Talmud BavliTractate Terumot - Chapter 8 - Mishnah 2 תרומות פרק ח׳ משנה ב׳
Chapter 8 of 11 · Mishnah 2 of 12
Tractate Terumot - Chapter 8 - Mishnah 2 : Youtube
Rav Reuven SpolterYoutube
1 video class :
Tractate Terumot - Chapter 8 - Mishnah 2
וְכֻלָּם, שֶׁהָיְתָה תְרוּמָה בְתוֹךְ פִּיהֶם, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יִבְלְעוּ. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, יִפְלֹטוּ. אָמְרוּ לוֹ, נִטְמֵאתָ וְנִטְמֵאת תְּרוּמָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יִבְלָע. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, יִפְלֹט. טָמֵא הָיִיתָ וּטְמֵאָה הָיְתָה תְרוּמָה, אוֹ נוֹדַע שֶׁהוּא טֶבֶל, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְרוּמָתוֹ, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ, אוֹ שֶׁטָּעַם טַעַם פִּשְׁפֵּשׁ לְתוֹךְ פִּיו, הֲרֵי זֶה יִפְלֹט:
Comments from Bartenura on Masechet Terumot - Chapter 8 - Mishnah 2
וכולם. עבד ואשה שאכלו מתחלה בהיתר, בהא קאמר ר׳ אליעזר דיבלעו, אבל בן גרושה או בן חלוצה דמעולם לא אכלו בהיתר מודה רבי אליעזר דיפלוט, מידי דהוה אטמא היית, או טמאה היתה התרומה קודם שנתנה לתוך פיו דמודה ר׳ אליעזר דיפלוט:
או שטעם טעם פשפש. שרץ, כשמוללין אותו ריחו מאוס ביותר, והוא מצוי בכותלים ובמטות וקורין לו בערבי בק״י ובלע״ז צימיצ״א והלכה כרבי יהושע:
Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Terumot - Chapter 8 - Mishnah 2
רבי אליעזר אומר יבלעו. ויצטרפו לזה שבלע למה שאכל אחר המיתה וגירושין [או כל מה שנזכר] וישלם הכל בתוס' החומש. כמו שסובר ר' אליעזר. הרמב"ם:
נטמאת ונטמאת התרומה. בטומאה שאירעה לאחר שהכניס התרומה בפיו מיירי. הר"ש:
או שטעם טעם פשפש. והכוונה בזה שימצא בפיו דבר שימנע אותו מלאכול מה שהכניס בפיו מפני הטנוף והמיאוס. הרמב"ם. וקמשמע לן בתרומה דלא חיישינן להפסד תרומה וכ"ש חולין דפולט. רש"י בנדה פרק הרואה כתם (נדה דף נח ע"ב) ועי' במשנה ד. והא דנקט פשפש. דאילו שרץ אחר מנא ידע. אבל פשפש אמרו שם בגמרא טעמו כריחו וברית כרותה לו שכל המוללו מריח בו:
Tractate Terumot - Chapter 8 - Mishnah 2 - Mishnah translated into english
In all the above cases, if terumah was still in their mouth: Rabbi Eliezer says: they may swallow it. But Rabbi Joshua says: they must spit it out. [If it was said to him], “Your have become unclean”, or “the terumah has become unclean”, Rabbi Eliezer says: he may swallow it. But Rabbi Joshua says: he must spit it out. [If it was said to him], “You were unclean” or “the terumah was unclean”, or it became known that [the food he was eating] was untithed, or that it was first tithe from which terumah had not yet been taken, or second tithe or dedicated produce that had not been redeemed, or if he tasted the taste of a bug in his mouth, he must spit it out.