Tractate Kilayim - Chapter 6 - Mishnah 7

עָרִיס שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַכֹּתֶל מִתּוֹךְ הַקֶּרֶן וְכָלֶה, נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם אֵין שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם:

עריס שהוא יוצא מן הכותל מתוד הקרן וכלה. כגון חמש גפנים הנטועות בצד גדר, ואין מחזיקות את כל הגדר אלא שלש בראש הקרן מזה ושתים בראש הקרן השני מזה, ובאמצע הכותל אין שם גפנים אלא בשני זויות הכותל עומדות:

נותנים לו עבודתו. ששה טפחים מכאן וששה טפחים מכאן וזורע שאר הכותל, ואע״פ שאין אורך הכותל ארבע אמות:

ר׳ יוסי אומר אם אין שם ארבע אמות וכו׳ ר׳ יוסי לטעמיה דאסר בפרקין דלעיל גבי גת ונקע אם אין שם ד׳ אמות, והכא קמ״ל דלא תימא דוקא בגת ונקע שסתומים מארבע רוחות הוא דמצריך רבי יוסי ארבע אמות אבל אצל כותל שאינו מוקף מארבע רוחות אימא לא. ואי אשמעינן בהא. [ה״א] בהא מצריך ר׳ יוסי ארבע אמות משום דיש כאן [ה׳] גפנים בין שני קרנות של כותל, אבל גבי גת ונקע שאין שם אלא גפן יחידית אימא לא צריכא. ולעיל כתבנו דאין הלכה כרבי יוסי: