Talmud BavliNazir 59a : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Nazir Page 59a
Nazir 59a - Guemara
איכא דאמרי אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן המעביר בית השחי ובית הערוה לוקה משום (דברים כב, ה) לא ילבש גבר שמלת אשה מיתיבי העברת שיער אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים הוא דאמר כי האי תנא דתניא המעביר בית השחי ובית הערוה הרי זה עובר משום לא ילבש גבר שמלת אשה ותנא קמא האי לא ילבש גבר מאי דריש ביה מיבעי ליה לכדתניא (דברים כב, ה) לא יהיה כלי גבר על אשה מאי תלמוד לומר אם שלא ילבש איש שמלת אשה ואשה שמלת איש הרי כבר נאמר תועבה היא ואין כאן תועבה אלא שלא ילבש איש שמלת אשה וישב בין הנשים ואשה שמלת איש ותשב בין האנשים רבי אליעזר בן יעקב אומר מנין שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה ת"ל לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה שלא יתקן איש בתיקוני אשה אמר רב נחמן בנזיר מותר ולית הילכתא כוותיה אמרו ליה רבנן לר"ש בר אבא חזינא ליה לרבי יוחנן דלית ליה אמר להון מחמת זקנה נשרו ההוא דאיתחייב נגידא קמיה דרבי אמי. איגלאי בית השחי חזייה דלא מגלח אמר להון רבי אמי שיבקוה דין מן חבריא הוא בעא מיניה רב מרבי חייא מהו לגלח אמר ליה אסור אמר ליה והא קא גדל א"ל בר פחתי זמן יש לו כל זמן שהוא גדל נושר בעא מיניה רב מרבי חייא מהו לחוך אמר ליה אסור בבגדו מהו א"ל מותר איכא דאמרי בעא מיניה בתפלה בבגדו מאי א"ל אסור ולית הילכתא כוותיה:
Comments from Rashi on Masechet Nazir Page 59a
איכא דאמרי . דבהדיא מפרש רבי חייא משום לא ילבש גבר שמלת אשה ואשה דרכה בכך שהוא ניוול לה כשיש לה שער: ותנא קמא . דסבר דאינה אלא מדברי סופרים מאי דריש בהאי לא ילבש: אם ללמד שלא ילבש . כלומר ואם אמר לך הכתוב שלא ילבש האיש שמלת אשה לכך לא קראו הכתוב תועבה היא אלא למה הוא בא שלא ילבש האיש שמלת האשה וילך וישב בין הנשים שיש לחוש משום ייחוד: בכלי זיין למלחמה . כדמתרגמינן לא יהא תיקון זיין דגבר: תלמוד לומר לא יהיה כלי גבר על אשה . וזה שמצינו ביעל אשת חבר הקיני שלא הרגתו לסיסרא בכלי זיין אלא כמו שנאמר ידה ליתד תשלחנה (שופטים ה): שלא יתקן איש בתיקוני אשה . דהכי מתרגמינן ליה שלא יכחול ושלא יפרכס בבגדי צבעונים של אשה: חזינא ליה לר' יוחנן דלית ליה . שיער בבית השחי: איגלאי בית השחי . כי הוו משלחי בהפשט מאניה לנגדיה: דין מן חבריא הוא . דידע דאסור להעביר בית השחי: מהו לגלח . במספרים בית השחי: והא קא גדל . וקא מצער ליה לאינש: בר פחתי . בנו של תלמיד חכם: גבול יש לו . לאותו שער כיון שגדל יותר ממה שאדם יכול לסובלו נושר מאליו: (נזיר) מהו לחוך . בבית השחי בידו כדי להעביר את השיער: מהו לחוך בבגדו . כנגד בית השחי כדי שיהא נושר על ידי חיכוך: א"ל מותר . הואיל ואינו נוגע בשער אלא בבגדו: איכא דאמרי . הכי קמיבעיא ליה בתפלה בבגדו מאי כלומר המתפלל מהו לחוך בבגדו כדי שיפלו כנים ממנו הואיל ואינו נוגע בבשרו: א"ל אסור ולית הלכתא כוותיה . משום דכיון דאינו נוגע בבשרו מותר לחוך כמו שור המתחכך בכותל (בבא קמא דף מד.):
Comments from Tosafot - Nazir 59a
אמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן המעביר בית השחי ובית הערוה הרי זה לוקה מיתיבי העברת שער אינו מדברי תורה אלא מדברי סופרים . משמע לן דמיירי אף בשער בית השחי ובית הערוה מדקאמר סתמא ומשני מאי לוקה דקאמר ר' יוחנן מדרבנן וכן לוקה דברייתא היינו מדרבנן וכפי גירסת הלכות גדולות משמע דאפי' דשאר איברים אסור להעביר שיער ובהלכה פסוקה דרב יהודאי בהלכות נדה מכתב ה"ר יוסף טוב עלם יש כמו בהלכות שלנו אך דגורס במסקנא כי קאמר רב במספרים ולא גרסינן אלא ומשמע דה"פ רב אמר מיקל אדם כל גופו בתער היינו דשאר איברים כדאוקמינן לה ובתער דקאמר ' דכעין תער אבל בתער ממש ודאי עובר מדברי סופרים כדקתני בברייתא והאי דבעי רב מרבי חייא מהו לגלח במספרים קמבעיא ליה והשיב לו דאף במספרים אסור מדקאמר ליה והא קא גדיל כלומר ומצערו ואי שרי במספרים יטלנו במספרים ורב נמי דשרי כל גופו במספרים כעין תער היינו בשאר איברים אבל בבית השחי ובבית הערוה אסור במספרים [ושמא] אף על גב דלא כתוב [בספרים] אלא מ"מ הוי פירושו כאילו גרסינן אלא והרבה יש בהש"ס כזה וחזר להעמיד. דברי רב בבית השחי כו': איכא דאמרי א"ר יוחנן המעביר בית השחי ובית הערוה הרי זה לוקה משום לא יהיה כלי כו' מיתיבי העברת שער אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים . ולא מצי לשנויי דרבי יוחנן נמי מדברי סופרים קאמר דנסיב ליה לטעמיה מקרא: הוא דאמר כי האי תנא . והוי מצי לשנויי כאידך ברייתא דלוקה אלא ניחא ליה לאיתויי תנא דדריש ליה מקרא דההיא ברייתא איכא למידחי דלוקה מדרבנן קאמר: לא יהיה כלי גבר על אשה . ובסיפיה דקרא נמי כתיב ולא ילבש גבר שמלת אשה שלא ילבש איש שמלת אשה כפשטיה דקרא הא לא מצית אמרת דבהכי איירי קרא דהא כתיב בסיפיה תועבה היא ובכי האי גוונא ליכא תועבה: בנזיר מותר . להעביר בית השחי ובית הערוה דקסבר אחרי שנזיר מעביר כל שער ראשו לא חשיב נוי ותיקון לגבי אותו האיש להעביר בית השחי ובית הערוה ולית הילכתא כותיה דאסור אף לנזיר: חזינא לרבי יוחנן דלית ליה . פירוש שער בית השחי [והוא] גופיה מחייב בהעברתו ומדלא משני במספרים שקליניה דלכל הפחות מדברי סופרים אסור לרבי יוחנן אף במספרים: ההוא גברא דאיתחייב נגידא קמיה דר' אמי . נתחייב מלקות איגלאי בית השחי וחזייה דלא מגלח אמר להון רבי אמי שבקוה דין מן חבריא הוא. משמע נמי הכא דמדרבנן נמי אסור אף במספרים בבית השחי ובבית הערוה אבל לשאר האיברים לא מצינו איסור (זה הלשון) לזו הגירסא ובהלכות גדולות בהלכות נזיר אמר רב מיקל אדם כל גופו בתער מיתיבי המעביר בית השחי ובית הערוה הרי זה לוקה כי קאמר רב בשאר איברים ומי שרי והתניא העברת שער אינו מדברי תורה אלא מדברי סופרים ואומר ר"י דפריך משום דברייתא קתני סתמא בהעברת שער דמשמע בכל מקום בין בשאר איברים בין בבית השחי ובבית הערוה אלמא שאר איברים נמי אסור ומשני אלא כי קאמר רב במספרים ומדקאמר אלא משמע דהכי פירושו לעולם מיירי אף בשער בית השחי ובית הערוה דקאמר רב היינו במספרים כעין תער: בעי מיניה רב מרבי חייא מהו לגלח . פי' בית השחי ובית הערוה אמר ליה אסור. לפי גירסת הספרים שלנו הבעיא בתער ממש ואסר לו תער ומספרים שרי ולפירוש [הלכות גדולות] הבעיא במספרים ואסר לו אף במספרים וכן נראה מדקאמר והא קא גדיל ומאי קושיא יטלנו במספרים: והא קא גדיל . והואיל וסופו ליגדל ולצער אותו אף כשיגלחנו אין זה קרוי תיקון ונוי שאינו מגלח אלא לינצל מצערא: גבול יש לו . שאינו גדל והולך כשיער הראש וליכא צערא (הכי גרסינן) משמע כשאין אדם מתכוין לנוי אלא לינצל דלית ביה משום כלי גבר ואם כן המסתכל במראה כדי שלא יחבול בעצמו שרי וכן אומר הר"ף שרבו הר"ר שמואל מאויר"א היה מסתפר במראה: מהו לחוך ולהתחכך . כדי להשיר שער בית השחי ובית הערוה אמר ליה אסור ולית הילכתא כוותיה:
Nazir 59a - Mishnah translated into english
Some say a different version of this statement: Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: A man who removes the hair of the armpit or the pubic hair is flogged, due to the prohibition: “A man shall not put on a woman’s garment” (Deuteronomy 22:5). The Gemara raises an objection from a baraita: The removal of hair is not prohibited by Torah law but by rabbinic law. How then does Rabbi Yoḥanan say that he is flogged, which by definition is a punishment for individuals who have transgressed a Torah law? The Gemara answers: It was he who said this halakha in accordance with the opinion of that tanna, as it is taught in a baraita: A man who removes the hair of the armpit or the pubic hair violates the prohibition of: “A man shall not put on a woman’s garment.”
The Gemara asks: And what does the first tanna, who holds that the prohibition is by rabbinic law, learn from this verse: “A man shall not put on a woman’s garment”? The Gemara answers: He requires it for that which is taught in the baraita, where it states: “A woman shall not wear that which pertains to a man, and a man shall not put on a woman’s garment, for whoever does these things is an abomination to the Lord your God” (Deuteronomy 22:5). What is the meaning when the verse states this? If it teaches only that a man may not put on a woman’s garment, and a woman may not wear a man’s garment, it is already stated in explanation of this prohibition that “it is an abomination to the Lord your God,” and there is no abomination here in the mere act of wearing a garment.
Rather, it means that a man may not wear a woman’s garment and thereby go and sit among the women; and a woman may not wear a man’s garment and sit among the men. Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: From where is it derived that a woman may not go out with weapons to war? The verse states: “A woman shall not wear that which pertains to a man, and a man shall not put on a woman’s garment,” which indicates that a man may not adorn himself with the cosmetics and ornaments of a woman, and similarly a woman may not go out with weapons to war, as those are for the use of males. Rabbi Yoḥanan’s ruling follows this opinion.
§ Rav Naḥman said: For a nazirite, it is permitted to shave armpit hair. The Gemara comments: And the halakha is not in accordance with his opinion. The Gemara reports that the Sages said to Rabbi Shimon bar Abba: We have observed that Rabbi Yoḥanan does not have armpit hairs, despite his own ruling that it is prohibited to shave them. He said to them: They fell out due to old age.
The Gemara relates: There was a certain person who committed a transgression and was found liable to receive lashes before Rabbi Ami. When they removed his clothes to flog him, his armpit was exposed, and Rabbi Ami saw that he had not shaved his armpit hair. Rabbi Ami said to his attendants: Leave him; this is one of those who are meticulous in observance of mitzvot. We can see this is so, as he is particular about prohibitions that ordinary people do not observe.
Rav raised a dilemma before Rabbi Ḥiyya: What is the halakha with regard to shaving armpit hair? He said to him: It is prohibited. Rav said to him: But it grows and is uncomfortable. Rabbi Ḥiyya said to him: Son of nobles [bar paḥtei], this hair has a limited time. Whenever a hair grows too long it falls out, and therefore there is no concern that one’s armpit hair will become too long.
Rav raised another dilemma before Rabbi Ḥiyya: What is the halakha with regard to rubbing armpit hair and thereby removing it manually? Rabbi Ḥiyya said to him: It is prohibited. Rav continued to ask: What is the halakha with regard to rubbing armpit hair indirectly with one’s garment? Rabbi Ḥiyya said to him: It is permitted. Some say that this was not Rav’s question; rather, he raised the following dilemma before him: What is the halakha with regard to rubbing the armpit with one’s garment during prayer? Rabbi Ḥiyya said to him: It is prohibited. The Gemara comments: And the halakha is not in accordance with his opinion in this case.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.