Tractate Shabbat - Chapter 12 - Mishnah 4 שבת פרק י״ב משנה ד׳
Chapter 12 of 24 · Mishnah 4 of 6
Tractate Shabbat - Chapter 12 - Mishnah 4 : Youtube
R Zevy MeizlikYoutube
2 video classes :
Tractate Shabbat - Chapter 12 - Mishnah 4
הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד, חַיָּב. כָּתַב בִּדְיוֹ, בְּסַם, בְּסִקְרָא, בְּקוֹמוֹס וּבְקַנְקַנְתּוֹם, וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם, עַל שְׁנֵי כָתְלֵי זָוִיּוֹת וְעַל שְׁנֵי לוּחֵי פִנְקָס, וְהֵן נֶהְגִּין זֶה עִם זֶה, חַיָּב. הַכּוֹתֵב עַל בְּשָׂרוֹ, חַיָּב. הַמְסָרֵט עַל בְּשָׂרוֹ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר:
Comments from Bartenura on Masechet Shabbat - Chapter 12 - Mishnah 4
בסם. אורפימנ״ט בלע״ז:
בסיקרא. מין אבן שצובע אדום:
בקומוס. מין עפר וצבעו שחור. פ״א שרף אילן גומא בלע״ז:
בקנקנתום. זא״ג בערבי, ובלע״ז ודריאו״לי:
ובכל דבר שהוא רושם. לאתויי מים ששרו בהם עפצים, גאלי״ש בלע״ז, שהוא רושם שרשומו מתקיים:
על ב׳ כותלי זויות. אחת במזרח ואחת בצפון, סמוכות זו לזו במקצוע:
על ב׳ לוחי פנקס. ספר שהחנוני כותב בו חשבונותיו. ואע״ג דלאו על לוח א׳ הם, אם נהגין ונקראין זה עם זה כגון שכותבין על שני שפתי הלוחין הסמוכין זה לזה, חייב:
הכותב על בשרו. בדיו:
והמשרט על בשרו. בברזל עושה צורת אותיות בבשרו:
רבי יהושע פוטר. ואפילו הוציא דם, לפי שאין דרך כתיבה בכך. והלכה כר׳ יהושע:
Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Shabbat - Chapter 12 - Mishnah 4
הכותב שתי אותיות בהעלם אחד חייב. לגופה לא צריכה דהא כבר תנן בס"פ דלעיל בזה הכלל כל [חייבי] חטאות אינן חייבין עד שתהא תחלתן וסופן שגגה אלא משום דבעי למתני בסוף פירקין פלוגתא דר"ג ורבנן בכותב בשני העלמות להכי תנא ברישא הכותב בהעלם אחד חייב: בסם כו'. עיין משנה ב' פ"ב דמגילה. ומ"ש שם בס"ד:
ורבי יהושע פוטר. פי' הר"ב וכן הרמב"ם ואפי' הוציא דם. ועיין בפירושם לרפי"ד. ועוד דהכא לא מחייב רבי יהושע כיון שמחשבתו היתה למלאכת הכתיבה לא לחבול ולהוציא דם וכדתנן בסוף פרק ד' ממסכת כריתות:
Tractate Shabbat - Chapter 12 - Mishnah 4 - Mishnah translated into english
He who writes two letters in one state of unawareness is liable. He who writes with ink, arsenic, red chalk, gum, sulphate of copper or with anything that leaves a mark, on the angle of two walls, or on the two leaves of a ledger, and they [the two letters] are read together, is liable. He who writes on his flesh, he is liable. He who scratches a mark on his flesh: Rabbi Eliezer declares him liable to a sin-offering; But the sages exempt him.
Talmud Bavli