Tractate Oholot - Chapter 13 - Mishnah 3

הַחוֹר שֶׁבַּדֶּלֶת, שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. שִׁיֵּר בָּהּ הֶחָרָשׁ מִלְּמַטָּן אוֹ מִלְמַעְלָן, הֱגִיפָהּ וְלֹא מֵרְקָהּ, אוֹ שֶׁפְּתָחַתּוּ הָרוּחַ, שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף:

החור שבדלת. באמצע הדלת, דאינו עשוי לאויר:

שייר בו החרש. האומן שתיקן את הדלת:

מלמטן. כגון ששייר סמוך לאסקופה:

או מלמעלן. סמוך למשקוף:

הגיפה. סגרה:

ולא מירקה. לא גמרה:

או שפתחתו הרוח. כלומר, או שמירק את הסגירה אלא שבאתה הרוח ופתחתו:

שיעורו מלוא אגרוף. דכיון דנפתח ממילא הוי כחררוהו מים או שרצים. ובהך סיפא לא פליג רבי טרפון, משום דחור שבאמצע עשה החרש במתכוין, ולא מפני שצריך לחור אלא קצרים היו הדפין שנעשה מהן הדלת ועלתה בדעתו להניח הנקב באמצע יותר מלהניח למטה או למעלה, ודמי לעשה במתכוין, אבל כשהניחו מלמטה או מלמעלה אין זה כעושה בידים, אלא מחמת שהנסרים קצרים ולא נתמלא הנקב:

ולא מירקה. פי' הר"ב לא גמרה. כמו ומירק אחר שחיטה על ידו. בפ' א"ל הממונה [יומא דף לב] הר"ש:

או שפתחתו. וכן העתיקו הר"ב והר"ש ובנוסחת מהר"ם שפחתתו: