Tractate Mikvaot - Chapter 2 - Mishnah 6

הַמְסַנֵּק אֶת הַטִּיט לַצְּדָדִין וּמָשְׁכוּ מִמֶּנּוּ שְׁלשָׁה לֻגִּין, כָּשֵׁר. הָיָה תוֹלֵשׁ וּמָשְׁכוּ מִמֶּנּוּ שְׁלשָׁה לֻגִּין, פָּסוּל. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לִשְׁאֹב:

המסנק. כמו המסלק. שמסלק את הטיט לצד אחד. ולא שתלש הטיט מן המים, אלא בתוך המים סילקו לצד אחד. שאם תלשו מן המים נחשב כשאוב, ואם משכו ממנו שלשה לוגין פוסל את המקוה. ודוקא כשאין במקוה ארבעים סאה, הוא דשלשה לוגין מים שאובין פוסלין את המקוה. אבל אם היו בו ארבעים סאה, אין כל מים שאובין שבעולם פוסלין אותו:

ור׳ שמעון מכשיר. משום דאין מתכוין לשאיבה אלא לסלק את הטיט למקום אחד. ואין הלכה כר׳ שמעון:

המסנק כו'. פירש הר"ב כמו המסלק. מל' סונקין אותו בצדי המזבח. בפ"ב דתמיד הר"ש:

פסול. כתב הר"ב ודוקא כשאין במקוה ארבעים סאה כו' אבל אם היה בו ארבעים סאה אין כל מים שאובים שבעולם פוסלים אותו. אפי' לדסברי דכולו שאוב פסול מן התורה. אפ"ה סברא הוא דהא בהשקה נעשו זרועין ליטהר מטומאתן [כדתנן במ"ו דפרק בתרא] וה"ה להטביל בהן. הר"ש. ועיין מ"ש במ"ח פ"ו [ד"ה מביא]: