The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Amram ben Itshak Loubaton
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Yechayahou ben Moche
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat יוסף בן מושה
Tractate Eruvin - Chapter 10 - Mishnah 9 עירובין פרק י׳ משנה ט׳
Chapter 10 of 10 · Mishnah 9 of 15
Tractate Eruvin - Chapter 10 - Mishnah 9 : Youtube
Rav Reuven SpolterYoutube
1 video class :
Tractate Eruvin - Chapter 10 - Mishnah 9
לֹא יַעֲמֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְיִפְתַּח בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיִפְתַּח בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה מְחִצָּה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. אָמְרוּ לוֹ, מַעֲשֶׂה בְשׁוּק שֶׁל פַּטָּמִין שֶׁהָיָה בִירוּשָׁלַיִם, שֶׁהָיוּ נוֹעֲלִין וּמַנִּיחִין אֶת הַמַּפְתֵּחַ בַּחַלּוֹן שֶׁעַל גַּבֵּי הַפֶּתַח. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שׁוּק שֶׁל צַמָּרִים הָיָה:
Comments from Bartenura on Masechet Eruvin - Chapter 10 - Mishnah 9
לא יעמוד אדם ברשות היחיד. ויטול מפתח המונח ברה״ר ויפתח בו פתח החנות המונח ברה״ר. ואף על פי שאין ממקום המפתח עד הפתח ארבע אמות, גזירה שמא יכניס המפתח אצלו:
אא״כ עשו לו מחיצה. ועמוד בתוכה ויפתח וינעול:
אמרו לו והלא מעשה בשוק של פטמים. שמעוהו רבנן לר׳ מאיר דכי היכי דאמר לא יעמוד ברה״י ויפתח ברה״ר וכו׳ ה״נ קאמר לא יעמוד אדם בכרמלית ויפתח ברה״י, ברה״י ויפתח בכרמלית ומשום הכי קא מותבי ליה משוק של פטמים שהיה בירושלים דכרמלית היא כיון שדלתותיה נעולות בלילה לא מקריא רה״ר, והחלון שמניחין בו המפתח היה רה״י והיו עומדין בכרמלית ופותחין ברה״י:
פטמין. טבחים שמפטמים בהמות לשחוט. ואין הלכה כר״מ לא ברה״ר ולא בכרמלית:
של צמרים. מוכרי צמר:
Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Eruvin - Chapter 10 - Mishnah 9
אא"כ עשו מחיצה גבוהה עשרה טפחים. רש"י פירש דאסיפא קאי. והר"ר יונתן פירש דבין אסיפא בין ארישא קאי. שאם יעשה מחיצה סמוך לפתח מבחוץ מרה"י לרה"י קא מטלטל:
דברי רבי מאיר. וסתם מ"ד דעומד כו' ומטלטל דלא כר"מ כדאיתא התם בגמ' ואע"ג דבמשנה ו' פירש הר"ב דבחפצים הצריכים לו אסור לטלטלן וכמ"ש שם הך מפתח נמי אינו צריך אליו באותו רשות שהוא עומד בו בטור סי' ש"ן וכפי הר"י:
שהיה בירושלים. פי' הר"ב דכרמלית היא כיון שדלתותיה נעולות בלילה לא מקריא רה"ר דעיר של רבים היא שאוכלוסין הרבה באין לה. אבל עכשיו דדלתותיה נעולות לאו רה"ר שאינה כדגלי מדבר שהוא דרך פתוח כל שעה כדפירש רש"י בגמ'. והאי כרמלית לאו דוקא כרמלית אלא כדין כרמלית שאסור לטלטל ממנו לרה"י ומרה"י לה. דהוי עיר של רבים שאסור לערב וכו' וכמ"ש הרמב"ם לפי שהיא עיר של רבים וכו'. לא היתה מעורבת וכו'. ועל העיקרים שבארנו בפרק ה' מ"ו. ורש"י שפירש דמערבין כולה אלא שלא עירבו. היינו לפי פירושו בפ"ה דמפרש עיר של רבים דרבים בוקעים בה. ואם דלתותיה נעולות מערבין כולה. ודוחק לומר שאם היתה ירושלים יכולה לערב כולה שלא עירבו כולה. ולהרמב"ם ניחא דאינו יכולה להתערב כולה. ובסוף פ"ה דפסחים נמי משמע הכי. דתנן יצתה כת הראשונה וישבה לה בהר הבית לפי שלא היו יכולין להוליך פסחיהם בשבת כדפירש רש"י בעצמו. ואמאי לא עירבו מערב שבת כדי שיוכלו להוליך. אלא ודאי שא"א לערב כולה ומפני כן אפשר שלא עירבו כלל. כדי שלא יבואו להוליך אפילו במקום שאינו מעורב וע"ש רפ"ו. ומעתה מפירוש הרמב"ם עצמו מתיישב מה שהקשה כ"מ פי"ד וב"י סי' שמ"ה. אמאי קרי לירושלים כרמלית:
רבי יוסי אומר. ולא פליג ר"י וא"ל אלא שניהם חולקים עם רבי מאיר. הר"ר יונתן:
Tractate Eruvin - Chapter 10 - Mishnah 9 - Mishnah translated into english
A man may not stand in a private domain and open a door in the public domain, or in the public domain and open a door in a private domain, unless he has made a partition ten handbreadths high, the words of Rabbi Meir. They said to him: it happened at the [oxen and chicken] fatteners’ market in Jerusalem that they would lock their shops and leave the key in a window above a shop door. Rabbi Yose says: it was the wool-dealers’ market.
Talmud Bavli