Talmud BavliTractate Mikvaot - Chapter 2 - Mishnah 2 מקוואות פרק ב׳ משנה ב׳
Chapter 2 of 10 · Mishnah 2 of 10
Tractate Mikvaot - Chapter 2 - Mishnah 2 : Youtube
Rav Reuven SpolterYoutube
1 video class :
Tractate Mikvaot - Chapter 2 - Mishnah 2
מִקְוֶה שֶׁנִּמְדַּד וְנִמְצָא חָסֵר, כָּל טָהֳרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּבָּיו לְמַפְרֵעַ, בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טְמֵאוֹת. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּטֻמְאָה חֲמוּרָה. אֲבָל בְּטֻמְאָה קַלָּה, כְּגוֹן אָכַל אֳכָלִים טְמֵאִים, וְשָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִים, בָּא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בְּמַיִם שְׁאוּבִים, אוֹ שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רֻבּוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין, וְיָרַד לִטְבֹּל, סָפֵק טָבַל סָפֵק לֹא טָבַל, אֲפִלּוּ טָבַל, סָפֵק יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה סָפֵק אֵין בּוֹ. שְׁנֵי מִקְוָאוֹת, אֶחָד יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, וְאֶחָד שֶׁאֵין בּוֹ, טָבַל בְּאַחַד מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן טָבַל, סְפֵקוֹ טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא, שֶׁרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בְחֶזְקַת טֻמְאָה, לְעוֹלָם הוּא בִפְסוּלוֹ, עַד שֶׁיִּוָּדַע שֶׁטָּהַר. אֲבָל סְפֵקוֹ לִטָּמֵא וּלְטַמֵּא, טָהוֹר:
Comments from Bartenura on Masechet Mikvaot - Chapter 2 - Mishnah 2
בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים טמאות. אע״ג דספק טומאה ברשות הרבים ספיקו טהור, הרי ספק טהרה הוא ולא ספק טומאה:
בטומאה חמורה. באב הטומאה שמטמאתו מן התורה:
טומאה קלה. דרבנן:
אכל אוכלים טמאים. אכל חצי פרס מאוכלים טמאים, או שתה רביעית משקין טמאין, נפסל גופו מלאכול בתרומה, ופוסל את התרומה מדרבנן. וכולן משמונה עשר דבר שגזרו בו חכמים, וכולן מפורשים פרק קמא דשבת:
ואפילו טבל. דהשתא איכא תרתי לריעותא, שמא לא טבל כלל, ואפילו טבל, שמא קודם טבילה נתחסר, אפילו הכי ספיקו טהור:
רבי יוסי מטמא. ואפילו בטומאה דרבנן. משום דגברא בחזקת טומאה:
אבל ספיקו ליטמא ולטמא. כגון ספק אכל אוכלים טמאים או לא אכל, הרי ספיקו ליטמא. או ודאי אכל אוכלים טמאים, ספק נגע בככר של תרומה ספק לא נגע, הרי ספיקו לטמא, בהני מטהר רבי יוסי, דאין כאן חזקת טומאה. ואין הלכה כר׳ יוסי:
Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Mikvaot - Chapter 2 - Mishnah 2
למפרע כו' טמאות. עד שיוודע שטבל כראוי. הרמב"ם רפ"י מה"מ [הלכה ו'] . ולאפוקי דלא תימא מהו למפרע מעת לעת. וכר"א בן שמוע דבמשנה ספ"ג דגיטין בכיוצא בזה. דמתני' דהכא פליגא עליה. כדאיתא התם בגמ' [דף נא]:
[*בטומאה חמורה. פי' הר"ב באב הטומאה שמטמאתו מן התורה. וכ"פ הר"ש ואני תמה דהא תנן בפ"ד דטהרות משנה יא דבר שהוא אב הטומאה והוא מד"ס ספיקו טמא. ושם פי' הר"ב דאפילו ספיקו ליטמא טמא כ"ש ליטהר כי הכא. ועיין עוד שם בפירוש הר"ב. ומש"ה נמי לא תנן במתני' דהכא. אלא כגון אכל אוכלים טמאים כו']:
אבל ספיקו ליטמא ולטמא טהור. ודוקא בטומאה דרבנן דהכא. אבל יש (תרומה) [טומאה] דרבנן דשורפים לרבי יוסי בספק מגע כגון ו' ספיקות בפ"ק דשבת. מהר"ם. ומתני' הוא בפ"ד דטהרות:
Tractate Mikvaot - Chapter 2 - Mishnah 2 - Mishnah translated into english
If a mikveh was measured and was found lacking [in its prescribed quantity], all things which had been purified in it, whether in private domain or in a public domain, are accounted unclean retroactively. To what does this rule apply? To a serious uncleanness. But in the case of a lesser uncleanness, for instance if he ate unclean foods or drank unclean liquids, or if his head and the greater part of his body entered into drawn water, or if three logs of drawn water fell on his head and the greater part of his body, and he then went down to immerse himself and he is in doubt whether he immersed himself or not, or even if he did immerse himself there is [still] a doubt whether the mikveh contained forty seahs or not, or if there were two mikvehs, one containing forty seahs and not the other, and he immersed himself in one of them but does not know in which of them he immersed himself, in such a doubt he is accounted clean. Rabbi Yose considers him unclean, for Rabbi Yose says: anything which is presumed to be unclean always remains in a condition of unfitness until it is known that it has become clean; but if there is a doubt whether a person became unclean or caused uncleanness, it is to be accounted clean.