Tractate Terumot - Chapter 1 - Mishnah 8

אֵין תּוֹרְמִין שֶׁמֶן עַל זֵיתִים הַנִּכְתָּשִׁין, וְלֹא יַיִן עַל עֲנָבִים הַנִּדְרָכִים. וְאִם תָּרַם, תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה, וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם. הָרִאשׁוֹנָה מְדַמַּעַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְחַיָּבִין עָלֶיהָ חֹמֶשׁ, אֲבָל לֹא שְׁנִיָּה:

הזיתים הנכתשים. רגילים היו לכתוש הזיתים במכתשת להוציא שמנן:

תרומתו תרומה. גמורה היא מדאורייתא:

ויחזור ויתרום. מדרבנן, לאחר שישלים כתישת אותן הזיתיפ ודריכת הענבים יחזור ויוציא תרומה שנית כשיעור הצריך לשמן וליין שיצא:

הראשונה מדמעת. אם נפלה לפחות ממאה חולין נעשה הכל מדומע ואסור לזרים, וימכר הכל לכהן. דתרומה גמורה היא מדאורייתא:

וחייבין עליה חומש. זר האוכלה בשגגה משלם קרן וחומש, כדין כל זר אוכל תרומה:

אבל לא שניה. לפי שאינה אלא מדרבנן, לפיכך אינה נאכלת עד שיפרישו עליה תרומה ומעשרות ממקום אחר, דמדאורייתא היא טבל גמור. ואי קשיא מאי שנא הכא בתורם שמן על הזיתים הנכתשים דתרומתו תרומה ויחזור ויתרום, ומאי שנא לעיל גבי התורם זיתים על השמן וענבים על היין דאין תרומתו תרומה, וי״ל דהתורם זיתים על השמן איכא פסידא לכהן לפיכך אין תרומתו תרומה, אבל בתורם שמן על הזיתיס הנכתשים דליכא פסידא לכהן תרומתו תרומה, אלא דרבנן הוא דגזור דיחזור ויתרום:

אין תורמין שמן על זיתים וכו'. לשון הרמב"ם בחבורו פרק ה' שזה דומה לתורם מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו וכ"כ הר"ב במשנה דלקמן ועיין סוף פרקין:

ויחזור ויתרום: לא אתפרש אם יתננה לכהן גם שתיהן בלא דמים ומשום קנסא. ולא דמי לרפ"ג דהתם משום ספק נגעו בה. או הכא נמי שיתן לכהן השניה בדמים דראשונה היא תרומה דאוריית' ועי' בסמוך:

מדמעת. כתב הר"ב וימכור הכל לכהן. חוץ מדמי תרומה שבה כדין מדומע דריש פ"ה. א"נ י"ל דהכא נותן שתיהן לכהן בחנם. והלכך כשחזרה האחת ונדמעת א"צ להוציא דמי התרומה שאין כאן גזל השבט כיון שכבר נתן גם השנייה בחנם:

אבל לא שניה. כתב הר"ב לפיכך אינה נאכלת עד שיפרישו עליה תרומה ומעשרות. כן לשון הירושלמי שבידינו. אבל ר"ל בתרומה תרומת מעשר. דמדאורייתא נתקנה מתרומה גדולה. שהראשונה היא תרומה מדאורייתא. והר"ש העתיק לשון הירושלמי תרומת מעשר ונראה דלא אתי לאפוקי מעשר דודאי דטבול למעשר: