אדם מכניס את עצמו לדבר שספיקו חמור מודאי דתניא הריני נזיר ע"מ שיהא בכרי זה מאה כור והלך ומצאו שנגנב או שאבד ר"ש אוסר שספק נזירות להחמיר ר' יהודה מתיר שספק נזירות להקל רבי יוחנן אמר אפילו תימא רבי יהודה התם לא נחית ליה לנזירות הכא נחית ליה לנזירות במאי לסלוקיה מיניה אמאי לא ליחזיה לקופה כאילו מלאה קישואין ודלועין ותיהוי ליה תקנתא הא ס"ד נזירות הוא דקביל עילויה
Comments from Rashi on Masechet Nazir Page 8a
מתני' האומר הריני נזיר כשער כו' . [דאמרינן] נזירות כשער ראשו קבל עליו והרי זה נזיר עולם לפי ששערות ראשו מרובין משני חייו ויהא מגלח כל ימיו אחת בסוף שלשים ויביא קרבן: רבי אומר אין זה מגלח אחת לשלשים . והאי דקאמר כשער ראשי חדא נזירות אריכא קבל עליו כשיעור שער ראשו ואינו יכול להשלימה ואינו מגלח לעולם: אלא איזהו שמגלח אחת לשלשים יום זה שאמר הרי עלי נזירות כשער ראשי . דהואיל ואמר עלי נזירות משמע דקא מפליג בין נזירות לנזירות ויהא מגלח בסוף כל שלשים ומביא קרבן: בודקין אותו אם אמר אחת גדולה נזרתי הרי זה נזיר שלשים יום . ותו לא והא דאמר מלא הבית משמע כאילו אמר אריכא לי מילתא כמלא הבית או כמלא קופה: ואם אמר סתם נדרתי . נעשה כאילו אמר מלא חרדל ונעשה כל ימיו נזיר דאמרינן נזירות כמנין גרעיני חרדל שבו קבל עליו ואין להם הפסקה כל ימיו: גמ' ואמאי וליחזייה . לההיא קופה כאילו מלאה קישואין ואי מחזקא מינייהו י' נימא די' נזירות של שלשים שלשים קבל עליו: ותיהוי ליה תקנתא . אחר אותם עשרה נזירות לשתות ביין: אמר חזקיה במחלוקת שנויה . דאיכא מאן דסבירא ליה כוותיה ומתני' לא תני הכי: ר"ש היא דאמר אדם מכניס עצמו לדבר שספקו חמור מודאי . דאילו נזיר ודאי מגלח ומביא קרבן ונאכל ואילו על ספיקו לא מצי מגלח דהכי מפרש באלו מותרים במסכת נדרים: הריני נזיר כו' ר"ש אוסר . שחייב בנזירות דהואיל דהוי ספק אי הוו ביה מאה כור אמרינן דהוי ביה ודאי מאה כור וליהוי נזיר שכל ספק נזירות להחמיר דספיקו בנזיר חמור מודאו דאילו ודאי שלא היו בו מאה כור לא הוי נזיר השתא דהוי ספק אמרינן דנזיר הוא הכי נמי במתניתין דהואיל דספקא הוא דלא ידעינן אי אדעתא דמלאה קשואין אי בחרדל קאמר אמרינן ביה ספק נזירות להחמיר וכמאן דמלאה חרדל קאמר ואין לו תקנה אבל אליבא דמ"ד שכל ספק נזירות להקל לדידיה אמרינן רואין אותה כאילו מלאה קשואין: ר' יוחנן אמר אפילו תימא כר' יהודה . דהתם טעמא מאי אמר ר' יהודה דספק נזירות להקל דדלמא לא הוו ביה מאה כורין ולא נחית ליה לנזירות כלל ומספיקא לא אמרינן ליה דליהוי נזיר כי היכי דלא לייתי חולין לעזרה לכי משלים נזירותו: אלא הכא כיון דנחית ליה לנזירות . אי משום מלאה קישואין אי משום מלאה חרדל נזירות חיילא עליה ממה נפשך וכיון דנחית לנזירות במאי לסלקיה מש"ה אית לן למימר דנזירות כמנין גרעיני חרדל קיבל עליו ולעולם כל ימיו יהא אסור ביין: אמאי לא ליסלקיה נימא דליחזיה כאילו מלאה קישואין . ולכי משלים ליה נזירות כמנין קישואין שיכולין ליכנס בתוך הקופה ומייתי ליה קרבן הוי כמסולק ועומד דכלא נחית ליה לנזירות דמי ותיהוי ליה תקנתא: הא . לא מצית אמרת דנזירות קבל עליו:
Comments from Tosafot - Nazir 8a
הריני נזיר כשער ראשי וכעפר הארץ וכחול הים הרי זה נזיר לעולם ומגלח אחת לשלשים יום . פירוש נזירות הרבה קיבל עליו כעפר הארץ וכחול הים ומגלח ביום שלשים ומביא קרבנותיו: אין זה מגלח אחת לשלשים יום . פירוש רבי סבירא ליה דנזירות מרובה קביל עליו עד יום מותו עד שיאמר בפירוש נזירות כדמסיק ואי זהו מגלח אחת לשלשים יום האומר הרי עלי נזירות כשער ראשי וכעפר הארץ וכחול הים: הריני נזיר מלא הבית מלא הקופה . פירוש בית ריקנית או קופה ריקנית לפנים בודקין אותו אם אמר אחת גדולה נדרתי נזיר שלשים יום פי' נזירות אחת נדרתי והא דקאמר מלא הבית דאריכא ליה מילתא [כו'] ואינו נזיר אלא שלשים יום [ואם אמר סתם] נדרתי רואין הקופה כאילו מלאה חרדל ונזיר כל ימיו לרבנן דלעיל נזירות אחר נזירות ולרבי נזירות ארוך: מכאן ועד מקום פלוני פחות מל' יום נזיר שלשים יום . מידי דהוה אאומר הריני נזיר יום אחד דהוי נזיר ל' יום ואם לאו נזיר כמנין הימים וכדפרישי' לעיל דמיירי כשהחזיק בדרך: כמנין ימות השנה מונה נזירות כמנין ימות השנה . דהיינו שס"ה חדשים יהיה נזיר נזירות אחר נזירות ומגלח בינתיים ומביא קרבן כיון דקאמר כמנין משמע נזירות ולא נזירות ארוך: אמר רבי יהודה מעשה היה וכיון שהשלים מת . רבי יהודה לסיועי' לתנא קמא קאתי וקאמר מעשה היה וחייבוהו חכמים נזירות הרבה וכיון שהשלים כולו מת: וליחזייה כאילו היא מלאה קישואין ודילועין ותהוי ליה תקנתא . אמתני' קא פריך דקאמר רואין כאילו היא מלאה חרדל ואין לו תקנה והוא הדין דמצי למיפרך וליחזי כמאן דמלי בצק ולא נתכוון זה אלא לנזירות אחד [וניקל] עליה וקצת קשה דהיאך ניקל עליה מספק ויש לומר דהתם תנן במסכת טהרות (פ"ד מ"ז) ספק נזירות להקל וא"ת והא לעיל גבי מכאן ועד סוף העולם פריך לחומרא ויש לומר דהתם לא ידע שום צד דמצי למימר לקולא בלישנא דמכאן עד סוף העולם ולפום ריהטא משמע דנזירות קבל עליה מכאן ועד סוף העולם ולכך פריך לחומרא ממשמעות לשונו אבל הכא קס"ד דאין אדם מכניס עצמו לדבר דספקו חמור מודאי שעל ידי ספק יהיה חמור לו מאילו קבל עליו נזירות ודאי כמו שאם בבירור לחרדל נתכוין מונה נזירות אחר נזירות לעולם ומגלח בין כל אחת ואחת ומביא קרבן והשתא דאיכא לספוקי [דלקישואין או] לבצק נתכוין משיגלח פעם אחת שוב לא יחול עד שיביא קרבן וקרבן אינו יכול להביא דשמא לבצק נתכוין לחד נזירות וקמייתי חולין בעזרה: שיהא בכרי זה מאה כור ומצאו שנגנב . ואין אנו יודעין אם היו בו מאה כור אם לאו ר"ש אוסר דספק נזירות להחמיר דחיישינן דלמא היו בו מאה כור ולקמן מפרש תקנתא לר"ש דאומר קודם שיתחיל למנות ימי נזירותו אם היו בו מאה כור והריני נזיר מדבורי הראשון הנה אשלים נדרי ומביא קרבנותיו ואם לא היו בו מאה כור ואם כן בדבורי לא היה בו ממש הריני נודר בנזיר מעכשיו ויהיה נזיר שלשים יום ויביא קרבנותיו ואין כאן חולין בעזרה כי הוא נזיר שלשים או מכח דיבור הראשון או מכח דיבור השני ואם תאמר ומאי ספקו חמור מודאי הרי הוא נפטר בנזירות אחת ובקרבן אחד כאילו בודאי היו בו מאה כור ויש לומר דיכול לבא לידי חומרא כגון אם נטמא קודם שהתנה דהשתא הוי ספק נזיר טמא ואין לו תקנה דלא יוכל להביא אשם טמא על הספק שלא היו בו מאה כור וקא מייתי חולין בעזרה ואסור ביין ובתגלחת לעולם [דשמא] נזיר הוא ואינו יכול לפטור מנזירותו אם לא בהבאת אשם טומאה וזה אין בא על התנאי אבל נטמא אחר שהתנה אז הוה ודאי נזיר טמא ומייתי אשם טומאה והדר משלים נזירותו: רבי יהודה מתיר שספק נזירות להקל . דהוא לא קיבל עליו אא"כ ימצא בו מאה כור וכן במתני' רואין אותה כאילו מלאה בצק ויפטר בנזירות אחת: אפי' תימא רבי יהודה התם לא נחית לנזירות כלל . כלומר אין להטיל עליו נזירות דשמא לא היו בו מאה כור: הכא נחית לנזירות במאי לסלוקיה מיניה . כלומר במתניתין על כרחין חייב לנזירות אחת ואפילו אי בצק אמר וכיון שירד לנזירות אינו יכול להסתלק כמו שמפרש והולך ופריך אמאי אינו יכול להסתלק ליחזי כאילו היא מלאה קישואין או מלאה בצק ותיהוי ליה תקנתא דסלקא דעתך דנזירות קביל עליה כלומר יגלח ממה נפשך לסוף שלשים יום ויביא קרבן דאי חדא נזירות קביל עליה שפיר קמגלח ואי נמי חרדל קביל עילויה מצי לגלוחי אחר שלשים יום דקא סלקא דעתך אי אמר חרדל לנזירות קביל עליה כלומר הרבה נזירות ולא נזירות אחת ארוך וכיון שיגלח לסוף שלשים שוב לא תטיל עליה נזירות לרבי יהודה דמאן לימא לן דחרדל קביל דלמא בצק והשלים נדרו והשתא דמי לההיא דכרי דאמר רבי יהודה מתיר ואמאי אינו יכול להסתלק ומשני רבי יהודה סבר לה כרבי דהאמר חרדל הך נזירות ארוך קביל עליה ועד יום מותו לא מצי לגלח הלכך הכא ע"כ נחית לחד נזירות אפילו אי בצק קביל וכיון שאתה מורידו לנזירות אפילו לרבי יהודה תו לא מצי להסתלק דשמא חרדל קביל עליה ונדון עד יום מותו נזירות חד וארוך ולא דמי לההיא כלל דאינו יורד לנזירות לרבי יהודה:
Nazir 8a - Mishnah translated into english
MISHNA: If one says: I am hereby a nazirite like the hair of my head, or: Like the dust of the earth, or: Like the sand of the sea, he is a nazirite forever. He has accepted a separate term of naziriteship for every hair or particle of dust or sand, which in practice means that he will be a nazirite forever. And he shaves his hair once every thirty days.
Rabbi Yehuda HaNasi says: This nazirite does not shave his hair once every thirty days, as he has accepted upon himself one long term of naziriteship lasting for as many days as there are hairs or particles of dust or sand. And who is the nazirite who shaves his hair once every thirty days? One who says: It is hereby incumbent upon me to observe naziriteships like the hair of my head, or: Like the dust of the earth, or: Like the sand of the sea. Since he used the plural term naziriteships, it is clear that he is accepting distinct terms of naziriteship.
If one says: I am hereby a nazirite in accordance with the capacity of the house, or: The capacity of the basket, one checks with him what he had in mind. If he said: My intention was to take a nazirite vow for one long term of naziriteship, he is a nazirite for only thirty days, in accordance with the ruling of the mishna that the words long or short are of no account when used in a nazirite vow (7a). And if he said: I took a nazirite vow without specification, it is assumed that he meant to accept upon himself terms of naziriteship corresponding to the number of items that fit into the basket, and the smallest items normally placed in baskets are used for this evaluation. Consequently, one views the basket as though it were full of mustard seeds, which are extremely small, and he is a nazirite for his entire life.
If one says: I am hereby a nazirite from here until such and such a place, one estimates how many days it takes to walk from here until such and such a place. If it is less than thirty days, he is a nazirite for thirty days, since this is the minimum term of naziriteship. And if not, i.e., if it takes more than thirty days to walk that distance, he is a nazirite in accordance with the number of days it takes to walk to that place.
If one says: I am hereby a nazirite in accordance with the number of days in a solar year, he counts 365 consecutive naziriteships, in accordance with the number of days in a solar year. Rabbi Yehuda said: There was an incident where someone took this vow and observed 365 consecutive terms of naziriteship. Once he completed all these terms of naziriteship, he died.
GEMARA: The mishna taught that if one said: I am hereby a nazirite in accordance with the capacity of the basket, and he did not specifically intend to accept one term of naziriteship, one views the basket as though it were full of mustard seeds, and he is a nazirite for his entire life. The Gemara asks: But why does one view the basket as though it were full of mustard seeds? Let us view it as though it were full of cucumbers or gourds, which are much larger. The basket would consequently hold fewer of them, and there would be a remedy for him, i.e., he would be able to complete his terms of naziriteship and resume living as a non-nazirite.
In response to this question, Ḥizkiyya said: This issue is taught as a dispute between tanna’im, and the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who said: A person places himself in a state where the resulting uncertainty is more stringent than if there were certainty, i.e., an individual willingly accepts conditions that are ambiguous although this may cause him to have to keep more stringent halakhot if the uncertainty is not clarified.
This is as it is taught in a baraita: With regard to one who says: I am hereby a nazirite on the condition that this pile of grain will be found to contain at least one hundred kor, and he went to measure the pile and found that it was stolen or lost, making it impossible to determine whether it contained one hundred kor, Rabbi Shimon prohibits him to drink wine or cut his hair, as he holds that in a case of uncertain naziriteship one is required to act stringently. Similarly, in the case in the mishna, since it is not known whether one intended to accept naziriteship according to the number of mustard seeds in the basket or according to the number of gourds there, he must act stringently.
Conversely, Rabbi Yehuda permits him to drink wine or cut his hair, as he holds that in a case of uncertain naziriteship one is permitted to act leniently. The naziriteship does not take effect, since the pile might have contained less than one hundred kor.
Rabbi Yoḥanan said: You can even say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda because the cases in the mishna and in the baraita are not comparable. There, in the case discussed in the baraita, he does not necessarily even enter a state of naziriteship, as it is unclear whether the pile contained a kor of grain. Consequently, he retains his previous status and is not considered a nazirite. Conversely, in the case discussed here in the mishna, he certainly enters a state of naziriteship, since he undoubtedly vowed to be a nazirite for some period of time. Consequently, how is it possible to remove the state of naziriteship from him when it is uncertain when his terms end? Therefore, even Rabbi Yehuda would agree that he remains a nazirite indefinitely.
The Gemara asks: Why is it not possible to remove from him the status of naziriteship? Let us view the basket as though it were full of cucumbers or gourds, as he has accepted at least as many terms of naziriteship as the number of cucumbers or gourds that can fit in the basket, and in this way there will be a remedy for him. It entered our minds to say that it is distinct naziriteships that he accepted upon himself, and so once he has completed the minimal number of naziriteships, he should no longer be considered a nazirite unless it can be determined that he accepted more than this number of terms of naziriteship.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.