Tractate Shabbat - Chapter 11 - Mishnah 3

הַזּוֹרֵק אַרְבַּע אַמּוֹת בַּכֹּתֶל, לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, כְּזוֹרֵק בָּאֲוִיר, לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, כְּזוֹרֵק בָּאָרֶץ. הַזּוֹרֵק בָּאָרֶץ אַרְבַּע אַמּוֹת, חַיָּב. זָרַק לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת וְנִתְגַּלְגֵּל חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת, פָּטוּר. חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת, וְנִתְגַּלְגֵּל לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, חַיָּב:

הזורק ד׳ אמות בכותל. מתחלת ד׳ לסוף ד׳ ונח בכותל הסמוך לרשות הרבים, למעלה מעשרה טפחים, כגון שהיתה דבלה שמנה ונדבקה בכותל למעלה מעשרה באויר רשות הרבים, פטור, דכל למעלה מעשרה ברשות הרבים מקום פטור הוא:

למטה מעשרה כזורק בארץ. מתחלת ארבע לסוף ארבע ברשות הרבים, וחייב אע״פ שאין ממקום עקירת החפץ לכותל אלא ד׳ אמות מצומצמות לא אמרינן דעובי הדבלה ממעט בד״א ואין כאן מתחלת ד׳ לסוף ד׳, דכיון שאינו מבטל את הדבילה בכותל אין עביה ממעט כלום:

ונתגלגל חוץ לארבע אמות פטור. שהרי לא נתכוין לזריקה של חיוב:

ונתגלגל לתוך ארבע אמות חייב. והוא דנח משהו חוץ לד״א קודם שנתגלגל לפנים:

בכותל. פי' בפני הכותל וכן לשון רש"י והמגיד פי"ד. ועיין משנה ג' פ' בתרא דעירובין:

הזורק בארץ ד"א חייב מסקינן בריש פירקין דכל ד' אמות ברשות הרבים גמרא גמירי לה: