The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Amram ben Itshak Loubaton

Dedicate the site Remove ads

Home > Mishnah > Seder Moed > Tractate Shabbat > Chapter 14 - Mishnah 4

Seder Moed · Shabbat

Tractate Shabbat - Chapter 14 - Mishnah 4 שבת פרק י״ד משנה ד׳

Chapter 14 of 24 · Mishnah 4 of 4

Tractate Shabbat - Chapter 14 - Mishnah 4 : Youtube

R Zevy MeizlikYoutube

2 video classes :

To add a video to this page please click here.

This mishnah

Choose a mishnah

Chapter 1

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11

Chapter 2

1 2 3 4 5 6 7

Chapter 3

1 2 3 4 5 6

Chapter 4

1 2

Chapter 5

1 2 3 4

Chapter 6

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

Chapter 7

1 2 3 4

Chapter 8

1 2 3 4 5 6 7

Chapter 9

1 2 3 4 5 6 7

Chapter 10

1 2 3 4 5 6

Chapter 11

1 2 3 4 5 6

Chapter 12

1 2 3 4 5 6

Chapter 13

1 2 3 4 5 6 7

Chapter 14

1 2 3 4

Chapter 15

1 2 3

Chapter 16

1 2 3 4 5 6 7 8

Chapter 17

1 2 3 4 5 6 7 8

Chapter 18

1 2 3

Chapter 19

1 2 3 4 5 6

Chapter 20

1 2 3 4 5

Chapter 21

1 2 3

Chapter 22

1 2 3 4 5 6

Chapter 23

1 2 3 4 5

Chapter 24

1 2 3 4 5

Dedicate this page

Tractate Shabbat - Chapter 14 - Mishnah 4

הַחוֹשֵׁשׁ בְּשִׁנָּיו, לֹא יִגְמַע בָּהֶן אֶת הַחֹמֶץ, אֲבָל מְטַבֵּל הוּא כְדַרְכּוֹ, וְאִם נִתְרַפֵּא נִתְרַפֵּא. הַחוֹשֵׁשׁ בְּמָתְנָיו, לֹא יָסוּךְ יַיִן וְחֹמֶץ, אֲבָל סָךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶן, וְלֹא שֶׁמֶן וֶרֶד. בְּנֵי מְלָכִים סָכִין שֶׁמֶן וֶרֶד עַל מַכּוֹתֵיהֶן, שֶׁכֵּן דַּרְכָּם לָסוּךְ בַּחֹל. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם:

Comments from Bartenura on Masechet Shabbat - Chapter 14 - Mishnah 4

לא יגמע את החומץ. ויפלוט, דמוכחא מלתא דלרפואה הוא. ואם מגמע ובולע שפיר דמי:

לא יסור בהם יין וחומץ. דאין אדם סך מהן אלא לרפואה:

אבל לא שמן ורד. לפי שדמיו יקרים ומוכחא מלתא דלרפואה קעביד:

שכן דרכן לסור. בלא מכה:

ר׳ שמעון אומר כו׳ ואין הלכה כר״ש:

Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Shabbat - Chapter 14 - Mishnah 4

לא יגמע בהן את החומץ. כתב הר"ב דמוכחא מלתא דלרפואה הוא דחומץ מעליא להו היכא דאיכא מכה דצמיתי וקרא דחומץ לשינים כן העצל לשולחיו (משלי י׳:כ״ו) דמשמע דקשה להו מיירי דליכא מכה דמרפי ויש עוד תירוץ אחר בגמ' וזה האחרון. והעתיקו הר"ן. ומ"ש הר"ב ואם מגמע ובולע ש"ד. גמ'. וכתבו התוס' וסיפא דקתני אבל מטבל כדרכו ה"ה דה"מ למתני במגמע ובולע אלא אורחא דמלתא נקט ע"כ. ומלת מגמע עיין מ"ש בס"ד ברפ"א:

רבי שמעון אומר וכו'. וכתב הרמב"ם והלכה כר"ש וצריך שתהיה אותה המשיחה משתמשין בה ב"א הרבה. הכי אמר רב בגמרא דהל' כר"ש ולא מטעמיה דאילו ר"ש אע"ג דלא שכיח שרי ורב סבר אי שכיח אין אי לא לא ובאתרא דרב שכיח משחא דורדא. והשתא לא תקשה להרמב"ם על שפסק במשנה א' פרק י"ח דלא כרשב"ג [* וגם ל"ק על הר"ב שכתב בכאן דאין הלכה כרבי שמעון]: