Tractate Oholot - Chapter 9 - Mishnah 2

הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ אוֹ בַבַּיִת אוֹ עַל גַּבָּהּ, הַכֹּל טָמֵא, אֶלָּא תוֹכָהּ. בְּתוֹכָהּ, הַכֹּל טָמֵא:

היתה גבוהה מן הארץ טפח. דעכשיו יש תחתיה אוהל טפח:

הכל טמא. דמביאה טומאה לבית כיון דגבוהה טפח, וכלים שעל גבה אפילו שלא כנגד הטומאה נמי טמאין ואפילו בחוץ, דתחתיה כמאן דמליא טומאה. ואין מצלת על גבה דאין כלי מציל. וכן אם טומאה בבית נמי הכל טמא מהאי טעמא, דאוהל הבית מביא טומאה לתחתיה ואין מצלת על גבה. ואם טומאה על גבה, כיון דאין מצלת על מה שתחתיה, רואים תחתיה כמאן דמליא טומאה, הלכך מה שבבית ומה שתחתיה ומה שעל גבה הכל טמא:

אלא תוכה. כלומר הכל טמא חוץ ממה שבתוכה שטהור:

הכל טמא. פי' הר"ב דתחתיה כמאן דמליא טומאה. עמ"ש ברפ"ו [ד"ה כלים]:

אלא תוכה. לשון הר"ב חוץ מה שבתוכה טהור. ולהרמב"ם מה שבתוכה כנגד הטומאה טמא כמ"ש לעיל. וכ"כ ג"כ בכאן בחבורו פי"ט. וטעמא כתב הכ"מ דכיון דכלים אין נעשין אהלים לטהר ואילו לא היה שם כוורת היה כל שכנגד הטומאה טמא. א"כ אינו בדין שתציל הכוורת על הכלים שבתוכה כנגד הטומאה: