Tractate Eruvin - Chapter 4 - Mishnah 8

אִם אֵינוֹ מַכִּיר, אוֹ שֶׁאֵינוֹ בָקִי בַהֲלָכָה, וְאָמַר, שְׁבִיתָתִי בִמְקוֹמִי, זָכָה לוֹ מְקוֹמוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ. עֲגֻלּוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא בֶן אַנְטִיגְנוֹס. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מְרֻבָּעוֹת, כְּטַבְלָא מְרֻבַּעַת, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִשְׂכָּר לַזָּוִיּוֹת:

ואם אינו מכיר. אילן או גדר:

או שאינו בקי בהלכה. ואינו יודע שיועיל לו כשיאמר שביתתי במקום פלוני. ואמר שביתתי במקומו. זכה לו מקומו:

עגולות. דבערי מקלט דמינייהו ילפינן אלפים אמה של תחום שבת כתיב (במדבר ל״ה:ה׳) [זה יהיה להם מגרשי הערים]. לזה אתה נותן פאות, דהיינו זויות ואי אתה נותן פאות לשובתי שבת. ורבנן דבעו מרובעות דרשי זה לרבויי, כזה יהיו כל שובתי שבת. והלכה כחכמים:

כטבלא מרובעת. כתב הרמב״ם לפי שא״א לעשות מרובע מצומצם בכיון, תנא כטבלא מרובעת, כלומר כדרך שבני אדם רגילים לרבע, אע״פ שאינו מרובע בצמצום:

נשכר את הזויות. ארבע הפיאות שבאלכסונו של מרובע העודפות על העגול שבתוכו:

ואמר שביתתי במקומי זכה כו'. וקמ"ל שאין נקרא זה שביתה בטעות. כדאמר ר"י במשנה ד'. דטעמו שאילו היה יודע כו' כמ"ש שם בס"ד. דלא דמי מי שהוא סמוך לעיר ולא ידע דניכר לכל ומפורסם ששביתתו בטעות מה שאינו ניכר לומר דאילו היה יודע האילן. או הגדר. לא היה אומר תהא שביתתי במקומי. כ"כ הר"ר יונתן. ולא קשיא הא אפי' לר"מ דלא יכנוס מ"מ רשאי לילך אלפים אמה כמ"ש הר"ב שם. ואע"ג דלא אמר. והכא משמע דבעינן מיהא שיאמר כו' הרי כבר הוכיחו בתוס' דה"נ לא בעינן שיאמר אלא איידי דרישא דקתני ואמר שביתתי במקום פלוני. נקט נמי הכא שיאמר:

עגולות. פי' הר"ב דבערי מקלט דמינייהו ילפינן אלפים אמה כו' כדילפינן בגמרא ול"ק אמ"ש בפ"ג משנה ה'. דתחומין דרבנן. שהרי כתב הטור סי' שצ"ז דקראי אסמכתא בעלמא אבל במשנה ג' פ"ה דסוטה משמע דלר' עקיבא דדריש אלפים מקראי דס"ל דהן דאורייתא דהא אמרינן התם בגמרא דלר"ע תחומין דאורייתא ועיין מה שאכתוב שם בס"ד:

מרובעות נשכר הזויות. עיין לקמן רפ"ה ומ"ד פ"ו דיומא: