Tractate Oholot - Chapter 12 - Mishnah 8

כַּזַּיִת מִן הַמֵּת מֻדְבָּק לָאַסְקֻפָּה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא אֶת הַבָּיִת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַהֵר. הָיָה נָתוּן תַּחַת הָאַסְקֻפָּה, יִדּוֹן מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה. מֻדְבָּק לַמַּשְׁקוֹף, הַבַּיִת טָמֵא. רַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר. הָיָה נָתוּן בְּתוֹךְ הַבַּיִת, הַנּוֹגֵעַ בַּמַּשְׁקוֹף, טָמֵא. הַנּוֹגֵעַ בָּאַסְקֻפָּה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, מִטֶּפַח וּלְמַטָּן, טָהוֹר. מִטֶּפַח וּלְמַעְלָן, טָמֵא:

מודבק לאמקופה. שהאסקופה רחבה וטומאה מודבקת באסקופה מן השקוף ולחוץ, ר׳ אליעזר חשיב כל האסקופה כבית, הלכך מטמא את הבית. ור׳ יהושע סבר מן השקוף ולחוץ אין האסקופה חשובה כבית. והלכה כר׳ יהושע:

ידון מחצה למחצה. מחציה של אסקופה ולפנים כלפנים והבית טמא, מחציה ולחוץ כלחוץ והבית טהור, מחצה על מחצה הבית טמא:

מודבק למשקוף. תחת המשקוף מן השקוף ולחוץ:

הבית טמא. דאפילו מן השקוף ולחוץ חשוב בית:

ור׳ יוסי מטהר. דלא חשיב ליה כבית. ואין הלכה כר׳ יוסי:

רבי אליעזר מטמא. דחשיב כל האסקופה כבית:

מטפח ולמטן טהור. דכקרקע דמי:

מטפח ולמעלן טמא. ואע״ג כשמודבק לאסקופה מטהר ר׳ יהושע את הבית, הכא כשהטומאה בבית מטמא ר׳ יהושע באסקופה מטפח ולמעלה, משום דדרך טומאה לצאת ולא ליכנס. והלכה כר׳ יהושע:

מודבק לאסקופה. ל' הר"ב מן השקוף ולחוץ כו'. כ"כ הר"ש וכתב דדמיא הך פלוגתא לפלוגתא דר"מ ור"י דפליגי לעיל בפי"א [משנה ז] בכלב שאכל בשר המת ומוטל על האסקופה כמסקנא דגמרא [דחולין דף קכו] שכתבתי שם דפליגי בתרתי ע"כ ופי' שקוף כתבתי שם בפי"א [סד"ה רי"א]:

ידון מחצה למחצה. כמו אם היתה הטומאה בתוך כותלי הבית. לפי מה שהתבאר [בו'] [מ"ד] מזו המסכת. הרמב"ם:

מודבק למשקוף. פירש הר"ב תחת המשקוף מן השקוף ולחוץ כו' כ"כ הר"ש. ומכאן מוכח דלעיל בפי"א מ"ז גרסינן נמי שקוף:

ר"י מטהר. פי' הר"ב דלא חשיב ליה כבית. וז"ל הר"ש. ר"י לטעמיה דקאמר לעיל בפי"א גבי כלב מכנגד השקוף ולחון הבית טהור. דלא חשיב ליה כבית ע"כ. ואע"ג דהשתא רבי [*יהושע] דרישא ור' יוסי דהכא בחדא שיטה מ"מ ר' [*יהושע] כי אמר למלתיה אמודבק לאסקופה אמרה ורבי יוסי כי אמר למלתיה אמודבק למשקוף אמרה. ולפיכך שנאן רבי למר מאי דקאמר ולמר מאי דקאמר:

רבי יהושע אומר מטפח ולמטן כו'. וכיוצא בזה מצאנו לו במשנה ט"ו פ"ט: