Tractate Tahorot - Chapter 5 - Mishnah 2

אֶחָד שֶׁאָמַר, נָגַעְתִּי בָזֶה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם הוּא טָמֵא וְאִם הוּא טָהוֹר, נָגַעְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מִשְּׁנֵיהֶם נָגַעְתִּי, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים. רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא בְכֻלָּן, וּמְטַהֵר בַּשְּׁבִיל, שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לַהֲלֹךְ וְאֵין דַּרְכָּם לִגָּע:

אחד שאמר נגעתי בזה. אהשרץ והצפרדע דרישא קאי, דצפרדע דומה לצב וטעו ביה:

שדרך בני אדם להלוך. שאי אפשר לאדם למנוע עצמו שלא ילך ברה״ר, הלכך ספק שבילין טהור. אבל מגע אפשר לאדם שלא ליגע, הלכך כי מספקא ליה אי נגע אי לא נגע, ספיקו טמא. ואין הלכה לא כר׳ עקיבא ולא כר׳ יוסי:

ר"י מטמא בכולן ומטהר בשביל שדרך ב"א להלוך וכו'. והוי כאין לו תקנה. שכ"כ הר"ש דר"י נמי דוקא כשעשה טהרות *[מטהר. כמו לר"ע: