Tractate Eruvin - Chapter 1 - Mishnah 3

הַקּוֹרָה שֶׁאָמְרוּ, רְחָבָה כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ. וְאָרִיחַ, חֲצִי לְבֵנָה שֶׁל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. דַּיָּה לַקּוֹרָה שֶׁתְּהֵא רְחָבָה טֶפַח, כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ לְאָרְכּוֹ:

רחבה כדי לקבל אריח. שתהא ראויה לבנות עליה בנין לקביעות:

והאריח חצי לבנה של שלשה טפחים. נמצא אריח טפח ומחצה רוחב:

דיה לקורה ברוחב טפח. הכי קאמר, כיון שהקורה רחבה טפח, אותו חצי טפח הנותר, שהאריח רחב טפח ומחצה, יכול למרח בטיט אצבע מכאן ואצבע מכאן, וע״י כן תהיה רחבה לקבל אריח, והכי מפרש לה בגמרא:

כדי לקבל אריח לארכו. בגמ' הגירסא לרחבו. וכן גירסת רש"י ובספר רי"ף וכן בפ"ב דסוכה דף כ"ב. והכי מסתבר דכיון דהאריח חצי לבנה והלבנה מרובעת כמ"ש הרמב"ם בפירושו וכן בחבורו פרק י"ז הלבנה שלשה טפחים על שלשה טפחים ע"כ. ונמצא האריח שהיא המחצה לא פיחתה מן האורך אבל פיחתה מן הרוחב בלבד ומיהו בכל המשניות הגירסא לארכו וכן העתיקה בכ"מ פרק הנזכר גם בב"י סי' שס"ג. ואפשר דלגירסא זו נאמר דשיעור לבנה שלשה טפחים ברוחב טפח ומחצה וכשנחלקה נמצא האריח טפח ומחצה על טפח ומחצה אבל לפי זה היה יכול לקצר ולומר לקבל אריח ולא לזכור לארכו הואיל והאריח מרובע ושוה בין באורך בין ברוחב. ועוד דאם כן יוכל לקבל לבנה ברחבו ה"מ למיתני. ועיין בריש מסכת ב"ב בשיעור לבנה ואריח. ובפי' הרמב"ם כדי לקבל אריח לארכו ר"ל אפילו אין לרחבה אלא טפח אפשר שיתקיים עליה אריח [בטיט] שיהיה על אורך הקורה ע"כ: