Talmud BavliThe learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Reuven ben Rivka SEBBAG
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Jamila bat Chlomo Abensour
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Amram ben Itshak Loubaton
Bekhorot 27a : Youtube
Rabbi Dr. Moshe WeisblumYoutube
1 video class :
Bekhorot Page 27a
Bekhorot 27a - Guemara
טובת הנאה לבעלים כיצד ישראל שהפריש תרומה מכריו ומצאו ישראל אחר ואמר לו הא לך סלע זה ותנהו לבן בתי כהן מותר אם היה כהן לכהן אסור ותנא מאי טעמא לא קאמר מתנות כהונה אמר לך תרומה דקדושת הגוף היא דכיון דלא מתחלא לא אתי למיטעי בה הני כיון דקדושת דמים נינהו אתי למיטעי בהון דבר מיתחל קדושתייהו אארבעה זוזי ואתא למינהג בהן מנהג דחולין אמר רבא תרומת חוצה לארץ אין בה משום כהן המסייע בבית הגרנות רב חמא יהיב ליה לשמעיה אמר שמואל תרומת חוצה לארץ בטילה ברוב רבה מבטלה ברוב ואוכל לה בימי טומאתו רב הונא בריה דרב יהושע כי מתרמי ליה חמרא דתרומה הוה רמי תרי נטלי דחולין וחדא נטלא דתרומה ושקיל חד מיכן ואילך רמי חדא ושקיל חדא ואמר שמואל תרומת חוצה לארץ אוכל והולך ואח"כ מפריש ואמר שמואל אין תרומת חוצה לארץ אסורה אלא במי שהטומאה יוצאה עליו מגופו והני מילי באכילה אבל בנגיעה לית לן בה אמר רבינא הילכך נדה קוצה חלה ואוכל לה כהן קטן ואי ליכא כהן קטן שקלה לה בריש מסא ושדיא בתנורא והדר מפרשא חלה אחריתי כי היכי דלא תשתכח תורת חלה ואוכל לה כהן גדול רב נחמן ורב עמרם ורמי בר חמא הוו קאזלי בארבא סליק רב עמרם לאפנויי אתאי ההיא איתתא עלת קמייהו אמרה להו טמא מת מהו שיטבול ואוכל תרומת חוצה לארץ אמר ליה רב נחמן לרמי בר חמא
Comments from Rashi on Masechet Bekhorot Page 27a
טובת הנאה . דבר מועט ואם היה כהן נותן סלע כדי שיתננו לכהן אחר קרובו אסור כיון דלדידיה חזיא הוי נראה ככהן המסייע: ה"ג ותנא מ"ט לא אמר מתנות כהונה ולא גרס ותנא קמא . בכולן יש בהן טובת הנאה ומפרש כגון ישראל שהפריש תרומה מכריו מאי טעמא לא אמר נמי או טבח שהפריש מתנותיו ורועה שהיו לו בכורות: אמר לך תרומה . היינו טעמא דשריא טובת הנאה דידה דקדושת הגוף היא דכולי עלמא ידעי דלא נפקא לחולין ולא אתי האי כהן דיהב אבי אמו הסלע בגיניה למיטעי ולמנהג בה ענין חול ולמימר איתחלא לה בהאי סלע דיהב ליה אבי אמו: אבל הני . מתנות בכור: דקדושת דמים נינהו . דאם רצה כהן למכור בשר בכור וזרוע ולחיים וקיבה מוכרן לישראל ותו לא בעי ליה לישראל למיכלינהו בצלי ובחרדל כי היכי דעביד כהן הילכך אתי האי כהן למיטעי בהון וסבר כיון דבני קנין נינהו: תיתחל קדושתייהו אארבעה זוזי . דיהיב אבי אמו דהיינו ד' זוזי ואתי למינהג בהו מנהג דחולין שלא יאכלם בצלי ובחרדל כדינם המפורש בפרק הזרוע והלחיים והקיבה (חולין דף קלב:) ומשום הכי לא תנינהו. והאי דנקט ובכולן הכי קאמר ובכולן התרומות והמעשרות יש בהן טובת הנאה: תרומת חוצה לארץ . דרבנן היא ויכול ליתנם לכהן המסייע: לשמעיה . כהן: בטילה ברוב . לאוכלה לזר ולא בעינן אחד ומאה ולאחר שעירבה ברוב חולין יכול לאכול זר או כהן בימי טומאה לאחר שביטלה: רבה . כהן היה דמדבית עלי קאתי: חמרא דתרומה . דחוצה לארץ: אוכל והולך . הטבל וישייר כדי תרומה ויפרישנה באחרונה: טומאה יוצאת מגופו . כגון זב וזבה ונדה ובעל קרי אבל לטמא מת שריא: בנגיעה לית לן בה . ואע"ג שמטמאה לא איכפת לן דאינו מוזהר עליה לשומרה שלא יטמאנה: הילכך . דבנגיעה אינו מוזהר נדה קוצה לה חלה ואכיל לה: כהן קטן . ולא גדול מפני שהטומאה יצאה עליו מגופו ואם טבל לקריו הרי הוא כקטן. ל"א להכי נקט כהן קטן שלא ראה קרי ולא יצאה טומאה מגופו ובשאלתות דרב אחאי מפרש הכי: בריש מסא . פורגו"ן דכמה דאפשר לאיזדהורי מזדהרא מליגע בה מאחר שקראה לה שם: כהן גדול . כהן שהגיע לכלל מצות: [לאפנויי . לנקבים]: מהו שיטבול ויאכל תרומת חוצה לארץ . בלא הערב שמש:
Comments from Tosafot - Bekhorot 27a
ואתי למינהג בהו מנהג דחולין . ובעינן (זבחים דף כח.) למשחה ולגדולה כדרך שהמלכים אוכלין בצלי ובחרדל ובכל מתנות כתיב למשחה אפילו בזרוע ובלחיים ובקיבה כדמשמע הכא וגבי תרומה לא מצינו שיצריך בשום אכילה בגדולה דשמא לא שייך גדולה אלא בבשר: תרומת חוצה לארץ בטלה ברוב . להתירה לכהן טמא קאמר כדקאמר רבה מבטל לה ברוב (ואפילו) בימי טומאתו ולא כמו שפירש הקונטרס לאוכלה זר ולא בעיא אחד ומאה דבהדיא מוכח במנחות בפרק רבי ישמעאל (דף סז.) דאסורות לזר גבי חלת עובד כוכבים בארץ ותרומתו בחוצה לארץ מודיעין אותו שהוא פטור חלתו נאכלת לזרים ותרומתו אינה מדמעת דדייק התם הא דישראל מדמעת משמע דאינה עולה לאכול לזרים אלא באחד ומאה: רבה מבטל לה ברוב כו' . רבה גרס שהיה כהן דאמרינן רבה מדבית עלי קאתי אבל רבא לא היה כהן כדמוכח בפרק הזרוע (חולין דף קלג.) דא"ל רבא לשמעיה זכי לי מתנות כו': אוכל והולך ואח"כ מפריש . משמע דלא בעי מוקף מיהו הייתי יכול לפרש שבאחרונה לאחר שיפריש התרומה ישאר מכריו שיתקיים בו מוקף אבל בקונטרס פי' דאוכל והולך וישייר כדי תרומה ויפרישנה באחרונה: הילכך נדה קוצה לה חלה ואכיל לה כהן קטן . יש קצת תימה אמאי נקט כהן קטן והלא אפילו גדול יכול לאוכלה אחר שטובל וטהר מקריו ואי משום טורח טבילה והלא גם בא"י טובלין לתרומה וגם בבבל היו טובלים לתרומת חוצה לארץ כדמשמע לעיל דלא אכיל לה רבה ברוב אלא בימי טומאתו ובריש בנות כותים (נדה דף לב.) שהטבילוה קודם לאמה לסוכה שמן של תרומה ונראה לר"י מתוך כך דאין לחלה זו שיעור ולפי שדבר מועט הוא נותנה לכהן קטן והכי משמע לישנא דשקליה בריש מסא שהדבר מועט הוא ואע"ג דלא מזכיר לה אלא גבי שריפה מ"מ משמע דההיא נמי דנותנה לקטן דבר מועט וגם אותה שנשרפת הוצרך להזכיר בריש מסא לפי שבה משליכה בתנור אבל תרומה שלהם שהיתה מן התבואה לא היתה ראויה כל כך לינתן לכהן קטן אפילו לא היה לה שיעור שקטן היה מאבדה וכן יין ושמן ועוד י"ל שהתרומה יש לה שיעור כגון תרומת מעשר: בריש מסא ושדי לה בתנורא . פי' בקונטרס דכמה דאפשר לאזדהורי מליגע בה מאחר שקרא עליה שם מיזדהר וקשיא לפירושו דהא בנגיעה אמרו דלית לן בה ולגמרי שרי ליגע אלא נקט ריש מסא לפי שדרך להפך בו גחלים ועצים כמו שפי' בקונטרס מסא פורג"א בלע"ז ויכול להכניס יפה החלה בתנור בתוך האור ונראה דמסא היינו מרדא שרודין בו את הפת כדמשמע בתענית (דף כה.) גבי דביתהו דר' חנינא דקאמר לה שיבבתה אייתי מסא דקא חרכא ריפתא וקאמרינן התם אף היא להביא מרדא נכנסה אבל מתארא יכול להיות פורגו"ן כמו שפי' הקונטרס בפ"ק דחגיגה (דף ד:) גבי [מרים] מגדלא דרדקי שקלתיה למתארא וקא מהדרא תנורא שהיתה אוחזת האוד של תנור שקורין מכבדת את התנור ולפי שיש דברים שאין מתחייבין בחלה עד לאחר אפייה כגון סופגנין ודובשנין בפ' כל שעה (פסחים דף לז.) וכדאמר טחנה לשה ואפאה והפריש ממנה חלה נקט שקיל לה בריש מסא דכשבא לרדותה שורפה ומשליכה באש בראש המרא עצמה: פסק והדר מפרשא חלה אחריתי . משמע שלא החמירו להפריש חלה שניה אלא היכא דליכא כהן קטן ולא כהנהו מקומות דקתני במסכת חלה (פ"ד מ"ח) שלעולם מפרישין שתי חלות אחת לאור ואחת לכהן דאותן מקומות קרובין לא"י ומתחזיא חלה דידהו כחלת הארץ טמאה וטעונה שריפה דגזרו עליה שלא לאוכלה אפילו כהן טהור גמור מחמת שהיא טמאה ולכך מפרישין לעולם של אור וחלה שניה שלא תשתכח תורת חלה כדמפרש נמי הכא אבל כאן בבבל שזה רחוק מארץ ישראל ולא מתחזיא חלה דידהו כחלת הארץ טמאה ולא גזרו עליו שום איסור מחמת טומאה עצמה ולכך התירוה גם לכהן טמא כיון דלא יוצאה עליו מגופו וגם התירו לבטל ברוב והשניה אוכל כהן גדול אפילו זב דלא מפליג הכא כלל דאע"ג דבחלה שניה דהתם תנן (גם זה שם) ואסורה לזבין ולזבות ולנדות וליולדות ואין ללמוד דהא דהכא לאוסרה לזבים ולזבות שהיא בבבל רחוק מא"י וגם אינה טעונה להפריש אלא היכא דליכא כהן ממקומות הקרובים הקבועים להפריש שתי חלות לעולם ויש פירושים שמוגה בהם דהך חלה אחריתי דהכא אין קורא עליה שם חלה דלית ליה תורת חלה ומסתברא דאינה מדמעת דאע"ג דתרומת חוצה לארץ מדמעת כדתניא במנחות בפ' רבי ישמעאל (דף) ושמא אפילו השניה במקומות השנויים במשנה אינה מדמעת ונראה לרבי דבין הכא ובין התם אף במקום שהחמירו להפריש חלה שניה לא החמירו להפריש שתי תרומות דהא לא מצריך במשנה להפריש שתים אלא בחלות ויש ליתן טעם שבחלה יש יותר לחוש שלא תשתכח משום דשייכא בכל אדם המגלגל עסתו אבל תרומה אין רגילין בה אלא בעלי קרקעות וממרחי תבואות:
Bekhorot 27a - Mishnah translated into english
the benefit of discretion for the owners of the produce, i.e., benefit accrued from the option of giving teruma and tithes to any priest or Levite of their choosing.
The baraita continues: How so? With regard to an Israelite who separated teruma from his pile of grain, and another Israelite found him and said to him: Take this sela coin for yourself and give the teruma and tithes to my daughter’s son who is a priest, it is permitted. But if it was a priest who gave the sela coin for the right to give the teruma and tithes to another priest, it is prohibited. Priests may not pay for the gifts that they receive.
The Gemara asks: And according to the tanna of this baraita, what is the reason that he does not state that the owners also have the benefit of discretion with regard to the gifts of the priesthood, i.e., the foreleg, jaw, and maw, which must be given to the priest from every non-sacred animal that one slaughters? Why does he mention teruma alone? The Gemara answers that he could have said to you: In the case of teruma, which has inherent sanctity, and which therefore cannot be redeemed, the priest will not come to err with it and treat it as though it has no sanctity, even if the owner receives payment for it.
By contrast, with regard to these gifts of the priesthood, since they have sanctity that inheres in their value, which means that once the priest has received them he may sell them, the priest might come to err with them by saying that the sanctity that they have can be redeemed with four zuz, i.e., the one sela, and he might come to treat them in the manner that one treats non-sacred food. This would be a mistake, as a priest must eat his priestly gifts in a dignified manner, i.e., roasted and with seasoning (see Ḥullin 132b).
§ On a related topic, Rava says: Teruma from outside of Eretz Yisrael does not have any prohibition due to a priest assisting at the threshing floor. The Sages decreed that one must separate teruma from produce grown in certain places outside of Eretz Yisrael. Yet, the halakhot governing this teruma are not as stringent as those that apply to teruma from produce grown within Eretz Yisrael. Consequently, one may give such teruma to a priest for helping at the threshing floor. In support of this claim, the Gemara relates that Rav Ḥama gave teruma from outside of Eretz Yisrael to his servant, who was a priest, as his wages.
With regard to teruma from outside of Eretz Yisrael, Shmuel says: Teruma from outside of Eretz Yisrael that became mixed with non-sacred produce is nullified in a majority, unlike ordinary teruma, which requires one hundred parts of non-sacred produce to nullify it. The Gemara relates that Rabba, who was a priest, would nullify his teruma from outside of Eretz Yisrael in a majority ab initio and eat it during his days of impurity. Both of these acts are prohibited in the case of teruma from produce grown in Eretz Yisrael.
The Gemara relates: Rav Huna, son of Rav Yehoshua, when he would happen to have wine of teruma from produce grown outside of Eretz Yisrael, would pour two jugs of non-sacred wine and one jug of teruma wine into a vat in order to nullify the teruma wine, and then take out one jug’s worth of wine to drink. Having done so, from here onward every time he received more teruma wine grown outside of Eretz Yisrael, he would pour one jug of teruma wine into the same vat, which still contained two jugs’ worth of wine, and take out one jug’s worth of wine.
And Shmuel further says: Teruma from produce grown outside of Eretz Yisrael does not need to be separated before one eats the produce. Rather, one may proceed to eat and afterward separate the teruma from the remainder.
And Shmuel also says: Teruma from outside of Eretz Yisrael is prohibited only to a member of a priestly household whose impurity comes from his body, e.g., a man who experiences a seminal emission or a menstruating woman. It is not prohibited to a priest who came into contact with a corpse, an animal carcass, or the carcass of a creeping animal. And this statement, that such teruma is forbidden to one whose impurity comes from his body, applies only with regard to eating it. But with regard to touching teruma from outside of Eretz Yisrael, we have no problem with it.
Ravina says: Therefore, a menstruating woman, whose impurity comes from her body, may separate ḥalla from dough outside of Eretz Yisrael, and a minor priest, who has never experienced a seminal emission and is therefore ritually pure, may eat it. And if there is no minor priest available, she takes the ḥalla with the top of a skewer [massa] and throws it in the oven, and then separates another piece from the dough as ḥalla, not because it is necessary but so that the halakhic category of ḥalla should not be forgotten. And an adult priest may eat it, even if he is ritually impure.
The Gemara relates that Rav Naḥman, Rav Amram, and Rami bar Ḥama were traveling in a ferry. Rav Amram went to relieve himself. A certain woman came before Rav Naḥman and Rami bar Ḥama and said to them: In the case of one who is impure through contact with a corpse, what is the halakha with regard to whether he may immerse himself in a ritual bath and partake of teruma from outside of Eretz Yisrael? Rav Naḥman said to Rami bar Ḥama:
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.