Tractate Eruvin - Chapter 6 - Mishnah 6

חָמֵשׁ חֲבוּרוֹת שֶׁשָּׁבְתוּ בִטְרַקְלִין אֶחָד, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, עֵרוּב לְכָל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, עֵרוּב אֶחָד לְכֻלָּן. וּמוֹדִים, בִּזְמַן שֶׁמִּקְצָתָן שְׁרוּיִן בַּחֲדָרִים אוֹ בַעֲלִיּוֹת, שֶׁהֵן צְרִיכִין עֵרוּב לְכָל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה:

בטרקלין. בית גדול ורחב מושב מלכים וחלקוהו לחמשה וכולן יש להן פתח מן הטרקלין לחצר וצריכים לערב עם שאר בני החצר:

בית שמאי אומרים. רשותיהן חלוקים וצריך שכל חבורה וחבורה תתן פת לעירוב החצר:

ובית הלל אומרים. אין מחיצה זו חלוק רשות. ובזמן שחלקו הטרקלין למחיצות גדולות המגיעות לתקרה כולי עלמא לא פליגי דהוי חלוק רשות, משום דהוי כשרוים בחדרים ובעליות. כי פליגי דחלקו במחיצות נמוכות שאינן מגיעות לתקרה, ב״ש סברי מחיצה כזו הויא חלוק רשות, וב״ה סברי לא הויא חלוק רשות:

חמש חבורות ששבתו בטרקלין. [*כתב הר"ב] וכולן יש להם פתח פתוח לחצר וכ"כ רש"י ובתוס' כתבו הטעם דאל"כ לא היו צריכין לתת ערוב אלא ב' הפנימים משום דאינך כולהו החיצונים הוו כבית שער שלהם ותנן במשנה ד' פ"ח דבית שער אינו אוסר. ומיהו אותו שלפני הפנימי לא מקרי בית שער כר"י דס"פ בגמ'. ומ"ש עוד הר"ב וצריכין לערב עם שאר בני החצר משום דאל"ה שאין כאן עוד דיורין בחצר אינן צריכין ערוב כלל דע"כ לא אמרינן שהן חלוקין לב"ש כדאית ליה ולב"ה כדאית ליה אלא כשיש דיורין אחרים בחצר. וכן מסיק בטור סי' ש"ע. ועי' במשנה דלקמן דבעינן נמי שאין נותנין הערוב בטרקלין זה והכי תניא אמתני' דהכא:

ומודים בזמן שמקצתן שרויין בחדרים או בעליות. בגמ' מאי חדרים ומאי עליות אילימא חדרים ממש ועליות ממש. פירש"י שלא היו מחוברים מעולם. פשיטא. אלא לאו כעין חדרים כעין עליות ומאי ניהו מחיצות המגיעות לתקרה ש"מ דבמחיצות כאלו לא פליגי וכדכתב הר"ב: