Talmud BavliBekhorot 11b : Youtube
Rabbi Dr. Moshe WeisblumYoutube
1 video class :
Bekhorot Page 11b
Bekhorot 11b - Guemara
ממורחין מן העובד כוכבים מעשרן והן שלו דמרחינהו מאן אילימא דמרחינהו עובד כוכבים דגנך אמר רחמנא ולא דגן עובד כוכבים אלא דמרחינהו ישראל מרשות עובד כוכבים מעשרן דאין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר והן שלו דאמר ליה קאתינא מכח גברא דלא מצית אישתעיה דינא בהדיה תנן התם המפקיד פירותיו אצל הכותי ואצל עם הארץ בחזקתן למעשר ולשביעית אצל העובד כוכבים כפירותיו ר"ש אומר דמאי אר"א להפריש כולי עלמא לא פליגי כי פליגי ליתנן לכהן תנא קמא סבר ודאי חלפינהו ובעי מיתננהו לכהן ור' שמעון סבר דמאי יתיב רב דימי וקאמר להא שמעתא א"ל אביי טעמא דמספקא לן אי חלפינהו אי לא חלפינהו הא ודאי חלפינהו דכולי עלמא בעי למיתבינהו לכהן והאמר ר' שמואל אמר ר' חנינא הלוקח טבלים מן העובד כוכבים ממורחין מעשרן והן שלו דלמא כאן בתרומה גדולה כאן בתרומת מעשר אזכרתן מילתא דא"ר יהושע בן לוי מנין ללוקח טבלים ממורחין מן העובד כוכבים שהוא פטור מתרומת מעשר שנאמר (במדבר יח, כו) ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל טבלים שאתה לוקח מבני ישראל אתה מפריש מהן תרומת מעשר ונותנה לכהן טבלים שאתה לוקח מן העובד כוכבים אי אתה מפריש מהן תרומת מעשר ונותנה לכהן:
ואם מת נהנים בו:
דמית היכא אילימא דמית בי כהן ונהנה בו כהן פשיטא ממונא דידיה הוא אלא דמית בי בעלים ונהנה בו כהן הא נמי פשיטא סד"א כל כמה דלא מטא לידיה לא זכה ביה קמ"ל דמעידנא דאפרשיה ברשותיה דכהן קאי:
Comments from Rashi on Masechet Bekhorot Page 11b
והן שלו . התרומה עצמה ומוכרה לכהנים: דגנך . דיגונך. מה שאתה ממרח חייב בתרומה ולא מירוח עובד כוכבים: דאמרחינהו ישראל מרשות עובד כוכבים . שהיה ישראל אריס וקרקע של עובד כוכבים הוי: למעשרו' . אם מעושרין הן אין חוששין שמא החליפן או בשביעית שמא החליפן בפירות שביעית שיהיו צריכין להתבער בשביעית: כפירותיו . של עובד כוכבים דודאי חלפינהו וצריך להפריש מהן מעשר. האי תנא סבר דאין מירוח העובד כוכבים פוטר ופלוגתא היא במנחות בפרק ר' ישמעאל (דף סו:): דמאי . ספק חילפן ספק לא חילפן: להפריש כולי עלמא לא פליגי . דאפי' לר' שמעון דאמר ספק מספק לא אכיל טבלים שבמיתה הן ובעי אפרושי הכל דדמו לדמאי דעם הארץ דמפריש: ובעי' מיתבינהו לכהן . לקמן פריך הא דאמרן לעיל מעשרן והן שלו: דמאי . והמוציא מחבירו עליו הראיה וישראל מוכר לכהן את התרומה והדמים שלו. והאי דמאי לא דמי לשאר דמאי שנותן לכהן אחד ממאה דהתם איכא טעמא כדמפרש במסכת סוטה (דף מח.) משום דסבר עם הארץ ללוי הוא דפקיד רחמנא למיתב תרומת מעשר ולא לדידי אבל הכא ההיא ספיקא גופא דאיכא בתרומת מעשר איכא בתרומה גדולה: להא שמעתא . דרבי אלעזר: מעשרן והן שלו . ואוקימנא דאמרחינהו ישראל ברשות עובד כוכבים: בתרומה גדולה . פליגי תנא קמא ורבי שמעון: בתרומת מעשר . והן שלו:
Comments from Tosafot - Bekhorot 11b
דגנך אמר רחמנא ולא דגן עובד כוכבים . למאן דדריש במנחות פרק ר' ישמעאל (דף סז.) דגנך ולא דגן עובד כוכבים פריך שפיר אמאי מעשרן דתבואה זו גדילה ונתמרחה ברשות עובד כוכבים וא"ת מאי קשה ליה הכא דלמא סבירא ליה כמ"ד מירוח העובד כוכבים אינו פוטר ודגנך למעט מירוח הקדש וכי תימא הא דפליגי במירוח עובד כוכבים היינו בגדל ברשות ישראל אבל גדל ברשות עובד כוכבים ומרחינהו עובד כוכבי' פטור מכל מקום מאי קשיא דלמא בגדל ברשות ישראל וי"ל דמשמע ליה דאיירי בגדל ברשות עובד כוכבים אבל סוגיא דמנחות (דף סו:) מוכח דפליגי אפי' בגדל ברשות עובד כוכבים וי"ל דניחא ליה לשנויי דהכא ככולי עלמא ומיהו קשה דאפילו הניא ליה מירוח דעובד כוכבים פוטר מ"מ חייב לעשר מדרבנן גזירה משום בעלי כיסין י"ל משמע ליה מדקאמר והן שלו אלמא לית ליה גזירה דבעלי כיסין דא"כ היה חייב ליתנו לכהן ואמאי מעשרן והן שלו וקשיא ראשונה נמי מתרצא בהכי דדייק דקסבר מירוח העובד כוכבים פוטר מדקאמר והן שלו דאי אינו פוטר אמאי מעשרן והן שלו לתנינהו לכהן ומיהו קשה ליתני ואע"ג דאינו פוטר לא מחייב למיתב לכהן דא"ל קאתינא מכח גברא דלא מצית לאשתעויי דינא בהדיה ולמאן דאית ליה נמי גזירה בעלי כיסין דהיינו מאן דאית ליה מירוח העובד כוכבים פוטר לא מיסתבר למחייב ליתן לכהן טפי ממאן דאית ליה אינו פוטר ודמשמע בסמוך בשמעתין דודאי חייב למיתב לכהן דאמר אצל עובד כוכבים הרי הוא כפירותיו ומשמע דאי ודאי חלפינהו דכולי עלמא בעי למיתבינהו לכהן היינו ודאי כפי המסקנא דמסקינן כאן בתרומה גדולה כאן בתרומת מעשר: דמרחינהו ישראל ברשות עובד כוכבים . פירש הקונטרס ישראל אריס של עובד כוכבים וקשה לפירושו אי בחלק עובד כוכבים היינו מריחת עובד כוכבים אי בחלק ישראל אין זה לוקח טבלים ונראה לפרש מרחינהו ישראל ברשות עובד כוכבים אחר שלקחן ישראל והכי קא אמר הלוקח טבלין מן העובד כוכבים והן עכשיו ממורחין: מעשרן דאין קנין . תימה אפי' יש קנין חייב לעשרן מדרבנן כדמוכח בהקומץ רבה (מנחות דף לא.) בשמעתא דר"ש שזורי גבי לך קח מן העובד כוכבים ועשר עליו וכי תימא שרוצה למצוא חיוב דאורייתא לרבותא דאפי' הכי דחייב לעשר דאורייתא והא ממה נפשך לקוח פטור מדאורייתא כדמוכח פרק הפועלים (ב"מ דף פח:) מיהו לפירוש ר"ת דמפרש דהיינו דוקא לוקח אחר מירוח אבל לוקח קודם מירוח ומרחו חייב ניחא ועוד י"ל אפילו מפטר לוקח קודם מירוח מדאורייתא מ"מ הוי רבותא ממה שהן שלו אע"פ שאין קנין ואין טעם לפטור מטעם הפקעה דחמור איסוריה טפי כדמוכח בהקומץ רבה (מנחות לא.) ממה דפריך ולימא ליה לך קח מן העובד כוכבים [ומשני] דקא סבר אין קנין והוה ליה מן החיוב על הפטור אע"ג דלקוח דרבנן: הרי הן בחזקתן למעשר ולשביעית . משמע מכאן דסתם עם הארץ חשודין על השביעית וכן פרק לולב הגזול (סוכה לט.) אין מוסרין דמי שביעית לעם הארץ ופ"ק דחולין (דף ו.) ואם אמר עשה לי משליכי חושש לשאור ותבלין שבה משום מעשר ומשום שביעית וקשה מההיא דמשאלת אשת חבר לאשת עם הארץ ומשאלת אשה לחבירתה החשודה על שביעית משמע דסתמא לא חשידי ובכתובות (דף כד.) פירשתי: הא חלפינהו ודאי בעי למיתננהו לכהן . ואע"ג דשמעינן לרבי שמעון מירוח העובד כוכבים פוטר מכל מקום חייב משום גזירה בעלי כיסין כדפרישית לעיל: טבלים שאתה לוקח מן העובד כוכבים . משמע הכא דלוקח חייב מדאורייתא מדאיצטריך קרא לפטור תרומת מעשר והקשה ר"ת מדקאמרינן פ' הפועלים (ב"מ פח: ושם) תבואת זרעך ולא לוקח ותירץ לוקח קודם מירוח חייב מדאורייתא והא דאמרי' פ' ר' ישמעאל (מנחות סו:) תורמין משל עובדי כוכבים על של כותיים ומשל כל על של כל (אלמא) מירוח העובד כוכבים אינו פוטר לא בלוקח מן העובד כוכבים איירי דלוקח ממורח אפי' מישראל פטור דאורייתא אלא בעובד כוכבים התורם משלו על של ישראל איירי כדתנן (תרומות פ"ג מ"ט) העובד כוכבים והכותי שתרמו תרומתן תרומה ופרק בכל מערבין (ערובין לז:) גבי לוקח יין מבין הכותים אמר כי לית ליה ברירה בדאורייתא יש לפרש תרומת דגן תירוש ויצהר קרי דאורייתא ואפילו מפטר כל לוקח ניחא נמי סוגיא דשמעתין לוקח טבלים מן העובד כוכבים איירי בעובד כוכבים המעשר פירותיו ונתן ללוי לא מיחייב לוי למיתב תרומת מעשר לכהן ומעשר דאורייתא היא אי אין קנין ומירוח העובד כוכבים אינו פוטר ואי למ"ד מירוח העובד כוכבים פוטר אפשר שהקדימו בשבלים ומתקיים שפיר טעמא דלעיל (מכח) דא"ל אתינא מכח גברא דלא מצית לאשתעויי דינא בהדיה כלומר כמו שהמעשר שהעובד כוכבים מפריש ונותן ללוי דאין הלוי חייב ליתן ממנו תרומה לכהן כך כשקונה לוי טבלים מן העובד כוכבים להפריש מעשר אינו חייב לתת ממנו תרומת מעשר לכהן אלא מפרישו והוא שלו דא"ל אתינא כו' דאי לאו הכי אע"ג דלוקח פטור מדאורייתא מ"מ היה חייב ליתן לכהן מדרבנן וההיא דהקומץ רבה (מנחות לא.) משמע כפירוש רבינו תם דפריך ולימא ליה קח מן העובד כוכבים ועשר עליו ומשני קסבר אין קנין והוה ליה מן החיוב על הפטור ומדקרי ליה חיוב משמע מדאורייתא ויש לומר לגבי דבר המעורב ברוב חולין הוי כמו חיוב על הפטור תדע דה"נ קאמר התם ולימא ליה קח מן השוק ועשר עליו קסבר רוב עם הארץ אין מעשרין הן והוה ליה מן החיוב על הפטור משמע אי אין מעשרין הוה ליה מן החיוב על הפטור ואמאי והא דמאי דרבנן ואם טבל מעורב בחולין דרבנן אם הוא מעורב ברוב אלא כשהאחד נוטה לצד חיוב או לצד פטור יותר מחבירו קרי ליה חיוב על פטור ועוד דכי משני קסבר אין קנין אבתר דקנה מן הממורח מן העובד כוכבים דרוב עמי הארץ מעשרים הן לא שייך אלא אחר מירוח ואין לתמוה לאחר סוגיא דמנחות מנא לן להש"ס דפליגי במירוח העובד כוכבים פוטר דלמא ביש קנין ואין קנין פליגי י"ל א"כ קשה דר"מ דמדקאמר ר"מ תורמין משל כל על של כל א"כ קסבר אין קנין ובפ"ק דע"ז (דף כא.) דאמרי' יש קנין גבי אין משכירין להם שדות משום דמפקע להו ממעשר והא דמוקי ירושלמי ביש קנין ואין קנין לטעם דלא מפרש טעמא דמתניתין דע"ז משום הפקעת מעשר ועוד יש לדקדק מרבי יהודה דאמר במנחות (דף סו:) תורמין משל כל על של כל ופ' המקבל (ב"מ דף קא.) קסבר יש קנין לפירוש ר"ת בההיא דהמקבל שדה אבותיו מן העובד כוכבים וההיא דע"ז יש לפרש הפקעה בע"א:
Bekhorot 11b - Mishnah translated into english
that is gathered in smoothed piles, from a gentile, he tithes the piles but they are his, as he is not required to give the teruma to a priest or the tithes to a Levite.
The Gemara asks: Who smoothed the piles? If we say that a gentile smoothed them, doesn’t the Merciful One state: “Your grain” (Deuteronomy 12:17, 18:4), with regard to teruma and tithes, indicating that only grain whose processing is completed by a Jew is subject to the rules of teruma and tithes, but not the grain of a gentile?
Rather, clearly a Jew smoothed them while they were in the possession of the gentile before purchasing them. Therefore, he tithes them, as a gentile has no capability of acquisition of land in Eretz Yisrael that would cause the abrogation of the sanctity of the land, thereby removing it from the obligation to tithe its produce. But the tithes are still the Jew’s, as he says to the priest: I have come to own this produce on the basis of the rights of a man with whom you cannot engage in litigation, i.e., a gentile, from whom I bought the produce. Since he is not obligated to give teruma or tithes to the priest, I am not required to give them either.
§ The Gemara cites an additional discussion involving this issue: We learned in a mishna elsewhere (Demai 3:4) that with regard to one who deposits his produce with a Samaritan or with one who is unreliable with regard to tithes [am ha’aretz], when they return it to him, the produce retains its presumptive status with regard to the halakhot of tithe and produce of the Sabbatical Year, both of which must be removed from one’s property. The Samaritan or am ha’aretz is not suspected of having exchanged the deposited produce with untithed produce or produce of the Sabbatical Year.
But in the case of one who deposits his produce with a gentile, the produce returned to him is treated as the produce of the gentile, as he presumably exchanged it with his own. Rabbi Shimon says: It is treated as doubtfully tithed produce [demai], as it is uncertain whether the gentile exchanged the produce or not.
The mishna continues: Rabbi Elazar says: Everyone agrees that one is obligated to separate teruma and tithes from the produce that the gentile returned to him. When they disagree it is with regard to giving it to the priest following the separation. The first tanna holds that the gentile certainly exchanged the produce, and therefore the owner needs to give the teruma to the priest. And Rabbi Shimon holds that the produce is treated as demai, so in order to receive teruma, the priest must bring proof that the produce requires tithing.
Rav Dimi sat and stated this halakha of Rabbi Elazar. Abaye said to him: The reason that Rabbi Shimon disagrees is that we are uncertain whether the gentile exchanged it or whether he did not exchange it. But if he definitely exchanged it, everyone agrees that he is required to give the teruma and tithes to a priest. Why? But doesn’t Rabbi Shmuel say that Rabbi Ḥanina says: In the case of one who purchases untithed produce from a gentile that is gathered in smoothed piles, i.e., it was completely processed, he tithes and separates teruma from the piles of produce but they are his, and he is not required to give the teruma to a priest?
Rav Dimi said to him: Perhaps here, in the mishna that indicates that he must give the teruma to a priest, it is referring to teruma gedola, i.e., the teruma that is separated from the produce before tithes, whereas there, Rabbi Ḥanina’s statement that he separates tithes from them but they are his is referring to the teruma that is separated from the tithe.
Abaye said to him: You reminded me of a statement that Rabbi Yehoshua ben Levi said: From where is it derived that one who purchases from a gentile untithed produce that is gathered in smoothed piles is exempt from separating the teruma of the tithe? It is derived from a verse, as it is stated: “And you shall speak to the Levites, and say to them: When you take the tithe from the children of Israel…then you shall set apart of it a gift for the Lord, even a tithe of the tithe” (Numbers 18:26). It can be inferred from here that concerning untithed produce that you purchase from the children of Israel, you separate teruma of the tithe from it and give the teruma of the tithe to a priest, but concerning untithed produce that you purchase from a gentile, you do not separate teruma of the tithe from it and give it to a priest.
§ The mishna teaches with regard to the lamb that is used to redeem the firstborn donkey: And if it dies, one may derive benefit from it. The Gemara asks: Where did it die? If we say that it died in the house of the priest, and the mishna means that the priest may derive benefit from it, isn’t it obvious? The lamb is his property. Rather, perhaps the mishna means that it died in the house of the owner before it was given to the priest, and teaches that the priest may derive benefit from it. Isn’t this also obvious?
The Gemara responds: It might enter your mind to say that as long as the lamb has not reached the possession of the priest, the priest has not acquired it. Therefore, the mishna teaches us that from the time that the Israelite separated it, it stands in the possession of the priest.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.