Tractate Eruvin - Chapter 1 - Mishnah - 10

Tractate Eruvin - Chapter 1 - Mishnah 10

מַקִּיפִין בְּקָנִים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בֵין קָנֶה לַחֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. בְּשַׁיָּרָא דִבְּרוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא דִבְּרוּ בְשַׁיָּרָא אֶלָּא בַהֹוֶה. כָּל מְחִצָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁתִי וְשֶׁל עֵרֶב, אֵינָהּ מְחִצָּה, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד מִשְּׁנֵי דְבָרִים. אַרְבָּעָה דְבָרִים פָּטְרוּ בַמַּחֲנֶה, מְבִיאִין עֵצִים מִכָּל מָקוֹם, וּפְטוּרִים מֵרְחִיצַת יָדַיִם, וּמִדְּמַאי, וּמִלְּעָרֵב:

Comments from Bartenura on Masechet Eruvin - Chapter 1 - Mishnah 10

מקיפים בקנים. נעוצים ועומדים, וזו היא מחיצת שתי, אבל של חבלים הויא מחיצה של ערב:

בשיירא דברו. הקילו אצלן שאין צריכים אלא או שתי כגון קנים או ערב כגון חבלים, אבל ליחיד לא הקילו אלא עד שיהיה בה שתי וערב. ושלשה בני אדם הרי הן כשיירא:

כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב כו׳ ר׳ יוסי ב״ר יהודה פליג עליה דאבוה, וקאמר אפילו לשיירא בעי שתי וערב:

אחד משני דברים. או שתי או ערב ואיכא בין רבנן קמאי לרבנן בתראי דרבנן קמאי לא שרו ליחיד אלא דומיא דשיירא, בדרך, הואיל ואינו יכול לעשות מחיצה ראויה, ולא בישוב, ורבנן בתראי אמרי אחד משני דברים בין ליחיד בין לרבים בין בדרך בין בישוב, והלכתא כותייהו. אלא שאדם אחד או שנים ששבתו במדבר אין יכולים לעשות מחיצה גדולה יותר מבית סאתים שהוא מאה אמה אורך על חמשים רוחב כחצר המשכן, ושלשה בני אדם או יותר הן שיירא ויכולים לעשות מחיצה גדולה ואפילו כמה מילין כפי מה שצריך להם ולכלי תשמישם ולבהמתם, ובלבד שלא ישאר מקום פנוי בתוך המחיצה יותר מבית סאתים:

פטרו במחנה. ליוצאים למלחמה ואפילו למלחמת הרשות:

מביאין עצים. ואין חוששים משום גזל, ואפילו כרתו אותם בעליהם ועשאום חבילות:

ופטורים מרחיצת ידים. שלפני הסעודה, אבל במים שלאחר הסעודה חייבים. הואיל ונתקנו מחמת הסכנה של מלח סדומית המסמא את העינים, חמירא סכנתא מאיסורא:

ומדמאי. שאין צריכין להפריש תרומת מעשר של דמאי, כגון אם לקחו תבואה מעם הארץ:

ומלערב. עירובי חצרות, כגון מאהל לאהל במחנה מוקף מחיצות. אבל עירובי תחומין צריכין לערב:

Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Eruvin - Chapter 1 - Mishnah 10

ומדמאי. גמרא דתנן (בפ"ג דדמאי) מאכילין את העניים דמאי ואת האכסניא דמאי. ופי' הר"ב שם דאם לנו חייבין לתקן. וכתבתי שם דאיכא בירושלמי דמוקי הכי. והקשה שם הר"ש מדהכא דתנן גבה ומלערב ש"מ דבשבתו ולנו איירינן ואפילו הכי פטורים מדמאי ע"כ. ונ"ל דאותו מ"ד סבירא ליה דהכא לצדדין קתני דפטורים מדמאי כשלא לנו ואם לנו ושבתו חייבים בדמאי אבל פטורין מלערב:

ומלערב. פי' הר"ב עירובי חצירות. אבל [עירובי] תחומין חייבין ובספ"ב דשבת כתב דעירובי תחומין יש להם סמך מקראי:

Tractate Eruvin - Chapter 1 - Mishnah 10 : Transliteration

Tractate Eruvin - Chapter 1 - Mishnah 10 - Mishnah translated into english

They may also surround [the camp] with reeds, provided there is no [gap of] three handbreadths between one reed and the next. [The rabbis] spoke only of a caravan, the words of Rabbi Judah. But the sages say that they only spoke of a caravan because it is a usual occurrence. Any partition that is not [made up of] both vertical and horizontal [pieces] is not a valid partition, the words of Rabbi Yose bar Judah. But the sages say: one of the two [is sufficient]. They exempted four obligations [to soldiers] in an encampment: They may bring wood from anywhere; they are exempt from the washing of the hands, and from [separating tithes from] doubtfully tithed produce (demai) and from the setting up an eruv.