Tractate Shabbat - Chapter 19 - Mishnah 2

עוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי מִילָה בְשַׁבָּת, מוֹהֲלִין, וּפוֹרְעִין, וּמוֹצְצִין, וְנוֹתְנִין עָלֶיהָ אִסְפְּלָנִית וְכַמּוֹן. אִם לֹא שָׁחַק מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לוֹעֵס בְּשִׁנָּיו וְנוֹתֵן. אִם לֹא טָרַף יַיִן וְשֶׁמֶן מֵעֶרֶב שַׁבָּת, יִנָּתֵן זֶה בְעַצְמוֹ וְזֶה בְעַצְמוֹ. וְאֵין עוֹשִׂין לָהּ חָלוּק לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל כּוֹרֵךְ עָלֶיהָ סְמַרְטוּט. אִם לֹא הִתְקִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת, כּוֹרֵךְ עַל אֶצְבָּעוֹ וּמֵבִיא, וַאֲפִלּוּ מֵחָצֵר אַחֶרֶת:

מוהלין. חותך את הערלה:

ופורעין. העור המכסה ראש הגיד:

ומוצצים. את הדם, ואע״פ שהוא עושה חבורה שאין הדם ניתק מחיבורו אלא ע״י מציצה:

אספלנית. תחבושת:

לועס בשיניו. דכל מה דאפשר לשנות משנה:

אם לא טרף יין ושמן. רגילים היו שהיו טורפים בקערה יין ושמן ומערבין אותן יחד לרפואה על המילה כדרך שטורפים ביצים בקערה:

חלוק. חתיכה של בגד נקובה, ומכניסין המילה באותו הנקב כדי שלא יחזור העור ויכסה את הגיד:

לא התקין. לא הזמין:

כורך על אצבעו. דרך מלבוש לשנותו מדרך הוצאה בחול:

אפילו מחצר אחרת. לא מיבעיא מבית לבית באותו חצר אע״פ שלא ערבו, אלא אפילו לחצר אחרת שאינה מעורבת עמהם:

עושין כל צרכי מילה בשבת. גמ' מכדי קתני כולהו כל צרכי מילה לאתויי מאי. לאתויי הא דת"ר המל כל זמן שהוא עוסק במילה חוזר בין על ציצין המעכבין וכו'. בס"ט. וכתבו בתוספות דאע"ג דבשילהי פרק דלעיל נמי קתני. התם תני ליה אגב גררא דמילי דתינוק אבל הכא עיקר:

ופורעין עיין בפי' סוף פרקן: