Tractate Kelim - Chapter 5 - Mishnah - 2

Tractate Kelim - Chapter 5 - Mishnah 2

כִּירָה, תְּחִלָּתָהּ שָׁלֹשׁ, וּשְׁיָרֶיהָ שָׁלֹשׁ, מִשֶּׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּהּ. אֵיזֶהוּ גְמַר מְלַאכְתָּהּ, מִשֶּׁיַּסִּיקֶנָּה, כְּדֵי לְבַשֵּׁל עָלֶיהָ בֵיצָה קַלָּה שֶׁבַּבֵּיצִים, טְרוּפָה וּנְתוּנָה בְאִלְפָּס. הַכֻּפָּח, עֲשָׂאוֹ לַאֲפִיָּה, שִׁעוּרוֹ כַּתַּנּוּר. עֲשָׂאוֹ לְבִשּׁוּל, שִׁעוּרוֹ כַּכִּירָה. הָאֶבֶן הַיּוֹצֵא מִן הַתַּנּוּר טֶפַח, וּמִן הַכִּירָה שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, חִבּוּר. הַיּוֹצֵא מִן הַכֻּפָּח, עֲשָׂאוֹ לַאֲפִיָּה, שִׁעוּרוֹ כַּתַּנּוּר. עֲשָׂאוֹ לְבִשּׁוּל, שִׁעוּרוֹ כַּכִּירָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לֹא אָמְרוּ טֶפַח, אֶלָּא בֵין הַתַּנּוּר וְלַכֹּתֶל. הָיוּ שְׁנֵי תַנּוּרִין סְמוּכִים זֶה לָזֶה, נוֹתֵן לָזֶה טֶפַח וְלָזֶה טֶפַח, וְהַשְּׁאָר טָהוֹר:

Comments from Bartenura on Masechet Kelim - Chapter 5 - Mishnah 2

כירה. מקום שפיתת שתי קדירות. ופעמים שנותנים הקדירות לבשל בתוכה ופעמים על גבה:

תחלתה שלש. גובהה אין פחות משלש אצבעות:

משתגמר מלאכתה. מאימתי מיטמאה תחלתה, משתגמר מלאכתה:

ביצה קלה. ביצת תרנגולת. ואמאי קרי לה ביצה קלה, שהיא קלה לבשל יותר מכל הביצים:

טרופה. כשהיא טרופה ושבורה בקערה:

ונתונה באלפס. שהוחם כבר, שהיא ממהרת להתבשל:

הכופח. שיעור שפיתת קדרה אחת. וחומו רב מחום הכירה ופעמים שאופין בו פת:

שיעורו כתנור. כדי לאפות סופגנים:

שיעורו ככירה. לבשל בו ביצה קלה:

האבן היוצא. רגילים לחבר אבן בתנור שבולטת ממנו לחוץ כדי שיהיה לו לבית אחיזה, וכתנור דמיא. ואם נטמא התנור נטמאת האבן, ונטמא הפת שנגע בה, מפני שהוא יד לתנור, וכתיב (ויקרא י״א:י״א) תנור וכירים יותץ וגו׳ טמאים יהיו לכם, לכל שבצרכיכם, לרבות את הידות שהן צורך לכלי:

לא אמרו. דיותר מטפח בתנור ומשלש אצבעות בכירה לא הוי חיבור, אלא כשהאבן בין התנור ולכותל. מפני שמעכבת שאין יכולין לקרב התנור לכותל ודוחק את הבית, הלכך יותר מטפח עומדת לינטל היא. אבל לצד הבית, אפילו גדולה הרבה יד היא לתנור. ואין הלכה כרבי יהודה:

והשאר טהור. דתניא בתורת כהנים, יכול שאני מרבה יותר מכשיעור, תלמוד לומר טמאים הם:

Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Kelim - Chapter 5 - Mishnah 2

כירה. עיין מה שכתבתי בסוף פרקין:

שבביצים. מהר"ם ל"ג לה. ועיין במשנה ה פ"ט דשבת:

שיעורו כתנור. פירש הר"ב כדי לאפות סופגנים. וכ"פ הר"ש. ויראה דה"ה לענין שיעור גובה. וחדא מתרתי נקטי ובהדיא פסק כן הרמב"ם ברפט"ו מהלכות כלים:

האבן היוצא מן התנור טפח כו' חבור. פי' הר"ב מפני שהוא יד לתנור. ועיין בפירוש הר"ב במשנה ד פ"ג:

היו שני תנורים סמוכי' זה לזה. ואבן אחת מחברן. נ"ל דאתאן לת"ק. מהר"ם:

Tractate Kelim - Chapter 5 - Mishnah 2 : Transliteration

Tractate Kelim - Chapter 5 - Mishnah 2 - Mishnah translated into english

A double stove: its original height must be no less than three fingerbreadths and what is left of it three fingerbreadths. [Its susceptibility to impurity begins] as soon as its manufacture is completed. What is regarded as the completion of its manufacture? When it is heated to a degree that suffices for the cooking of the lightest of eggs when scrambled and put in a saucepan. A single stove: if it was made for baking its prescribed size is the same as that for a baking-oven, and if it was made for cooking its prescribed size is the same as that for a double stove. A stone that projects one handbreadth from a baking-oven or three fingerbreadths from a double stove is considered a connection. One that projects from a single stove, if it was made for baking, the prescribed size is the same as that for a baking-oven, and if it was made for cooking the prescribed size is the same as that for a double stove. Rabbi Judah said: they spoke of a ‘handbreadth’ only where the projection was between the oven and a wall. If two ovens were adjacent to one another, they allot one handbreadth to this one and one to the other and the remainder is clean.