The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat יוסף בן מושה
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Reuven ben Rivka SEBBAG
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Margalit bat Ledicia
Sotah 21b : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Sotah Page 21b

Sotah 21b - Guemara
אומר בן עזאי חייב אדם ללמד את וכו' ר' אליעזר אומר כל המלמד את בתו תורה מלמדה תיפלות תיפלות ס"ד אלא אימא כאילו למדה תיפלות א"ר אבהו מ"ט דר"א דכתיב (משלי ח, יב) אני חכמה שכנתי ערמה כיון שנכנסה חכמה באדם נכנסה עמו ערמומית ורבנן האי אני חכמה מאי עבדי ליה מיבעי ליה לכדרבי יוסי בר' חנינא דא"ר יוסי בר' חנינא אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמעמיד עצמו ערום עליהן שנאמר אני חכמה שכנתי ערמה א"ר יוחנן אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו שנאמר (איוב כח, יב) והחכמה מאין תמצא רבי יהושע אומר רוצה אשה וכו' מאי קאמר הכי קאמר רוצה אשה בקב ותיפלות עמו מתשעת קבין ופרישות הוא היה אומר חסיד שוטה כו' היכי דמי חסיד שוטה כגון דקא טבעה איתתא בנהרא ואמר לאו אורח ארעא לאיסתכולי בה ואצולה היכי דמי רשע ערום אמר רבי יוחנן זה המטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חברו ר' אבהו אומר זה הנותן דינר לעני להשלים לו מאתים זוז דתנן מי שיש לו מאתים זוז לא יטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני היה לו מאתים חסר דינר אפילו אלף נותנין לו כאחת הרי זה יטול רבי אסי אמר רבי יוחנן זה המשיא עצה למכור בנכסים מועטין דאמר רבי אסי א"ר יוחנן יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין מה שמכרו מכרו אביי אמר זה המשיא עצה למכור בנכסים כרבן שמעון בן גמליאל דתניא נכסי לך ואחריך לפלוני וירד הראשון ומכר ואכל השני מוציא מיד הלקוחות דברי רבי רשב"ג אומר אין לשני אלא מה ששייר ראשון רב יוסף בר חמא אמר רב ששת זה המכריע אחרים באורחותיו רבי זריקא אמר רב הונא זה המיקל לעצמו ומחמיר לאחרים עולא אמר זה
Comments from Rashi on Masechet Sotah Page 21b
לימדה תיפלות ס"ד . וכי תורה תיפלות קרא לה: כאילו . שמתוכה היא מבינה ערמומית ועושה דבריה בהצנע: חכמה . תורה: שמעמיד עצמו ערום עליה . שפירש מכל עסקים ונעשה עליה עני וחסר כל [ל"א שמשים עצמו ערום עליה גרסי'] שמערים שיתקיים תורתו לקבוץ על יד וללמוד מכל אדם: מאין תמצא . מן העשוי כאין: רוצה אשה בקב ותיפלות . חפיצה ליזון במזונות מועטין ויהא תיפלותה מצוי לה בתשמיש מט' קבין ופרישות לפרוש מן התיפלות לפיכך אין טוב שתלמוד תורה: שמטעים דבריו לדיין . דמשנקבעו בלב הדיין שערי זכיותיו לדבריו של זה קשין לסלקן והרי ערמותו ורשע הוא שעובר על לא תשא שמע שוא (שמות כג): להשלים מאתים זוז . ומעתה לא יטול לקט ויש לו קרובים שיטלום: בנכסים מועטין . דתנן (ב"ב דף קלט:) מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובין הבנים ירשו והבנות יזונו נכסים מועטין הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים: שקדמו ומכרו . קודם שבאו הבנות לב"ד והעמידום ב"ד לנכסים בחזקת בנות: המכריע אחרים באורחותיו . ראו ועשו כמוני ולכו בדרכי לא נתכוון זה אלא להראות עצמו כחסיד בעיני הבריות ואין תוכו כברו אלא שלא ידקדקו אחריו לבדוק בתועבותיו:
Comments from Tosafot - Sotah 21b
היכי דמי חסיד שוטה . ירושלמי ראה תינוק מבעבע בנהר אמר לכשאחלוץ תפילין אצילנו עד כשהוא חולץ תפילין הוציא זה את נפשו: זה הנותן דינר לעני להשלים לו מאתים זוז . הא דרבי אבהו והא דרבי יוחנן ומבריח מזונות מן האלמנה קרי ירושלמי מכות פרושים ותו גרס התם חד תלמיד מדר' בון הוו לו מאתים זוז חסר דינר והוה רבי יליף למזכי עמיה חד לתלת שנים מעשר מסכני חד זמן עבדין ביה תלמידיו עין בישא ומלוון ליה אתא בעי מזכי עמיה היך דהוה יליף א"ל רבי אית לי שיעורא אמר זה מכת פרושים נגעו ביה רמז לתלמידיו ואעלוניה לקפילין וחסרוניה חד קרט וזכה עמיה היך דהוה יליף שנינו בפרק בתרא דמסכת פאה (מ"ט) מי שיש לו חמשים זוז והוא נושא ונותן בהן ה"ז לא יטול ובגמרא הדא אמר חמשין דעבדין טבין מן מאתן דלא עבדין: יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין . ונראה דוקא לענין מזון הבנות אמרינן מה שמכרו מכרו אבל לענין מזון האשה כיון דמשועבד לה בעל למזונות בחייו הנכסים בחזקתם שאינם יכולין למכור כדאמרי' בפ' הנושא (כתובות קג.) יתומים שמכרו מדור אלמנה לא עשו ולא כלום ומ"ש מדר' אסי א"ר יוחנן יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטים וכו' התם לא משתעבדי לה מחיים אי נמי בית זה עצמו דרה בו בחיי הבעל אבל מזונות בכל יום צריכה למזונות ולא דמו מזונות אשה למדור והוא הדין אם מכרו בנכסים מרובין מה שמכרו מכרו דמטלטלי לא משתעבדי למזונות ואמרי' בפ' מציאת האשה (שם סט.) בין מכרו בין משכנו אין מוציאין למזונות והאי דנקט נכסים מועטין אורחא דמילתא נקט דלא מזבין אינש נכסים משום הפסד מזונות היכא דאיכא נכסים מרובים רבי פי' בתוספותיו דר' יוחנן פליג אההיא דמסקינן בפרק ב' דייני גזירות (שם דף קט.) אמר רבי יצחק בן אילעאי משמיה דחזקיה כל מקום שאמר ר"ג רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו וגבי נכסים מועטין תנינא התם (דף קח:) ובפרק מי שמת (ב"ב קלט:) אמר אדמון וכי בשביל שאני זכר הפסדתי ואמר ר"ג רואה אני את דברי אדמון לא ידענא מאי דוחקיה לפרש כך אליבא דאדמון טפי מאליבא דרבנן: אביי אמר זה המשיא עצה למכור בנכסים כרשב"ג . רשב"ם פי' ביש נוחלין (ב"ב דף קלז.) משום דגרם לעבור על דברי הנותן וערום דאהנו מעשיו והרי הוא חוטא ולא לו ומיהו המוכר עצמו דהיינו ראשון לא מיקרי רשע ואף על גב דלכתחילה אסור לעשות כך דלא חמיר איסוריה שהרי השליטו הנותן בגוף ופירות לעשות כרצונו וקשיא לפירושו בסוף פרק מי שהיה נשוי (כתובות דף צה:) דאמר אביי נכסי לך ואחריך לפלוני ועמדה וניסת בעל לוקח הוי ואין לאחריך במקום בעל כלום ומי אמר אביי הכי והאמר אביי איזהו רשע ערום זה המשיא כו' מי קאמר תינשא ניסת קאמר אלמא דמדמי מוכר עצמו למשיא ומיהו יש לפרש כיון דמשיא נקרא רשע מכלל דלמוכר אסור לעשות לכתחילה אע"ג דלא נקרא רשע כדקתני התם אין לו לראשון אלא אכילת פירות בלבד ואי קשיא מדקאמר אביי זה המשיא עצה וכו' כרשב"ג מכלל דאביי ס"ל כרשב"ג והכי אמר אביי נמי בהדיא בפרק מי שהיה נשוי (ג"ז שם) בעל לוקח הוי ואין לאחריך במקום לוקח כלום וביש נוחלין (ב"ב דף קלז.) מפרש טעמא משום דקסבר קנין פירות כקנין הגוף דמי ובסוף פרק השולח (גיטין דף מח:) אמר אביי נקטינן בעל בנכסי אשתו צריך הרשאה אע"ג דפירות דידיה הוי הגוף צריך הרשאה דמשמע דס"ל דלאו כקנין הגוף דמי יש לתרץ דוקא גבי אחריך ס"ל לאביי דכקנין הגוף דמי דאפי' ר"ל דאמר לאו כקנין הגוף דמי מתרצינן אליביה אחריך שאני ופי' רשב"ם דאחריך משמע גוף ופירות נתן לראשון דהא בהדיא פי' אחריך ירש פלוני ואף הוא פסק שם כרשב"ג וז"ל בעלמא סבירא לן דלאו כקנין הגוף דמי כדפסקי' בפרק החולץ (יבמות דף לו:) הכא אחריך שאני וכן עיקר דלא תקשי הלכתא אהלכתא דפסקינן כר"ל פרק החולץ ובהא דאחריך קיימא לן כרשב"ג דפסקי' הלכתא לקמיה ולא פליג ר"ל ומדאביי נמי איכא למשמע דהכי קיימא לן כדאמר אביי איזהו רשע וכו' ולקמן נמי ההיא אתתא דהוה לה דיקלא בארעא דרב ביבי כו' אזל איהו אקנייה לבנו קטן כרשב"ג עד אפילו רשב"ג לא קאמר מהתם שמעינן דהלכה כרשב"ג הלכך בעינן לפרושי דרשב"ג ס"ל כר"ל דלאו כקנין הגוף דמי והכא היינו טעמא דאחריך שאני ולא תקשה הלכתא אהלכתא תימה לר' אמאי לא קא חשיב נמי ההיא דאלו הן הנשרפין (סנהדרין דף טו:) אמר רב כהנא משום ר"ע איזו עני ורשע ערום זה המשהה בתו בוגרת ויש לומר דעני ורשע לא קא חשיב:
Sotah 21b - Mishnah translated into english
§ The mishna states: From here ben Azzai states: A person is obligated to teach his daughter Torah, so that if she drinks and does not die immediately, she will know that some merit of hers has delayed her punishment. Rabbi Eliezer says: Anyone who teaches his daughter Torah is teaching her promiscuity. The Gemara asks: Could it enter your mind to say that teaching one’s daughter Torah is actually teaching her promiscuity? Rather, say: It is considered as if he taught her promiscuity.
Rabbi Abbahu says: What is the reason for Rabbi Eliezer’s statement? It is as it is written: “I, wisdom, dwell with cunning” (Proverbs 8:12), which indicates that once wisdom enters into a person, cunning enters with it. Rabbi Eliezer fears that the woman will use the cunning she achieves by learning the wisdom of the Torah to engage in promiscuous behavior.
The Gemara asks: And the Rabbis who disagree with him, what do they do with this verse: “I, wisdom, dwell with cunning [orma]”; how do they interpret it? The Gemara responds: He requires that verse for that which Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, states, interpreting the word “orma” as nakedness rather than cunningness, as Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, says: The matters of Torah do not endure except in one who stands naked for them, as it is stated: “I, wisdom, dwell with nakedness [orma]” (Proverbs 8:12). This means that wisdom dwells only in one who is prepared to give away all of his possessions for the sake of Torah study. Rabbi Yoḥanan says: The matters of Torah do not endure except in one who considers himself as one who does not exist, as it is stated: “But wisdom, it can be found in nothingness” (Job 28:12).
§ The mishna states that Rabbi Yehoshua says: A woman desires to receive the amount of a kav of food and a sexual relationship rather than to receive nine kav of food and abstinence. The Gemara asks: What is he saying? This is what Rabbi Yehoshua is saying: A woman desires to receive the amount of a kav of food and with it a sexual relationship, i.e., her husband’s availability to fulfill her sexual desires, rather than nine kav of food and with it abstinence, and since her desires are of a sexual nature, it is undesirable for her to study Torah.
§ The mishna continues: He, Rabbi Yehoshua, would say: A foolish man of piety, and a conniving wicked person, and an abstinent woman, and those who injure themselves out of false abstinence; all these are people who erode the world. The Gemara asks: Who is considered a foolish man of piety? For example, it is one who sees that a woman is drowning in a river, and he says: It is not proper conduct to look at her while she is undressed and save her.
The Gemara asks: Who is considered a conniving wicked person? Rabbi Yoḥanan says: This is one who presents his statement to the judge before the other litigant comes and thereby prejudices the judge in his favor. Rabbi Abbahu says: This is referring to one who gives a dinar to a poor man in order to complete the sum of two hundred dinars for him, so that he will no longer be entitled to receive charity, as we learned in a mishna (Pe’a 8:8): One who has two hundred dinars may not collect gleanings, forgotten sheaves, pe’a, and the poor man’s tithe, since he is not defined as poor. However, if he has two hundred less one dinar, even if he is given one thousand dinars at once, he may collect.
Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says: A conniving wicked person is one who provides advice to male orphans to sell from the small quantity of property left to them by their father, before it is appropriated by the court for the purpose of providing for the daughters, who do not inherit property. This causes the daughters to lose their right to sustenance, because although it is improper to do so, the sale is valid, as Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says: With regard to male orphans who preemptively sold the property from a small estate, that which they sold, they sold, and the sons retain the money.
Abaye says: A conniving wicked person is one who provides advice to sell property in accordance with the ruling of Rabban Shimon ben Gamliel, as it is taught in a baraita: With regard to one who said: My property is given to you, and after you die, to so-and-so, and the first beneficiary entered the property and sold it and consumed the profits, the second beneficiary repossesses the property from the purchasers, as the property belongs to him after the death of the first beneficiary; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. Rabban Shimon ben Gamliel says: The second beneficiary receives only that which the first beneficiary left, since his sale is valid. However, it is not permitted to sell the property ab initio, since the giver intended for the second beneficiary to receive the property.
Rav Yosef bar Ḥama says that Rav Sheshet says: A conniving wicked person is one who persuades others with his ways, convincing others to mimic his seemingly righteous behavior, in order to hide his faults. Rabbi Zerika says that Rav Huna says: A conniving wicked person is one who is lenient in the halakha for himself and strict for others. Ulla says: This
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Talmud Bavli