Talmud BavliShevu'ot 5b : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Shevu'ot Page 5b
Shevu'ot 5b - Guemara
דתנן המוציא מרשות לרשות חייב מי לא עסקינן דקא מעייל עיולי וקא קרי ליה הוצאה ודלמא קא מפיק מרשות היחיד לרשות הרבים אם כן ניתני המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים מאי מרשות לרשות דאפילו מרשות הרבים לרשות היחיד וקא קרי לה הוצאה וטעמא מאי תנא כל עקירת חפץ ממקומו הוצאה קרי לה אמר רבינא מתניתין נמי דיקא דקתני יציאות שבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ וקא מפרש הכנסה שמע מינה רבא אמר רשויות קתני רשויות שבת שתים:
מראות נגעים שנים שהן ארבעה:
תנן התם מראות נגעים שנים שהן ארבעה בהרת עזה כשלג שניה לה כסיד ההיכל שאת כצמר לבן שניה לה כקרום ביצה א"ר חנינא מאן תנא מראות נגעים דלא כר' עקיבא דאי ר"ע כיון דאמר זו למעלה מזו וזו למעלה מזו א"כ טיהרת סיד היכל מלצרף בהדי מאן ליצרפי' ליצרפיה בהדי בהרת איכא שאת דעדיפא מיניה ליצרפיה בהדי שאת לאו תולדה דידיה הוא אי הכי קרום ביצה נמי בהדי מאן ליצרפי' ליצרפיה בהדי שאת איכא סיד דעדיף מיניה ליצרפיה בהדי סיד לאו בר מיניה הוא
Comments from Rashi on Masechet Shevu'ot Page 5b
דתנן . בענין אבות מלאכות המוציא מרשות לרשות: מי לא עסקינן דקא מעייל עיולי . דעל כרחך קיימא לן נמי בהא דחייב וקרי ליה המוציא: הוצאה קרי לה . שמוציאה ממקומו: מתני' . במסכת שבת דייק דהכנסה קרי יציאה דקאמר יציאות השבת שתים וכו' ופירש הכנסה לאלתר דקתני התם כיצד העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית דהיינו הכנסה: תנן התם . בתחלת מסכת נגעים: שנים שהן ארבעה . מראה לשון זכר הוא להכי תנן להו בלשון זכר כדכתיב (יחזקאל א) מראה הנוגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה' וגו': שנים . כתובין שאת ובהרת דספחת אינו שם נגע כדלקמן אלא לשון טפל לאחרים: שהן ארבעה . יש לך לרבות להם ב' תולדות מרבויא דספחת כדלקמן: בהרת עזה כשלג וכו' . עזה לבנה ביותר ולקמן מפרש מנא ליה: שניה לה כסיד ההיכל . דאע"ג דצמר לבן עזה לבנוניתו מסיד על כרחך שאת שהוא אב קרוב אל לבנוניתו של בהרת הוא אלא שגבוה ממנו מעט מתוך שאינו לבן כמוהו וכל דבר שחור נראה גבוה מן הלבן ולפיכך נקרא שאת והשניות שנתרבו להם סיד וקרום ביצה והסיד לבן מן הקרום ולמטה מן הקרום אינו נגע אלא בוהק וטהור הוא ושני מראות של תולדות הלבנה לאב הלבן הגבוה לאב הגבוה הלכך סיד לבהרת וקרום לשאת וריבה הכתוב את התולדות להצטרף עם אבותיהן לכגריס שהוא שיעור נגע: מאן תנא מראות נגעים גרסינן . ולא גרסינן שנים שהן ארבעה דכולי עלמא הכי אית להו אלא הכי קאמר מי שנה משנה זו בלשון אבות ותולדות דלא כר' עקיבא דאי כר' עקיבא כיון דאמר לקמן מראות נגעים זו למעלה מזו נשנו כסדר מעלתן השלג והצמר והסיד והקרום ואמרינן לקמן שכסדר משנתן הן מצטרפין זה לזה ואין אחד מצטרף לגבוה הימנו שתי מעלות אלא מעלה אחת: אם כן . דהוא שנאן בלשון אבות ותולדות: טיהרת . מראה הסיד מלהצטרף דמדתניה לסיד שניה לבהרת ולא תניה נמי שניה לשאת והרי אף משאת היא פחותה ש"מ סבירא ליה לתנא דלא בת מינה דשאת היא ולא מיצטרפא בהדה ומהשתא בהדי מאן נצרפה אי בהדי בהרת אביה הא איכא שאת שהיא כצמר דעדיפא מינה בלובן נמצאת בהרת למעלה מן הסיד שתי מעלות ור' עקיבא זו למעלה מזו בעי: נצרפיה בהדי שאת . שהוא מעלה אחד: לאו תולדה דידיה . דהא שקלת לה מיניה ושויתיה מין בהרת ולר' עקיבא הכי איבעי לי' למיתנא בהרת עזה כשלג ושאת כצמר לבן ושניה לה סיד ההיכל וקרום ביצה דנימצי למימר כולהו מינא דהדדי נינהו ובהרת ושאת מצטרפין ושאת וסיד נמצא לו צירוף לסיד והכי אמרינן בת"כ בבהרת ושאת דמצטרפי והיה מלמד דמצטרפין זה עם זה אבל השתא דמחלקת תולדה לזו ותולדה לזו סבירא לן שאין מצטרף כל אחד אלא עם אביו: אי הכי . דאית ליה לר"ע דלא מצטרפי לגבוה ממנו שתי מעלות: קרום של ביצה נמי . אמאי לא קשיא לך בהדי מאן נצטרפיה אי בהדי שאת אביו איכא סיד דעדיף מיניה הרי השאת גבוה שתי מעלות: נצרפיה בהדי סיד . לאו בר מיניה הוא שאינה תולדה לאב אחד.
Comments from Tosafot - Shevu'ot 5b
מי לא עסקינן דמעייל כו'. ואם תאמר ומאי שנא דתני תולדה דהוצאה משאר תולדות של אבות ועוד תימה דקתני סיפא הרי אלו מ' אבות מלאכות חסר אחת משמע דלא תני שום תולדה וי"ל דודאי המוציא מרשות לרשות עיקרה לא תנא אלא משום הוצאה אלא דכייל הכנסה דרך קצרה ור"ת פי' משום דהוצאה והכנסה גרועות הן והוי חידוש תנא לה להכנסה לחודה בהדה: וקמפרש הכנסות לאלתר. ריב"א לא גריס לאלתר דבלא לאלתר מוכח שפיר דלא מצינן לאשכוחי ב' שהן ד' בפנים וכן בחוץ בלא הכנסות ומיהו לפי מאי דפרישית לעיל גרס ליה שפיר: רבא אמר רשויות קתני. פי' בקונ' בפ"ק דשבת (דף ב:) יציאות השבת שתים כלומר שתי רשויות רשות הרבים ורה"י ועל ידיהם יש לך ד' איסורים בפנים וד' בחוץ ולפירושו לא ה"ל למיתני וב' שהן ארבע בחוץ אלא ושהן ד' בחוץ לכך מפרש ר"י דה"ק ברשויות שבת יש ב' חיובים שהן ד' בפנים וב' חיובים שהן ד' בחוץ: רבא אמר. יש שמוחקים רב אשי בתירוצא דלעיל דתנא הכנסה הוצאה קרי לה דהש"ס לא היה קובע דברי רבא אחר רב אשי דביום שמת רבא נולד רב אשי ואין למחקו בשביל כך דמילתא דרבא לא קאי לתרוצי קושיות ורבא לא בא אלא ליישב דמתני' דקתני יציאות ולא קתני הוצאות דיציאות משמע מוצאות ומבואות דהיינו רשויות והש"ס קבעה כאן משום דבהכי מיתרצא פירכא דוהא יציאות קתני תדע דאי בא לתרץ מי דוחקו לומר כן הא ע"כ תנא הכנסה הוצאה קרי ליה מההיא דהמוציא מרשות לרשות: שנים שהן ד' בהרת כו'. סדר לבנוניתן שלג צמר לבן סיד ההיכל וקרום ביצה והיה נראה לומר דכל למעלה משלג בכלל שלג ומצמר ועד שלג בכלל צמר ומסיד ועד צמר בכלל סיד ומקרום ועד סיד בכלל קרום והוה אתי שפיר הא דתנן במסכת נגעים (פ"א משנה ד) ע"ב מראות דהרבה מראות נגעים יש אבל אין לחלקם לענין צירוף אלא לארבעה אבל קשה דהיכי פריך לקמן ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרף איך היינו מחלקים אותן לד' מראות הללו והיאך הייתי יודע סדר צירופן אם לא מנאם לכך נראה דאין דרך הנגע לבא אלא בד' מראות הללו ואין מראות אחרות בינתיים וכן פירש בקונט' בסמוך וע"ב דחשיב במסכת נגעים חשיב פתיכי או נגעי בתים ובגדים כדפי' במתני' ומיהו אפשר שבכל אחד יש כמה מראות שיש שלגים לבנים זה מזה וכולן מראה שלג וכן צמר לבן נקי בן יומו דמפרש לקמן לבן מצמר אחר והכל מראה צמר וכן סיד וקרום אבל לעולם לא יבא הנגע כ"א בד' מראות הללו: שאת כצמר לבן. הש"ס מקצר ומדלג דר"מ דאמר בריש מסכת נגעים שאת כקרום ביצה שניה לה כצמר לבן ונראה דצמר לבן דר"מ לא איירי בנקי בן יומו כמו חכמים אלא צמר שאינו נקי ושחור מסיד דאין סברא דלשאת שהיא שחורה מכולן שתהיה תולדתה לבנה מתולדה דבהרת שהיא לבנה מכולן: אם כן טיהרת סיד מלצרף. תימה תקשה נמי ליה טיהרת בהרת מלצרף דאי בהדי סיד איכא צמר דעדיף מסיד ואי בהדי צמר לאו מינה הוא ובקונטרס פירש דבהרת ושאת שמצטרפים כדדרשינן בת"כ והיה מלמד שמצטרפים זה עם זה וקשה דא"כ תולדות נמי יצטרפו וע"ק דבירושלמי בריש מכילתין אומר רבי יוסי ב"ר בון והיו אין כתוב כאן אלא והיה מלמד שאין מצטרפות זה עם זה תני חזקיה לנגעי צרעת אין כתוב כאן אלא לנגע מלמד שאין מצטרפות ומיהו ההיא גופה תימה דמייתי לה אהך דמסיק התם דמצטרפים וצ"ע שם: טיהרת סיד ההיכל מלצרף. וא"ת אמאי לא מקשה בפשיטות דמתני' דלא כר' עקיבא דבמתני' קתני שניה כסיד ההיכל משמע דמצטרפין סיד עם השלג אבל לא עם הצמר ולר"ע אדרבה מצטרפת עם הצמר ולא עם השלג שגבוה ממנו ב' מעלות וי"ל דה"פ אם נאמר מתני' ר"ע היא והא דקתני שניה לה כסיד ההיכל לא להצטרף עמהם אלא לומר שתולדה היא ולא תצטרף עם הצמר אע"פ שאין גבוה ממנו כ"א מעלה אחת ור' עקיבא דקתני זו למעלה מזו לא שיצטרף הסיד עם הצמר דהא לאו תולדה היא אלא לומר שלא יצטרף הסיד עם השלג אע"ג דתולדה היא הואיל וגבוה ממנו ב' מעלות א"כ טיהרת סיד ההיכל: אי הכי קרום של ביצה נמי. פירוש אא"ב דמתניתין דלא כר' עקיבא שפיר והר"ר משה מאייבר"א פירש אא"ב דר' עקיבא דקאמר זו למעלה מזו מודה נמי דאב ותולדה דידיה מצטרפין והא דקאמר זו למעלה מזו אתא לאוסופי דאפילו סיד וצמר או סיד וקרום מצטרפין אף על גב דלאו בר מיניה הוא ומתניתין נמי דקתני ושניה לה כו' סבירא לה נמי זו למעלה מזו אלא דאתא לאשמועינן דאפי' שלג וסיד או צמר וקרום שגבוהות זו מזו שתי מעלות מצטרפין הואיל ובר מיניה הוא אתי שפיר דכולהו מצטרפין אהדדי בר משלג וקרום שאין מצטרפין זה עם זה יחד אלא לדידך דפרכת א"כ טיהרת סיד ההיכל אם כן סבירא לך דלרבי עקיבא לעולם לא מצטרפין אלא עם סמוכה מעלה אחת ולמתני' אין מצטרפין אלא אם כן בר מינה ואי אתיא מתניתין כרבי עקיבא לא מצטרפין אלא אב ותולדה דידה שהיא גבוה מעלה אחת א"כ קרום נמי תקשי לך:
Shevu'ot 5b - Mishnah translated into english
It is as we learned in a mishna (Shabbat 73a): One who carries out an item from one domain to another domain is liable. The Gemara claims: Are we not also dealing with a case where he is bringing it in from a public domain to a private domain, and nevertheless the mishna refers to it as carrying out?
The Gemara questions this assertion: But perhaps the mishna is dealing with a case of carrying out an item from a private domain to a public domain. The Gemara defends its claim: If so, let it instead teach: One who carries out an item from a private domain to a public domain is liable. What is the reason it used the more generalized formulation: From one domain to another domain? To teach that one is liable even if one transfers an item from a public domain to a private domain.
The Gemara explains further: Even though the mishna addresses carrying an item in from a public domain to a private domain, it refers to it as carrying out. The Gemara explains: What is the reason for this? The tanna refers to any act that involves removal of an item from its place as carrying out. Accordingly, the term can appropriately be used even when an item is brought in to a private domain from a public domain.
Ravina said: The language of the mishna in tractate Shabbat is also precise in indicating this, as it teaches: With regard to acts of carrying out [yetziyyot] that are prohibited on Shabbat, there are primarily two basic actions that are four cases from the perspective of a person inside a private domain, and two basic actions that are four cases from the perspective of a person outside, in a public domain. And then, immediately, in the continuation of that mishna, it explicates the cases of bringing in an item. Conclude from it that the term: Carrying out, is also used to refer to bringing in an item.
Rava said: One cannot make any inference from the language of the mishna, as it is not referring to acts of carrying out. Rather, it teaches domains. In other words, it means: With regard to the domains of Shabbat there are two types, the existence of which leads to four types of prohibited transfers, two with regard to carrying out and two with regard to bringing in.
§ The mishna teaches: With regard to different shades of leprous marks, there are two types that are actually four. We learned in a mishna there (Nega’im 1:1): With regard to different shades of leprous marks, there are two types that are actually four: The baheret, mentioned in the Torah (see Leviticus 13:2), is considered a primary mark; it is an intense white, like snow. Secondary to it, i.e., a sub-category of it, is a mark that is white like the lime plaster of the Sanctuary walls.
That mishna continues: The se’et mentioned in the Torah is considered a primary mark; it is like white wool. Secondary to it is a mark that is white like the membrane of an egg. The ordering of different shades is relevant in determining which shades can be combined together. In order for a leprous mark to be halakhically significant, it must at least be the size of a split Cilician bean [geris]. If a mark is that size, but it is composed of different shades of white, none of which is alone the size of a geris, then if the different shades are compatible they can combine together and will thereby render the person ritually impure.
Rabbi Ḥanina said: Who is the tanna who taught this mishna, which delineates the different shades of leprous marks into two groups? It is not in accordance with the opinion of Rabbi Akiva. As if it were in accordance with the opinion of Rabbi Akiva one would be presented with a difficulty: Since with regard to which shades can combine together, Rabbi Akiva says: The different shades should be ordered this one above this one, and that one above that one, i.e., according to their degrees of brightness, from the most bright to the darkest shade, as follows: Snow white, i.e., baheret; wool white, i.e., se’et; lime; and egg membrane; and only two adjacent shades can combine together. But if so, you have rendered pure a mark that is white like the lime plaster of the Sanctuary walls and is smaller than a geris, as it cannot be combined with any other shade of white.
The Gemara explains: With which other shade could we combine the lime-colored mark? We cannot say: Let us combine it together with a snow-white baheret, which is the primary mark relative to a lime-colored mark, as there is a wool-white se’et, which is a more bright white than a lime-colored mark but less bright than snow white. Since baheret is not adjacent to lime it cannot combine with it. We cannot say: Let us combine it together with a se’et, as a lime-colored mark is not its secondary mark and a primary mark can combine only with its secondary mark. This is difficult because the mishna’s categorization of a lime-colored mark as a secondary mark indicates that it can be combined with another shade of white. Perforce, the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Akiva.
The Gemara asks: If that is so, that Rabbi Akiva holds that only adjacent shades of white can combine together, why didn’t Rabbi Ḥanina also bring proof from a mark that is white like the membrane of an egg, as with which other shade could we combine it? We cannot say: Let us combine it together with a wool-white se’et, which is the primary mark relative to an egg membrane–colored mark, as there is a lime-colored mark, which is a more bright white than an egg membrane–colored mark but less bright that wool white. Since se’et is not adjacent to egg membrane it cannot combine with it. We cannot say: Let us combine it together with a lime-colored mark, as it is not its type, i.e., they are not of the same category, and so they cannot combine.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.