Seder Tohorot · Mikvaot

Tractate Mikvaot - Chapter 7 - Mishnah 2 מקוואות פרק ז׳ משנה ב׳

Chapter 7 of 10 · Mishnah 2 of 7

Tractate Mikvaot - Chapter 7 - Mishnah 2 : Youtube

Rav Reuven SpolterYoutube

1 video class :

To add a video to this page please click here.

Tractate Mikvaot - Chapter 7 - Mishnah 2

אֵלּוּ פוֹסְלִין וְלֹא מַעֲלִין, הַמַּיִם, בֵּין טְמֵאִים בֵּין טְהוֹרִים, וּמֵי כְבָשִׁים וּמֵי שְׁלָקוֹת, וְהַתֶּמֶד עַד שֶׁלֹּא הֶחֱמִיץ. כֵּיצַד פּוֹסְלִין וְלֹא מַעֲלִין. מִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר קֹרְטוֹב, וְנָפַל מֵהֶן קֹרְטוֹב לְתוֹכוֹ, לֹא הֶעֱלָהוּ, פּוֹסְלוֹ בִשְׁלשָׁה לֻגִּין. אֲבָל שְׁאָר הַמַּשְׁקִין, וּמֵי פֵרוֹת, וְהַצִּיר, וְהַמֻּרְיָס, וְהַתֶּמֶד מִשֶּׁהֶחֱמִיץ, פְּעָמִים מַעֲלִין וּפְעָמִים שֶׁאֵינָן מַעֲלִין. כֵּיצַד. מִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר אַחַת, נָפַל לְתוֹכוֹ סְאָה מֵהֶם, לֹא הֶעֱלָהוּ. הָיוּ בוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, נָתַן סְאָה וְנָטַל סְאָה, הֲרֵי זֶה כָשֵׁר:

Comments from Bartenura on Masechet Mikvaot - Chapter 7 - Mishnah 2

המים. שאובין. בין טמאין בין טהורים:

מי כבשים. מים שכבשו בהן זיתים או מיני ירקות:

ומי שלקות. מים ששלקו בהן שלקות:

והתמד. חרצנים וזגים או שמרים שנתן עליהן מים:

עד שלא החמיץ. דאם החמיץ, נידון כמי פירות:

קרטוב. אחד מששים וארבע בלוג:

פעמים מעלין. כדמפרש, כשיש במקוה ארבעים סאה מים כשרים, ונתן בו סאה מי פירות, ואח״כ נטל סאה ממנו מים ומי פירות מעורבים יחד, הרי כל הסאה של מי פירות שנשארה במקוה משלימים את המקוה:

פעמים אין מעלין. כדקתני במקוה שיש בו ארבעים סאה חסר אחת:

Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Mikvaot - Chapter 7 - Mishnah 2

ומי כבשים ומי שלקות. והא דתנן במס' תרומות [סוף פ"י] מי כבשים ומי שלקות של תרומה אסורים לזרים בירושלמי פריך עלה ממתני' דהכא. הכא את עביד ליה אוכל. והכא את עביד ליה משקה. ומשני דתרומה תלויה בנתינת טעם דאוסר באכילה. אבל מש"ה לא נפקי מתורת מים לענין מקוה. הר"ש:

[*ומי שלקות. פי' הר"ב ששלקו בהן שלקות. והוא לשון הרמב"ם. ועדיין לא פירשו לנו מהו שלקות עצמן. ולשון הר"ש מי כבשים ומי שלקות שנכבשו בהן פירות וירקות. או נשלקו. ע"כ]:

והתמד עד שלא החמיץ. עמ"ש בזה בסוף פ"ק דחולין. והרמב"ם בפ"ז מה"מ [ה"ד] כתב ג"כ והשכר. ולא הראה לנו הכ"מ מקומו איה. ואני מצאתי בפרק ג דעירובין דף כט. אמר ר' זירא אמר שמואל שכר מערב בו ופוסל את המקוה בשלשה לוגין:

חסר קרטוב. עמ"ש בזה ברפ"ג:

והציר והמורייס. מפורשים במ"ד פ"ו דנדרים:

פעמים מעלין. כתב הר"ב כדמפרש כשיש במקוה מ' סאה מים כשרים ונתן בו סאה וכו'. הרי כל הסאה של מי פירות כו' משלימים את המקוה ולא נחסר ממנו כי אם א' ממ"א לפי חשבון ובס"פ הערל (יבמות דף פב) אמרינן דכשר עד רובו. הר"ש. ושם בתוס' [ד"ה אר"י] מוכיחים מהכא כפירושם שכתבתי בשמם בפ' בתרא דע"ז משנה ח. דלא אמרי' קמא קמא בטיל כשאין בהיתר ס' וכו':

פעמים אין מעלין. פי' הר"ב כדקתני במקוה שיש בו מ' סאה חסר א'. והרי המים כשרים כשהיו. הרמב"ם פ"ז מה"מ [ה"ה] ובפירושו כתב דהיינו דקתני בתחלת הפרק שיש דברים דלא מעלין ולא פוסלין. וכתב הר"ש. וז"ל ובזה שאר המשקים חלוקים מן המים. דאילו מים היו פוסלין ושאר המשקים לא פוסלין ולא מעלין כה"ג. אבל בפעמים מעלין. אין שאר המשקים חלוקים מן המים דמקוה שיש בו מ' סאה שלמים נתן סאה מים שאובים ונטל סאה. כשר. ואפי' יותר מרובו משא"כ במי פירות. ע"כ. וכ"כ הרא"ש דבמקוה השלם אפי' אלף סאים מים שאובים אין פוסלים אותו. והחמירו חכמים במי פירות דלא חזו לטבילה כלל דמקוה מים כתיב. [כמ"ש הר"ב במ"ז דפ' בתרא] הלכך פסלי ברובא ע"כ: