Tractate Shabbat - Chapter 5 - Mishnah 3

וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה. לֹא יֵצֵא גָמָל בִּמְטוּטֶלֶת, לֹא עָקוּד וְלֹא רָגוּל, וְכֵן שְׁאָר כָּל הַבְּהֵמוֹת. לֹא יִקְשֹׁר גְּמַלִּים זֶה בָזֶה וְיִמְשֹׁךְ. אֲבָל מַכְנִיס חֲבָלִים לְתוֹךְ יָדוֹ וְיִמְשֹׁךְ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִכְרֹךְ:

מטוטלת. חתיכה של מטלית קשורה בזנבו לסימן או לדבר אחר:

עקוד. שקושרים ידיהם עם הרגלים בכבלים שלא יברחו:

רגול. שכופפים ידו על זרועו וקושרין:

לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך. אחד, וכולן הולכין, שלא יראה כמוליכן לשוק למכרן:

אבל מכניס הוא חבלים לתוד ידו. והוא שלא יהיו ראשי החבלים תלויין ויוצאין מתחת ידו לארץ טפח או יותר, כדי שלא יראה כמו שנושא חבלים תלויין בידו:

ובלבד שלא יכרוך. לאו לענין שבת קא מיירי השתא אלא לענין כלאים, והכי קאמר המכניס חבלים בידו קצתם של פשתן וקצתם של צמר לא יכרוך זו בזו, דכי כריך להו הוו כלאים וידו מתחממת באחיזתן ואסור:

לא יקשור גמלים וכו' וימשוך. פי' הר"ב שלא יראה כמוליכן לשוק. גמ'. ואי משום הא אפילו קשורים מע"ש וכ"כ הרמב"ם בפירושו ובחיבורו פ"ך:

ובלבד שלא יכרוך. בגמ' רמי לה אדתנן בסוף מסכת כלאים התוכף תכיפה אחת אינה חיבור ומשני הכי קאמר ובלבד שלא יכרוך ויקשור. ועיין בפי' הר"ב במשנה ב' פ"ט דכלאים: